כירורגיה פלסטית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כירורגיה פלסטית הוא תחום מומחיות ברפואה המנצל שיטות ניתוח ושיטות רפואיות אחרות כדי לשנות את מראהו ותפקודו של הגוף האנושי.[1] טיפולים הניתנים במסגרת הכירורגיה הפלסטית כוללים הליכים שמטרתם קוסמטית וכן הליכים שיקומיים שמטרתם שיפור התפקוד הגופני. הליכים בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר מטרתם העיקרית היא שיפור האסתטיקה של הגוף מכונים לעיתים בשם "כירורגיה קוסמטית". רוב ההליכים בתחום הכירורגיה הפלסטית מטרתם שיפור התפקוד הגופני לצד שיפור המראה החיצוני.

המילה "פלסטי" מוצאה מן המילה היוונית "פלסטיקוס" (plastikos) שמשמעותה לעצב, או לתת צורה. המונח כירורגיה פלסטית אינו קשור לחומר הפולימרי פלסטיק. כירורגים פלסטיים מעצבים ונותנים צורה חדשה לרקמות שונות בגוף האנושי: עצמות, רקמה סחוסית, שרירים, שומן ועור.

במדינת ישראל, בדרך-כלל, ביצוע ניתוחים פלסטיים מותר רק לרופא-כירורג המומחה ברפואה פלסטית שרישיונו המקצועי תקף.

היסטוריה

ניתן למצוא את שורשיה של הכירורגיה הפלסטית עוד במאה השביעית לפני הספירה, תקופה בה רופאים בהודו העתיקה ובהם המנתח הנודע סושרוטה, עשו שימוש בהשתלות עור לצורך שיקום. בכתביו מתאר סושרוטה ניתוחי אף וניתוחים לתיקון מראה האוזנים. הידע המסורתי בתחום הכירורגיה הפלסטית נשמר ועבר לאורך הדורות בהודו עד לשלהי המאה ה-18.[2]

ידוע לנו כי במאה ה-1 לפני הספירה ידעו רופאים ברומא העתיקה כיצד לבצע הליכים ניתוחיים פשוטים לתיקון אוזניים. במחצית המאה ה-15 קיים תיאור של היינריך פון פולספונדט האירופי, המתאר הליך "ליצירת אף חדש למי שאין לו אף כלל, וכלבים אכלו את אפו", זאת על ידי הסרת עור מחלקה האחורי של הזרוע ותפירתו במקום האף. אולם, בגלל הסכנות הכרוכות בביצוע ניתוח ובמיוחד בניתוח בראש או בפנים, ניתוחים פלסטיים מסוג זה לא היו שכיחים עד למאה ה-20.

הניתוחים הפלסטיים בחברה המערבית הופיעו במאה ה-19. למשל, בשנת 1827 ביצע רופא בשם ד"ר ג'ון פטר מטאאוור (אנ') את הניתוח הפלסטי הראשון בארצות הברית בעזרת כלים שפיתח בעצמו.

וולטר יאו, חייל בריטי שנחשב לאדם הראשון שבוצע בו ניתוח פלסטי (1917). משמאל: לפני הניתוח, מימין: אחרי הניתוח.[דרושה הבהרה]

תחום הניתוחים הפלסטיים קיבל דחיפה בזמני מלחמות. למשל, במלחמת העולם הראשונה נדרשו בעלי מקצוע הרפואה והכירורגיה לטפל בפציעות כגון כוויות בדרגה גבוהה, פציעות שגרמו לשינויים אסתטיים בפנים, ופציעות אחרות שבהן המנתחים לא נתקלו בעבר אשר נגרמו בעיקר מכלי הנשק חדשים. המידע הקיים לגבי ניתוחים לא כיסה את הידע הנדרש לטיפול בפגיעות אלו והמנתחים נאלצו לאלתר, לחקור ולמצוא פתרונות בעצמם. ההבנה שהגיעו אליה אז הייתה שמראה אסתטי הוא חלק חשוב בהחלמה של פצועי מלחמה. מהמחקרים והרישומים שנותרו מאותה תקופה לומדים המנתחים הפלסטיים המודרניים עד היום.

עד לפיתוח שיטות הרדמה יעילות, כל ההליכים הניתוחיים אשר נעשו ברקמות בריאות, היו כרוכים בכאב רב. סכנת הזיהום בניתוחים אלה הייתה גבוהה מאוד עד לפיתוח שיטות ניתוח סטריליות והחדרת השימוש בחומרים מחטאים. פיתוח תרופות אנטיביוטיות אף הן תרמו במידה ניכרת לגידול בניתוחים אלקטיביים (ניתוחים הנעשים מתוך בחירה ולא עקב כורח רפואי דחוף). ואכן, מאז שנות ה-60 החלו להופיע ניתוחים פלסטיים קוסמטיים, המיועדים לאנשים שאינם בהכרח סובלים מבעיה רפואית. בשנות ה-70 החלו הניתוחים הפלסטיים למטרות אסתטיקה להפוך לפופולריים בהדרגה, כאשר בתחילה החלה התופעה בקרב העשירים, ובהמשך חדרה התופעה לשאר שכבות האוכלוסייה.[3] מאז, הפופולריות של פתרונות פלסטיים קוסמטיים עולה בהתמדה, כאשר במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 עלה משמעותית השימוש בפתרונות פלסטיים שאינם-ניתוח.[4]

תיאור

הניתוח הפלסטי יכול לשמש לשני צרכים:

  • בהתוויה רפואית: לצורך שחזור חלקי גוף מעוותים הגורמים להפרעה תפקודית. בקבוצה זו פגמים מולדים, גנטיים או התפתחותיים; נזקים חבלתיים כגון כוויות, תאונות ופציעות וכן פגמים ניתוחיים (לאחר הסרת גידולים). ניתוחים אלה מבוצעים על ידי מגוון התמחויות רפואיות, על פי האזור האנטומי. לדוגמא, תיקון מבנה בלתי-תקין של עצמות הפנים והלסתות יבוצע בידי מנתחי פנים ולסת. שחזור פלסטי של אזור הראש והצוואר, יבוצע בידי מנתח אף אוזן וגרון, ושחזור עפעפיים בידי מנתח אוקולופלסטי (רופא עיניים).
  • ללא התוויה רפואית, מסיבות אסתטיות: לצורך שיפור ההופעה, למטרת שיפור ההערכה והביטחון העצמי. למשל על ידי שינוי צורת האף, שאיבת שומן וכדומה. התפתחות טכנולוגיות חדשות ושיפור הקיימות מאפשרים נגישות למגוון הולך וגדל של ניתוחים שלא נכללו בתחום האסתטי עד היום, כמו הזרקות תת-עוריות להחלקת קמטים. ניתוחים פולשניים למטרה אסתטית רצוי שיבוצעו רק לאחר שהמועמד עבר סדרת ראיונות עם פסיכולוגים או מומחים אחרים על מנת לבדוק את הצורך האמיתי בניתוחים מסוג זה הטומנים בחובם גם תופעות לוואי וסיכונים שונים, וכן כדי למנוע עוגמת נפש עתידית עקב ציפיות מוגזמות או פגיעה נפשית עקב השינוי הפיזי.
  • ישנם אנשים הפונים עם בקשה לשנות או לשפר יותר מפרט אחד בגופם. בשל כך החלו כמה מהמנתחים להציע ניתוח משולב בו מבוצעים כל ההליכים המבוקשים תחת הרדמה אחת. היתרון הבולט ביותר הוא חיסכון במספר הניתוחים שהמטופל עובר ובמספר ההרדמות. החיסרון העיקרי בניתוחים כאלו הוא בזמן הניתוח - זמן הניתוח ארוך מעלה את הסבירות לסיבוכים במהלך הניתוח וניתוח פלסטי משולב הולך ומתארך ככל שמדובר ביותר פרוצדורות המבוצעות תחת אותה ההרדמה.


קיימים חמישה אזורים עיקריים לביצוע ניתוח פלסטי והם:

  • ניתוח פלסטי באזור הפנים כדוגמת : ניתוח אורתוגנטי לתיקון מבנה עצמות הפנים, או טיפולים המתמקדים ברקמות הרכות של הפנים, כגון מתיחות פנים וניתוחי עפעפיים ואף
  • ניתוח פלסטי באזור הבטן
  • ניתוח פלסטי באזור האגן
  • ניתוח פלסטי באזור הגפיים
  • ניתוח פלסטי באזור הצוואר

כירורגיה פלסטית בישראל

פרופסור ג'ק פן, ראש החוג לכירורגיה פלסטית באוניברסיטת יוהנסבורג בדרום אפריקה התנדב בראשית המדינה וטיפל במאות אנשים בסיועו של ד"ר ליאו בורנשטיין.[5] המחלקה הפלסטית הראשונה הוקמה ב-1951 על ידי בורנשטיין בבית החולים בתל השומר. המחלקה השנייה שנפתחה הייתה בבית החולים הדסה עין כרם ונוהלה על ידי צבי נוימן שהקים אותה ב-1958. בבית החולים רמב"ם הופעל שירות לכירורגיה פלסטית בראשותו של ברנרד הירשוביץ, שהתרחב למחלקה ב-1956. בבית החולים בילינסון הוקמה מחלקה בניהולו של אייזיק קפלן. בבית החולים שערי צדק הוקמה מחלקה על ידי נחום בן-חור ב-1970.[6]

ב-1973 הוקם האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חגי צור, עיצוב אנושי: ספר הניתוחים הפלסטיים, הוצאת כתר, 1992
  • הדף 'נפגעי ניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים', ברשת החברתית פייסבוק ואינסטגרם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ D Johnson Recent developments in plastic surgery BMJ 2002;325:319-322.
  2. ^ Rana RE, Arora BS History of plastic surgery in India. J Postgrad Med 2002;48:76
  3. ^ When and Where Did Plastic Surgery Become Popular?
  4. ^ The increase in popularity of cosmetic surgery over the last decade (ארכיון)
  5. ^ איתי ויזר, מיכאל שפלן, ליאור הלר, ההיסטוריה של הכירורגיה הפלסטית בישראל, הרפואה 153, 2014-09, עמ' 550
  6. ^ דור המייסדים - האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38871280כירורגיה פלסטית