רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
 | |
| האוהל על קברו בברדיצ'ב | |
| לידה |
1740 א' בסיון ה'ת"ק הוסקוב |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1809 (בגיל 69 בערך) כ"ה בתשרי ה'תק"ע |
| כינוי | סנגורם של ישראל |
| מקום קבורה | ברדיצ'ב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | המגיד ממזריטש |
| תלמידיו | ראה תלמידיו |
| חיבוריו | קדושת לוי |
| צאצאים | רבי מאיר מברדיטשוב |
| חתימה |
 |
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (בכתיב יידי: ברדיטשוב)[1] (א' בסיון[2] ה'ת"ק, 1740 - כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.
תולדות חייו
רבי לוי יצחק נולד בעיר הוסקוב, לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'[3]) רוסקוב ושם אימו היה על פי המקובל שרה סאשה (בכתיב יידי: סאשע (עיי"ן סגול"ה)), אך בחסידות חב"ד מקובל ששם אימו היה בסדר הפוך סאשה שרה.
בצעירותו היה ידוע בכינוי "העילוי מירוסלב". נישא לרבנית פערל, בת הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל, ראב"ד ז'ולקווה, בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל בעל ה"קיקיון דיונה"[4]). לאחר נישואיו נסע לרבי שמעלקא מניקלשבורג שכיהן אז כרב וראש ישיבה בעיר ריטשוואל, והוא קירבו לרבו המגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.
בשנת תקכ"א, כאשר רבי שמעלקא עבר לכהן בניקלשבורג, נקרא למלא את מקומו בריטשוואל, ובשנת תקכ"ה עבר לכהן כרב העיר בז'לחוב. ב-תקל"ו עבר לפינסק[5], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת תקמ"ה הודח ממשרתו בפינסק עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם כיהן כרב העיר עד יום פטירתו.
רבי לוי יצחק היה ידוע בגדלותו בתורה, הן בנגלה והן בנסתר, ועמד בראשות ישיבה שבה נלמדה תורת הנגלה[6]. בנוסף לכך, היה ידוע בצדקתו וקדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה', עד כדי כך שרבי נחמן מברסלב אמר שכאשר רבי לוי יצחק אומר "הבורא" - נתזים רשפי אש ממצחו[7]. אלפים ורבבות היו נוסעים אליו כדי לראות את עבודתו ובגלל מופתיו ונפלאותיו, אך יותר מכל היה ידוע בתואר "סניגורן של ישראל" עקב האהבת ישראל שלו ודרכו המיוחדת ללמד זכות על כל יהודי - גם על חוטא ופושע - ולסנגר עליו לפני הבורא. מיוחסת לו תחינה מפורסמת למוצאי שבת הפותחת במילים "גאט פון אברהם", אך היא קדומה בהרבה לזמנו, וייתכן כי מדובר בגרסה מחודשת שלו לתחינה המקורית.
נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים. זוגתו הרבנית נפטרה בהיותה בת יותר ממאה שנה.
גדלותו ושבחיו
ושמחת בכל הטוב וגו'... כל הטוב הוא הצדיק, כמו שנאמר 'אמרו לצדיק כי טוב'... ועל זה אמר הכתוב 'ושמחת בכל הטוב' - שתשמח בהצדיק אשר נתן לך ה' אלקיך, כי זהו מחסד עליון שנותן צדיק יסוד עולם בכל דור ודור שיתקיים העולם על ידו... וזה שתקנו חז"ל כשרואה חכמי ישראל מחויב להודות להשי"ת 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו', היינו שישבח ויתן תודה לה' שיש צדיק כזה בדור שיוכל לשכון בו כבוד ה' וחכמתו לחלקו לעולם. כמו שנשמע כזה מאת כבוד אדומ"ו הרב הקדוש מלובלין זי"ע שכל ששה עשר שנים שהיה הרב הקדוש מבארדיטשוב חי לפניו, הנה בכל יום ויום היה מייחד לו שעה אחת להודות ולהלל להשי"ת אשר שלח לעולם הזה נשמה גדולה וקדושה של הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע[8].
ויעש כן אהרן, פירש"י ז"ל 'להגיד שבחו של אהרן שלא שינה'. והדבר הוא מקושי המובן, וכי יעלה על הדעת שאהרן ישנה חלילה, ומה זה השבח שלא שינה מצווי הקב"ה. ואדמו"ר הקדוש הר"י זצללה"ה מווארקא פירש שלא שינה, שלא ניכר בו שום שינוי והתפעלות בשעת הדלקת המנורה לאחר כל היחודים והכוונות הנוראות מענין הדלקת המנורה. ואמר בצחות לשונו הקדוש: אילו היה מצוה הקב"ה מצוה זו להרב הצדיק הקדוש מבערדיטשוב, היה משבר המנורה ושופך השמן זית לגודל התלהבות מהמצוה רבה הלזו, אבל אהרן לא שינה, שלא ניכר בו שום שינוי[9].
תגלית מקום קבורתו המדויק
בסביבות שנת תשע"ח התפתח דיון אודות מקום קברו המדויק, ושליח חב"ד בברדיטשוב הרב משה שמואל טאלהר טען כי מקום הציון אינו באוהל אלא כמה מטרים לצידו, והקים שם מצבה חדשה לו ולשלושת בניו.
במהלך שיפוצים באוהל ציונו שנעשו בשנת תש"פ, בחסות מגפת הקורונה שהפסיקה את זרם המבקרים והמתפללים במקום, הוחלט להרים את רצפת הבטון באוהל, ולהתקין במקום חימום תת-רצפתי, לרווחת המתפללים הפוקדים את המקום בימי החורף.
לאחר שהבטון במרכז האוהל שהיה קיים עד היום הורם, התגלו קירות האוהל המקורי לאחר חפירה התגלתה רצפה משולבת צבעים, ובתווך מצבתו המקורית של רבי לוי יצחק הצמודה לשלוש מצבות נוספות המיוחסות לשלושת בניו שנקברו יחד עמו.
| תקופת חייו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן |
|---|
 |
מתלמידיו
- רבי אהרן מז'יטומיר מחבר הספר 'תולדות אהרן'[10] - דרושים על התורה בדרך פרד"ס.
- רבי אברהם דוד מבוטשאטש.
- רבי אברהם מרדכי מפינטשוב[דרוש מקור] (חותנו של רבי יצחק אייזיק מקומארנא).
- רבי יוסף מנעמרוב.
- רבי אברהם דב מאבריטש מחבר הספר 'בת עין'.
- רבי אברהם אלחנן, מחבר ספר 'ברכת אברהם' (ורשה, תר"ל), ראש בית דין בעיירה פולנייץ.
- רבי נתן מברסלב, לפני שהתקרב לרבי נחמן מברסלב, ויש טוענים כי כתב אז חלק מספרו "קדושת לוי"[11].
- רבי ישראל רוטנברג, אב"ד מגנישוב וגור, אביו של בעל החידושי הרי"מ מייסד שושלת גור[12].
לתלמידים נוספים ראו: קטגוריה:תלמידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
צאצאיו
- בנו רבי מאיר דרברמדיקר מברדיטשוב, בעל ספר 'כתר תורה', חתן רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק. נפטר בחיי אביו (-תקמ"ו).
- חתנו רבי דוד לייב, בן רבי צבי הירש מנדבורנה.
- חתנו רבי שמואל יהודה לייב האלפערין, בעלה של בתיה גיטל[13].
- חתנו רבי יצחק מנשכיז, בנו של רבי מרדכי מנשכיז.
- בנו אליעזר דרברמדיקר, נשא את שרה (בתו של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש)[14]. להם נולדה בת אחת[15].
- בנו רבי דב בער דרברמדיקר (-תקפ"ג).
- בנו לוי יצחק.
- בתו בתיה.
- בנה משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי, האדמו"ר מטומשפול[16].
- בתו בתיה.
- בנו לוי יצחק.
- בנו רבי ישראל דרברמדיקר מפיקוב (-כ"ג באלול תקע"ח). מחבר ספר "תולדות יצחק בן לוי".
- בנו רבי שמואל שמעלקא, חתן רבי ישראל דב בער בן רבי זאב וואלף מז'יטומיר מחבר ספר "אור המאיר" וחתן רבי חיים מקראסנא תלמיד הבעש"ט.
- חתנו רבי משה מטריאנוב.
- בנו רבי משה יהושע מפיקוב.
- חתנו רבי לייבוש מפרוסקורוב.
- בנו רבי ישעיה.
- בנו רבי דב.
- חתנו רבי שמאי, רבה של מז'יבוז' ונכדם של רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי מרדכי מטשרנוביל.
- בנו רבי דב.
- חתנו רבי אליעזר ליפא הלפרין בעלה של גיטל[12] ובנו של רבי יוסף יואל מסטפין תלמיד הבעש"ט
- חתנו רבי משולם זלמן אשכנזי אב"ד בוקרשט ובנו של רבי משה אפרים אשכנזי.
- חתנו רבי חנוך העניך מייער מייסד חסידות אלעסק.
- חתנו רבי משולם זלמן אשכנזי אב"ד בוקרשט ובנו של רבי משה אפרים אשכנזי.
- חתנו הרב יוסף בונם וולס, בעלה של לבה תרצה[14].
- בנם יקותיאל זלמן וולס נשא את ביילא, בתו של האדמו"ר האמצעי מחב"ד ליובאוויטש[17][16][14].
- חתנו רבי נתן מקוז'ניץ.
אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש, אך הוא נפטר לפני החתונה.
שם משפחת צאצאיו הוא דרברמדיקר (שפירושו ביידיש ״הרחמן״) או רחמן או רחמני.
ספריו
ערך מורחב – קדושת לוי
לקריאה נוספת
- צבי מרק ורועי הורן (עורכים), רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.
- הרב שלמה וילהלם, נזר הבארדיטשעווער לקט מתורותם של אדמו"רי חב"ד וזקני החסידים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, תשע"ח (2018)
- שמחה רז, אוהב ואהוב, הוצאת יריד הספרים, 2008.
- תולדות קדושת לוי, הרב צבי מאסקאוויטש, ירושלים תשי"ז.
- שבחי קדושת לוי, חיים מאיר אוביץ, בני ברק תשס"ו.
קישורים חיצוניים
- אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב
- רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ספר קדושת לוי, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ספר קדושת לוי, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- אברהם כהנא, ר' לוי יצחק מברדיטשוב בעל "קדושת לוי", מתוך "ספר החסידות", ורשה תרפ"ב, באתר "דעת"
- ר' לוי יצחק מברדיטשוב, באתר "MyTzadik"
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים בני מר, אוי לזוכים בדין, באתר הארץ- ד"ר ש. א. הורודצקי, רבי לוי יצחק "הרב מברדיטשוב, באתר "דעת"
- רבי לוי יצחק מברדיטשוב באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי
- תולדותיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב באתר ברדיצ'ב
- תולדות חייו וסיפורים על ר' לוי יצחק מברדיטשוב באתר 'זושא - מגלים את הסיפור החסידי'
- קדושת לוי
- רבי לוי יצחק מברדיטשוב, קדושת לוי, מהדורת סלאוויטא, ה'תקנ"ח, באתר היברובוקס
- רבי לוי יצחק מברדיטשוב, קדושת לוי, מהדורת ברוקלין נ.י., ה'תשנ"א, באתר היברובוקס
- קדושת לוי באתר ויקיטקסט.
הערות שוליים
- ^ כשם משפחתו צויינו במקורות שונים השמות: רוסקוב ודרברמדיגר (רחמני).
- ^ תולדותיו בסוף ספר 'קדושת לוי' מהדורת מכון הדרת חן.
- ^ צבי אלימלך קאליש, תולדות המחבר, פרק א, באתר היברובוקס
- ^ היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
- ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
- ^ בנו, רבי ישראל מפיקוב, מספר בספרו על אביו שעמד בראש ישיבה גדולה והיה מרביץ שם תורה ועבודת ה'.
- ^ 'חיי מוהר"ן' (סימן תקצט).
- ^ תפארת שלמה פרשת כי תבוא.
- ^ ספר ישמח ישראל פרשת בהעלותך אות א.
- ^ תולדות אהרן באתר HebrewBooks.
- ^ ספר באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת פרק ד.
- ^ 12.0 12.1 אברהם יששכר אלטר, מאיר עיני הגולה, וורשא: אלטר, תרפ"ח
- ^ אכלו 'קעסט' שלש שנים אצל הרבנית של רבי לוי יצחק. נפטרה בכ"ה בסיון תרי"ד.
- ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 מסת"ב 9780826653277.
אודות חתונתם ראו: יוחנן גוראריה, צדיקים וידידים, סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות המופלאים בין אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב וסיפורי נישואי נכדיהם בחתונה הגדולה בז'לאבין, תשע"ז. - ^ לעץ משפחתם.
- ^ 16.0 16.1 ראו: עץ משפחת שניאורסון/ענף זלמנסון
- ^ אודות חתונה זו ראה בספר צדיקים וידידים עמוד זה.
לעץ משפחתם ראו כאן.
