מארי-ז'וזף לגראנז'

מארי-ז'וזף לגראנז'
Marie-Joseph Lagrange
לידה	7 במרץ 1855
פטירה	10 במרץ 1938 (בגיל 83)
ענף מדעי	ארכאולוגיה, אפיגרפיה
מקום מגורים	ישראל
תרומות עיקריות
	גילוי מפת מידבא, הפיענוח הראשון של האלפבית האוגריתי

מָארִי-ז'וזף לָגְרָאנְז' (בצרפתית: Marie-Joseph Lagrange;‏ 7 במרץ 1855 – 10 במרץ 1938; במקור אלבֶּר מארי-אָנרי לגראנז', Albert Marie-Henri Lagrange) היה כומר קתולי במסדר הדומיניקני. הוא ייסד את בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה (EBAF) בירושלים. היה איש מלומד, בעל שטחי התעניינות רבים ומגוונים. חיבר את הספר Critique textuelle; II, La critique rationnelle (פריז, 1936), אשר השפיע על שיטות חדשות הקשורות לביקורת נוסח המקרא של הברית החדשה.

הקמת בית הספר

בית הספר נוסד במנזר סנט אטיין בירושלים ב-15 בנובמבר 1890 כ"בית הספר המעשי ללימודי המקרא" (École Pratique d'Études Bibliques), ורק בשנת 1920 הוכר באופן רשמי גם כבית ספר לארכאולוגיה ושמו שונה בהתאם. בעת הקמתו היה בית הספר למוסד הקבע הראשון מסוגו בארץ ישראל, ופעל בו צוות קטן בהנהגתו של האב לגראנז' שעסק בניתוח המקרא ובארכאולוגיה, לצד מחקרים בתחומי ההיסטוריה, הלשון, האפיגרפיה ועוד. על הישגיהם החשובים של חוקרי בית הספר נמנים גילוי מפת מידבא, הפיענוח הראשון של האלפבית האוגריתי ומעורבותם המרכזית בתרגום ובפירוש מגילות ים המלח. לגראנז' גילה בשנת 1898 את הכתובת הרביעית מכתובות תחום גזר.

יחסיו של בית הספר עם הכס ה"קדוש" לא היו טובים בתחילת דרכו, ולגראנז' נחשד בנטיות מודרניסטיות. בית הספר אף נסגר לפרק זמן קצר, ובשנת 1909, בעקבות סכסוך בין הדומיניקנים לישועים, הורה הוותיקן על ייסוד מוסד ישועי מתחרה בדמות המכון האפיפיורי למקרא, המסונף לאוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית.

לגראנז‎'‎‏ נבחר לנשיאהּ הראשון של החברה המזרחנית הארץ-ישראלית שנוסדה בירושלים ב-1920. ‏

לגראנז' נקבר במנזר סנט אטיין. קברו נמצא מתחת לבמה מוגבהת הנמצאת מול האפסיס המרכזי.