מגדל שן
מגדל שן הוא ביטוי מקראי, שמשמעותו המקורית היא מבנה גבוה ורב רושם עשוי שנהב ובנוי בצורה מעוררת התפעלות.
מאז המאה ה-19, הביטוי משמש לתיאור סביבה של אנשים בעלי עיסוק אינטלקטואלי המנותק מהדאגות המעשיות של חיי היומיום. כיום, המונח מתייחס לעיתים קרובות לאקדמיה או למערכות המכללות והאוניברסיטאות.
מקור הביטוי
הביטוי "מגדל השן" מופיע במקורו בשיר השירים ”צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן” (מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ה'). בפסוק זה, הדימוי מתייחס לההיכל ולשכת הגזית, המדומה למגדל עשוי שנהב, סמל ליופי ולרוממות.
הצירוף מופיע גם בספר מלכים, כתיאור מפעליו של המלך אחאב, נמנה ביניהם 'בית השן' שבנה, ככזה שיזכר לדורות:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה, וְכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה: הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים
מגדל זה של אחאב לא נמצא, גם לא בחיפושיהם של ארכאלוגים, אמנם עיטורים עשויים שנהב מהמאה ה-9 לפנה"ס נמצאו בעיר שומרון. ההנחה היא שמדובר בבית השן שבנה אחאב. ממצאים אלה מוצגים לציבור במוזיאון רוקפלר.
לדעת חלק מהפרשנים, המילה "שן" מכוונת לשן פיל, העשויה שנהב, שמאז הפרהיסטוריה ועד המצאת החומרים הפלסטיים, נהגו להשתמש בה לייצור חפצי נוי. השנהב היה חומר יקר, והוא סימל את עושרו של בונה המבנה או המגדל. ייתכן גם שהמגדל נקרא כך בשל צבעו הלבן.
היסטוריה
בעקבות התרבות הנוצרית המערבית, שאף היא הכירה את מגדל השן המקראי, התגלגל הביטוי לכתביו של הסופר והמבקר הצרפתי שארל-אוגוסטן סנט-בב מהמאה ה-19 שעשה בו שימוש לתאר את גישתו הפואטית של אלפרד דה ויניי, בניגוד למעורבותו החברתית של ויקטור הוגו. מהצרפתית עבר הביטוי לאנגליה ולארצות הברית, ומשם לשאר העולם, בעיקר כדימוי ציורי לאוניברסיטה או בית מחוקקים, שמתקבלות שם החלטות שלא בהתאם למציאות, או ההרגשה השוררת בציבור הרחב.
שימוש מודרני
כיום, הביטוי "מגדל השן" משמש לתיאור מוסדות אקדמיים או אנשי רוח הנתפסים כמנותקים מהחברה ומהמציאות היומיומית. לדוגמה, נטען לעיתים שאנשי אקדמיה עוסקים במחקרים תאורטיים שאינם רלוונטיים לצרכים המעשיים של החברה, ובכך "שוכנים במגדל השן".
השימוש בביטוי "מגדל השן" נאמר בדרך כלל כביקורת על התבדלות והתנשאות. כשהוא מדגיש את הפער בין עיסוק אינטלקטואלי תאורטי לבין המציאות המעשית, ומביע הסתייגות מהתעלמות מצרכי החברה והפרט.
הביטוי משמש כיום לשלילה, גם על אנשים, בדרך כלל מקבלי החלטות, כשהחלטותיהם אינם עולים בקנה אחד עם המציאות.
קישורים חיצוניים
- מגדל השן - אקולוגיה וסביבה, באתר אקולוגיה וסביבה, 23 בנובמבר 2020
- פותחת חזית מול מגדל השן- והפעם: מהיכן מגיעים הנתונים שנאספים במחקרים? | נפקא, באתר נפקא, 10 במאי 2021
מגדל שן42279969Q396569