מגפיים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
מַגָּף (וברבים מַגָּפַיִם) הוא פריט-הנעלה סגור וגבוה המכסה את קימור כף הרגל והקרסול בשלמותם. מִפתח מגף עשוי להיות גבוה יותר ולהגיע עד לברך ולעיתים נדירות עד סמוך למפרק הירך.
בעבר שימשו מגפיים כמחסה לרגל כמו גם כסממן מעמדי, והיו עשויים בעיקר מעור; כיום ניתן לאפיין שתי קבוצות של מגפיים מודרניים: האחת - פונקציונלית, שבה מיוצרים מגפיים המיועדים להליכה בתנאי מזג אוויר קשים, גשם או תנאי שטח, רכיבה או צבא, אלה עשויים מחומרים עבים וגסים החל מעור דרך גומי מוקשח ועד סוגים שונים של אריגים סינתטיים, הקבוצה השנייה היא מגפיים יומיומיים, שהתפתחו כפריט אופנה.
באופן מסורתי, מגף הוא בעל סוליה עבה וקשיחה יותר מנעל רגילה; עם זאת שכיחים גם דגמים - שהמוכּר בהם הוא מגף-הגשם שמזוהה עם ילדים - שעשויים יריעת גומי סינתטי וכל תכליתם היא מניעת הירטבות הגרב בשלוליות עירוניות. ככלל, מגפיים אינם מעוצבים לאפשר גמישות יתרה או אווירודינמיות מיוחדת של התנועה ושל הרגליים, כי אם להליכה או רכיבה תוך יציבות מקסימלית של הנועל (תנאי זה, אכן, אינו מתקיים במידה מרובה במקרה של מגפי-עקב אופנתיים).
את טווח אפשרויות השימוש בחוץ - לכאן או לכאן - קובעת מידת האטימות והחומרים.
מגף אוסטרלי
מגף אוסטרלי הוא מגף בעיצוב ייחודי המותאם בעיקר לעבודות בנייה וכדומה. דגם זה זוכה לפופולריות רבה ומיוצר, בין היתר, על ידי:
- בלנדסטון (Blundstone Footwear)
- רדבק (RedBack)
היסטוריה
המגפיים הקדומים ביותר נמצאו מצוירים במערה בספרד בשנים 1500 לפנ"הס. הציור תיאר מגפי נשים מפרווה. על כדים פרסיים נמצאה תמונה של מגפיים סביב 3000 לפנה"ס. היוונים הקדמונים תיארו את הסיקים כנועלי מגפיים בשנות 1000 לפנה"ס. בצבאות האסיאתיים בעולם הקדמון ניתן היה לראות חיילים במגפיים. הקיסרים וחיילים גבוהי דרג נעלו מגפיים העשויים מעור ברומא העתיקה.[1]
בימי הביניים אנשי חצרות המלכים נעלו מגפיים עם רכיסה. במאה ה-15 אנשים נעלו מגפיים שהגיעו עד לירכיים. נשים עדיין לא נעלו מגפיים אלא רק הגברים מכל המעמדות. המגפיים היו בדרך כלל מעור והסתיימו בשוליהם בפרווה. אחד מהאישומים כנגד ז'אן דארק היה שהיא נועלת מגפיים.
במאה ה-16 הופיעו מגפיים קלים יותר. תחת שלטונו של הקיסר לואי ה-17 המגפיים אף הפכו לקצרים יותר.
במאה ה-17 המגף הפך לחלק מהמדים הצבאיים באירופה. המגפיים הגנו על רגלי החיילים בעת הרכיבה.
במאה ה-18 המגפיים היו פופולריות באנגליה בעת רכיבה בזמן צייד ובספורט.
במאה ה-19 ההוסארים בגרמניה נעלו מגפיים שכונו: מגפי הסיאן. במאה ה-19 הדנדי באנגליה בלבושו המגונדר התהדר במגפיים. הרוזן מוולינגטון נעל מגפיים שהפכו לאופנתיות. מגפיים אלו ננעלו מעל המכנסיים הצרים וכונו מגפי וולינגטון. במאה ה-19 באנגליה נראו גם מגפי בלצ'ר שהם למעשה מגפונים. [2]
בתקופה הוויקטוריאנית הייתה פופולריות עצומה למגפיים. הממציא הבריטי ג'. ספארקס הול הציג למלכה ויקטוריה מגפיים שהפכו לנפוצות לאחר מכן הן על ידי גברים והן על ידי נשים. החל מתקופה זו היו נפוצים מגפי באלמוראל ומגפוני דרבי.[2]
בארצות הברית היו בולטים מגפי הקאובויס. מגפיים אלו התפתחו ממגפי וולינגטון ומהמגפיים המקסיקניות וקרוס.
נשים החלו לנעול מגפיים החל מהמאה ה-17. הן נעלו מגפיים מעור ומבד. המגפיים היו בדרך כלל רכוסות . סוג מסוים של מגפיים כונה מגפי ברטלט והן היו רכוסות כך שניתן היה גם לראות את הגרביים מתחתיהם. בתחילת המאה ה-20 נעלו מגפיים אך העדיפו נעליים אלגנטיות הן גברים והן נשים.
בשנות ה-50 הפכו מגפי נשים לאופנתיות והן ננעלו על עקבים גבוהים. במאה ה-20 מגפיים הפכו לחלק מהמלתחה הגברית והנשית. ידועים למשל, "מגפי החיפושיות" . אצל נשים הופיעו מגפיים בכל הסגנונות. ידועים מגפי אנדרה קוראג' אשר הציג אותם בשנות ה-60. מגפי דוק מרטנס אומצו על ידי תנועת הפאנק בשנות ה-70 אך הפכו למקובלים בכל המגזרים.
המגף בתרבות
- החתול במגפיים - אגדה עממית אירופאית על חתול ערמומי שממליך את אדונו למלך.
- "המגפיים של ברוך" - שיר פופולרי של להקת כוורת.
- איטליה ידועה כ"ארץ המגף" בשל צורתה על המפה, ובאופן מעניין היא גם מהבולטות שביצרניות מגפי-היוקרה בעולם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ היסטוריה של מגפיים, באתר fashion-history.lovetoknow.com/fashion-accessories/boots
- ^ 2.0 2.1 [fashion-history.lovetoknow.com/fashion-accessories/boots מגפיים בתקופה הויקטוריאנית], באתר fashion-history.lovetoknow.com/fashion-accessories/boots