ליפוט פייר

ליפוט פֶיֵיר, (בהונגרית: Fejér Lipót, בשם המקורי וייס עד 1900, פץ', 9 בפברואר 1880 - בודפשט, 15 באוקטובר 1959) היה מתמטיקאי, פרופסור באוניברסיטה, הונגרי-יהודי, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.

חייו

ליפוט פייר (עומד) עם המתמטיקאי קונסטנטין קרתיאודורי בסביבות 1900

ועידת מתמטיקה בסגד בשנת 1928. ליפוט פייר בשורה האמצעית מימין

ליפוט פייר נולד במשפחה יהודית בפץ', בדירה ברחוב סנט מור 3, ונרשם בתעודת הלידה שלו בשם ליאופולד וייס. אביו היה שַמוּ וייס, אמו ויקטוריה גולדברגר. הוא למד בגימנסיה הריאלית הראשית בעיר הולדתו, אך ציוניו היו גרועים (המתמטיקה הייתה המקצוע החלש ביותר שלו), כאשר גם מורה פרטי לא יכול היה לעזור, אביו הוציא אותו מבית הספר והוא סייע בחנות של המשפחה. אולם מאוחר יותר המשיך בכל זאת את לימודיו בגימנסיה הריאלית הראשית, שם הפך המתמטיקאי ז'יגמונד מקשאי למורה שלו למתמטיקה. מקשאי לא רק גרם לכך שהנער יתאהב במתמטיקה, אלא גם טיפח את הכישרון הרדום אצלו. בעידודו (בגיל 14) הוא הפך לקורא קבוע ולפותר בעיות של כתב העת "גיליונות מתמטיקה ופיזיקה בתיכון". עורך העיתון, לאסלו ראץ, ציין מספר פעמים במגזין: "ליפוט וייס שלח שוב פתרון יפה מאוד." הוא סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1897 ואז, בלחץ אביו שרצה שיהיה מהנדס, מכיוון ש"כך הוא יוכל להתפרנס בכבוד", נרשם ל"אוניברסיטה הטכנית ההונגרית המלכותית" (לימים "האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט"). שם האזין להרצאותיהם של שני מרצים מתמטיקאים ידועים. חצי שנה לאחר מכן נרשם באוניברסיטה למחלקה להכשרת מורים במתמטיקה ובפיזיקה לבתי הספר העל יסודיים. משם עבר עד מהרה למחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת פאזמאני פטר, שם היו מוריו לוראנד אטווש ומנו בקה. את שנתו האוניברסיטאית השלישית הוא בילה כבר בברלין, שם קרל הרמן אמדאוס שוורץ היה מורו. באחת מהרצאותיו עסק שוורץ במשפט האלמנטרי שנושאו היה שמשולשים שצוירו במשולש נתון חד-זווית, המשולש שצויר בבסיס המשולש החד זווית יש לו ההיקף הקטן ביותר. שוורץ הוכיח זאת בשישה שיקופים (בגאומטריה וענפים אחרים של המתמטיקה, שיקוף של מישור ביחס לישר הוא העתקה שמעבירה כל נקודה לנקודה הנמצאת במרחק שווה מהישר, כך שהקו המחבר ביניהן מאונך לישר, כלומר הישר הוא אנך אמצעי שלו). בסוף ההרצאה, פייר הראה לפרופסור שלו שניתן להוכיח את המשפט באמצעות שני שיקופים בלבד. פייר התוודע בהרצאותיו של שוורץ גם לבעיית טור פורייה. לדברי פרופסור שוורץ זה לא היה ניתן לפתורון, אך פייר לא חשב כך. בשנת 1900 פרסם מחקר בכתב העת של האקדמיה הצרפתית למדעים, קומפט רנדוס (Comptes Rendus), על המשך פיתוח התיאוריה של טור פורייה שנחשבה עד אז לסגורה. המחקר שלו היה על הליך הסיכום החדש (ראה "המשפט של פייר" ובאנגלית Fejér's theorem). זה ביסס את המוניטין הבינלאומי שלו, ואז אנרי פואנקרה הבחין בו. באותה שנה שינה את שמו לליפוט פייר. בשנת 1902 השיג דוקטורט עם עבודת הגמר שלו על טור פורייה.

”	"אי אפשר לספר לאדם מבחוץ איך היה ליפוט פייר. הוא היה ענק. נחמה חוצנית היא עצם ישותו. מי שלא הכיר אותו אינו יודע דבר מה על העולם ולעולם לא יידע." (גזה אוטליק)	“

לאחר מכן נסע לגטינגן, שם האזין להרצאותיו של דויד הילברט. הוא חזר הביתה וקיבל משרה באוניברסיטת פאזמאני פטר בבודפשט כמתרגל. עם זאת, מכיוון שתפקיד זה לא היה משרתו הרגילה, הוא לא קיבל שכר, ולכן נענה להזמנתו של דיולה פרקש, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת פרנץ יוזף בקלוז'-נאפוקה. בקלוז'-נאפוקה הוא הפך למרצה באוניברסיטה, ואחר כך בשנת 1906 הוא הפך לפרופסור חבר.

אף על פי שנבחר לפרופסור מן המניין באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה בשנת 1911, הוא נענה למינוי באוניברסיטת פאזמאני פטר בבודפשט בהמשך השנה, שם הפך לפרופסור באחד קתדרות למתמטיקה. רבים התנגדו לכך בגלל מוצאו היהודי, אך בסופו של דבר התקבל באמצעות התערבותו של לורנד אטווש. פייר לימד באוניברסיטת בודפשט עד סוף חייו, ובין תלמידיו היו רבים שהפכו לידועי שם כמו יאנוש נוימן, ג'ורג' פוליה (פולק), פאול ארדש (אנגלנדר), פאל טוראן (רוזנפלד), אלפרד רניי (רוזנטל), לאסלו קלמאר (קראוס), מרסל ריס (אחיו של המתמטקאי פרידיש ריס) שמעון סידון וקורנל לאנצוש (לוי), גאבור סגה, כל האחד עשר היו יהודים ורובם התמנו לימים כחברי האקדמיה ההונגרית למדעים.

פייר זכה במספר רב של פרסים פנים-ארציים (זר קורווין, אחר כך פרס קושוט (1948)) ופרסים בינלאומיים וכן להוקרה רבה. בשנת 1933 הוא הוזמן לתערוכה העולמית בשיקגו כאחד מארבעת המדענים האירופיים הטובים ביותר. לאחר התערוכה העולמית העביר סדרת הרצאות מצליחות ביותר ב -15 אוניברסיטאות אמריקאיות.

בשנות הארבעים קיבל מספר הצעות עבודה בחו"ל, כשביקשו להציל אותו מהחוקים האנטי-יהודיים שהלכו והתרבו בהונגריה (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי. אולם הוא התעקש להשאר בהונגריה. אולם לאחר השתלטות מפלגת צלב החץ (ב-16 באוקטובר 1944) על השלטון, נשללה ממנו הקתדרה באוניברסיטה ואולץ לפרוש בכוח לגמלאות כ"גורם זר באומה ההונגרית". הוא אולץ להיכנס לגטו בודפשט, שם הצטופף בדירה בבית רחוב הטאטרה שהיה מוגן על ידי הצלב האדום. הגנה זו לא הייתה משמעותית, מכיוון שבחג המולד 1944, יחד עם שאר תושבי הבית היהודים, צורף ליפוט פייר לאחת הקבוצות שהוצעדו להוצאה להורג על גדות הדנובה על ידי אנשי צלב החץ, אך בסופו של דבר חולץ מתהלוכה זו על ידי קצין צבא הונגרי. הזוועות שחווה פגעו בו קשות. יכולותיו האינטלקטואליות, על פי הווידוי שלו עצמו, התדרדרו. ביתו הופצץ, כל שהיה לו אבד. חבריו הוותיקים ותלמידיו לשעבר עזרו לו בתרומות כספיות ובחבילות מזון. כשהוענק לו דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת אטווש לורנד בשנת 1950, הוא אמר, "אני חייב את חיי בעיקר לסטודנטים שלי". הוא נפטר ב--15 באוקטובר 1959 בבודפשט. לאחר מותו פרסם פאל טוראן את כל יצירת חייו בשני כרכים שמנמנים.

עבודתו

עבודתו היא מכריעה בתחומים רבים במתמטיקה. תחומי המחקר העיקריים שלו היו תורת טורי פורייה, אינטרפולציה ותורת הפונקציות. בנוסף לניתוח של טורי פורייה, הוא השיג תוצאות משמעותיות בתורת הפונקציות הקונסטרוקטיבית (אינטרפולציה של פייר והניצבים המכניים) ובתורת הפונקציות המורכבות. תיאורית פייר הנקרא על שמו מתייחס לסיכום של טורי פורייה. הוא פיתח את ההוכחה עם פרידיש ריס, הקצרה ביותר למשפט הבסיסי של מיפויים קונפורמיים. סביבו הוקם בית הספר "פייר" שמפורסם בעולם (ע"פ תלמידיו פאול ארדש (אנגלנדר), מיכאל פקטה (שווארץ), ג'ורג' פוליה (פולק), מרסל ריס, אוטו סאס (שלזינגר), גאבור סגה, שמעון סידון, פאל טוראן (רוזנפלד)).

עבודותיו העיקריות

בשפת המקור:

• Sur les fonctions bornées et integrables. Comptes-Rendus des l'Academie des Sciences, 1900.
• Vizsgálatok a Fourier-féle sorok köréből. Mat. és Term. tud. Ért., 1902.
• A folytonos függvények Fourier-féle sorának singularitásairól. Budapest : Franklin, 1910.
• Hatványsorok többszörösen monoton együtthatósorozattal. Budapest : Franklin, 1936. (Klny. a Magyar Tudományos Akadémia Matematikai és Természettudományi Értesítőjéből.)
• Approximáció interpoláció útján. Budapest, Akadémiai Ny., 1953. (Approximation durch Interpolation Klny. az Első Magyar Matematikai Kongresszus közleményeiből.)
• Összegyűjtött munkái. Sajtó alá rend. és jegyz. ell. Turán Pál. Budapest : Akadémiai Kiadó, 1970. 2 db.

בתרגום מהונגרית לעברית:

• Sur les fonctions bornées et integrable . Comptes-Rendus des l'Academie des Sciences, 1900 .
• מחקרים מטורי פורייה. 1902
• הפונקציות הרציפות על הייחודיות של טור פורייה. בודפשט : פרנקלין, 1910 .
• סדרות חזקה עם סדרות מקדמיות מונוטוניות מרובות. בודפשט: פרנקלין, 1936 . ( מתוך עלון המתמטיקה ומדעי הטבע של האקדמיה ההונגרית למדעים . )
• קירוב באמצעות אינטרפולציה. בודפשט, 1953.
• עבודותיו שנאספו. בודפשט הוצאת אקדמיה,

פרסים והוקרה

• פרס מרציבני של האקדמיה ההונגרית למדעים (1911)
• פרס מרציבני הגדול של האקדמיה ההונגרית למדעים (1918)
• זר קורווין (1930)
• פרס קושוט (1948)

מקורות

• לקסיקון יהודי הונגרי. ליפוט פייר.
• לקסיקון הונגרי ביוגרפי חדש 2001. עמודים 568–569. מסת"ב 963-547-414-8
• אנדרה צייזל : מתמטיקאים, גנים, תעלומות, בודפשט, הוצאת גלנוס, 2011. מסת"ב 978 963 715 725 7

לקריאה נוספת

• Oláh-Gál Róbert: Villanások Fejér Lipót kolozsvári éveiből, Műszaki Szemle 44 (Historia Scientiarum 5), 2008, 1. online
• ביבליוגרפיה של כתביו Fejér Lipót (1880-1959) matematikus, Kossuth-díjas akadémikus műveinek és szakcikkeinek bibliográfiája
• האוניברסיטה של קלוז'-נאפוקה בן 125 A Kolozsvári egyetem 125 éves . Szerk. Cseke Péter és Hauer Melinda. Kolozsvár, Komp-Press Kiadó, 1998. 169 [1] o., ill.
• Sziklay János: Dunántúli kulturmunkások. A Dunántúl művelődéstörténete életrajzokban. Bp., Dunántúli Közművelődési Egyesület, 1941.
• מיהו מי? Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. [Bp.], Béta Irodalmi Rt., [1937].
• Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
• לקסיקון ביוגרפי הונגרי Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
• הלקסיקון ההונגרי הגדול Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993
• A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825-2002. Szerzők: Markó László, Burucs Kornélia, Balogh Margit, Hay Diana. Bp., MTA Társadalomkutató Központ, 2003.
• Magyarok a természettudomány és technika történetében. Főszerk. Nagy Ferenc, Nagy Dénes. Bp., MVSZ-MTA-BME-MTESZ-Országos Műszaki Információs Központ és Könyvtár, 1986.
• לקסיקון המדע ההונגרי Magyar tudóslexikon. Főszerk. Nagy Ferenc. Bp., Better-MTESZ-OMIKK, 1997.
• סיפורים יהודים הונגרים Don Péter: Magyar zsidó históriák. Anekdota lexikon. Szerk. és életrajzi lexikonnal kieg. Raj Tamás. Bp., Makkabi, 1997
• Pécs lexikon. Főszerk. Romváry Ferenc. Pécs, Pécs Lexikon Kulturális Nonprofit Kft., 2010.
• Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
• Sain Márton: Matematikatörténeti ABC. 6. kiad. Bp., Nemzeti Tankönyvkiadó-TypoTEX, 1993.
• Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
• Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליפוט פייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29521976ליפוט פייר