כלכלת מורכבות

כלכלת מורכבות (Complexity economics) היא חקר מערכות כלכליות כמערכות מורכבות^[1]. מערכות מורכבות הן מערכות המורכבות מפרטים המקיימים אינטראקציה זה עם זה, ומשנים את פעולותיהם והאסטרגיות שלהם בתגובה לתוצאות שהם עצמם יוצרים במשותף. חוקרי כלכלת המורכבות בוחנים את התהוותם של מבנים ואת התפתחותם של דפוסים בכלכלה. גישת ככללת מורכבות מרככת ומפקפקת בכמה מן ההנחות הרווחות בתיאוריה הכלכלית הנאו קלאסית, ובהן תורת שיווי המשקל הכללי או פרטים המבצעים אופטימיזציה רציונלית.^[1] אף שאינה שוללת את עצם קיומו של שיווי משקל, היא מאמצת גישה של אי-שיווי משקל ורואה בשיווי משקל מקרה פרטי ותכונה מגיחה הנובעת מאינטראקציות מורכבות בין סוכנים כלכליים. גישת מדע המורכבות יושמה גם כתחום מרכזי במסגרת כלכלה חישובית.

העניין בשימוש ברעיונות מתורת המורכבות גבר מאז המשבר הכלכלי של 2008, שבו למודלים מבוססי שיווי משקל היה מעט להציע מבחינת הכוונה של מדיניות.^[1]

מודלים

דוגמה נפוצה בכלכלת מורכבות היא מודל שוק מניות מלאכותי שפותח ב־1989 בידי מכון סנטה פה. המודל מציג שני תרחישים אפשריים: האחד - כאשר "הסוכנים אינם מחפשים רבות אחר מנבאים" ומתקבלת התכנסות לתוצאה הומוגנית של ציפיות רציונליות; והשני - כאשר מופיעות ונשמרות אסטרטגיות מסחר טכניות מגוונות, ומתפתחות תקופות של בועות ומשברים.

תחום נוסף עוסק בדילמת האסיר, למשל ברשתות כלכליות שבהן סוכנים משחקים מול שכניהם הקרובים, או ברשתות שבהן סוכנים עלולים לטעות מעת לעת ו"אבולוציה של אסטרטגיות" מתרחשת לאורך זמן. מודלים אלה מציגים מערכת שבה מתקיים דפוס של התפלגויות משתנות תדיר של אסטרטגיות. אסטרטגיה היא כלל פעולה או דפוס התנהגות שסוכן במערכת בוחר לפעול לפיו במצבים מסוימים. בכל רגע נתון ניתן למדוד מהו שיעור הסוכנים הבוחרים בכל אסטרטגיה, ושיעור זה משתנה לאורך זמן כאשר סוכנים משנים את דרכי פעולתם.

באופן כללי יותר, מודלים של כלכלת המורכבות משמשים לחקר האופן שבו תוצאות שאינן אינטואיטיביות ברמת המאקרו צומחות מאינטראקציות פשוטות ברמת המיקרו. בכך הם נמנעים מן ההנחה של סוכן מייצג, שלפיה תוצאות קולקטיביות הן סכום פשוט של פעולות רציונליות של יחידים. גישה זו מדגישה את רעיון ההגחה בכלכלה.

מדדים

מדד המורכבות הכלכלית

הפיזיקאי סזאר הידלגו (אנ') והכלכלן ריקרדו האוסמן (אנ') מאוניברסיטת הרווארד הציגו שיטה ספקטרלית למדידת מורכבות כלכלתה של מדינה, באמצעות הסקת המורכבות ממבנה הרשת המקשרת בין מדינות לבין המוצרים שהן מייצאות. המדד משלב מידע על גיוון הייצור של מדינה – המתואם חיובית עם הידע היצרני שלה – עם מדד שכיחות המוצר (מספר המדינות המייצרות או מייצאות אותו). תפיסה זו, המכונה "מרחב המוצרים" (Product Space), פותחה בהמשך במסגרת MIT ב"מצפה למורכבות כלכלית" ובספר The Atlas of Economic Complexity משנת 2011.

רלוונטיות

מדד המורכבות הכלכלית (ECI) שהוצג בידי הידלגו והאוסמן נמצא כבעל יכולת חיזוי גבוהה לצמיחה עתידית של תוצר מקומי גולמי לנפש. במחקרם הראו המחברים כי יכולת החיזוי של המדד גבוהה פי 5 עד פי 20 ממדדים כגון מדד הממשל של הבנק העולמי, מדד התחרותיות הגלובלי (GCI) של הפורום הכלכלי העולמי, וכן מדדים סטנדרטיים של הון אנושי כגון שנות לימוד ויכולת קוגניטיבית.

מדדי כשירות מדינתית ומורכבות מוצר

הפיזיקאי לוצ'יאנו פייטרונרו (אנ') מאוניברסיטת ספיינצה ועמיתיו הציעו גישה חלופית למדידת כשירות מדינות ומורכבות מוצרים. מדדים אלה מוגדרים כנקודת שבת של מיפוי איטרטיבי לא־ליניארי. בשונה מן האלגוריתם הליניארי שממנו נגזר ה-ECI, הלא־ליניאריות כאן נתפסת כמהותית להתמודדות עם המבנה המקונן של נתוני מדינה–מוצר.

לטענת מפתחי הגישה, למתודולוגיה זו כמה יתרונות:

עקביות עם ראיות אמפיריות בדבר תפקידו המרכזי של הגיוון בהערכת התחרותיות של מדינות.
צימוד לא־ליניארי בין כשירות למורכבות, הנדרש בשל המבנה המקונן של מטריצת מדינה–מוצר.
התפלגות רחבה דמוית חוק פארטו של המדדים.
כל איטרציה מחדדת את המידע מבלי לשנות את משמעות המשתנים או לצמצם מידע.

מדדים אלה שימשו בדו"ח של חברת Boston Consulting Group על צמיחה ופיתוח בשוודיה.

מאפיינים

בריאן ארתור, סטיבן דורלאוף ודייוויד ליין תיארו כמה מאפיינים של מערכות מורכבות שלטענתם ראויים לתשומת לב מוגברת בכלכלה:^[2]

אינטראקציה מבוזרת – הכלכלה מורכבת מאינטראקציות בין סוכנים רבים, הטרוגניים ומבוזרים. פעולתו של כל סוכן תלויה בציפיותיו לגבי פעולות אחרים ובמצב הכולל של המשק.
היעדר בקר מרכזי – אין ישות גלובלית השולטת באינטראקציות; התיאום מושג באמצעות מנגנוני תחרות ותיאום, מוסדות משפטיים ותפקידים חברתיים.
ארגון היררכי חוצה־רמות – הכלכלה בנויה רמות רבות של ארגון, אך האינטראקציות חוצות רמות ואינן היררכיות בלבד.
הסתגלות מתמשכת – סוכנים מעדכנים תדיר התנהגויות ואסטרטגיות עם צבירת ניסיון.
נישות של חדשנות – שווקים, טכנולוגיות ומוסדות חדשים יוצרים נישות חדשות, והכלכלה מתחדשת ללא הרף.
דינמיקה מחוץ לשיווי משקל – הכלכלה פועלת ללא הגעה לאופטימום או לשיווי משקל כולל, ושיפורים מתרחשים באופן שוטף.

מערכות בעלות תכונות אלה מכונות רשתות לא־ליניאריות מסתגלות (המונח נטבע בידי ג'ון הולנד (אנ') בשנת 1987). בטבע ובחברה קיימות מערכות רבות בעלות מאפיניים אלה: מערכת העצבים, מערכת החיסון, מערכות אקולוגיות, וכן גם כלכלות. היבט יסודי ברשתות לא־ליניאריות מסתגלות הוא שהן אינן פועלות רק במונחים של גירוי ותגובה. תחת זאת הן צופות פני עתיד. בפרט, סוכנים כלכליים מגבשים ציפיות – הם בונים לעצמם מודלים של הכלכלה ופועלים על בסיס תחזיות שמודלים אלה מייצרים. מודלים צופים אלה אינם חייבים להיות מפורשים, קוהרנטיים או עקביים זה עם זה.^[2]

מגמות עכשוויות בכלכלה

כלכלת המורכבות מקיימת זיקה למסורות קודמות בכלכלה ובמדעים אחרים. חשיבה מורכבת הופיעה כבר בראשית הכלכלה כתחום אקדמי. מחקרים מצביעים על כך שאירועים מיקרו־כלכליים אינם מבודדים לחלוטין, וכי קיימים יחסי גומלין בין מיקרו למאקרו, לרבות השפעות משוב.

על פי דייוויד קולנדר^[3] וחוקרים נוספים, הכלכלה המיינסטרימית נעשית מגוונת ופלורליסטית יותר, ומתרחקת מהיצמדות קשיחה לשלישייה של רציונליות, אנוכיות ושיווי משקל. בהקשר זה, כלכלת המורכבות נתפסת כזרם מיינסטרימי אך לא־אורתודוקסי.

ביקורת

בשנת 1995 לעג עיתונאי המדע ג'ון הורגן (אנ') לתחום וכינה אותו חלק מארבעת ה־C הכושלים: סיבוכיות, כאוס, קטסורופה, קיברנטיקה.^[4] ב־1997 ציין כי הגישה יצרה מטפורות חזקות – כגון "אפקט הפרפר", פרקטלים ו"הקצה של הכאוס" – אך לא סיפקה תגליות קונקרטיות ומפתיעות.^[5]

הכלכלן ריצ'רד רוזר מודה כי קשה לזהות תגלית אמפירית מובהקת שנבעה ישירות מניתוח מורכבות, וכי ממצאים רבים איששו תובנות שכבר נצפו בעבר. עם זאת, לדבריו, מצטברת פרספקטיבה משותפת המשלבת קיברנטיקה, קטסטרופה, כאוס ומורכבות, אשר עשויה להשפיע באופן נרחב על החשיבה הכלכלית.^[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

Joeri Schasfoort, Complexity Economics Exploring Economics, 18.09.2017
כלכלת מורכבות, אקו-ויקי
יוסי אקרמן, "מורכבות הכלכלה" – גישה כלכלית חדשה, אתר "ישראל וה-OECD".

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 Joeri Schasfoort, Complexity Economics, אתר Exploring Economics, 18.09.2017
^ ^2.0 ^2.1 Arthur, Brian; Durlauf, Steven; Lane, David A (1997). "Introduction: Process and Emergence in the Economy". The Economy as an Evolving Complex System II. Reading, Mass.: Addison-Wesley.
↑ Colander, David (2000). "The Death of Neoclassical Economics" (PDF). Journal of the History of Economic Thought. 22 (2): 127–143. doi:10.1080/10427710050025330. S2CID 154275191.
↑ Horgan, John. “From Complexity to Perplexity.” Scientific American, vol. 272, no. 6, 1995, pp. 104–09. JSTOR, http://www.jstor.org/stable/24980838. Accessed 11 Feb. 2026.
^ ^5.0 ^5.1 Rosser, J. Barkley Jr. (1999). "On the Complexities of Complex Economic Dynamics". Journal of Economic Perspectives. 13 (4): 169–192. doi:10.1257/jep.13.4.169.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כלכלת מורכבות42727940Q5156626

[ג'ורי-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 Joeri Schasfoort, Complexity Economics, אתר Exploring Economics, 18.09.2017

[הקדמה-2] 2.0 ^2.1 Arthur, Brian; Durlauf, Steven; Lane, David A (1997). "Introduction: Process and Emergence in the Economy". The Economy as an Evolving Complex System II. Reading, Mass.: Addison-Wesley.

[3] Colander, David (2000). "The Death of Neoclassical Economics" (PDF). Journal of the History of Economic Thought. 22 (2): 127–143. doi:10.1080/10427710050025330. S2CID 154275191.

[4] Horgan, John. “From Complexity to Perplexity.” Scientific American, vol. 272, no. 6, 1995, pp. 104–09. JSTOR, http://www.jstor.org/stable/24980838. Accessed 11 Feb. 2026.

[רוזר-5] 5.0 ^5.1 Rosser, J. Barkley Jr. (1999). "On the Complexities of Complex Economic Dynamics". Journal of Economic Perspectives. 13 (4): 169–192. doi:10.1257/jep.13.4.169.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]