לוגול
לוגול (Lugol) הוא שמן של טבליות שנועדו לצמצם את הנזק הבריאותי הנובע מדליפה של קרינה רדיואקטיבית מכור גרעיני. טבלית לוגול מכילה תערובת של יודיד האשלגן (Potassium Iodide - KI) בשילוב עם היסוד יוד ביחס משקלי של 2 ל-1. הטבליות קרויות על-שמו של הרופא הצרפתי ז'אן גיום אוגיסט לוגול (1786–1851) אשר גילה כי תערובת כזו יוצרת תרכובת של אשלגן תלת-יודי (KI3) מסיסה במים.
אחד מהחומרים הרדיואקטיביים העלולים להיפלט מכור גרעיני בעת פגיעה חמורה בכור (עקב תקלה או מעשה זדון) הוא איזוטופ רדיואקטיבי של יוד (יוד 131). היוד הרדיואקטיבי נכנס למחזור הדם ועלול להגיע לבלוטת המגן (בלוטת התריס), ולפגוע בה וברקמות הסובבות אותה. נטילת טבליות המכילות יוד תביא לכך שהיוד שבטבליה יקלט בבלוטת המגן, יביא אותה לרוויה מבחינת כמות היוד שהיא מסוגלת לספוג, ובכך תימנע קליטת היוד הרדיואקטיבי והנזק הכרוך בכך.
בעקבות התקלה בכור בצ'רנוביל, בשנת 1986, נפגעו אלפי אנשים מסרטן בבלוטת המגן. הלוגול מספק הגנה מפני סיכון זה, אך אינו מספק כל הגנה בפני סיכוני קרינה אחרים, כגון הסיכון לחלות בסרטן באיברים אחרים. בעקבות אסון צ'רנוביל ניתנו בפולין טבליות לוגול ל-10.5 מיליון ילדים ול-7 מיליון מבוגרים.
השימוש בישראל
בישראל מיוצרות טבליות לוגול על ידי חברת טבע תעשיות פרמצבטיות.
כיוון שההתראה במקרה של פגיעה בכור גרעיני קצרה ביותר, המליצה מערכת הביטחון בשנת 2002 לחלק לוגול לתושבי היישובים הסמוכים לכורים הגרעיניים בדימונה (קמ"ג) ובנחל שורק (ממ"ג), כך שהטבליות יהיו זמינות באופן מיידי בשעת חירום.
בהתאם לעוצמתו של כל כור, הוחלט לספק לוגול למתגוררים ברדיוס של 30 ק"מ מהקמ"ג וברדיוס של 3.5 ק"מ מהממ"ג. ממשלת ישראל אישרה את החלוקה ב־27 ביולי 2004 והחלוקה החלה ב-8 באוגוסט.
פיקוד העורף הוציא הנחיה חד-משמעית: "אין כל תועלת בנטילת הטבליות מראש ללא הודעה מפורשת, ולכן אין לקחת לוגול על דעת עצמכם אלא לאחר הודעה של פיקוד העורף באמצעי התקשורת".
תושבי היישובים שבהם מחולק לוגול חוששים מפגיעה תדמיתית ביישובם ובפגיעה בערך הדירות, משום שחלוקה זו מדגישה את הסכנה המיוחדת שמרחפת, אמנם בסבירות נמוכה, על יישובים אלה.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
