מאגרי מים ברמת הגולן

מאגר עורבים ברמת הגולן, ינואר 2018

מאגרי המים ברמת הגולן הם סדרה של מאגרי מים מלאכותיים ברמת הגולן שנועדו לשם תפיסת מי שטפונות ואגירתם. מי המאגרים משמשים בחקלאות ברמת הגולן בשאר ימות השנה, לאחר עונת הגשמים. מרבית המאגרים סוכרים אפיקי נחלים באגן הניקוז של הכנרת, ומיעוטם באגן הניקוז של הירמוך.

מספר מאגרים הם מאגרי מי קולחין המשמשים, לאחר טיהורם, בחקלאות.

נפחם הכולל של המאגרים הוא כ-35 מלמ"ק.

רקע גאוגרפי והידרולוגי

מאגר בנטל, אפריל 2017

רמת הגולן היא רמה בזלתית הנמצאת ממזרח לכנרת ולעמק החולה. רמת הגולן נמצאת בגובה של 400-1,000 מטרים מעל פני הים, והיא מתנשאת ממזרח לכנרת הנמצאת כ-200 מטרים מתחת לגובה פני הים. קו פרשת המים בגולן תואם במידה רבה את קו התילים, ועובר כרצועה דקה ברוחב מספר קילומטרים במזרח רמת הגולן, צמוד לגבול ישראל-סוריה. לכן, מרבית מי הגשמים היורדים בגולן זורמים לכנרת ולנהר הירדן.

בבסיס הקמת מאגרי המים נמצאת ההנחה שבמקום לשאוב מים לחקלאות מהכנרת לגולן (הפרש גבהים של 600-1,200 מטרים), יהיה נכון יותר לאגם את מי השטפונות במרומי רמת הגולן, ולספק את המים לשטחים החקלאיים מתוך מאגרי המים ברמה.

ברמת הגולן נמדדו ערכי נגר גבוהים ביחס למקומות אחרים בישראל (כלומר, אחוז גדול יותר ממי הגשמים זורם על פני השטח ואינו מחלחל), דבר שמגדיל את כמות המים הנתפסת. בנוסף, שכבות הקרקע החרסיתיות בין קילוחי הבזלת משמשות כשכבת אטימה טבעית המונעת חלחול מים מהמהאגר לעומק הקרקע.

שכבת הקרקע החרסיתיות המקומית שנוצרה מבליית הבזלת משמשות כשכבת אטימה טבעית המונעת חלחול מים מהמאגרים לעומק הקרקע ודליפה מסוללות המאגרים, וחוסכת צורך באיטום מלאכותי יקר לקרקע וסוללת המאגרים.

המאגרים

מאגר בראון (בבניה) ומאגר בנטל (משמאל), בצילום מהר בנטל, פברואר 2018

המאגרים הוקמו החל משנות ה-70 והם בבעלות חברת המים של הגולן "מי גולן". נכון ל-2018 נבנו 12 מאגרים, אשר נפחם הכולל הוא כ-32 מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב). מרבית המאגרים הם מטיפוס "מאגר גיא" - מאגר הנוצר באפיק נחל כתוצאה מסכירת האפיק.

שמונה מאגרים אוגמים מי שטפונות הזורמים מערבה אל אגן הכנרת. ארבעה מאגרים נוספים (כדוגמת מאגר בנטל ומאגר חיתל) הוקמו ממזרח לקו פרשת המים, והם אוגמים מי שטפונות אשר ללא המאגרים היו זורמים לאגן הירמוך ונשפכים לירדן מדרום לכנרת. מאגרים אלה אינם גורעים מים מהכנרת אלא מוסיפים מים למשק המים של ישראל (אך הם גורעים מים מהירדן הדרומי וים המלח). למי המאגרים הוכנסו מיני דגים הניזונים מאצות, כדי למנוע התפתחות אצות העלולות לפגוע באיכות המים ולגרום לסתימות.

כדי להתגבר על תנודתיות כמויות הגשם מדי שנה, מוזרמים בתחילת החורף מים למאגרים לצורך מילוי חלקי. מים אלה מגיעים ממקורות יציבים כמו קידוח שמיר (קידוח מים במורדות הגולן ליד קיבוץ שמיר). מילוי המאגרים מבעוד מועד מבטיח כמות מים מספקת לחקלאי הגולן גם בשנים שחונות. במקרה של שנה גשומה, גולשים עודפי המים מהמאגר, דרך הנחלים, אל הכנרת. המאגרים מחוברים ביניהם בקווי מים לצורך העברת עודפים ביניהם ולהקטנת ההתאדות בקיץ. אחד מקווים אלו הוא צינור הנפט הטרנס-ערבי המושבת העובר במרכז רמת הגולן.^{[דרוש מקור]}

בנוסף למאגרי השטפונות, הוקמו ברמת הגולן חמישה מאגרי קולחין, אליהם מוזרמים מי הביוב של ישובי הגולן. מי הקולחין עוברים טיפול במכוני טיהור שפכים (מט"ש) ומושבים לאחר טיהורם לשימוש בחקלאות. מאגרי מי הקולחין מספקים כ-2.5 מלמ"ק נוספים של מים.

מכוני טיהור השפכים ברמת הגולן מטפלים גם בשפכי הרפתות הרבות המצויות ברמת הגולן. סמוך למאגר יקוצה (מט"ש מיצר) הוקם בשנת 2010 מתקן ביוגז המפיק גז מתאן מזבל פרות. המתאן המופק מזין גנרטורים המייצרים חשמל בהיקף של 2-3 מגה וואט חשמל בשנה.

מאגרי השטפונות והקולחין מספקים את מרבית המים לחקלאות בגולן. מים נוספים מגיעים ממקורות טבעיים כגון מים מבריכת רם ומי מעיינות. כמויות קטנות נוספות מופקות מקידוחים ברמת הגולן ומשאיבה מהכנרת.

המאגרים משמשים לעיתים כמוקדי תיירות ותרבות פנאי, אף שהכניסה אליהם אסורה, והם משמשים לרחצה ולדיג חובבים. אכסניית מדרשת הגולן נבנתה על שפת מאגר בני ישראל בסמוך לחיספין. בנוסף, המים החמים מקידוח שמיר המוזרמים למאגר עורבים הפכו לאטרקציה תיירותית, בעיקר בעונה הקרה.

מאגר חיתל הוא המאגר בעל שטח אגן הניקוז הקטן ביותר ביחס לגודלו, ועל כן הוא בדרך כלל המאגר האחרון המתמלא. כתגבור למילוי מאגן הניקוז שלו, ישנה תעלה המזרימה מים ממאגר בני ישראל בכח הגרביטציה למאגר חיתל שבפתחה מחסום מלאכותי הניתן להרמה.^{[דרוש מקור]} בשל מגבלת הגרביטציה, תעלה זו מזרימה מים רק כאשר מאגר בני ישראל קרוב לשפתו העליונה.

בחורף 1991-1992 נפרצה סוללת העפר של מאגר מרום גולן, ומי המאגר שטפו את חוות הניסויים הסמוכה, בסיס חיילי או"ם סמוך, ומשם אל מעבר הגבול הסורי. באירוע נוסף בשנה זו גם עלה חשש שמאגר בני ישראל יגלוש ויציף את חספין הסמוכה ואף הוחל בהכנות לפינוי התושבים מהמקום, אך חשש זה לא התממש לבסוף.^{[דרוש מקור]} בעקבות אירועים אלו ננקטו צעדים שונים למזעור סכנות גלישה מהמאגרים בשנים הבאות.

השפעות סביבתיות

המאגרים משנים את משטר הזרימה של הנחלים. סכירת מי השטפונות מונעים את הזרם השטפוני במורד המאגרים והופכת את הזרימה לאיטית יותר. בנחלים הסכורים נרשמה ירידה בספיקות השיא ובקצב החזרה של אירועים שטפוניים. כך למשל אירוע שטפוני אשר היה מתרחש אחת לכמה שנים בודדות, מתרחש כעת אחת לכמה עשורים בנחלים הסכורים.

סכירת הנחלים ומילוי המאגרים במלואם גורעת כ-20 ס"מ ממפלס הכנרת, אך מנגד נחסכת שאיבת כמות זהה מהכנרת לצורכי החקלאות בגולן, שאף זוכה למי השקיה באיכות טובה יותר.

לשינוי משטר הזרימה יש השפעה על הצומח והחי במורד האפיק. עצירת השטפונות מונעת את כיסוח וגיזום האפיק, ומאפשרת את "סתימת" האפיק בצמחים שפלשו מגדות האפיק למרכזו. הירידה בספיקת המים משנה את אופי בית הגידול ומאפשרת פלישת מיני בעלי חיים ביצתיים.

מנגד, המאגרים משמשים גם מקור מים לבעלי חיים אחרים, בעיקר עופות.

רשימת המאגרים

שם מאגר	שנת הקמה	נפח מקסימלי (באלפי מ"ק)	שטח אגן (קמ"ר)	נחל	אגן ניקוז	קואורדינטות
עורבים	1999-2001	2,500	13	עורבים	כנרת	33°08′29″N 35°43′57″E
בנטל (מרום גולן)	1968-1974	4,200	24		ירמוך	33°08′23″N 35°46′55″E
קוניטרה	2007	800	5		ירמוך	33°07′52″N 35°48′56″E
קטיף	1998	500	10	יוסיפון	כנרת	33°03′09″N 35°48′43″E
יוסיפון	1983	300	41	יוסיפון	כנרת	33°02′05″N 35°46′33″E
בני צפת (רמתניה)	1979	1,200	13	יהודיה	כנרת	33°01′19″N 35°49′08″E
קשת		150		עיט	כנרת	32°59′07″N 35°48′43″E
בוטמיה	1974	300	5		ירמוך	32°56′12″N 35°52′20″E
דבש (בזלת)	1983-1984	4,000	48	בזלת	כנרת	32°55′02″N 35°46′32″E
שעבניה (דליות)	1983-1984	1,500	8	דליות	כנרת	32°53′56″N 35°46′50″E
רוויה (סמך)	1983-1984	5,000	8	סמך	כנרת	32°52′23″N 35°46′43″E
בני ישראל	1980-1984	6,500	35	אל על	כנרת	32°51′04″N 35°47′21″E
חיתל (נוב)	1970-1974	5,000	5	נוב	ירמוך	32°48′49″N 35°47′11″E

מאגרי קולחין

שם מאגר	שנת הקמה	נפח מקסימלי (באלפי מ"ק)	קואורדינטות
דלווה (אורטל)	2005	500	33°06′25″N 35°45′08″E
חד-נס	1990	350	32°59′03″N 35°38′25″E
צור	2000	480	32°58′07″N 35°38′13″E
דינור	2008	600	32°56′42″N 35°48′52″E
יקוצה	1994	600	32°45′42″N 35°44′14″E

גלריה

מאגר עורבים

מאגר עורבים מלא לאחר חורף גשום, יוני 2018 יוני 2018 מאגר עורבים יבש כמעט לגמרי לאחר הקיץ. ספטמבר 2017 פברואר 2017 המאגר בפברואר 2017. ברקע הר חרמון המאגר מלא לאחר חורף גשום, פברואר 2019. ניתן לראות את העצים מימין שקועים במים לעומת התמונות משנים קודמות. מאגר עורבים בצילום ממזרח

מאגר בנטל

מאגר בנטל באפריל 2017. בתחתית התמונה משמאל ניתן לראות צינור הממלא את המאגר. אפריל 2017. ברקע הר בראון (משמאל) והר חרמונית (במרכז). מאחוריהם באופק הר חרמון. מאגר בנטל בצילום מהר בראון

מאגר דליות

מאגר דליות לאחר חורף גשום, פברואר 2018 מאגר דליות ממרחק, אפריל 2017 המאגר באפריל 2017 אפריל 2017

מאגרים נוספים

מאגר בראון (בבניה) ומאגר בנטל (משמאל) בצילום מהר בנטל, ספטמבר 2018 מאגר בראון במהלך בנייתו, אוגוסט 2018. מאחוריו הר בנטל מאגר בני ישראל, ליד חיספין מאגר קוניטרה, פברואר 2019 מאגר קוניטרה מכתף אביטל, פברואר 2019 מאגר קטיף בצילום מהר בני צפת, פברואר 2019. ברקע הר יוסיפון. מאגר בני צפת (רמתניה) בצילום מהר בני צפת, פברואר 2019

מאגרי קולחין

מאגר קולחין צור על כביש 888 ברמת הגולן מאגר צור. בקצה הימני ניתן לראות את מט"ש צור מאגר חד-נס, מצפון למאגר צור, על כביש 888

לקריאה נוספת

• חנה גולן (עורכת), נחלים ומים בגולן, יד יצחק בן-צבי, 2013

קישורים חיצוניים

• שרון קדמי, משק מים אוטרקי ברמת הגולן, באתר הארץ, 9 ביולי 2006

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25100678מאגרי מים ברמת הגולן