כרכרת קבריולה

קבריולה (Cabriolet) היא כרכרה דו-גלגלית רתומה לסוס אחד. לכרכרה זו יש גג מתקפל שיכול לכסות את שני יושביה. היא כוללת כיסוי קשיח גדול בחזית, מוטות קדימה המעוקלים כלפי מעלה, ובדרך כלל משטח אחורי הממוקם המיועד למשרת. העיצוב פותח בצרפת במאה השמונה עשרה, והוא החליף במהירות את כרכרת ה"האקני" (Hackney carriage) הכבדה יותר, והפך לכלי הרכב המועדף להשכרה בפריז ובלונדון.

אטימולוגיה

המילה קבריולה נגזרת מהגרסה הצרפתית של המילה האיטלקית Capriolo שמשמעותה עז צעירה, וזאת בשל תנועת הטלטול של הרכב במהירות, אשר הזכירה את הדילוגים והקפיצות של הגדיים הצעירים. הקיצור "קאב" (cab) במונחים כמו "מונית" (taxi-cab) או "האנסום קאב" (hansom cab) הוא קיצור של מושג זה. כאשר מי שנוהג בכרכרה להשכרה הרתומה לסוס נקרא נהג "קאב" (cabdriver)^[1], אשר לימים הפך לכינויים של נהגי המוניות.

היסטוריה

הקבריולה יובאה מצרפת לאנגליה בשנות ה-90 של המאה ה-18, ובתחילה הייתה רכב דו-מושבי שננהג על ידי בעליו, עם משטח מאחור עליו עמד משרת. עד מהרה עורר הרכב עניין בענף ההשכרה. תושבי לונדון רצו חלופה מהירה יותר לכרכרות ה"האקני" האיטיות בעלות 4 הגלגלים, אך לבעלי ההאקני היה רישיון בלעדי להסיע נוסעים במרכז לונדון.

ב-1805 ניתנו רישיונות ל-9 כרכרות הקבריולה הראשונות לפעול לצורך השכרה, אך רק מחוץ למרכז לונדון הראשי, והן הוגבלו לשני אנשים בלבד – מה שאפשר נוסע יחיד, כאשר הנהג ישב בחוסר נוחות ליד הנוסע.
ב-1823 אושרו 12 קבריולות נוספות והוכנסו לשירות, עם מושב מסורבל שנבנה מצידי הרכב עבור הנהג – מה שהגדיל את מספר הנוסעים לשניים.

תאונות היו נפוצות מכיוון שהנהגים התגאו במהירות החדשה של הרכב, ולעיתים התנגשו בעמודי תאורה או בכלי רכב אחרים, מה שגרם לנוסעים להיזרק קדימה אל הכביש. היו כמה ניסיונות לאסור את השימוש בקבריולה מחשש לבטיחותם של משתמשי דרך אחרים. המונית הדו-גלגלית הבאה שזכתה לפופולריות הייתה "האנסום קאב" (Hansom cab), שהייתה בעלת מרכז כובד נמוך יותר, ולכן גם בטיחות טובה יותר, ובה הנהג מוקם מאחורי הנוסעים. ההאנסום קאב השתלטה בהדרגה על ענף ההשכרה במקום הקבריולה.