כלכלה אבולוציונית
כלכלה אבולוציונית (Evolutionary economics) (אנ') היא זרם במחשבה הכלכלית ששואב השראה מהביולוגיה האבולוציונית. אף שאינה מוגדרת לפי עקרונות נוקשים ומאגדת גישות שונות, היא רואה את ההתפתחות הכלכלית כתהליך ולא כשיווי משקל, ובוחנת שינויים המתרחשים לאורך זמן בתהליכים של הספקת משאבים חומריים (ייצור, הפצה וצריכה), בטכנולוגיות ובמוסדות החברתיים הסובבים תהליכים אלו.[1] היא עוסקת בין היתר בחדשנות, תלות הדדית מורכבת, מערכות המתפתחות מעצמן ותבונה מוגבלת כמנועים של האבולוציה הכלכלית. התחום קשור בקשר הדוק ולעיתים קרובות שואב השראה ממחקרים במדעי החברה האחרים, כגון סוציולוגיה כלכלית, אנתרופולוגיה כלכלית וכלכלה פוליטית בינלאומית. לכלכלה האבולוציונית יש גם השלכות חשובות על תחומים רבים אחרים בכלכלה, כולל תאוריות צמיחה כלכלית, פיתוח כלכלי, היסטוריה כלכלית, כלכלת מגדר, ארגון תעשייתי, וכן חקר מחזורי עסקים ומשברים פיננסיים[1].
התמיכה בגישה האבולוציונית לכלכלה בעשורים האחרונים נראית ככזו שצמחה בתחילה כביקורת על הכלכלה הנאו-קלאסית השלטת, אך בתחילת המאה ה-21 הפכה בעצמה לחלק מהמיינסטרים הכלכלי.
הכלכלה האבולוציונית אינה מתייחסת למאפיינים של מושאי הבחירה או של מקבל ההחלטות כקבועים. במקום זאת, היא מתמקדת בתהליכים מחוץ לשיווי משקל שמעבירים את הכלכלה שינוי פנימי ובהשלכותיהם, תוך בחינת תלות הדדית ומשוב. תהליכים אלו נובעים מהפעולות של סוכנים מגוונים בעלי תבונה מוגבלת, שיכולים ללמוד מניסיון ומאינטראקציה, ושונותם תורמת לשינוי.
כלכלנים אבולוציוניים מרבים להשתמש במושגים שפתוחו בביולוגיה האבולוציונית כדי לתאר כיצד מתרחשת שינוי או אבולוציה בכלכלה. רבים מהם רואים באבולוציה הכלכלית תהליך הדרגתי, חסר כיוון מוגדר, שאינו טלאולוגי (כלומר, אינו שואף למטרה מסוימת או לסיום קבוע מראש) — השקפה הדומה לזו של דרווין בנוגע לאבולוציה של מינים[1]. רבים מהכלכלנים האבולוציוניים מסכימים כי לפחות חלק מהנטיות הקוגניטיביות והחברתיות של בני האדם הן תוצאה של אבולוציה גנטית. דוגמאות לנטיות כאלה כוללות את היכולת לאמץ נורמות חברתיות, ללמוד שפה, לשתף פעולה בקבוצות ולפתח כלים מורכבים או מכונות שבעזרתם ניתן לשנות את הטבע למוצרים ושירותים שמישים. כלכלנים אבולוציוניים עושים לעיתים קרובות שימוש גם במקבילות כלכליות למושגים שדרווין הסתמך עליהם — אף שלא היה הראשון לנסחם — כגון תורשה, מגוון וברירה טבעית[1].
אף שלימוד הכלכלה האבולוציונית אינו פוסל שימוש במודלים מתמטיים או בכימות, רוב החוקרים בתחום זה נוטים להעדיף שיטות איכותניות ופרשניות. כלכלנים אבולוציוניים מתעניינים בתהליכים רחבי-היקף של אבולוציה חברתית-תרבותית — כגון עליית אימפריות חקלאיות או התפתחות הקפיטליזם המודרני — אך עוסקים גם בתהליכים ממוקדים יותר ברמת המיקרו-כלכלה, כמו שינויים בשגרות הארגוניות של פירמות בודדות. לפיכך, תחומי העניין של כלכלנים אבולוציוניים חופפים לעיתים קרובות עם מוקדי מחקר במדעי החברה האחרים, כגון סוציולוגיה ופסיכולוגיה עסקית.[1].
שני מושגים מרכזיים נוספים, שמקורם במדעי הטבע — הגחה ומורכבות — ממלאים אף הם תפקיד מהותי בכלכלה האבולוציונית. הגחה מתארת תופעה שבה מערכת שלמה נוצרת מתוך אינטראקציות מורכבות בין רכיבי תת-המערכות שלה, תוך יצירת דפוסים שאינם ניתנים לחיזוי או לרדוקציה להתנהגות הרכיבים הבודדים. עם זאת, כדי להבין את המערכת בכל זאת נדרש להבין גם את הרכיבים ואת אופן פעולתם ההדדית. בהתאם לכך, גם באבולוציה סוציוקולטורלית יש חשיבות להבנת פעולותיהם של פרטים, ולהבנת הדרך שבה בחירות והרגלים אישיים משתלבים באופן דינמי עם מוסדות חברתיים[1].
היסטוריה של המחקר
המונח "כלכלה אבולוציונית" נטבע לראשונה על ידי תורסטן ובלן. ובלן סבר שהניתוח הכלכלי שלו צריך להביא בחשבון את השתנות התרבות ואת המגוון הגדול שבה. האנתרופולוגיה — כמדע מתהווה באותה תקופה — חשפה כעניין שבשגרה ולא כחריג מגוון אדיר של תרבויות אנושיות, וובלן סבר כי לא ניתן להסתמך על "טבע אנושי" אוניברסלי כלשהו כדי להסביר את המגוון בנורמות ובהתנהגויות שהתגלו בחברות האנושיות. הוא גם טען שמוסדות חברתיים נתונים לתהליכי ברירה, בדומה לברירה טבעית, ושעל הכלכלה לאמץ את התיאוריה הדרוויניסטית - אבולוציה.
אולם תלמידיו של ובלן זנחו במהרה את המורשת האבולוציונית שלו. כששבו לבסוף להשתמש במונח "אבולוציוני", הם התייחסו בדרך כלל להתפתחות ולשינוי באופן כללי, ללא ההקשר הדרוויניסטי. חוקרים מאוחרים יותר, כמו ג'וזף שומפטר, חקרו יזמות וחדשנות תוך שימוש במושג "אבולוציה", אך לא במובן הביולוגי שלו. גם הכלכלן הבולט פרידריך פון האייק עשה שימוש ברכיבים של הגישה האבולוציונית, במיוחד בביקורתו על "היוהרה הקטלנית" של סוציאליסטים שסברו כי ניתן וראוי לתכנן חברה חדשה תוך התעלמות מהטבע האנושי. עם זאת, האייק לא ראה בתיאוריה של דרווין מהפכה, אלא שלב ביניים בהתפתחות החשיבה האבולוציונית.
תורמים נוספים לגישה האבולוציונית בכלכלה כוללים את ארמן אלצ'יאן (אנ'), שטען כי לנוכח אי ודאות ומידע חלקי, פירמות אינן שואפות בהכרח למקסום רווחים, אלא מסתגלות לסביבה המשתנה.
פרסום הספר An Evolutionary Theory of Economic Change מאת ריצ'רד נלסון (אנ') וסידני וינטר (אנ') בשנת 1982 סימן נקודת מפנה בתחום הכלכלה האבולוציונית. בהשראת עבודתו של ארמן אלצ'יאן על קבלת החלטות של פירמות בתנאי אי-ודאות, והתיאוריה ההתנהגותית של הפירמה מאת ריצ'רד סיירט וג'יימס מארץ', פיתחו נלסון ווינטר תיאוריה אבולוציונית מקיפה של התנהגות עסקית, תוך שימוש במושג הברירה הטבעית. על פי המודל שלהם, פירמות פועלות על בסיס "שגרות ארגוניות" (organizational routines) — דפוסים קבועים של פעולה — שהן מעריכות, משנות ולעיתים מחליפות, בהתאם לסביבת הברירה שבה הן פועלות.
מאז פרסום התיאוריה, הכלכלה האבולוציונית, כפי שציין ניקולאי פוס (אנ'), מתמקדת ב"השתנות של מבנים קיימים מראש ובהופעה והתפשטות אפשרית של חידושים". הכלכלות נתפסות כמערכות מורכבות, תוצאה של אינטראקציות סיבתיות (בלתי-ליניאריות ואף כאוטיות) בין סוכנים וישויות בעלי מאפיינים מגוונים. במקום להניח מידע מושלם והיגיון רציונלי מוחלט, המושג של "רציונליות מוגבלת" (bounded rationality) של הרברט סיימון הפך לגישה הדומיננטית.
בעשורים האחרונים הועמקה ההבנה בדבר תפקידם של כוחות אבולוציוניים בתהליך ההתפתחות הכלכלית לאורך ההיסטוריה האנושית. לדוגמה, פול רובין (אנ') תיאר בהרחבה כיצד אנומליות לכאורה בקבלת החלטות — כמו חריגה מעקרון מקסום-רווח, חשיבה בסכום אפס, או סלידה מתחרות וממסחר חופשי — עשויות להיות תוצר של אבולוציית המוח האנושי. מושג נוסף שרובין ועמיתיו בחנו מבעד לפריזמה אבולוציונית הוא פונקציית התועלת, שלדבריהם ניתן לפרשה למעשה כפונקציית הכשירות (fitness function) האבולוציונית.
רכיבים של הגישה האבולוציונית החלו להופיע גם בכלכלה פיננסית. בסביבות שנת 2004 הציע אנדרו לו (אנ') את היפותזת השוק האדפטיבי (Adaptive Market Hypothesis) — הרחבה של היפותזת השוק היעיל, שמתייחסת לסוכנים בשווקים הפיננסיים כאל "מינים" הפועלים בסביבה מסוימת (כגון מספר מתחרים, הזדמנויות לרווח) ומתנהגים בהתאם.
היפותזה זו אינה שוללת את האפשרות לקיום שיווי משקל פיננסי יעיל, אך טוענת כי עשויים להיווצר ולהתפתח גם מצבים אחרים, כתוצאה מהסתגלות וברירה טבעית. אף שמדובר בגישה חדשה יחסית, היפותזת השוק האדפטיבי כבר נבחנה אמפירית בכמה מקרים, למשל בהשפעת חגים דתיים ומשטרים פוליטיים על שווקים פיננסיים במדינות מוסלמיות, או בניתוח התפתחותו של שוק הביטקוין.
תרומה משמעותית להבנת הכלכלות כמערכות המתפתחות באופן מתמיד ניתנה על ידי עודד גלאור ועמיתיו. גלאר, מחלוצי תאוריית הצמיחה המאוחדת (Unified Growth Theory), מציג את הצמיחה וההתפתחות הכלכלית לאורך ההיסטוריה האנושית, והפרהיסטוריה כתהליך רציף שמונע על ידי התפתחות טכנולוגית, הצטברות הון אנושי, וכן מאפיינים ביולוגיים, חברתיים ותרבותיים התורמים להתפתחות נוספת.
לפי המודל של גלאור, בתקופות הקדומות של האנושות (בעידן המלתוסיאני, שהתאפיין במשאבים מוגבלים ורמת חיים קרובה לקיום בסיסי), קידמה טכנולוגית הובילה לעלייה בגודל האוכלוסייה. גידול זה בתורו האיץ עוד יותר את הקידמה הטכנולוגית, בזכות ייצור רעיונות חדשים ועלייה בביקוש להם. בשלב מסוים, הפיתוחים הטכנולוגיים דרשו רמות השכלה גבוהות יותר, ויצרו ביקוש לכוח עבודה מיומן ומשכיל. מכאן ואילך, הכלכלה עברה לשלב חדש המאופיין במעבר דמוגרפי — הולדת פחות ילדים ומתן השכלה גבוהה יותר לכל ילד (השקעה רבה יותר), מה שהניב תשואה גבוהה יותר להשקעה. זהו מקרה פרטי של אסטרטגיית רבייה K.
התהליך הזה לוּוה בשיפור ברמת החיים, בחיזוק מעמד הפועלים — שנחשב חיוני לקידום הטכנולוגי (בניגוד לחזון המרקסיסטי שצפה הידרדרות במעמדו) — ובשיפור מעמדן של נשים, שסלל את הדרך לקידום נוסף של שוויון חברתי ומגדרי. כל הרכיבים הללו — תלויים זה בזה — תומכים ומחזקים זה את זה, ויוצרים תהליך מאוחד של צמיחה והתפתחות, גם אם בקצבים שונים בין חברות ותרבויות שונות.
ראו גם
הערות שוליים
כלכלה אבולוציונית41344685