מבצע עיט מסייע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מבצע איגל אסיסט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע עיט מסייע
Operation Eagle Assist
תג המבצע
תג המבצע
תג המבצע
מלחמה: המלחמה העולמית בטרור
סוג העימות מבצע צבאי
מקום ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הצדדים הלוחמים

נאט"ונאט"ו 13 מדינות נאט"ו


מבצע עיט מסייעאנגלית: Operation Eagle Assist) היה מבצע של נאט"ו שבו הופעלו מטוסי שליטה ובקרה (AWACS) מסוג בואינג E-3 סנטרי בבעלות משותפת של הברית,[1] לניטור שמי ארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר ב-2001.

אות מערכה של נאט"ו על השתתפות במבצע

נכון למרץ 2002, השתתפו[א] במבצע 7 מטוסי בקרה ושליטה בסך הכל.[1]

הפעלת סעיף 5 לאמנה הצפון-אטלנטית

בערב 11 בספטמבר 2001, מזכ"ל נאט"ו, ג'ורג' רוברטסון (אנ') יצר קשר עם מזכיר ההגנה של ארצות הברית, קולין פאוול, ואמר[ב] כי הכרזה על מצב חירום מכוח סעיף 5 לאמנה הצפון-אטלנטית תהווה הצהרה פוליטית מועילה עבור הברית, כתגובה להתקפות בבוקר אותו יום.[3]

ב-12 בספטמבר כמה מהמדינות החברות בנאט"ו העלו התנגדויות להפעלת סעיף 5, וביניהן גרמניה, בלגיה, הולנד ונורווגיה, שהתנגדותן הביאה לעיכוב ההחלטה הסופית בכמה שעות.[4] המזכ"ל רוברטסון לחץ על מדינות הברית לאמץ את הקונצנזוס המתגבש, בטענה שכישלון הברית בהבאה לאישור הפעלת סעיף 5 בתגובה למתקפות גסות יחליש את הברית, ותחתור תחת יכולתה להגיב כנגד משברים עתידיים.[4] בשעה 21:30 אישרה פה אחד המועצה הצפון-אטלנטית (אנ') בבריסל את ההחלטה הסופית, שכללה תנאי מתלה: הפעלת סעיף 5 תתרחש רק אם ייקבע רשמית שמקור המתקפות היה מחוץ לארצות הברית.[5]

ב-2 באוקטובר, השגריר ומתאם הלוחמה בטרור (אנ') של ארצות הברית, פרנסיס טיילור (אנ'), תידרך את המועצה הצפון-אטלנטית בדבר תוצאות התחקירים על הפיגועים. בעקבות המודיעין האמריקני שהובא לידיעת המועצה, היא איששה את המסקנה כי מאחורי הפיגועים עומד ארגון הטרור האסלאמיסטי הבין-לאומי "אל-קאעדה" בראשות אוסאמה בן לאדן, הנהנה מחסותו של שלטון "טליבאן" באפגניסטן. לאחר מכן, רוברטסון נשא דברים במסיבת עיתונאים, והודיע[ג] כי מאחר שנקבע שההתקפות הונחו מחוץ למדינה, הן מכוסות על ידי סעיף 5 לאמנה.[6]

ב-4 באוקטובר, כ-23 ימים לאחר הפיגועים, החליטה המועצה להפעיל את סעיף 5 לאמנה הצפון-אטלנטית. המבצע החל ב-9 באוקטובר, ובכך היווה את הפריסה הראשונה של כוחות נאט"ו למטרת הגנה על מדינה החברה לאמנה.[7]

המבצע

בואינג E-3 סנטרי בשירות נאט"ו, 2007

במהלך המבצע נפרסו נכסי מערך מטוסי ה-E-3 סנטרי מבסיס הטיסה של נאט"ו בגלזנקירכן שבגרמניה (אנ') – בסיס האם של המערך – ללבסיס חיל האוויר טינקר (אנ') שבאוקלהומה סיטי,[2] ומשם פעלו כוחות המבצע. בסך הכול השתתפו במבצע 830 אנשי צוות מ-13 מדינות חברות בנאט"ו,[ד] שביצעו 360 גיחות מבצעיות במשך כ-4,300 שעות.[9][2] בשיא הפעילות שהו בבסיס טינקר כ-200 אנשי צוות מגלזנקירכן.[2]

החלטה זו מסיימת את הפריסה ההיסטורית הראשונה של נכסי נאט"ו בתמיכה ישירה לפעולות בארצות הברית היבשתית... היא גם משקפת את סיפוקה הרב של המועצה הצפון-אטלנטית מהתרומה המשמעותית למאבק בטרור שהעניקו מטוסי השליטה והבקרה של בעלות הברית [...] המועצה מביעה את תודתן העמוקה לצוותים ולצוותי התמיכה, ומשבחת אותם על מקצועיותם יוצאת הדופן ומחויבותם לתפקיד.
המקור באנגלית
This decision concludes NATO's historic first deployment of assets in direct support of operations in the continental United States. It also reflects the North Atlantic Council's great satisfaction with the significant contribution to counter-terrorism efforts that the Allied Airborne Early Warning and Control (AWACS) aircraft have made. The Council expresses its profound gratitude to the crews and support personnel, commending them for their outstanding professionalism and commitment to duty.

– מזכ"ל נאט"ו, ג'ורג' רוברטסון (אנ'), הצהרה מפי המזכ"ל בדבר סיומו של מבצע עיט מסייע, 30 באפריל 2002

ב-3 במאי 2002, הודיע המזכ"ל רוברטסון כי המועצה כי החליטה לסיים את המבצע ב-16 במאי ”על בסיס שדרוגים מהותיים במערך ההגנה האווירית של ארצות הברית והגברת שיתוף הפעולה בין הרשויות האזרחיות והצבאיות, ולאחר הערכה עדכנית של דרישות ביטחון המולדת בארצות הברית”.[10]

עם סיום המבצע, נערך טקס בבסיס בגלזנקירכן בנוכחות המזכ"ל רוברטסון, המפקד העליון של בעלות הברית באירופה, גנרל ג'וזף רלסטון (אנ'), יושב ראש הוועדה הצבאית של נאט"ו (אנ'), אדמירל גווידו ונטורוני ושגריר ארצות הברית לנאט"ו, ניקולס ברנס (אנ'), שקיבלו את צוותי הבקרה והשליטה האחרונים ששבו מארצות הברית.[11]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצע עיט מסייע בוויקישיתוף

מידע רשמי

כתבות

ביאורים

  1. במקור נפרסו 5 מטוסים, ובינואר 2002 נפרסו 2 נוספים.[1][2]
  2. ”הפעלת סעיף 5 תהיה הצהרה פוליטית משמעותית, שתסייע לארצות הברית לבנות במהירות קואליציה נגד טרור, שתתבסס גם על הסמכות המוסרית שמעניק לה סעיף 5, וגם תשמש אמצעי הרתעה — כך שמי שיהיה אחראי על הפיגוע ידע שהוא לא מתמודד רק עם ארצות הברית, אלא גם עם הברית הצבאית החזקה ביותר בעולם.” (The Counterterror Coalitions: Cooperation with Europe, NATO, and the European Union, עמ' 5–6)
  3. ”בהתבסס על תדרוך זה, נקבע כעת כי ההתקפה נגד ארצות הברית ב-11 בספטמבר אורגנה מחוץ למדינה ולכן תיחשב לפעולה המכוסה לפי סעיף 5 של אמנת וושינגטון, הקובעת כי התקפה חמושה על אחת או יותר מבעלות הברית באירופה או בצפון אמריקה תחשב כהתקפה נגד כולן.” (הצהרה מפי מזכ"ל נאט"ו, לורד רוברטסון)
  4. ארצות הברית, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הממלכה המאוחדת, יוון, איטליה, נורווגיה, פורטוגל, ספרד, טורקיה וקנדה[8]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מבצע עיט מסייע41480403Q3362719