כפר חיטיא
כפר חיטיא (גם: כפר חיטייא) הייתה עיירה יהודית בגליל התחתון, הנזכרת מספר פעמים במקורות חז"ל.
העיירה נזכרת בתלמוד הירושלמי כמקום אליו ברח ריש לקיש מפני רבי יהודה נשיאה לאחר שהתגלעה מחלוקת בין השניים, בסמוך למגדלא שמצפון לטבריה: ”שמע רבי יודה נשיאה וכעס שלח גותיין למיתפש ית רשב"ל וערק בדא דמוגדלא ואית דאמרין בדא דכפר חיטיא”[1].
העיירה נזכרת בתלמוד הבבלי כמקום מוצאו של האמורא "יעקב איש כפר חיטייא"[2], ובמדרש בראשית רבה[3].
חז"ל זיהו את העיירה בת זמנם עם העיר "הַצִּדִּים", הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט נפתלי: ”וערי מבצר הצרים צר וחמת רקת וכינרת, הצידים - כפר חיטייא, צר - דסמיכה לה, חמת - חמתה, רקת - טיברייא, כנרת - גינוסר”[4].
העיירה זוהתה בראשית המאה ה-19 על ידי יהוסף שוורץ עם הכפר חיטין שממערב לטבריה[5], ובחורבה הסמוכה לאתר נתגלו ממצאים המעידים על יישוב יהודי גדול שהתקיים במקום בתקופת המשנה והתלמוד[6].
בסמוך לעיירה שכנו עיירות יהודיות מרכזיות בתקופת המשנה והתלמוד, כגון בית מעון, ארבל, מגדלא ומשכנא.
על שם העיירה הקדומה נקרא מושב כפר חיטים.
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ג', הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה' עמוד ב'.
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"ה.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
- ^ תבואות הארץ, פרק ג', חלק י'.
- ^ דו"ח חפירה במקום משנת 2005, גיליון 123 לשנת 2011 באתר רשות העתיקות
