אברהם כהנא

אברהם כהנא
Авраам Кахана
לידה	י"א בטבת תרל"ה
פטירה	י"ט באדר א' תש"ו (בגיל 71)
לאום	יהודי

ערך זה עוסק בסופר וחוקר. אם התכוונתם לרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב, ראו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

אברהם כהנא (ברוסית: Авраам Кахана;‏ 19 בדצמבר 1874, י"א בטבת תרל"ה – 20 בפברואר 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.

תולדות חייו

כהנא נולד בשנת תרל"ה (1874) בסקומורוחי שליד ז'יטומיר, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), בן למרדכי כהנא. את רוב השכלתו רכש בלימוד עצמי. בגיל 40, בשנת 1914 (תרע"ד), נסע כהנא לתור את ארץ ישראל. את נסיעתו זו כינה ביומנו "נסיעת הקסמים". לאחר פרוץ המהפכה הרוסית מונה לפרופסור באוניברסיטה העממית בקייב. בשנת 1922 הוא עבר עם משפחתו לוורשה בירת פולין, ובשנת 1923 עלו לארץ ישראל.

בארץ ישראל עבד כהנא בתל אביב, שם הוא כיהן כמנהל ספריית שער ציון וכמורה בסמינר לוינסקי. בשנת 1929 פרש מתפקידו, התמסר למחקר ויסד את הוצאת ספרים "מקורות". בשנת 1937 (תרצ"ז) זכה בפרס ביאליק על הוצאת הספרים החיצוניים.

כהנא רכש בלימוד עצמי את ידיעותיו הנרחבות במקצועות הכלליים, ביהדות ובשפות הקלאסיות והחדשות. תחומי המחקר שלו כללו, בין השאר, את ביאור המקרא, היסטוריה, בלשנות וחקר החסידות. ידוע בעיקר בשל מפעלו לאיסוף, ביאור ותרגום הספרים החיצוניים, יחד עם מפעלו לעריכת פירוש מקיף לתנ"ך.

כהנא המשיך בפועלו המדעי עד לפטירתו בי"ט באדר א' תש"ו, (1946) בתל אביב. הוא נקבר לצד רעייתו חנה בבית הקברות טרומפלדור. ספרייתו המדעית נתרמה על ידי בניו, אוריאל ויעקב, לאוניברסיטה העברית בהר הצופים, שם היא מצויה בחדר נפרד. ארכיונו, הכולל התכתבות עם אנשי רוח, נתרם לספרייה הלאומית בירושלים. יורשיו הקימו את "קרן אברהם כהנא" המעניקה מדי שנה מענקי מחקר לסטודנטים במכון ללימודי היהדות של האוניברסיטה העברית.

ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.^[1]

היה נשוי לחנה בת ר' יעקב שפטל מברדיצ'ב, ואב לשלושה: אוריאל כהנא (אדריכל וצייר), יעקב כהנא (עורך דין) ומרים רוזנצווייג.

מפרסומיו

הספרים החיצוניים לתורה נביאים כתובים, ושאר הספרים החיצוניים, תל אביב: הוצאת מקורות, תרצ"ז ו-הוצאת מסדה, 1956.
- הספרים החיצונים, מהדורת כהנא, באתר ויקיטקסט
מלון רוסי-עברי שלם, קיוב: הוצאת המחבר, תרס"ח 1907
ספר החסידות : מן ר' ישראל בעש"ט עד ר' נחמן מבראסלב, ורשה: תרפ"ב;
רבי ישראל בעל שם טוב - חייו, שטתו פעולתו, ז’יטומיר, תרס"א - 1900
קורות היהודים ברומא, ורשה, תרס"א;
ספרות ההיסטוריא הישראלית, ורשה, תרפ"ב;
ספור נסיעת דוד ראובני: ממדבר חבור אל האפיפיור ואל מלך פורטוגליא בשנות רפ"ב - רפ"ז לאלף הששי בעניין כבוש ארץ ישראל מידי הישמעאלים, ורשה, תרפ"ב;
תורה, נביאים וכתובים עם פירוש מדעי - ז'יטומיר, תרס"ד, תל אביב, תר"ץ;
ספר יוסיפון : כפי דפוס מנטובה קודם ר"ם לפ"ק: מהדורת דוד בן נפתלי ברון גינצבורג ; עם הקדמה מאת אברהם כהנא. ברדיטשוב, תרנ"ו - תרע"ג;
סיפורי מעשיות שזכו התלמידים לשמוע מפי רבי נחמן מברסלב, ממעמקים, ורשה, תרפ"ב;
דברי ימי הקהילה היהודית באנקונה;
דקדוק הלשון העברית, הוצאת מקורות, תל אביב, תרצ"א;
ספר חיי יהודה (ממודנא), קייב, תרע"א;
ספר איוב, תנ"ך עם פירוש מדעי, תל אביב, מקורות, 1968;