דמוגרפיה של ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מגזרים בישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דמוגרפיה של ישראל
צפיפות אוכלוסין בישראל, 2014
צפיפות אוכלוסין בישראל, 2014
מדינה ישראלישראל ישראל
נתונים
אוכלוסייה 9.900 מיליון (מאי 2024)
צפיפות 453.96
אחוז אוריינות 97.6% (2014)[1][2]
תוחלת חיים בלידה 83.5
דירוג תוחלת חיים 20
HDI 0.915
דירוג HDI 25
שיעור ילודה ל-1,000 18.48
שיעור תמותה ל-1,000 5.15
שיעור פריון 3
תמותת תינוקות ל-1,000 3.55
שיעור הגירה נטו ל-1,000 2.24
התפלגות גילאים
0-14 שנים 27.41
15-24 שנים 15.47
25-54 שנים 36.34
55-64 שנים 8.23
65+ שנים 12.55
יחס גברים/נשים
יחס כללי 1.01
יחס בלידה 1.05
יחס 0-14 שנים 1.05
יחס 15-24 שנים 1.05
יחס 25-54 שנים 1.05
יחס 55-64 שנים 0.96
יחס +65 שנים 0.81
קבוצות אתניות
רוב אתני יהודים
מיעוטים אתניים ערבים, דרוזים, צ'רקסים, ארמנים.
שפות
שפות רשמיות
שפות מדוברות עברית, ערבית, רוסית, צרפתית, אנגלית, אמהרית, יידיש

אוכלוסיית מדינת ישראל מנתה נכון ל-9 במאי 2024, 9,900,000 תושבים (ישראלים).[3][4] נתון זה כולל כחצי מיליון אזרחים יהודים אשר חיים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, וכולל כ-350,000 ערבים תושבי מזרח ירושלים שאינם בעלי אזרחות ישראלית, אך אינו כולל את שאר הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון תחת שלטון ישראל[ב]. כמו כן, הנתון אינו כולל כ-118,000 עובדים זרים (מתוכם כ-18,000 עובדים שאשרתם פגה); תיירים ללא אשרה בתוקף, שמספרם מוערך בכ-58,000; פליטים ומסתננים מאפריקה, שמספרם המוערך עומד על כ-19,000 (לא כולל ילדיהם שנולדו בישראל ולא כולל אלו שקיבלו מעמד בישראל לאחר שהסתננו)[6] ומספר משתנה ובלתי ידוע של כמה אלפי שוהים בלתי חוקיים תושבי הרשות הפלסטינית.

לשם השוואה, עם קום המדינה חיו בישראל כ-780,000 תושבים[7].

נכון ל-2024 כ-73.2% מתוך 9.8 מיליון[8] תושבי ישראל מוכרים כיהודים (כ-7.25 מיליון), כ-21.1% מהם הם ערבים-מוסלמים, ערבים-נוצרים או דרוזים (כ-2.037 מיליון[ג]) וכ-5.7% (כ-534 אלף), מוגדרים "אחרים" מהם 300,000 יהודים על פי חוק השבות הרשומים במשרד הפנים כחסרי סיווג דת[ד] והשאר הם נוצרים לא-ערבים – כולל בני משפחות של יהודים שלא התגיירו, ארמנים, כמרים ונזירים מלאומים שונים, כמו כן קהילה מוסלמית של צ'רקסים, קהילת העבריים השחורים, פליטים וייטנאמים לשעבר, ובני דתות ולאומים אחרים.

תוחלת החיים הממוצעת בישראל נכון לשנת 2022 היא 83.5 שנה, מקום 5 בעולם.

ישראל היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסין המהיר ביותר מבין המדינות המפותחות, 2% (קצב גידול של 2.1% של האוכלוסייה הערבית לעומת 1.7% של אוכלוסייה יהודית ו"אחרים")[10] במהלך תשפ"ב[11], בכך היא סוטה מהמודל הקלאסי של תמורה דמוגרפית וממוקמת במקום ה-26 ברשימת המדינות בעלות צפיפות האוכלוסין הגבוהה בעולם[12][ה]. עד 2040 צפויה ישראל להפוך למדינה הצפופה ביותר ב-OECD.

במהלך תשפ"ב נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה לישראל כ-63 אלף איש, מהם כ-59 אלף עולים חדשים.

שיעורי פריון

נכון ל-2021, שיעור הפריון הכולל בישראל היה 3 ילדים לאישה, השיעור הגבוה מכל מדינות ה-OECD. שיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות עמד על 3.13 ושל נשים מוסלמיות על 3.01[13].

במגזר היהודי, שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות הוא הגבוה ביותר. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה והגיע בשיא ל-7.5–7.6 בשנת 2002. נכון לשנים 2018–2020 עמד שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות על 6.64[14]. בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם כדלקמן: דתיות שאינן חרדיות – סביב 3.92; נשים מסורתיות-דתיות – 2.6, מסורתיות שאינן דתיות – 2.2–2.3; נשים חילוניות: 1.96. באופן מפתיע, בקרב מוסלמיות השיעור אצל "נשים דתיות מאוד" נמוך מעט מהשיעור אצל "נשים דתיות". הסבר אפשרי לתוצאה סטטיסטית זו הוא הקושי להגדיר מידת אדיקות דתית בקרב מוסלמים בישראל, בשונה מהמגזר היהודי, שבו ההגדרה ברורה יותר[ו][15][16]. שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, עומד על כ-4.8 ילדים לאישה (נכון ל-2020)[17].

הילודה בישראל יוצאת דופן לא רק בגובהה, אלא גם בכך שניכרות בה נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות באוכלוסייה היהודית[18][19].

לידות, מספרים מוחלטים, על פי דת האם

שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ יהודים (%) מוסלמים (%)
1996 83,710 30,802 2,678 2,682 1,800 121,333 69.0% 25.4%
2000 91,936 35,740 2,789 2,708 3,623 136,390 67.4% 26.2%
2005 100,657 34,217 2,487 2,533 4,455 143,913 69.9% 23.8%
2006 104,513 34,337 2,500 2,601 4,675 148,170 70.5% 23.2%
2007 107,986 34,572 2,521 2,510 4,557 151,679 71.2% 22.8%
2008 112,803 34,860 2,511 2,534 4,670 156,923 71.9% 22.2%
2009 116,599 35,253 2,514 2,517 4,644 161,042 72.4% 21.9%
2010 120,673 36,221 2,511 2,535 4,832 166,255 72.6% 21.8%
2011 121,520 35,247 2,596 2,469 5,030 166,296 73.1% 21.2%
2012 125,409 36,041 2,610 2,371 5,098 170,940 73.4% 21.1%
2013 126,999 34,927 2,602 2,350 5,255 171,444 74.1% 20.4%
2014 130,576 35,965 2,814 2,366 5,424 176,427 74.0% 20.4%
2015 132,220 36,659 2,669 2,376 5,487 178,723 74.0% 20.5%
2016 134,100 37,592 2,613 2,446 5,253 181,405 74.1% 20.6%
2017 134,630 39,550 2,504 2,350 5,236 183,648 73.3% 21.5%
2018 135,809 38,757 2,721 2,434 5,377 184,370 73.7% 21%
2019 133,243 39,525 2,409 2,298 4,541 182,016 73.2% 21.7%
2020 129,884 38,388 2,497 2,239 4,468 177,301 73.3% 21.6%
2021 136,046 39,488 2,416 2,339 4,442 184,743 73.6% 21.3%

מראשית שנות האלפיים ועד שנת 2017 גדל מספר הלידות לאימהות יהודיות בכ-46%, מ-92,000 ל-134,000. מספר הלידות לאימהות מוסלמיות גדל באותה התקופה ב-6% בלבד, ועמד במשך רוב שנות המאה ה-21 על כ-35,000 לידות לשנה. בשנת 2021 עמד אחוז הלידות של אימהות יהודיות ואחרות בכלל הלידות בישראל על 73.3%, ושל אימהות מוסלמיות על 21.3%.

שיעור פריון כולל

שיעור פריון, על פי דת האם
שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ
1970 3.40 8.95 3.62 7.46 3.97
1971 3.43 8.71 3.38 7.15 3.94
1972 3.25 8.21 3.85 7.11 3.71
1973 3.15 8.28 3.77 7.48 3.68
1974 3.19 8.21 3.65 7.05 3.71
1975 3.21 7.75 3.35 6.85 3.68
1976 3.20 7.73 3.32 7.25 3.70
1977 2.99 7.29 3.14 7.14 3.47
1978 2.82 6.86 2.97 6.86 3.28
1979 2.77 6.64 2.84 6.46 3.21
1980 2.76 5.98 2.66 6.09 3.14
1981 2.71 5.64 2.35 5.57 3.06
1982 2.79 5.33 2.33 5.48 3.12
1983 2.83 5.26 2.26 4.99 3.14
1984 2.84 5.14 2.24 4.65 3.13
1985 2.85 4.86 2.12 4.47 3.12
1986 2.83 4.63 2.54 4.22 3.09
1987 2.78 4.65 2.58 4.17 3.05
1988 2.77 4.68 2.57 4.08 3.06
1989 2.72 4.68 2.65 4.00 3.03
1990 2.69 4.70 2.57 4.05 3.02
1991 2.58 4.70 2.26 3.70 2.91
1992 2.62 4.65 2.09 3.84 2.93
1993 2.61 4.58 2.03 3.76 2.92
1994 2.60 4.60 2.04 3.57 2.90
1995 2.53 4.69 2.44 3.50 2.88
1996 2.62 4.65 2.63 3.42 2.94
1997 2.64 4.57 2.59 3.18 2.93
1998 2.67 4.76 2.62 3.10 2.98
1999 2.64 4.70 2.51 3.00 2.94
2000 2.66 4.74 2.55 3.07 2.95
2001 2.59 4.71 2.46 3.02 2.89
2002 2.64 4.58 2.29 2.77 2.89
2003 2.73 4.50 2.31 2.85 2.95
2004 2.71 4.36 2.13 2.66 1.47 2.90
2005 2.69 4.03 2.15 2.59 1.49 2.84
2006 2.75 3.97 2.14 2.64 1.55 2.88
2007 2.80 3.90 2.13 2.49 1.49 2.90
2008 2.88 3.84 2.11 2.49 1.57 2.96
2009 2.90 3.73 2.15 2.49 1.56 2.96
2010 2.97 3.75 2.14 2.48 1.64 3.03
2011 2.98 3.51 2.19 2.33 1.75 3.00
2012 3.04 3.54 2.17 2.26 1.68 3.05
2013 3.05 3.35 2.13 2.21 1.68 3.03
2014 3.11 3.35 2.27 2.20 1.72 3.08
2015 3.13 3.32 2.12 2.19 1.72 3.09
2016 3.16 3.29 2.05 2.21 1.64 3.11
2017 3.16 3.37 1.93 2.10 1.58 3.11
2018 3.17 3.20 2.06 2.16 1.54 3.09
2019 3.09 3.16 1.80 2.02 1.45 3.01
2020 3.00 2.99 1.85 1.94 1.35 2.90
2021 3.13 3.01 1.77 2.00 1.39 3.00
2022 3.03 2.91 1.68 1.85 1.26 2.89

עד שנת 2004 ה"אחרים" היו כלולים תחת אותה קטגוריה של היהודים.

שיעור פריון, על פי לאום האם
שנה יהודים ערבים סה"כ
1990 2.69 4.32 3.02
1991 2.58 4.22 2.91
1992 2.62 4.14 2.93
1993 2.60 4.13 2.92
1994 2.58 4.06 2.90
1995 2.53 4.18 2.88
1996 2.62 4.35 2.94
1997 2.64 4.23 2.93
1998 2.67 4.40 2.98
1999 2.64 4.33 2.94
2000 2.66 4.37 2.95
2001 2.59 4.33 2.89
2002 2.64 4.19 2.89
2003 2.73 4.14 2.95
2004 2.71 3.99 2.90
2005 2.69 3.72 2.84
2006 2.75 3.68 2.88
2007 2.80 3.62 2.90
2008 2.88 3.57 2.96
2009 2.90 3.49 2.96
2010 2.97 3.51 3.03
2011 2.98 3.34 3.00
2012 3.04 3.32 3.05
2013 3.05 3.15 3.03
2014 3.11 3.17 3.08
2015 3.13 3.13 3.09
2016 3.16 3.11 3.11
2017 3.16 3.16 3.11
2018 3.17 3.04 3.09
2019 3.09 2.98 3.01
2020 3.00 2.82 2.90
2021 3.13 2.85 3.00

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2016, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות עלה על זה של נשים ערביות (3.16 ילדים בממוצע לאישה אצל נשים יהודיות לעומת 3.11 אצל נשים ערביות ב-2021)[20].

בשנת 2020 שיעור הפריון הכולל בישראל היה 2.90. מספר זה היה נמוך בהשוואה ל-3.01 ב-2019 ול-3.09 ב-2018, אך גבוה מכל מדינות ה-OECD שהממוצע שלהן ב-2019 היה 1.61 ילדים לאישה. שיעור הפריון הכולל הגבוה ביותר בישראל נרשם בקרב נשים יהודיות – 3.00, אחריו, נשים ערביות – 2.82, ואילו השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב נשים ללא סיווג דת – 1.35[21].

לידות ופטירות לפי שנים

שנה אוכלוסייה (אלפים) לידות חי פטירות צמיחה טבעית לידות ל-1000 איש פטירות ל-1000 איש צמיחה טבעית ל-1000 איש שיעור פריון
1948 806 17,678
1949 1,174 26,985
1950 1,370 43,431 8,700 34,731 34.1 6.8 27.3
1951 1,578 50,542 9,866 40,676 34.3 6.7 27.6
1952 1,630 52,556 11,666 40,890 32.8 7.3 25.5
1953 1,669 52,552 10,916 41,636 31.9 6.6 25.3
1954 1,718 48,951 11,328 37,623 28.9 6.7 22.2
1955 1,789 50,686 10,532 40,154 28.9 6.0 22.9 4.03
1956 1,872 52,287 12,025 40,262 28.6 6.6 22.0
1957 1,976 53,940 12,487 41,453 28.0 6.5 21.5
1958 2,032 52,649 11,615 41,034 26.3 5.8 20.5
1959 2,089 54,604 12,056 42,548 26.5 5.9 20.6
1960 2,150 56,002 12,053 43,949 26.4 5.7 20.7 3.95
1961 2,234 54,869 12,663 42,206 25.0 5.8 19.2 3.80
1962 2,332 56,356 13,701 42,655 24.7 6.0 18.7 3.77
1963 2,430 59,491 14,425 45,066 25.0 6.1 18.9 3.81
1964 2,526 63,544 15,491 48,053 25.6 6.3 19.3 3.93
1965 2,598 66,146 16,261 49,885 25.8 6.3 19.5 3.99
1966 2,657 67,148 16,582 50,566 25.6 6.3 19.3 3.89
1967 2,776 64,980 17,463 47,517 23.9 6.4 17.5 3.64
1968 2,841 69,911 18,689 51,222 24.9 6.7 18.2 3.82
1969 2,930 73,666 19,767 53,899 25.5 6.9 18.6 3.83
1970 3,022 80,843 21,234 59,609 27.2 7.1 20.1 3.97
1971 3,121 85,899 21,415 64,484 28.0 7.0 21.0 3.94
1972 3,225 85,544 22,719 62,825 27.0 7.2 19.8 3.71
1973 3,338 88,545 23,054 65,491 27.0 7.0 20.0 3.68
1974 3,422 93,166 24,135 69,031 27.6 7.1 20.5 3.71
1975 3,493 95,628 24,600 71,028 27.7 7.1 20.6 3.68
1976 3,575 98,763 24,012 74,751 27.9 6.8 21.1 3.71
1977 3,653 95,315 24,951 70,364 26.4 6.9 19.5 3.47
1978 3,738 92,602 25,153 67,449 25.1 6.8 18.3 3.28
1979 3,836 93,710 25,700 68,010 24.7 6.8 17.9 3.21
1980 3,922 94,321 26,364 67,957 24.3 6.8 17.5 3.14
1981 3,978 93,308 26,085 67,223 23.6 6.6 17.0 3.06
1982 4,064 96,695 27,780 68,915 24.0 6.9 17.1 3.12
1983 4,119 98,724 27,731 70,993 24.0 6.7 17.3 3.14
1984 4,200 98,478 27,805 70,673 23.3 6.6 16.7 3.13
1985 4,266 99,376 28,093 71,283 23.1 6.5 16.6 3.12
1986 4,331 99,341 29,415 69,926 22.7 6.7 16.0 3.09
1987 4,407 99,022 29,244 69,778 22.2 6.6 15.6 3.05
1988 4,470 100,454 29,176 71,278 22.2 6.4 15.8 3.06
1989 4,560 100,757 28,580 72,177 22.1 6.3 15.8 3.03
1990 4,822 103,349 28,734 74,615 22.0 6.1 15.9 3.02
1991 5,059 105,725 31,266 74,459 21.4 6.3 15.1 2.91
1992 5,196 110,062 33,327 76,735 21.5 6.5 15.0 2.93
1993 5,328 112,330 33,000 79,330 21.3 6.3 15.0 2.92
1994 5,472 114,543 33,535 81,008 21.2 6.2 15.0 2.90
1995 5,612 116,886 35,348 81,538 21.1 6.4 14.7 2.88
1996 5,757 121,333 34,664 86,669 21.3 6.1 15.2 2.94
1997 5,900 124,478 36,124 88,354 21.4 6.2 15.2 2.93
1998 6,041 130,080 36,955 93,125 21.8 6.2 15.6 2.98
1999 6,209 131,936 37,291 94,645 21.6 6.1 15.5 2.94
2000 6,369 136,390 37,688 98,702 21.7 6.0 15.7 2.95
2001 6,508 136,636 37,186 99,450 21.2 5.8 15.4 2.89
2002 6,631 139,535 38,415 101,120 21.2 5.8 15.4 2.89
2003 6,748 144,936 38,499 106,437 21.7 5.8 15.9 2.95
2004 6,869 145,207 37,938 107,269 21.3 5.6 15.7 2.90
2005 6,991 143,913 39,038 104,875 20.8 5.6 15.2 2.84
2006 7,116 148,170 38,765 109,405 21.0 5.5 15.5 2.88
2007 7,244 151,679 39,813 111,866 21.1 5.5 15.6 2.90
2008 7,337 156,923 39,484 117,439 21.5 5.4 16.1 2.96
2009 7,552 161,042 38,812 122,230 21.5 5.2 16.3 2.96
2010 7,695 166,255 39,613 126,642 21.8 5.2 16.6 3.03
2011 7,837 166,296 40,889 125,407 21.4 5.3 16.1 3.00
2012 7,984 170,940 42,100 128,840 21.3 5.3 16.3 3.05
2013 8,134 171,444 41,683 129,761 21.3 5.2 16.1 3.03
2014 8,297 176,427 42,457 133,970 21.2 5.2 16.0 3.08
2015 8,463 178,723 44,507 134,766 21.1 5.3 15.8 3.09
2016 8,628 181,405 44,244 137,161 21.0 5.1 15.9 3.11
2017 8,798 183,648 44,923 138,725 20.9 5.1 15.9 3.11
2018 8,967 184,370 44,850 139,520 20.6 5.0 15.6 3.09
2019 9,140 182,016 45,980 135,735 20.0 5.1 14.9 3.01
2020 9,291 177,307 48,937 128,370 19.1 5.3 13.8 2.90
2021 9,449 185,040 50,630 134,410 19.5 5.4 14.3 3.00
2022 9,656 178,000 52,000 126,000 18.4 5.3 13.1
2023 9,842 179,000 49,500 129,500 18.2 5.0 13.2

עלייה לישראל לפי שנים

שנה מספר עולים שנה מספר עולים שנה מספר עולים שנה מספר עולים
1948 101,828 1971 41,930 1994 79,844 2017 29,084
1949 239,954 1972 55,888 1995 76,361 2018 29,800
1950 170,563 1973 54,886 1996 70,919 2019 33,247
1951 175,279 1974 31,979 1997 66,221 2020 21,110
1952 24,610 1975 20,028 1998 56,730 2021 27,050
1953 11,575 1976 19,754 1999 76,766 2022 74,474
1954 18,491 1977 21,429 2000 60,201 2023 45,000
1955 37,528 1978 26,394 2001 43,473
1956 56,330 1979 37,222 2002 33,570
1957 72,634 1980 20,428 2003 23,273
1958 27,290 1981 12,599 2004 20,899
1959 23,988 1982 13,723 2005 21,183
1960 24,692 1983 16,906 2006 19,269
1961 47,735 1984 19,981 2007 18,131
1962 61,533 1985 10,642 2008 13,701
1963 64,489 1986 9,505 2009 14,574
1964 55,036 1987 12,965 2010 16,633
1965 31,115 1988 13,034 2011 16,892
1966 15,957 1989 24,050 2012 16,557
1967 14,469 1990 199,516 2013 16,968
1968 20,703 1991 176,100 2014 26,627
1969 38,111 1992 77,057 2015 31,013
1970 36,750 1993 76,805 2016 26,900

קבוצות אתניות

ערך מורחב – יהדות ישראל, ערביי ישראל, דרוזים בישראל
מפה מפורטת של קבוצות אתניות בישראל, כולל רמת הגולן והשטחים (יו"ש, רצועת עזה)
תפוצה גאוגרפית של הקהילות האתנו-תרבותיות העיקריות בישראל.[22]
  • יהודים – כ-73.2% מאוכלוסיית ישראל מוכרים רשמית כיהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה בספטמבר 2022 בערך 7,247,000 תושבים. נכון ל-2024, כ-79% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 14% ילידי אירופה ואמריקה, ו-7% ילידי אסיה ואפריקה.
  • ערבים – 21.1% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. אוכלוסייה זו מנתה במאי 2024 כ-2,089,000 תושבים, כולל כ-354,000 ערבים תושבי מזרח ירושלים, המחזיקים בתעודת תושב קבע. מתוך ערביי ישראל לפי דוח הלמ"ס:
    • 85.3% הם מוסלמים, המונים 1,782,000 אזרחים. 18% מאוכלוסיית ישראל.
    • 9.0% הם נוצרים, המונים כ-188,000 אזרחים. כ-2% מאוכלוסיית ישראל.
    • 6.3% דרוזים, המונים כ-152,000 אזרחים. 1.6% מאוכלוסיית ישראל.
  • אחרים – תושבים שאינם שייכים לאף אחת מהקטגוריות לעיל. כ-5% מתושבי מדינת ישראל, המהווים כ-478,000 תושבים מאוכלוסיית המדינה, מוגדרים כ"אחרים". רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם, שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים שאינם ערבים), וקיבלו את אזרחותם מתוקף חוק השבות. בקבוצה זו נכללים במספרים קטנים מיעוטים כמו הצ'רקסים (המונים כ-4,700 נפש), הארמנים (המונים כ-3,000 נפש), טורקים ישראלים והשומרונים אזרחי ישראל (המונים 820 נפש), שמהווים ביחד כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני ודתם של השומרונים שונים משל היהודים, והם מגדירים עצמם "בני ישראל" או "ישראלים שומרונים". רוב אנשי קבוצת "האחרים" שהם יוצאי ברית המועצות לשעבר נטמעו מבחינה תרבותית בחברה היהודית בישראל, והפער בין ראייתם העצמית כשייכים לחברה ובין הגדרתם ההלכתית – מוליד לעיתים חיכוכים חברתיים, תרבותיים ודתיים. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו; לשם כך, הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות.

דת

ערך מורחב – דת בישראל

החלוקה לדתות בישראל

  7,025,000 יהודים (73.9%)
  1,707,000 מוסלמים (17.6%)
  180,000 נוצרים (1.9%)
  149,000 דרוזים (1.6%)
  478,000 לא משתייכים (5.0%)

אוכלוסייה יהודית

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שפורסמו בערב ראש השנה תשפ"א, 19 בספטמבר 2020[23], בהגדרה עצמית של יהודים בני 20 ומעלה על בסיס מידת דתיות:

הערה: מסקר הלמ"ס לשנת 2014 עולה, כי מתוך כלל הלומדים בבית ספר יסודי בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי יחדיו, כ-30.04% חרדים.

להלן התפלגות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:

פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ-110,000 ילדים יהודים, מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ-16.4%).

זרמי חינוך

בחינוך העברי שלושה זרמים עיקריים:

  • ממלכתי
  • ממלכתי-דתי
  • חרדי

רוב תלמידי החינוך העברי לומדים בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי, אך בין השנים 2000 ו-2017 ירד חלקם מ-60.4% ל-52.0%. באותן השנים נרשמה ירידה קלה באחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר בפיקוח הממלכתי-דתי, מ-19.2% ל-18.5% ואילו אחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר בפיקוח החרדי עלה מ-20.4% ל-29.5%.

אוכלוסייה ערבית

  • כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.6% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
  • כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.9% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
  • כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.6% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.

לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שכלל בני 20 ומעלה (סוף 2016): בקרב האוכלוסייה הערבית 11% הגדירו את עצמם חילונים, 57% מסורתיים, וכ-31% דתיים או דתיים מאוד[24].

בקרב האוכלוסייה המוסלמית בלבד, 9% מגדירים עצמם "דתיים-מאוד", 51% "דתיים", 29% לא כל כך דתיים ו-10% לא דתיים (חילונים).[דרוש מקור]

מספר היהודים והמוסלמים בקרב אוכלוסיית ישראל (באלפים)

שנה יהודים מוסלמים[ז]
אחוז
1955 1,203.0 116.1 8.80%
1972 2,752.7 360.6 11.58%
1995[ח] 4,522.3 811.2 15.21%
2011 5,921.7 1,335.7 17.02%
2017 6,507.8 1,524.3 17.47%
2021 6,982.0 1,669.0 17.66%

אוכלוסייה

אוכלוסיית ישראל, סיווג על פי מין וגיל

אוכלוסייה לפי מין

בסוף שנת 2023 חיו בישראל כ-4,949,800 נשים, והן 50.3% מאוכלוסיית המדינה.

גברים 4,892,100 (49.7%)

יחס גברים/נשים באוכלוסייה עמד על 0.99

יחס לידות של זכרים/נקבות בישראל הוא 1.05 (105 זכרים לכל 100 נקבות).

אוכלוסייה לפי גיל

אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית, ונמצאת במקום השני במדד המדינות הצעירות ב-OECD, ובמקום 89 בעולם כולו[25][26].

התפלגות האוכלוסייה לפי גילאים (נכון ל-2019)[27]:

  • 28.2% היו בני 0–14
  • 15.1% היו בני 15–24
  • 13.4% היו בני 25–34
  • 12.6% היו בני 35–44
  • 10.4% היו בני 45–54
  • 8.5% היו בני 55–64
  • 11.8% היו בני 65 ומעלה

גידול שנתי של האוכלוסייה

הנתונים להלן נכונים לשנת 2019[28].

  • כלל האוכלוסייה: 1.9%
    • יהודים ואחרים: 1.9%
    • ערבים: 2.0%

פריסה גאוגרפית

(נכון ל-2023)

יצוין כי ביהודה ושומרון חיים בין 2.5 ל-3 מיליון פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל.

  • האזור עם האוכלוסייה הצעירה ביותר הוא יהודה ושומרון עם הגיל החציוני 19.2. זהו גם האזור עם הגידול השנתי הגדול ביותר, 3.5%.
  • המחוז עם האוכלוסייה המבוגרת ביותר הוא מחוז חיפה עם הגיל החציוני 33.7.
  • המחוז עם הגידול השנתי הקטן ביותר הוא מחוז הצפון עם 1.5% בשנה.
  • המחוז הצפוף ביותר הוא מחוז תל אביב עם כ-8,593 נפש לקמ"ר.
  • המחוז המרווח ביותר הוא מחוז הדרום עם כ-96 נפש לקמ"ר.

צפיפות אוכלוסין

קצב גידול האוכלוסייה בישראל יוצא דופן ביחס למדינות ה-OECD[19]. בשנת 1997 עברה ישראל את מקסיקו ונהייתה למדינה בעלת גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD[11]. שורה ארוכה של חוקרים ואנשי ציבור ישראלים טוענים שקצב הגידול החריג של אוכלוסיית ישראל עלול להשפיע באופן שלילי על איכות החיים העתידית במדינה[19].

ישראל מדורגת במדד המדינות הצפופות בעולם במקום ה-29 עם כ-434 נפש לקמ"ר אחד[29]. עם זאת, נתון זה מתייחס לכל אוכלוסיית ישראל, כולל כ-497,000 תושבים יהודים ישראלים המתגוררים בפועל בשטחי C במחוז יהודה ושומרון שתוחמים 3,539 קמ"ר[30][31], אך אינו מחשיב את שטחי C כחלק מהשטחים לחישוב יחסי נפש לקמ"ר. עם זאת, על שטחי C מתגוררים גם ערבים פלסטינים, מספרם אינו מדויק וישנן הערכות שונות, בין כ-70,000 לכ-125,000 בשנים 2008–2012 לבין כ-80,000 ב-2017[32][33][34][35]. כך שחישובי יחס נפש לקמ"ר של תושבי ישראל עלולים לנוע בהתאם לחישובים השונים.

תחזית של תרחישי גידול האוכלוסייה בישראל. תוך שלושה עשורים אוכלוסיית ישראל עשויה להכפיל את עצמה. מתוך אתר צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה. מבוסס על נתוני הלמ"ס.

היסטוריה ומגמות דמוגרפיות

הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עלייה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. עובדה זו הקשתה על חיזוי הנתונים הדמוגרפיים בה. הראשון שעסק בנושא באופן משמעותי הוא ההיסטוריון שמעון דובנוב, שחזה ב-1898, שבשנת 2000 יהיו בישראל כ-500,000 יהודים[36]. האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה השונים. בשנת 1945, לפי הערכת מחלקת הסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית, היו בארץ ישראל 592,000 יהודים, מתוכם כ-78% אשכנזים, כ-9% ספרדים, כ-5% תימנים וכ-8% מיתר עדות המזרח[37].

גם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל עברה שינויים. בתקופת המנדט הבריטי הייתה האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים היהודיים נרשם גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית. בשנת 1948, הידלדלה האוכלוסייה הערבית כמעט לחלוטין עקב בריחה המונית של ערביי ישראל למדינות ערב, ובשנים שלאחר קום המדינה אפשרה ישראל לכ-200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל[דרוש מקור]. בשנים 1948–1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967–1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו, הובאו לישראל כ-50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל עוד כ-400,000 ערבים, אשר לא התאזרחו,[דרושה הבהרה] במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן (על פי ארנון סופר[דרוש מקור]). אוכלוסיית ערביי ישראל הושפעה אף היא: ישראל העניקה אזרחות לערבים שנישאו לאזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז 1967[דרוש מקור]. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה נרשם מאזן הגירה שלילי בקרב ערביי יהודה ושומרון, וחלה ירידה חדה בשיעור הילודה, בהתאם למגמה הכללית בקרב ערביי האזור[ט] מלבד רצועת עזה שבה שיעור הילודה נותר גבוה מאוד (66 אלף לידות בשנה)[י].

על פי תחזיות דמוגרפיות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיס נתוני שנת 2015, צפויה אוכלוסיית ישראל להגיע בשנת 2065 לכ-20 מיליון תושבים[39].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דמוגרפיה של ישראל בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ בהתאם לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
  2. ^ ישנם אומדנים שונים לגבי מספר הפלסטינים החיים בשטחי יהודה ושומרון. רובם נעים בין 2 ל-3.2 מיליון תושבים[5].
  3. ^ מתוכם 341,500 ערבים תושבי ירושלים, שרובם בעלי מעמד של תושב קבע ואינם בעלי אזרחות ישראלית[9].
  4. ^ רובם המוחלט הם ילדים, נכדים או בני/בנות זוג של יהודים, על כן זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. בלמ"ס מגדירים אותם כ"אחרים", כלומר: כנספחים למגזר היהודי. אוכלוסיית היהודים (כולל ה"אחרים") מנתה במאי 2022, כ-7,499,000 אזרחים.
  5. ^ עם זאת, דירוג זה לא מחשיב כחלק משטח מדינת ישראל את שטחי יהודה והשומרון, בהם חיים כחצי מיליון ישראלים. ראו פירוט בעניין זה בהמשך הערך.
  6. ^ לפי קיום מצוות מסוימות, השתייכות מגזרית-מפלגתית, מוסדות החינוך לילדים וכדומה.
  7. ^ המספרים כוללים כ-340,000 ערבים-מוסלמים תושבי מזרח ירושלים בעלי מעמד תושב, שאינם אזרחי ישראל.
  8. ^ בעקבות חוק ירושלים בשנת 1980 נוספו למדינת ישראל ערביי מזרח ירושלים כבעלי מעמד תושב.
  9. ^ מגמות שינויי הפיריון, המלחמות, ההגירה השלילית והחיובית אינם נכללים, בדרך כלל, במסגרת חיזויים דמוגרפיים.
  10. ^ ברבעון יש 16,500 לידות ברצועה[38].

הערות שוליים

  1. ^ כמה אנאלפביתים יש בישראל?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 במרץ 2014‏
  2. ^ רשימת מדינות על-פי אחוזי אוריינות#ישראל
  3. ^ ירון דרוקמן, ערב יום העצמאות ה-76: מספר הישראלים - 9.9 מיליון, באתר ynet, 9 במאי 2024
  4. ^ ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ד: נתונים נבחרים מהלוחות השנתיים 2023, באתר www.cbs.gov.il
  5. ^ לדוגמה: PCBS Indicators, הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, ‏2023 (באנגלית)
  6. ^ נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, יולי 2022
  7. ^ מגמות ותמורות באוכלוסיית ישראל, באתר lib.cet.ac.il
  8. ^ אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת 2023, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏29 בדצמבר 2022
  9. ^ מקור
  10. ^ שנתון סטטיסטי לישראל מס' 73, אוכלוסייה, מקורות גידול האוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה ודת, לוח 2.12
  11. ^ 11.0 11.1 OECD Data, Fertility rates
  12. ^ World Population Review, Countries by Density 2021
  13. ^ שנתון סטטיסטי לישראל מס' 73, אוכלוסייה, שיעור פריון לפי גיל ודת, לוח 2.41
  14. ^ ענת לוי, שיעורי הפריון הכולל בישראל לפי דת ולפי רמת דתיות והשפעתם על ההוצאה הציבורית, 2016
  15. ^ פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת אדיקותן הדתית, בשנים 1979–2009, באתר הלמ"ס
  16. ^ תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2009–2059, באתר הלמ"ס, 21 במרץ 2012
  17. ^ אתר למנויים בלבד אור קשתי, שיעור הילודה הממוצע של נשים בדואיות ירד בחצי בתוך 20 שנה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2021
  18. ^ אלכס וינרב, דב צ'רניחובסקי, אביב בריל, דפוסי הפריון יוצאי הדופן בישראל, באתר מרכז טאוב, 23 בדצמבר 2018
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' רחל אלתרמן, פרופ' דן בן דוד, דן פרי, פרופ' שלמה בכור, ד"ר שירה לב עמי, עו"ד איריס האן, ד"ר דוד כץ, דוד אלקן, עתיד צפוף – ישראל 2050
  20. ^ לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי 2016.
  21. ^ ילודה ופריון בישראל 2020, באתר הלמ"ס
  22. ^ "אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף 2019". הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
  23. ^ ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"א – נתונים נבחרים מהלוחות השנתיים 2020, באתר old.cbs.gov.il
  24. ^ אוכלוסיית ישראל לפי דת והגדרה עצמית של מידת דתיות: נתונים נבחרים מתוך דוח פני החברה מס' 10
  25. ^ נתונים השוואתיים במדינות הOECD, מגיל 0 עד 14, באתר משרד הבריאות
  26. ^ Young Population, מגיל 0 עד 14
  27. ^ השנתון הסטטיסטי 2020, אוכלוסייה לפי מין, דת וגיל, באתר הלמ"ס
  28. ^ מקורות גידול האוכלוסייה, באתר הלמ"ס, 2020
  29. ^ countries by density 2022
  30. ^ נתוני אוכלוסייה לפי מחוז באתר הלמ"ס
  31. ^ ההתנחלויות: כל הנתונים באתר המרכז הירושלמי לענייני ביטחון ומדינה
  32. ^ ‘Israel’s gone way beyond apartheid’, April 26, 2012, New Internationalist
  33. ^ Hagit Ofran, Area C: Palestinian Construction and Demolition Stats - February 2008, February 2008, Kibbush web site
  34. ^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: המערכה הכלכלית, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2010
  35. ^ Gil Hoffman, Sarah Levi, Bennett reveals plan for peace, calls for drastic West Bank change, ‏11 באוקטובר 2017 (באנגלית)
  36. ^ יורם אטינגר, ‏נתונים מרעננים על דמוגרפיה, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2011
  37. ^ הישוב העברי, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באוגוסט 1946
  38. ^ Palestine Situation Report 2 - Final-2
  39. ^ תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065: 20 מיליון איש, באתר "הידען", 22 במאי 2017
  40. ^ ביקורת: שלמה אהרונסון, על ספרם של דן הורוביץ ומשה ליסק, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 552–555


קבוצות בחברה הישראלית (ישראלים)
ישראלים לפי דת יהודים • נוצרים • מוסלמים • דרוזים • בהאים • שומרונים
העבריים מדימונה • עדי ה' • יהדות משיחית • סובוטניקים
יהודים אשכנזים • ספרדים • מזרחים • הודים • אתיופים • יוצאי ברית המועצות
חילונים • מסורתיים • דתיים • חרדים
אורתודוקסיים • קונסרבטיביים • רפורמים • קראים
ערבים בדואים • ערבים-נוצרים • אחמדים • מדנים • פלאחים • עלווים
מיעוטים צ'רקסים • צוענים • ארמים
דמוגרפיה של מדינות העולם
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39775175דמוגרפיה של ישראל

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דמוגרפיה_של_ישראל&oldid=2716421"