מאיר מינא

מאיר מינא

מאיר מינא
לידה	1914 בגדאד
פטירה	14 במאי 1991 (בגיל 77 בערך)
תאריך עלייה	1951

מאיר מינא (1914 – 14 במאי 1991) היה מקובל יהודי עיראקי במחצית השנייה של המאה העשרים. פעל בבגדאד ובירושלים ועסק בפיתוח שיטות לימוד ייחודיות לתורת רבי שלום שרעבי (הרש"ש). בסוף חייו עזב את הדת.

ביוגרפיה

ראשית חייו

מאיר מינא נולד ב־1914 בבגדאד, בן רביעי ליצחק נסים וחנה מינא. בהיותו בן כשנתיים (בסוף 1916 או בתחילת 1917) הוצא אביו להורג על ידי השלטונות העות'מאנים, יחד עם עוד 17 חלפני כספים מיהודי בגדאד, שלגביהם נטען שעסקו בסחר מניפולטיבי במטבע הטורקי, שגרם לירידת ערך המטבע. לאחר מות אביו, אימו חנה, שהייתה בהיריון, ילדה בת והחלה לעבוד בתפירת בגדים לפרנסת המשפחה. בהמשך עברה המשפחה לעיירה עמארה שם היו לאימו קרובי משפחה שסייעו לה במחייתה.

מינא למד בבית הספר 'אליאנס' בעמארה, ובצעירותו שימש כמורה באותו בית ספר. כשסיים את לימודיו באליאנס למד הנהלת חשבונות ועסק במקצוע זה עד פטירתו. ב־1938 בגיל עשרים וארבע, הוא היה אמור להינשא לבת הסוחר שאצלו עבד, אך קרוב משפחה שלה הופיע בביתה ערב האירוסין וטרפד באלימות את הטקס בטענה שהכלה מיועדת לו. אימו פנתה לרפאל שמש, שהיה השמש של בית הכנסת שבו התפלל מינא ובאותו ערב, בשבועות שנת 1938, חגגו מאיר ושרה (נקראה במקור: סרח, שהייתה בת 14), בתם של רפאל וחביבה שמש, את אירוסיהם.

כבר בצעירותו התגלה מינא כעילוי בתורה, בלט בלימודי הקבלה והחל לתת דרשות בבית הכנסת בעמארה. במהלך הפרהוד בשנת 1941 נעצרו מינא ומעסיקו, באשמת שווא שסייע לבריטים. הם שוחררו לאחר זמן קצר, באמצעות תשלום שוחד לגורמים בשלטון העיראקי. באותה שנה, עבר עם משפחתו לבגדאד ועבד בניהול חשבונות אצל אותו סוחר שאצלו עבד בעמארה.

עם הגעתו לבגדאד, הצטרף מינא לחבורת מקובלים שנוסדה סביב הרב יהודה פתיה שעלה כבר לארץ. הוא קנה לו עמדת מפתח בחבורה, ונתן מענה לשאלות קשות בקבלה. בבגדאד התחיל לכתוב את ספריו בתורת הקבלה, תוך שהוא מתפלמס עם האר"י והרש"ש. בין תלמידיו היו: יעקב אצלן, מנשה שקואר ואליהו שפר. בנוסף, העביר מינא דרשות בשבת בצוהריים לאחר תפילת המנחה, בבית הכנסת "מסעודה שם-טוב" שזכו לשבחים ולקהל שומעים רחב.

בתקופה זו כתב ארבעה ספרים שעוסקים בקבלה: "פרי הצדיק", פירוש לספר עץ החיים, "פי הצדיק", פירוש לרחובות הנהר (סידור תפילה על פי שיטת הרש"ש), "נחלי אמונה", אף הוא פירוש לרחובות הנהר, ו"יסוד העולם", פירוש לספר תהילים. הספרים נכתבו בכתב יד בכתב חצי קולמוס.

חייו בארץ

מינא עלה לארץ ישראל בשנת 1951, במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. בשלב מסוים, עוד בטרם הגיע תור המשפחה לעלות לישראל, הודיעו לו מן המחתרת היהודית בבגדאד כי הוא עשוי להיעצר על ידי השלטונות בעיראק, והציעו לו להסתתר. מינא עזב את הבית והסתתר אצל חבר. תוך כדי הסתתרותו הודיעו לשרה אשתו כי הגיע תורם לעלות לישראל ובדרך לא דרך היא הודיעה לו על כך במקום מחבואו והוא הצליח להצטרף למשפחתו בשדה התעופה ולעלות איתם בטיסה לישראל.

בתחילה התגוררו מאיר ושרה אצל הוריה של שרה בירושלים בסמוך לשער מנדלבאום, ובהמשך רכשו דירה בשכונת סנהדריה.

בארץ עבד כמנהל חשבונות בסוכנות היהודית בירושלים, והחל לשאת דרשות בבית הכנסת 'בית אהרן' בשכונת בית ישראל. במקביל התחיל להעביר שיעורים בקבלה בבית הכנסת שושנים לדוד, המרכז של העלית של מקובלי עיראק. את שיעוריו שם פקדו חכמים רבים, ובהם הרב יעקב מוצפי, הרב אהרן סלאטקי, הרב מנצור בן שמעון, הרב עמרם אזולאי והרב אפרים כהן. בזמן הזה השתתף בשיעוריו גם בחור צעיר שמינא היה למורו המובהק בקבלה - נעים בן אליהו. נוסף על כך, התקיימו בביתו של מינא מפגשים שבהם לימד קבלה, ולפי עדות המשפחה היה הרב עובדיה יוסף פוקד לפרקים את המפגשים הללו בביתו ואף לומד עימו ביחידות.

מינא הִרבה להשתמש ברעיונות מספרו של הרב חיים די לה רוזה, 'תורת חכם', ושילבם בפרשנותו לספר דרך עץ חיים. בשבתו בירושלים, בראשית שנות החמישים, עורר מחלוקת בקרב מקובלי ירושלים, וחלקם הסתייגו ממנו ומדרכו בלימוד קבלה ובפירושה, ביניהם זקן המקובלים הרב אפרים כהן. בין השניים התפתח אף ריבו, לבסוף הפסיק מינא את השתתפותו במפגשים אלה. בהמשך הצטרף לחבורת מקובלים אחרת, בראשות הרב סלמאן מוצפי, ואף שם עורר מחלוקת בקרב הלומדים ונאלץ לעזוב. לאחר מכן הצטרף לשיעוריו של המקובל התימני, הרב מרדכי שרעבי, במהלכם הקשה עליו וחלק על רעיונותיו, ולאחר שגילה פקפוק וספק ביסודות תורת הקבלה הופסקה השתתפותו גם שם.

עיקרי שיטתו

מינא היה כותב פורה, אך לא כל ספריו וחיבוריו נשמרו. חוקר הקבלה ברק הופמן מונה ארבעה ספרים שנמצאים בידינו, אשר שניים מהם הודפסו במהדורות מוגבלות. בתארו את אופי חיבוריו של המקובל הוא כותב כי "כל הספרים שבידינו מצטיינים בחדשנות ובבקיאות רבה ואף ביכולת ובמאמץ פדגוגי להסביר את עקרונות קבלת הרש"ש באופן מסודר. כל ספריו, כולל אלו אשר נכתבו כספרים קבליים גרידא, מתובלים בדרשות פסוקים ובקטעי מחשבה תאולוגית בנושאים שונים".

תורתו של מינא התבססה על קבלת האר"י, כפי שעברה עיבוד דרך הרש"ש ובני חוגו, אך הוא גם שילב אלמנטים פרשניים משלו. הוא הושפע רבות מהרב חיים די לה רוזה, תלמידו של הרש"ש ומחבר הספר "תורת חכם", והרבה להזכיר בספריו את הרב יוסף חיים ("הבן איש חי") – אך ורק את סמכותם של השניים קיבל באופן מלא. שיטתו של מינא מנסה להכניס אלמנטים נאו־אפלטונים בקבלת האר"י והרש"ש, ומרככת את האלמנט האנטרופי והמיתי של תורתם הקבלית.

יציאה בשאלה

בהגיעו לגיל חמישים ושתיים הפסיק לשמור מצוות ולקיים אורח חיים אורתודוקסי. הידיעה חוללה זעזוע בקרב הרבנים והמקובלים יוצאי עיראק בארץ. בשל כך רוב חבריו ניתקו קשר עימו, ורבנים שלמדו אצלו הסתירו עובדה זו. לימים המשיך לעסוק ביהדות במסגרת ליברלית יותר ולא אורתודוקסית, והיה לומד בקביעות בספרייה בהיברו יוניון קולג', מכון ללימודי יהדות של התנועה הרפורמית. כעשר שנים לפני פטירתו התחיל ללכת מידי שבת לבית הכנסת של הקהילה הרפורמית קהילת הר־אל. בתקופה הזאת מינא ומשפחתו עזבו את דירתם בשכונת סנהדריה ועברו תחילה לגור בדירה ברחוב שמאי, ולאחר מכן לדירה ברחוב יפו. לפי עדות נוספת של המשפחה הוא נהג בערוב ימיו לפקוד מדי פעם את בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות בירושלים, כדי לשמוע את שירת הבקשות. בשנת 1991 מעד מינא בהולכו ברחוב; הוא לקה בליבו ובעקבות זאת נפטר, והוא בן שבעים ותשע שנים.

חביבה פדיה העידה כי בשנת 1987 פגשה את מינא בביתו, ולפי עדותה טען בפניה כי הסתירות העולות בין התיאורים המקראיים של בריאת העולם לתיאוריות מדעיות עדכניות, היוו את אחד הגורמים להתרחקותו מקיום אורח חיים דתי.

חיים אישיים

מאז עלותו לארץ גר מינא יחד עם אשתו שרה בירושלים, בהתחלה בסנהדריה ובהמשך במרכז העיר. רוב חייו הצעירים עבד כמנהל חשבונות בסוכנות היהודית ובהמשך כמנהל חשבונות עצמאי. לזוג נולדו שבעה ילדים: שולמית (סלמה במקור), מלכה (ויקטוריה במקור), יצחק (על שם אביו שנרצח באכזריות ב-1916), יוסף חיים (על שם הרב הבן איש חי), אליהו שלום, סימה (שמחה במקור) ובת שבע.

מורשתו

מינא היה ידוע כאדם עצמאי ומורד במוסכמות, דבר שהתבטא בגישתו גם כלפי סוגיות קבליות, הלכתיות וחברתיות. הוא נחשב למקובל חשוב ומשמעותי בעולם הקבלה המזרחי־ספרדי במאה העשרים ובתולדות יהדות עיראק, ויצירתו השפיעה על עולמם הרוחני של מקובלים ספרדים רבים, אך דמותו השנויה במחלוקת ובייחוד עזיבתו את אורח החיים האורתודוקסי הובילו לכך שתלמידיו ניתקו קשר אתו ושמו כמעט נשכח מדפי ההיסטוריה. אף על פי שתרומתו נחשבת משמעותית, הוא לא הוזכר כלל בספרות המחקר, וכמעט אינו ידוע בעולם הקבלה העכשווית.

בימים אלה דנה נאור־הכהן שוקדת יחד עם ברק הופמן ובסיועו המדעי של פרופ, בועז הוס, על הפקת סרט דוקומנטרי על חייו של מינא, בשם "רב הנסתר". הסרט זכה לתמיכתם של "יד הנדיב", קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ודרומהפקות. הסרט עתיד למעשה לשפוך אור ראשוני על דמותו המסתורית והנשכחת של המקובל הגדול שעלה מעיראק לישראל, שעזב את העולם הדתי בפתאומיות והשאיר את מקובלי ירושלים וחכמיה בתדהמה גדולה, ודרך דמותו רבת התהפוכות יבקש הסרט להתחקות אחר קורותיה של יהדות עיראק ואחר עולמם של מקובלי ירושלים במחצית השנייה של המאה העשרים.

ספריו

• "פרי צדיק", פירוש לספר "דרך עץ חיים" (1949).[2]
• "נחלי אמונה" (1955); פירוש ל"רחובות הנהר".[3]
• "יסוד עולם", פירוש קבלי בדרך הרש"ש לספר תהילים.[4]
• "פי צדיק", פירוש ל"רחובות הנהר".[5]

לארבעת הספרים יש עותק יחיד והם נמצאים בספרייה הלאומית.

לקריאה נוספת

• משה שבת, בהשתתפות יעקב צבי זמיר, ישיבות בגדאד: מחקר מקיף על הווי הישיבות בבגדאד (ה"א ש'–תשי"א) התהוותן והשפעתן לדורות: ראשי הישיבות, תלמידיהם וחיבוריהם, דיינים ובעלי הוראה, מקובלים ובני חוגם, חכמים ודרשנים, משוררים ופייטנים, חזנים וסופרים, ב, ירושלים תשע"ו–תשע"ט.
• יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשע"א.
• הרב עזריאל מנצור, בתוך חיים פאלאג'י, ספר חיי וחמרא, ירושלים תשס"ב, עמ' 37–39.
• שרה מינא, לפני חג השבועות, ירושלים, הוצאת משפחת המחבר, 2006.

קישורים חיצוניים

• על אימו חנה מינא בת לולו, באתר מרכז מורשת יהדות בבל.
• על אשתו שרה מינא בת רפאל וחביבה שמש, באתר מרכז מורשת יהדות בבל.
• מעיראק לשב"כ, סיפורו של חיים, בנו של מאיר, באתר "הקשר הרב דורי", המשרד לשוויון חברתי.
• מאיר מינא, נחלי אמונה - יסודי עולם, באתר אוצר החכמה
• ברק הופמן, חילון, קבלה וחברה: מאיר מינא, מגדולי מקובלי עיראק במאה העשרים", תרביץ, שנה צ, חוברת ב (טבת–אדר תשפ"ד-2025), עמ' 335–380. קישור למאמר באתר אקדמיה
• עליית יהדות עיראק דרך סיפור משפחתי – הרצאה מאת חיים מנור מינא
• ספריו בעותקיהם היחידים כפי שמופיעים באתר הספרייה הלאומית בירושלים.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מאיר מינא42302900Q132669153