מוזפר א-דין שאה קאג'אר
 | |||||
| לידה |
23 במרץ 1853 תבריז, השושלת הקאג'ארית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1907 (בגיל 53) טהראן, השושלת הקאג'ארית | ||||
| מדינה |
השושלת הקאג'ארית  | ||||
| מקום קבורה | מקדש האימאם חוסיין | ||||
| דת | אסלאם שיעי | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
מוזפר א-דין שאה קאג'אר (בפרסית: مظفرالدین شاه قاجار; 23 במרץ 1853 – 3 בינואר 1907) היה השאה החמישי של פרס (איראן) מתוך השושלת הקאג'ארית, מאז הרצחו של אביו נאסר א-דין שאה בשנת 1896 ועד למותו שלו בשנת 1907.
ביוגרפיה
נולד לשלטון אביו נאסר, מופזר הוכרז בצעירותו כיורש העצר וכאשר הגיע לבגרות הפך למושל של הפרובינציות הצפוניות (אזרבייג'ן האיראנית). יחסיו הרעועים עם אביו הביאו להרחקתו ממעשיות השלטון ומחצר המלוכה וכאשר עלה לכוח לאחר רצח אביו בשנת 1896 לא ידע כיצד לנהל את המדינה.
עקב משבר כלכלי קשה בפרס, המדינה הפכה למחויבת לשתי האימפריות הבריטית והרוסית, שתיהן למעשה רצו לכבוש אותה כנהוג בעידן הקולוניאליזם. למען סגירת החובות מופזר נתן לבריטים זכויות מרביות על כל מרכזי הנפט של פרס אשר התגלו בשנת 1901. בשנת 1906 השאה פעל להעביר חוקה חדשה ומודרנית. לאחר כ-40 יום מאז הקמת החוקה החדשה הוא נפטר מהתקף לב. בנו, מוחמד עלי עלה לשלטון ופירק את החוקה, מה שהביא להדחתו לאחר כשנתיים בלבד בשלטון ולהחלשות פרס בשליטתה העצמית אל מול הכוחות הקולוניאלים שרצו כאמור לכבוש אותה.
כיום מופזר זכור כרפורמיסט בעל כוונות לקרב את פרס אל המערב אך חסר היכולת להגשים את הרפורמות הללו, מה שכמעט עלה לפרס בעצמאותה. השאה נודע גם באהבתו אל הקולנוע אשר החל להיבנות באירופה ובאמריקה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29706292מוזפר א-דין שאה קאג'אר