מאגרי מים ברמת הגולן
מאגרי המים ברמת הגולן הם סדרה של מאגרי מים מלאכותיים ברמת הגולן שנועדו לשם תפיסת מי שטפונות ואגירתם. מי המאגרים משמשים בחקלאות ברמת הגולן בשאר ימות השנה, לאחר עונת הגשמים. מרבית המאגרים סוכרים אפיקי נחלים באגן הניקוז של הכנרת, ומיעוטם באגן הניקוז של הירמוך.
מספר מאגרים הם מאגרי מי קולחין המשמשים, לאחר טיהורם, בחקלאות.
נפחם הכולל של המאגרים הוא כ-35 מלמ"ק.
רקע גאוגרפי והידרולוגי
רמת הגולן היא רמה בזלתית הנמצאת ממזרח לכנרת ולעמק החולה. רמת הגולן נמצאת בגובה של 400-1,000 מטרים מעל פני הים, והיא מתנשאת ממזרח לכנרת הנמצאת כ-200 מטרים מתחת לגובה פני הים. קו פרשת המים בגולן תואם במידה רבה את קו התילים, ועובר כרצועה דקה ברוחב מספר קילומטרים במזרח רמת הגולן, צמוד לגבול ישראל-סוריה. לכן, מרבית מי הגשמים היורדים בגולן זורמים לכנרת ולנהר הירדן.
בבסיס הקמת מאגרי המים נמצאת ההנחה שבמקום לשאוב מים לחקלאות מהכנרת לגולן (הפרש גבהים של 600-1,200 מטרים), יהיה נכון יותר לאגם את מי השטפונות במרומי רמת הגולן, ולספק את המים לשטחים החקלאיים מתוך מאגרי המים ברמה.
ברמת הגולן נמדדו ערכי נגר גבוהים ביחס למקומות אחרים בישראל[1] (כלומר, אחוז גדול יותר ממי הגשמים זורם על פני השטח ואינו מחלחל), דבר שמגדיל את כמות המים הנתפסת. בנוסף, שכבות הקרקע החרסיתיות בין קילוחי הבזלת משמשות כשכבת אטימה טבעית המונעת חלחול מים מהמהאגר לעומק הקרקע.
שכבת הקרקע החרסיתיות המקומית שנוצרה מבליית הבזלת משמשות כשכבת אטימה טבעית המונעת חלחול מים מהמאגרים לעומק הקרקע ודליפה מסוללות המאגרים, וחוסכת צורך באיטום מלאכותי יקר לקרקע וסוללת המאגרים.
המאגרים
המאגרים הוקמו החל משנות ה-70 והם בבעלות חברת המים של הגולן "מי גולן". נכון ל-2018 נבנו 12 מאגרים, אשר נפחם הכולל הוא כ-32 מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב). מרבית המאגרים הם מטיפוס "מאגר גיא" - מאגר הנוצר באפיק נחל כתוצאה מסכירת האפיק.
שמונה מאגרים אוגמים מי שטפונות הזורמים מערבה אל אגן הכנרת. ארבעה מאגרים נוספים (כדוגמת מאגר בנטל ומאגר חיתל) הוקמו ממזרח לקו פרשת המים, והם אוגמים מי שטפונות אשר ללא המאגרים היו זורמים לאגן הירמוך ונשפכים לירדן מדרום לכנרת. מאגרים אלה אינם גורעים מים מהכנרת אלא מוסיפים מים למשק המים של ישראל (אך הם גורעים מים מהירדן הדרומי וים המלח). למי המאגרים הוכנסו מיני דגים הניזונים מאצות, כדי למנוע התפתחות אצות העלולות לפגוע באיכות המים ולגרום לסתימות.
כדי להתגבר על תנודתיות כמויות הגשם מדי שנה, מוזרמים בתחילת החורף מים למאגרים לצורך מילוי חלקי. מים אלה מגיעים ממקורות יציבים כמו קידוח שמיר (קידוח מים במורדות הגולן ליד קיבוץ שמיר)[2][3]. מילוי המאגרים מבעוד מועד מבטיח כמות מים מספקת לחקלאי הגולן גם בשנים שחונות. במקרה של שנה גשומה, גולשים עודפי המים מהמאגר, דרך הנחלים, אל הכנרת.[4] המאגרים מחוברים ביניהם בקווי מים לצורך העברת עודפים ביניהם ולהקטנת ההתאדות בקיץ. אחד מקווים אלו הוא צינור הנפט הטרנס-ערבי המושבת העובר במרכז רמת הגולן.[דרוש מקור]
בנוסף למאגרי השטפונות, הוקמו ברמת הגולן חמישה מאגרי קולחין, אליהם מוזרמים מי הביוב של ישובי הגולן. מי הקולחין עוברים טיפול במכוני טיהור שפכים (מט"ש) ומושבים לאחר טיהורם לשימוש בחקלאות. מאגרי מי הקולחין מספקים כ-2.5 מלמ"ק נוספים של מים.
מכוני טיהור השפכים ברמת הגולן מטפלים גם בשפכי הרפתות הרבות המצויות ברמת הגולן. סמוך למאגר יקוצה (מט"ש מיצר) הוקם בשנת 2010 מתקן ביוגז המפיק גז מתאן מזבל פרות. המתאן המופק מזין גנרטורים המייצרים חשמל בהיקף של 2-3 מגה וואט חשמל בשנה.[5][6]
מאגרי השטפונות והקולחין מספקים את מרבית המים לחקלאות בגולן. מים נוספים מגיעים ממקורות טבעיים כגון מים מבריכת רם ומי מעיינות. כמויות קטנות נוספות מופקות מקידוחים ברמת הגולן ומשאיבה מהכנרת.
המאגרים משמשים לעיתים כמוקדי תיירות ותרבות פנאי, אף שהכניסה אליהם אסורה, והם משמשים לרחצה ולדיג חובבים. אכסניית מדרשת הגולן נבנתה על שפת מאגר בני ישראל בסמוך לחיספין. בנוסף, המים החמים מקידוח שמיר המוזרמים למאגר עורבים הפכו לאטרקציה תיירותית, בעיקר בעונה הקרה.[7]
מאגר חיתל הוא המאגר בעל שטח אגן הניקוז הקטן ביותר ביחס לגודלו, ועל כן הוא בדרך כלל המאגר האחרון המתמלא. כתגבור למילוי מאגן הניקוז שלו, ישנה תעלה המזרימה מים ממאגר בני ישראל בכח הגרביטציה למאגר חיתל שבפתחה מחסום מלאכותי הניתן להרמה.[דרוש מקור] בשל מגבלת הגרביטציה, תעלה זו מזרימה מים רק כאשר מאגר בני ישראל קרוב לשפתו העליונה.
בחורף 1991-1992 נפרצה סוללת העפר של מאגר מרום גולן, ומי המאגר שטפו את חוות הניסויים הסמוכה, בסיס חיילי או"ם סמוך, ומשם אל מעבר הגבול הסורי. באירוע נוסף בשנה זו גם עלה חשש שמאגר בני ישראל יגלוש ויציף את חספין הסמוכה ואף הוחל בהכנות לפינוי התושבים מהמקום, אך חשש זה לא התממש לבסוף.[דרוש מקור] בעקבות אירועים אלו ננקטו צעדים שונים למזעור סכנות גלישה מהמאגרים בשנים הבאות.
השפעות סביבתיות
המאגרים משנים את משטר הזרימה של הנחלים. סכירת מי השטפונות מונעים את הזרם השטפוני במורד המאגרים והופכת את הזרימה לאיטית יותר. בנחלים הסכורים נרשמה ירידה בספיקות השיא ובקצב החזרה של אירועים שטפוניים. כך למשל אירוע שטפוני אשר היה מתרחש אחת לכמה שנים בודדות, מתרחש כעת אחת לכמה עשורים בנחלים הסכורים.[8]
סכירת הנחלים ומילוי המאגרים במלואם גורעת כ-20 ס"מ ממפלס הכנרת, אך מנגד נחסכת שאיבת כמות זהה מהכנרת לצורכי החקלאות בגולן, שאף זוכה למי השקיה באיכות טובה יותר.
לשינוי משטר הזרימה יש השפעה על הצומח והחי במורד האפיק. עצירת השטפונות מונעת את כיסוח וגיזום האפיק, ומאפשרת את "סתימת" האפיק בצמחים שפלשו מגדות האפיק למרכזו. הירידה בספיקת המים משנה את אופי בית הגידול ומאפשרת פלישת מיני בעלי חיים ביצתיים.[9]
מנגד, המאגרים משמשים גם מקור מים לבעלי חיים אחרים, בעיקר עופות.
רשימת המאגרים
מאגרי קולחין
שם
מאגר |
שנת
הקמה |
נפח מקסימלי
(באלפי מ"ק) |
קואורדינטות |
---|---|---|---|
דלווה (אורטל) | 2005 | 500 | 33°06′25″N 35°45′08″E / 33.106931°N 35.752191°E |
חד-נס | 1990 | 350 | 32°59′03″N 35°38′25″E / 32.984214°N 35.640200°E |
צור | 2000 | 480 | 32°58′07″N 35°38′13″E / 32.968641°N 35.637080°E |
דינור | 2008 | 600 | 32°56′42″N 35°48′52″E / 32.944897°N 35.814437°E |
יקוצה | 1994 | 600 | 32°45′42″N 35°44′14″E / 32.761567°N 35.737157°E |
גלריה
מאגר עורבים
|
מאגר בנטל
|
מאגר דליות
|
מאגרים נוספים
|
מאגרי קולחין
|
לקריאה נוספת
- חנה גולן (עורכת), נחלים ומים בגולן, יד יצחק בן-צבי, 2013
קישורים חיצוניים
- שרון קדמי, משק מים אוטרקי ברמת הגולן, באתר הארץ, 9 ביולי 2006
הערות שוליים
- ^ רמי לנר, "אספקת מים ברמת הגולן: עבר, הווה, עתיד", בתוך "נחלים ומים בגולן", עמ' 187.
- ^ אביב קוטאי, הגייזר בשמיר, חדר החדשות צפון, באתר יוטיוב
- ^ קידוח שמיר, מתוך "טבע הדברים"
- ^ רמי לנר, בתוך "נחלים ומים בגולן", עמ' 189-190.
- ^ רוני זיגלר, "מערכת הביוב וניצול הקולחים בגולן", בתוך "נחלים ומים בגולן", עמ' 224.
- ^ מרלן-אביבה גרינפטר, ברמת הגולן נחנך מתקן לטיהור שפכים בשילוב מתקן סמוך להפקת ביו-גז, מתוך "אפוק טיימס"
- ^ גיא ורון, ה"מעיין החם" שהפך לאטרקציה בגולן, באתר מאקו, 13 באוקטובר 2014
- ^ נורית שטובר זיסו, משה ענבר, דידי קפלן, הלל גלזמן, המורפולוגיה ומשטר הזרימה באפיקי נחל משושים ונחל דליות בעקבות הקמת המאגרים, 2002
- ^ נורית שטובר זיסו, משה ענבר, דידי קפלן, הלל גלזמן, ראובן אורטל, "השפעות סביבתיות וגאומורפולוגיות של מאגרי מים בגולן", בתוך "נחלים ומים בגולן", עמ' 212-214.
25100678מאגרי מים ברמת הגולן