לונד

לונד
Lund

בנין Palaestra et Odeum באוניברסיטת לונד
בנין Palaestra et Odeum באוניברסיטת לונד
מדינה
מחוז
חבל ארץ
תאריך ייסוד	המאה ה-10
שטח	25.75 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	94,393 (31 בדצמבר 2020)
‑ צפיפות	3,376 נפש לקמ"ר (2017)
אזור זמן	UTC +1
http://www.lund.se

לונד (בשוודית: Lund (מידע • עזרה)) היא עיר בקצה הדרומי של שוודיה בדרום-מערב מחוז סקונה. היא גם חלק מהמחוז חוצה הארצות ארסונד, אחד מהמפותחים ביותר באירופה, הכולל את מאלמה וקופנהגן.

העיר נוסדה בסביבות שנת 990, כאשר סקונה (אז נקראה סקאניה) השתייכה לדנמרק. חפירות שבוצעו בקרבת מקום באופוקרה העלו שהאזור היה מיושב אלף שנים קודם לכן לפחות, והועבר למיקומו הנוכחי ב-990. מהקמתה הייתה העיר מרכז מסחרי ראשי ומשנת 1103 מרכז הנצרות של סקנדינביה. היא התחרתה בחשיבותה כמרכז כלכלי עם מאלמה, שגברה עליה בתום ימי הביניים. הרפורמה בתחילת המאה ה-16 המשיכה את המגמה, וכאשר סקניה עברה לשליטה שוודית ב-1658, כבר הייתה לונד עיר פרובינציאלית קטנה. החל מהמאה ה-18 חזרה לונד להיות חשובה בזכות אוניברסיטת לונד שהוקמה כבר ב-1666.

גם היום האוניברסיטה מהווה מרכז חשוב של העיר. היא המוסד הגדול ביותר בסקנדינביה ללימודים גבוהים ולמחקר, ובשל כך לונד היא עיר סטודנטיאלית. האוניברסיטה משכה תעשיות רבות לטכנולוגיה גבוהה והן הבסיס הכלכלי של העיר כיום. לונד מוכרת גם כעיר תיירותית הודות למורשת ההיסטורית שנשמרה ובמיוחד קתדרלת לונד שבלב העיר.

מקור השם

השם בא כנראה מנורדית עתיקה בה "לונדר" (lundr) פירושו יער. הוא עשוי לציין יער פגני קדוש שהיה בקרבת האתר אופוקרה של היום.

לפי סברה אחרת, השם ניתן על ידי מלך דנמרק כהתייחסות ללונדון (לטינית Londinium). ואמנם הפקידים התייחסו לעיר בכתב כ"לונד של הגותים" (בלטינית: Londinum Gothorum). להנחה זו נמצא חיזוק בדבריו של אדם מברמן שאמר שקנוט הגדול רצה להפוך את לונד ללונדון הדנית.

גאולוגיה

כמו רוב שטח סקונה, מישור לונד, בו שוכנת העיר, עשוי חומרי משקע - בעיקר חרסית. בכך שונה הגאולוגיה של המקום מיתר המדינה. האדמה פורה מאוד ומכאן חשיבותה לחקלאות. העיר נמצאת גם בקצהו של הורסט רומלאוסן (Romeleåsen) שנוצר מהעתקים של אזור טורנקוויסט (Tornquist). העתקים אלה, בכיוון צפון-מערב - דרום-מזרח, גרמו להתרוממות מספר אזורים לגובה של עד 100 מטר במישור שהוא שטוח יחסית.

גאוגרפיה

העיר תחומה מדרום על ידי נהר הֶיה (Höje) הנשפך לארסונד. מספר היסטוריונים מעריכים שלמרות שאינו רחב, הנהר שימש להפלגות בזמן הוויקינגים. ליד הנהר גובה העיר 8 מטרים ומשם היא עולה: מרכז העיר בגובה 40 מטר וליד ההורסט בצפון-מזרח השיא - 86 מטר.

אקלים

כרוב החלק הדרומי של שוודיה האקלים הוא ימי. הוא נוח למרות קו-הרוחב הגבוה בעיקר הודות לזרם הגולף. הקיצים חמים עם טמפרטורה ממוצעת של 13 עד 20 °C והחורפים קרים: בין -1 ל-3 °C. מדצמבר עד מרץ ייתכן שלג אך הוא אינו נשאר זמן רב ויש חורפים ללא שלג כלל. בגלל קו-הרוחב הימים בקיץ אורכים 17 שעות ובחורף 7.

אקלים במאלמה (20 קמ מלונד)
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	0.8	0.6	4.2	9.5	15.4	18.2	20.2	20	15.9	11.4	6.2	2.7	10.4
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-2.7	-3.5	-0.5	2.1	6.9	10.4	12.5	12.3	9.2	6.6	2.7	-0.8	4.6
משקעים ממוצעים (מ"מ)	61	37	57	32	39	69	70	71	69	72	74	73	721
מקור:

היסטוריה

אופוקרה ( Uppåkra)

ב-1934 וב-1990 בוצעו חפירות ארכאולוגיות כ-5 ק"מ מדרום ללונד באתר אופוקרה. התברר שהמקום היה מיושב בקביעות בין המאה ה-1 לפני הספירה והמאה ה-10 לספירה. מן המאה ה-5 מניחים שזה היה המקום המרכזי בסקונה ואולי אף של כל דנמרק. העובדה שלונד נבנתה מיד לאחר עזיבת המקום ותפשה את מקומו המרכזי מובילה למסקנה שמדובר בהמשך התיישבות ולא בהתיישבות חדשה ובכל מקרה לונד נהנתה מרשת דרכים קיימת.

ימי הביניים

העיר נוסדה בשנת 990 לערך, כנראה ביוזמת סוון הראשון, מלך דנמרק. המסחר הפך במהירות לפעילות העיקרית בעיר והיא ארחה באביב את שוק שלושת הרוגמים (Tre högar marknad). מעמדה התחזק ב-1019–1020 כאשר קנוט הגדול ייסד בה מטבעה ובית מלכותי. באותה תקופה לא הייתה לדנמרק עיר בירה והמלך נהג לסוב בין מעונותיו בערים המרכזיות ואלה יכלו לארח גם את חצרו.

מהיווסדה הייתה לונד עיר נוצרית. כנסייה מעץ תוארכה לשנת 990. היא הייתה כפופה למרותו של הארכיבישוף אדלברט מברמן עליו הוטל לנצר את סקנדינביה. מרות זו הייתה לצנינים בעיני סוון השני, מלך דנמרק, והוא פעל ליצירת יחידה אדמיניסטרטיבית דתית עצמאית - דיוקסיה בדנמרק. לבסוף ב-1060 קיבלה לונד מעמד של בישופות. ב-1145 הצליח אריק הראשון, מלך דנמרק, בזמן מסע צליינות לרומא, לשכנע את האפיפיור להכריז על סקנדינביה כולה כארכיבישופות ולונד נעשתה מרכזהּ. שינוי זה גרם להתחזקות החיים הדתיים בעיר ולהשפעה גוברת של הארכיבישופים על הארצות הנורדיות עד כדי חשיבות דומה לזו של המלך. ב-1145 הוכרזה הקתדרלה של לונד ועד אמצע המאה ה-13 הוקמו 27 מבנים דתיים בעיר. במקביל להיחלשות הכוח המלכותי בעיר, עברה אליה אספת העם (ting) של סקוניה, אחד ממרכזי ההחלטות החשובים בממלכה. באותה מאה בנה אריק השני חומה מסביב לעיר שחלקים מהם נראים עד היום. בחומה היו ארבעה פתחים לכיוון רוחות השמים ונוספה לה שוחה במאה ה-14.

הפריווילגיות שקיבלה העיר אפשרו את התפתחותה עד המאה ה-15. בין היתר התפתח דיג ההרינג שיוצא לעריה הצפוניות של גרמניה ולברית ערי הנזה. שווקים רבים התקיימו בה והייתה בה אוכלוסייה זרה משמעותית ברובה מסקנדינביה. במאה ה-14 עברה מאלמה בחשיבותה את לונד ובמאה ה-15 אף הועברה אליה המטבעה.

המתחים ששררו באיחוד קאלמאר בין שוודיה לדנמרק הפכו למאבק גלוי ב-1451–1452 כאשר שוודיה תקפה את סקוניה ונתקלה בצבא הדני בלונד ליד הקתדרלה. צבאו של הארכיבישוף של לונד הצליח להביס אותם, אך הצבא השוודי הצית את העיר בנסיגתו והיא הוחרבה כמעט לגמרי. רק הקתדרלה ומעט מבנים מאבן נותרו על תילם.

הרפורמציה הפרוטסטנטית

החל מן המאה ה-14 מעמדה הכלכלי של לונד נחלש לטובת מאלמה והכוח המרכזי שנותר בה היה הכנסייה הקתולית. אך גם מעמדה הדתי נחלש עם התפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית שהחלה בעיר השכנה מאלמה. להתפשטות הפרוטסטנטית קדם מאבק בין האצולה ובכירי הכנסייה מחד למעמד האיכרים והבורגנות מאידך. בדנמרק שהייתה אז מונרכיה נבחרת העדיפו האצילים את פרדריק הראשון על פני אחיינו, המלך בפועל, כריסטיאן השני וזאת למגינת ליבם של האיכרים והבורגנות. מאלה האחרונים התארגנו בלונד כ-8,000 איכרים ובקרב שנערך בעיר ב-28 באפריל 1525 הם הובסו וצבא המלך החדש הרג 1,500 מתוכם.

פרדריק הראשון המיר דתו ללותרניזם ותחת בנו כריסטיאן השלישי הפכה זו לדת המדינה ב-1536. רכוש הכנסייה הקתולית בלונד הוחרם ושנה אחר-כך כל הכנסיות הקתוליות שהיו בה למעט אחת נהרסו ואבניהן שימשו לביצור טירת מאלמה. אזור הקתדרלה הפך לשטח מלכותי. העיר המשיכה בשקיעתה. במלחמת שבע השנים הצפונית העיר נאלצה לשכן גדודי צבא ולשלם מיסים כבדים שלא פסקו גם בתום המלחמה בשנת 1570. ב-1600 פרצה מגפת דבר בדנמרק. מלחמות נוספות במאה ה-17 הותירו את לונד חרבה. בתום המלחמה ב-1657 נחתם חוזה רוסקילדה ולונד עברה לידיים שוודיות.

קרב לונד

שחזור בית מתקופת השיקום

דנמרק לא ויתרה על חבל סקוניה וביוני 1676 פלשה אליה. לונד קבלה את הדנים בברכה וכל החבל נכבש למעט מאלמה. שוודיה לא ויתרה וצבאה ביצע שורת התקפות נגד. ב-4 בדצמבר נפגשו שני הצבאות מצפון ללונד. הקרב שנודע מאז כקרב לונד היה הרצחני ביותר בתולדות סקנדינביה עד אז. ב-25 שעות נהרגו 8,000 מתוך 20,000 הלוחמים של שני הצדדים. הניצחון השוודי בישר את נפילת החבל אך קרבות הוסיפו להתנהל במשך שנתיים. הדנים החזירו לעצמם זמנית את לונד ובתבוסתם הסופית הציתו אותה. חצי מן העיר חרב.

כדי לעזור לעיר להשתקם ויתר המלך השוודי על מיסים במשך ארבע שנים לאלה שבנו בעיר בתים. הבתים מאותה תקופה אופיינו בקורות עץ חיצוניות.

בין 1700 ל-1721 התנהלה המלחמה הצפונית הגדולה. לונד הייתה רחוקה מהחזית עד הצטרפות דנמרק למלחמה וכיבוש העיר ב-1709. הדנים הובסו שוב, העיר נשרפה שוב, הפעם בשל תאונה, וב-1712 פרצה מגפת דבר נוספת. בזמן שהעיר הייתה בסכנת כיבוש נוסף מצד הדנים, החליט המלך קרל השנים עשר ב-1716 להשתכן בעיר לזמן מה. בשנתיים ששהה בה, תפקדה לונד כעיר בירה והפעילות המסחרית בה התחזקה.

המאות הבאות היו בסימן התחזקות פעילותה של האוניברסיטה.

תולדות האוניברסיטה והתחדשות העיר

ב-16 במרץ 1658 ביקר בעיר מלך שוודיה קרל העשירי ושוחח עם הבישוף אודות הקמת אוניברסיטה, כצעד בתהליך "שוודיזציה" של האזור בעל המסורת הדנית. האוניברסיטה הוקמה ב-1666 ונקראה "האוניברסיטה המלכותית על-שם קארל" (Regia Academia Carolinæ). היא מנתה ארבע פקולטות: תאולוגיה, משפטים, רפואה ופילוסופיה. בתחילה לא היו לה מבנים משלה והיא השתמשה במבני הדת שבמרכז העיר ובראשם הקתדרלה. היות שלא היו בשוודיה מספיק מורים, הועסקו מורים דנים רבים אך ההנהלה הייתה כולה שוודית.

בזמן מלחמת סקוניה האוניברסיטה נסגרה. עקב אהדת התושבים את דנמרק במלחמה, החליט קרל האחד עשר להגביר את תהליך השוודיזציה ולספק לאוניברסיטה משאבים נוספים שאפשרו העסקת מורים נוספים ועליה במספר התלמידים. במגפת הדבר ב-1712 ברחו רוב המורים והתלמידים מן העיר והאוניברסיטה נסגרה שוב.

בסוף המאה ה-18 לונד שגשגה ואתה האוניברסיטה: תחילת המאה ה-19 נחשבת לתור הזהב שלה עם מספר משכילים בעלי שם שעבדו בה. בין היתר ממציא המסאז' השוודי לינג (Pehr Henrik Ling). ב-1856 הוקמה מסילת ברזל למאלמה אך הדבר לא הוביל לתיעושה של העיר הן בגלל השפעת האוניברסיטה והכנסייה והן משום שגם במאלמה לא הוקמו מבני תעשייה רבים. לונד של המאה ה-19 המשיכה בהתפתחות האוניברסיטה והשירותים הרפואיים.

רק לאחר מלחמת העולם השנייה החלה לונד לגדול ממש. ב-1950 היו בעיר 40,000 תושבים וחמישים שנה מאוחר יותר - מספרם הוכפל. הוקמו רבעים חדשים ודרכים נוספות. התפתחות זו גרמה לעיר לאבד את צביונה מימי הביניים. תוכנית להקמת דרך מהירה במרכז העיר נזנחה אך מספר רב של בתים כבר נהרסו. תוצאה זו הייתה גורם בתכנון העירוני הבא, בו הפכו צירי תנועה במרכז העיר למדרחוב. ב-1983 הוקם הפארק המדעי הראשון בסקנדינביה על אדמות חקלאיות בצפון-מזרח העיר.

כלכלה

האוניברסיטה של לונד משתלבת בחיי הכלכלה ובחדשנות. סיסמת העיר היא: "עיר הרעיונות" (שוודית: Idéernas stad) ולשם כך הוקם פארק מדעי ב-1983 בשם Ideon ובו 260 מפעלים. עיקר פעילותם הוא בתחומי הביוטכנולוגיה וטכנולוגיות מידע ותקשורת. לעיר מסורת רבת שנים של המצאות שהיתרגמו להקמת מפעלים, לדוגמה ב-1951 מפעל אריזות קרטוני החלב: "טטרא-פּאק", ב-1964 "גאמברו" המייצר מכונות דיאליזה ובשנות ה-90 הבלוטות' בחברת אריקסון. גם בדיקת האולטרה סאונד הרפואית הומצאה שם ב-1953.

תעסוקה

התעסוקה היא בעיקר בסקטורים של הבריאות (9,300 מועסקים, המעסיק העיקרי הוא מחוז סקונה האחראי על מערך הבריאות), ההשכלה (8,800 מועסקים, מעסיק עיקרי: העירייה, למעט ההשכלה הגבוהה) והמחקר (האוניברסיטה מעסיקה 6,200 איש). המעסיקים הפרטיים הגדולים מעסיקים יחד למעלה מ-10,000 עובדים. מונים ביניהם את: טטרה פאק, סוני, אריקסון, אלפא לאואל וגאמברו. בעיר ממוקם מטה של חברת Axis Communications. רמת האבטלה נמוכה מהממוצע בשוודיה ואינה גבוהה יותר אצל הצעירים.

תכנון עתידי

התוכנית האורבנית הגדולה ביותר בעיר נקראת "לונד צפון-מזרח" ומשתרעת על פני קילומטר מרובע. הרובע יתפתח סביב מאיץ החלקיקים החדש ESS והסינכרוטרון MAX-lab IV. אלה יהיו שני מתקני המחקר החשובים ביותר בשוודיה. מתוכננות כ-3,000 יחידות דיור ומספר רב של מפעלים וארגונים בהם יעבדו ב-2025 כ-20,000 איש.

דמוגרפיה

משנת 2000 לשנת 2010 גדלה האוכלוסייה ב-10% ועד 2017 ב-10% נוספים. בשל האוניברסיטה כמחצית מהתושבים הם סטודנטים (העיר נמצאת במקום החמישי בשוודיה מבחינת האוכלוסייה הצעירה). ב-2007 כ-8% מהתושבים היו זרים, רובם אירופאים, בעיקר מהארצות הנורדיות האחרות, אך יש גם אוכלוסייה אסייתית.

התפלגות האוכלוסייה לפי גילים ב-2009:

השכלה

ערך מורחב – אוניברסיטת לונד

רמת ההשכלה בלונד היא מן הגבוהות בשוודיה. ב-2008 מחצית מהתושבים בין הגילים 25 ו-64 היו בעלי השכלה של תואר ראשון, לעומת ממוצע לאומי של 22%. אוניברסיטת לונד בה לומדים 41,000 סטודנטים (חלקם בסניף במאלמה) היא בסביבות המקום ה-100 בין האוניברסיטאות הטובות בעולם לפי דירוג Times Higher Education ובסביבות המקום ה-70 לפי דירוג QS.

"בית ספר הקתדרלה" (Katedralskolan) הוא בית ספר תיכון ידוע שהוקם כמוסד חינוך דתי גבוה ראשון בשנת 1085 על-די קנוט הרביעי. בתי ספר מסוג זה סללו את הדרך להקמת אוניברסיטאות.

תרבות

חיי התרבות בלונד מושפעים מהיותה עיר אוניברסיטאית. חיי הלילה של הסטודנטים מתנהלים גם באחוות הנקראות "אומות" (Nations).

בלונד מספר תיאטראות, הראשי שבהם הוא התיאטרון העירוני של לונד שבמרכז העיר.

ללונד יש מסורת של מוזיקה קלאסית וכנסייתית ובפרט מקהלות. בעיר מתקיים פסטיבל מקהלות דו-שנתי בהן מופיעות תזמורות עירוניות שונות.

מוזיאונים

בית עני מסמולנד, תחילת המאה ה-20, מוזיאון קולטורן

המוזיאון המבוקר ביותר, עם 100,000 מבקרים בשנה, הוא קולטורן (Kulturen - תרבויות) שמתפרש על פני כמה אתרים בעיר. הוא מציג את אורח החיים בשוודיה במאות ה-16 עד ה-20 וכולל בגדים, מכשירים וריהוט של מעמדות חברתיים שונים. בחלקו שמתפקד כמוזיאון פתוח ניתן לראות 30 בתים מקוריים מכל רחבי שוודיה שפורקו והוקמו מחדש במוזיאון. אתרים אחרים של המוזיאון הם ביתו של המשורר הלאומי בן המאה ה-19 אסאיאס טגנר (Esaias Tegnér), כנסייה מאמצע המאה ה-11 וחווה שנותרה במקומה המקורי.

יתר המוזיאונים שייכים לאוניברסיטה של לונד. האוספים של שלושה מתוכם (המוזיאון הבוטני, המוזיאון הזואולוגי והמוזיאון ההיסטורי של לונד) החלו מתרומה של חדר הפלאות של קיליאן סטובאוס.

מוזיאון מיוחד הוא מוזיאון הסקיצות שנוסד ב 1934. הוא מונה 30,000 רישומים ומטרתו להראות את הדרך בין הרעיון של האומן ליצירה שהושלמה. הוא כולל ציורים ופסלים של אמנים ממדינות רבות ובעלי שם עולמי כאנרי מאטיס, פרנאן לז'ה, דייגו ריברה, הנרי מור ופייר פובי דה שאבאן.

שטחים ירוקים

הפארק הישן ביותר, לונדגורד, נמצא במרכז העיר ליד הקתדרלה של לונד. הוא החל כגינה שטופלה על ידי הכמורה אך בזמן הרפורמה הוא הועבר לרשות המלך שבנה בו את ביתו (Kungshuset). הבית הפך לבניין המרכזי של האוניברסיטה. מראה הגינה נקבע בין 1730 ל-1746 על ידי הארכיטקט קרל הורלמן.

העיר שהחלה דרכה במראה כפרי עם גנים רבים, עברה תהליך עיור מואץ במאה ה-18 שגרם לצפיפות רבה והחלפת הגנים בבתי מגורים ותעשייה. כתגובת נגד, במאה ה-19 השטחים הירוקים עמדו במרכז התכנון העירוני. החומה שהקיפה את לונדגורד נהרסה, החומה שהקיפה את העיר נהרסה אף היא ובמקומה קמו שדרות רחבות. רבעים חדשים הוקמו עם פארקים לידם. פארק העיר (Stadsparke) הוקם ב-1860 בדרום-מערב העיר כשעוברים בו השרידים האחרונים של החומה. ב-1879 הועבר הגן הבוטני למזרח העיר.

לאחר מלחמת העולם השנייה ובעיקר עם "תוכנית המיליון" לפתרון מצוקת הדיור, החלוקה בין פרקים לשיכונים היטשטשה, אך הוקמו מספר פארקים ביניהם "גבעות האנס בקר" בצפון העיר.

• 
  הפארק העירוני
• 
  הפארק העירוני
• 
  הגן הבוטני Botaniska trädgården

ערים תאומות

• זאבז'ה, שלזיה, פולין

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לונד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לונד
• אתר הפארק המדעי Ideon
• לונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לונד (שבדיה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערים הגדולות של שוודיה אומדן רשמי מתאריך 31 בדצמבר 2021
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
סטוקהולם גטבורג
	1	סטוקהולם	סטוקהולם	978,770	11	אומאו	וסטרבוטן	130,997	מאלמה אופסלה
	2	גטבורג	וסטרה ייטלנד	587,549	12	לונד	סקונה	127,376
	3	מאלמה	סקונה	351,749	13	בורוס	וסטרה ייטלנד	114,091
	4	אופסלה	אופסלה	237,596	14	הודיניה	סטוקהולם	113,951
	5	לינשפין	אסטרייטלנד	165,527	15	נקה	סטוקהולם	108,234
	6	ארברו	ארברו	156,987	16	אסקילסטונה	סדרמנלנד	107,593
	7	וסטרוס	וסטמנלנד	156,838	17	האלמסטד	הלנד	104,573
	8	הלסינגבורג	סקונה	150,109	18	יבלה	יבלבורג	103,136
	9	נורשפין	אסטרייטלנד	144,458	19	סדרטליה	סטוקהולם	101,209
	10	ינשפין	ינשפין	143,579	20	סונדסוואל	וסטרנורלנד	99,383

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38235521לונד