כייבל אנד ויירלס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כייבל אנד ויירלס
מטוס של חברת ריינאייר עטוף כולו עם פרסומת לחברה ב-2006
מטוס של חברת ריינאייר עטוף כולו עם פרסומת לחברה ב-2006

כייבל אנד ויירלס (באנגלית: Cable & Wireless plc, בתרגום "כבל ואלחוט") הייתה חברת תקשורת בריטית היסטורית שהחלה את דרכה כחברת טלגרף. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, היא הפכה לחברה הראשונה בבריטניה שהציעה שירותי טלפון מתחרים לחברת התקשורת הלאומית בריטיש טלקום (באמצעות חברת הבת "מרקורי קומיוניקיישנס"). אחר כך החברה גם סיפקה שירותי טלוויזיה בכבלים ללקוחותיה, אך מכרה את נכסי הכבלים שלה לחברת NTL בשנת 2000. היא נותרה שחקנית משמעותית בשוק התקשורת הבריטי ובשווקים מסוימים מעבר לים, במיוחד במושבות הבריטיות לשעבר בקריביים ובהונג קונג, בהם הייתה בעבר בעלת מונופול לשירותי תקשורת. היא הייתה גם הספקית העיקרית של תקשורת בדרום האוקיינוס האטלנטי הבריטי, כולל סנט הלנה ואיי פוקלנד. מניות החברה היו רשומות למסחר בבורסת לונדון והיא הייתה כלולה במדד FTSE 100[1].

החברה התפצלה במרץ 2010, כאשר ביצעה ספין אוף לחטיבה הבינלאומית שלה, שנרכשה על ידי Liberty Global בשנת 2015, בעוד ששאר עסקיה הפכו ל-Cable & Wireless Worldwide ונרכשו על ידי חברת וודאפון בשנת 2012.

היסטוריה

1860 עד 1901

תג דש של חברת הטלגרף המזרחית 1914–1918. מוצג במוזיאון הטלגרף של פורת'קורנו.
דגלי מועצת הכבלים הפסיפית
דגל ימי של חברת הטלגרף המזרחית

ראשית החברה במספר חברות טלגרף בריטיות שנוסדו בשנות ה-60 של המאה ה-19 על ידי היזם סר ג'ון פנדר[2], חברת הטלגרף פלימות', מלטה, גיברלטר וחברת הטלגרף התת-ימי הבריטית-הודית, שחיברו את הכבל האנגלו-ים תיכוני (שקישר את מלטה לאלכסנדריה) לבריטניה ולהודו, בהתאמה. קו הטלגרף מלונדון למומבאי הושלם בשנת 1870, ובשנת 1872 שלוש החברות אוחדו עם חברת הטלגרף מרסיי, אלג'יר ומלטה כדי ליצור את חברת הטלגרף המזרחית.

"חברת הטלגרף המזרחית" הרחיבה השתלטה בהדרגה על מספר חברות שנוסדו כדי לחבר את איי הודו המערבית ואמריקה הדרומית, ביניהן "חברת הטלגרף המזרחית של אוסטרלאסיה וסין", מה שהוביל לשינוי שם החברה ל"איגוד חברות הטלגרף המזרחיות" בשנת 1902.

1901 עד 2001

רשת חברת הטלגרף המזרחית בשנת 1901

לאורך מלחמת העולם הראשונה, כל שירותי כבלי הטלגרף היוצאים מבריטניה היו בשליטת הממשלה. קבוצת הטלגרף המזרחי הרוויחה רבות מהסטת עסקים להודו ולמזרח אסיה, הרחק מנתיבי הטלגרף היבשתיים שהיו בבעלות גרמנית ומהשימוש הכללי בטלגרמות על פני מכתבים, שעוכבו עקב מחסור בספנות אזרחית. לראשונה, כבלים הפכו למטרות מלחמה בפני עצמם. הטלגרף המזרחי, הצי המלכותי הבריטי ומשרד הדואר הכללי שיתפו פעולה בניתוק כל קשרי הכבלים בין גרמניה לצפון אמריקה. הגרמנים השביתו זמנית את כבל האוקיינוס השקט ואת הכבל שחוצה את האוקיינוס ההודי, על ידי תקיפת תחנות ממסר באיים ברחבי האוקיינוס. עם זאת, האירוע החשוב ביותר ב"מלחמת הכבלים" הראשונה התרחש ב-1917, כאשר, לאחר כניסת ארצות הברית למלחמה, הכבל הגרמני שנחתך שלוש שנים קודם לכן הוסר ממיקומו בין ניו יורק לאמדן, גרמניה, הועבר למיקום חדש בין נובה סקוטיה לקורנוול באנגליה, ונלקח כשלל על ידי ממשלת בריטניה, כדי שיופעל על ידי משרד הדואר הכללי הבריטי. בשנת 1920 החליטה הממשלה לשמור על כבל זה, למרות מחאות ארצות הברית, ולרכוש כבל שני, כאשר השניים יחד פעלו תחת השם אימפריאל כייבל[2].

עם התחרות הגוברת מצד חברות המשתמשות בתקשורת רדיו, כמו חברת הטלגרף האלחוטי של מרקוני, הוחלט בשנת 1928 למזג את שיטות התקשורת של האימפריה הבריטית לחברה תפעולית אחת, שנודעה בתחילה בשם Imperial and International Communications Ltd, ומשנת 1934 בשם Cable and Wireless Limited. החברה הקימה חברות בנות במדינות שונות, כמו חברת הרדיו והכבלים ההודית בשנת 1932, שנועדה לפקח על התקשורת החיצונית של הודו עם מדינות אחרות.

מלחמת העולם השנייה החיתה את "מלחמת הכבלים" של 1914–1918. בשנת 1939, כבלים בבעלות גרמנית באוקיינוס האטלנטי נותקו שוב, ובשנת 1940, כבלים איטלקיים לדרום אמריקה וספרד נותקו כנקמה על פעולה איטלקית נגד שניים מחמשת הכבלים הבריטיים המחברים את גיברלטר ומלטה. אלקטרה האוס, המשרד הראשי של החברה ותחנת הכבלים המרכזית, ניזוק בהפצצה גרמנית בשנת 1941. עם זאת, החברה תרמה תרומה ניכרת למאמץ המלחמתי של בעלות הברית, וסיפקה, למשל, את הציוד האלחוטי שבאמצעותו נוהלה המערכה בצפון אפריקה בשנת 1942, ושליחה אנשי צוות, במדי צבא למספר זירות, החל מאיטליה בשנת 1943.

כלי חרסינה של חברת Cable & Wireless

בעקבות ניצחונה של מפלגת הלייבור בבחירות הכלליות של 1945, הודיעה הממשלה על כוונתה להלאים את החברה[3], מהלך שבוצע בשנת 1947[4]. בעוד שהחברה נותרה פעילה כחברה ממשלתית, המשיכה להחזיק בנכסים ולהפעיל שירותי תקשורת מחוץ לבריטניה, כל הנכסים בבריטניה שולבו עם אלו של הדואר הכללי, שהפעיל את מונופול התקשורת המקומי של בריטניה[5].

בשנת 1979, ממשלת המפלגה השמרנית בראשות מרגרט תאצ'ר החלה להפריט את התעשיות שהולאמו, וחברת "כייבל אנד ויירלס" הייתה מועמדת מוקדמת להפרטה, בשל ההיסטוריה שלה כחברה פרטית. התוכנית להפרטה הוכרזה בשנת 1980. הממשלה מכרה את מחצית ממניות החברה בנובמבר 1981[6]. בפברואר 1982, הממשלה העניקה רישיון לרשת טלקומוניקציה בריטית, Mercury Communications Ltd, כמתחרה לבריטיש טלקום. היא הוקמה כחברת בת של "כייבל אנד ויירלס". בשנת 1987 רכש איל־ההון הונג קונגי לי קה שינג כ-5% ממניות החברה[7]. באותה עת מוזגה הפעילות המקומית של "כייבל אנד ויירלס" עם חברה מתחרה, ליצירת חברת "הונג-קונג טלקום", שהיה לה מונופול על שירותי התקשורת בהונג קונג במשך שנים רבות[8]. פעילות זו נמכרה בשנת 2000 לחברת PCCW שבבעלות ריצ'רד לי, בנו של לי קא-שינג[9].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 "כייבל אנד ויירלס" ראתה שיש הזדמנות להיכנס לשוק הטלקום הצומח בארצות הברית, באמצעות טכנולוגיית סיבים אופטיים חדשה (חוק התקשורת האמריקאי משנת 1934 אסר על בעלות על מתקני רדיו על ידי חברות בבעלות זרה אך לא על), ולכן רכשה מ-MCI רשת תקשורת שפעלה לאורך רשת הרכבות של אמטרק והחלה למכור שירותי ממסר ותקשורת. בין לקוחותיה הראשונים הייתה חברה בשם TDX Systems. בשנת 1986, תעשיית התקשורת למרחקים ארוכים בארצות הברית נפתחה לתחרות, וחברות חדשות רבות נכנסו לשוק הגישה והשתמשו בשירותי החברה. ב-1998 רכשה גם את חטיבת האינטרנט של MCI[10]

בשנת 1993 הוקמה החברה הנכדה של "כייבל אנד ויירלס" Mercury One2One, רשת הסלולר הראשונה בעולם שהשתמה בטכנולוגיה בתקן GSM 1800. ב-1999 היא נמכרה לחברת דויטשה טלקום[11].

בשנת 1997, חברת הבת "מרקורי" מוזגה עם שלוש מפעילות כבלים בבריטניה (Vidéotron, Nynex ו-Bell Cablemedia), ושמה שונה ל-Cable & Wireless Communications[12]. מאוחר יותר באותה שנה, "כייבל אנד ויירלס" רכשה 49% מחברת INTEL (Instituto Nacional de TELEcomunicaciones, המכון הלאומי לתקשורת), תמורת 652 מיליון דולר, ספקית התקשורת הגדולה ביותר בפנמה.

ביולי 1999, רכשה חברת NTL את נכסי הטלפון והכבלים של החברה בבריטניה תמורת כמעט 8.2 מיליארד ליש"ט, תוך שילוב פעילות הטלפון, האינטרנט והטלוויזיה של Cable & Wireless לתוך פעילותה[13]. באמצעות הון זה הובילה החברה אסטרטגית התרחבות אגרסיבית שבה, בשיא בועת הדוט-קום במהלך השנים 1999–2001, רכשה 12 ספקי אינטרנט וחברות אחרות ברחבי אירופה (אוסטריה, צרפת, גרמניה, הולנד, בלגיה, איטליה, ספרד ושווייץ, שוודיה ואירלנד) כדי ליצור, יחד עם עסקיה בבריטניה, את Cable and Wireless Europe[14][15]. בנוסף רכשה חברת טלפון יפאנית[16]. בסך הכל בתקופה זו הייתה לה פעילות ב-70 מדינות ברחבי העולם[17].

2001 עד 2013

ספינת הנחת כבלים של החברה

בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום סבלה "כייבל אנד ויירלס" מהפסדים כבדים ונאלצה למכור נכסים רבים, עם כי במקביל באותה תקופה רכשה נכסים במחירי הזדמנות[18]. בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2002 החברה רשמה הפסד שנתי של 7.4 מיליארד דולר; והכנסותיה נפלו ב-35% ל-8.5 מיליארד דולר[19]; ובשנת הכספים הבאה הפסידה 10.6 מיליארד דולר[20].

במרץ 2001, מכרה החברה תמורת כ-9.9 מיליארד דולר את החזקתה, 52.5%, באופטוס (Cable and Wireless Optus), חברת הטלקום השנייה בגודלה באוסטרליה, לחברת התקשורת הסינגפורית סינגטל. העסקה נחשבה לעסקה התאגידית השנייה בגודלה בהיסטוריה של אוסטרליה עד אז[21].

בנובמבר 2001, רכשה "כייבל אנד ויירלס" את ספקית שירותי השיתוף הפעולה Exodus Communications, שפשטה את הרגל, תמורת 800 מיליון דולר, ולאחר מכן פעילותה של Exodus מוזגה עם Digital Island שנרכשה בעבר ושמה שונה ל-Cable and Wireless America[22]. במאי 2002, רכשה את Guernsey Telecoms ממדינת גרנזי. מאוחר יותר בשנת 2002, הודיעה "כייבל אנד ויירלס" על פרישתה משוק התאגידים האמריקאי, כאשר הפעילות נמכרה ל־Primus Telecom. במרץ 2004, רכשה SAVVIS Communications Corporation את Cable and Wireless America תמורת 155 מיליון דולר באמצעות תהליך הגנת נושים לפי פרק 11, כשהיא נוטלת על עצמה התחייבויות של כ-12.5 מיליון דולר ונכסים רבים[23].

באוגוסט 2005 "כייבל אנד ויירלס" רכשה את חברת התקשורת "אנרג'יס" תמורת 674 מיליון ליש"ט, מה שהוביל לרכישה הפוכה מבחינת ההנהלה הבכירה, כאשר ג'ון פלות'רו מאנרג'יס מונה לעמוד בראש הפעילות בבריטניה ופרנצ'סקו קאיו עזב את החברה באפריל 2006. "כייבל אנד ויירלס" ביטלה את רישום המניות האמריקאי שלה בדצמבר 2005, ומחקה מרצונה את מנויתיה מהמסחר בבורסת ניו יורק.

בפברואר 2007, מכרה "כייבל אנד ויירלס" את קבוצת Web Technology, שהתמקדה במערכות אינטרנט עבור ממשלת בריטניה, ובמרץ מכרה את עסקי הכבלים שלה, Allnet. באוקטובר 2008, השלימה "כייבל אנד ויירלס" את רכישת חברת התקשורת הבריטית Thus plc.

בנובמבר 2009, הודיע דירקטוריון החברה על כוונתו להפצל את החברה ל-Cable & Wireless Communications ו-Cable & Wireless Worldwide, דבר ששקף את אמונתה שהעסקים הגיעו למצב בו הם יספקו ערך רב יותר לבעלי המניות כחברות רשומות בנפרד. ב-26 במרץ 2010, Cable & Wireless Communications נרשמה בנפרד כחברה ציבורית בבורסה לניירות ערך בלונדון. Cable & Wireless plc הפכה ל-Cable & Wireless Worldwide.

ב-23 באפריל 2012, קבוצת התקשורת וודאפון הודיעה על הסכם לרכישת הפעילות הבין-לאומית של החברה - Cable & Wireless Worldwide, תמורת 1.04 מיליארד ליש"ט. הרכישה העניקה לוודאפון גישה לרשת הסיבים של "כייבל אנד ויירלס" לעסקים, מה שאפשר לה להציע שירותי תקשורת מאוחדת לארגונים[24]. הרכישה הושלמה ב-30 ביולי 2012, ופעילות החברה שולבה במלואה ב"וודאפון" ב-1 באפריל 2013.

פעילות בישראל

החברה החלה לפעול בארץ ישראל לראשונה בתקופת המנדט, תחילה תחת השם "חברת הטלגרף המזרחית" ומ-1938 בשם "כייבל אנד ויירלס"[2]. בשנת 1927 החלה בהנחת כבל טלגרף בין מצרים וארץ ישראל[25] ובינואר 1928 השלימה הנחת כבל תת-ימי בין לרנקה בקפריסין וחיפה, מהלך שיצר קשר טלגרפי ישיר בין חיפה ולונדון (באמצעות הרשת הקיימת של החברה בים התיכון ואירופה)[26]. לחברה היו משרדים בחיפה, ירושלים ותל אביב בהם הועסקו כ-80 עובדים[27]. במהלך מלחמת העצמאות נסגר משרד החברה בירושלים ועבר לעמאן, אך המשרדים בחיפה ותל אביב המשיכו לפעול[28].

החברה המשיכה לפעול בישראל גם לאחר הקמת המדינה, אך בסוף 1949 הודיעה ממשלת ישראל על ביטול הזיכיון שלה ועל הסכם לרכישת כל הנכסים שלה[29]. בתגובה בינואר 1950 פתחו עובדי החברה בשביתה, בטענה שהחברה מסרבת לשלם להם פיצויי פיטורים[30][31]. במרץ 1950 השביתה הסתיימה לאחר שנחתם הסכם עם העובדים, שקבוצה קטנה מהם עברה לעבוד עבור דואר ישראל, שהחל להפעיל את שירותי הטלגרף במדינה[32], חודש אחר כך הפסיקה רשמית את פעילותה בישראל[33].

במרץ 1995, אחרי 45 שנה חזרה "כייבל אנד ויירלס" לפעול בישראל, שרכשה כ-10% ממניות חברת התקשורת הממשלתית "בזק", כחלק מהליך ההפרטה שלה[34]. בהמשך רכשה עוד 10% ממניות החברה וביקשה להמשיך לרכוש מניות במטרה לקבל את השליטה בחברה[35][36]. לאחר עיכובים באישור הרכישה, ושינוי במדיניות ממשלת ישראל בנוגע להמשך הפרטת החברה[37], החליטה "כייבל אנד וויירלס" למכור את החזקתה ב"בזק"[38]. היא פנתה לכמה חברות בישראל, ובהן קבוצת פועלים השקעות, החברה לישראל וקבוצת אריסון השקעות, בהצעה לרכוש את המניות[39]; אך לבסוף באוקטובר 1999 הם נמכרו לאיש העסקים גד זאבי, שהציע את המחיר הגבוה ביותר, כ-640 מיליון דולר[40]. את ההון לרכישת "בזק" לווה זאבי ממספר בנקים בישראל, ולאחר שלא היה יכול להחזיר את החוב המניות עברו לרשותם[41]. זאבי גם קיבל הלוואה מאיש העסקים מיכאל צ'רנוי ואחר כך נחקר בחשד ששימש למעשה כאיש קש עבור צ'רנוי. לטענת המשטרה, צ'רנוי היה קשור לכאורה לארגוני פשע ברוסיה, ואם היה ידוע למשרד התקשורת על מעורבותו, עסקת רכישת בזק לא הייתה מקבלת את היתר שר התקשורת לרכישה, כנדרש בחוק הבזק לגבי גרעיני שליטה, וכן כי בנקים שמימנו את העסקה יימנעו מעשות כן אם יידעו את זהותו האמיתית של הרוכש[42].

"כייבל אנד ויירלס" הייתה גם מעורבת בהקמת רשת התקשורת של הרשות הפלסטינית. ביוני 1997 חתמה על הסכם עם חברת התקשורת הפלסטינית פלטל לאספקת ידע וטכנולוגיה להקמה ותחזוקה של רשת הטלפוניה שלה[43]. בפברואר 1998 הודיעה החברה, במגדש שנערך בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, כי היא מוכנה לתכנן מערכת תקשורת אזורית למזרח התיכון בשיתוף מרכז פרס לשלום[44].

בנוסף, במשך השנים היו ל"כייבל אנד ויירלס" שיתופי פעולה רבים עם חברות מישראל והקבוצה רכשה ציוד ותוכנה בישראל. בין השאר רכשה את פתרונות הבילינג וניהול קשרי הלקוחות של חברת אמדוקס[45]; מערכת לניתוח תעבורה ברשת של חברת אקזקט טכנולוג'יס (Xacct)[46]; מערכות לניהול שירותי נדידה בינלאומיים (רומינג) של חברת קומברס[47]; יישומי קישוריות של חברת התוכנה נטמנג' (NetManage)[48]; פתרונות לניהול, ניטור איכות ומניעת הונאות של חברת "אי.סי.טל" (ECTel) ומערכות להעברת קול ברשת האינטרנט (VoIP) של חברת "וראז נטוורקס" (Veraz Networks), שתיהן חברות בת של קבוצת ECI Telecom[49][50].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ דפנה מאור, מי רוצה לקנות כבלים ואלחוט?, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2003
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Yesterday the Eastern Telegraph Company changed its name in Palestine to Cable and Wireless Ltd, פלסטיין פוסט, 7 ביוני 1938
  3. ↑ ממשלת "הלייבור" אינה ממהרת בהלאמת התעשיות הבריטיות, הארץ, 18 באוקטובר 1945
  4. ↑ CABLE AND WIRELESS BILL APPROVED, פלסטיין פוסט, 23 במאי 1946
  5. ↑ !הלאמת "קייבל אנד וואירלאס", הארץ, 23 במאי 1946
  6. ↑ הממשלה האנגלית מוכרת מניות לציבור, דבר, 5 במרץ 1981
  7. ↑ רויטרס, לי קה־שינג קנה 4.9% מקיי.אנד וו,, מעריב, 18 בספטמבר 1987
  8. ↑ בלומברג, הונג-קונג, ‏שוק שיחות הטלפון הבינ"ל מהונג-קונג ייפתח לתחרות, באתר גלובס, 21 בינואר 1998
  9. ↑ שירות פייננשל טיימס ורויטרס, ‏פאסיפיק סנצ'ורי הצטרפה למירוץ אחר כייבל אנד וויירלס הונג קונג, באתר גלובס, 28 בפברואר 2000
    דפנה מאור, ענקית הטלקום מהונג קונג PCCW על סף מכירת נכסיהלבנק האוסטרלי מקוארי, באתר הארץ, 21 ביוני 2006
  10. ↑ בלומברג, לונדון, ‏MCI תמכור את חטיבת האינטרנט לחברת C&W ב-625 מיליון דולר, באתר גלובס, 1 ביוני 1998
  11. ↑ שירות רויטרס, לונדון, ‏דויטשה טלקום הציעה לרכוש את רשת הסלולר הבריטית מס' 4 One2One בכ-12 מיליארד דולר, באתר גלובס, 1 באוגוסט 1999
    פייננשל טיימס, ‏דויטשה טלקום סימנה "וי" על רשת הסלולר מספר ארבע בבריטניה, באתר גלובס, 9 באוגוסט 1999
  12. ↑ אליהו חסין, ‏כייבל אנד וויירלס תמזג את מרקיורי עם שלוש חברות כבלים בבריטניה, באתר גלובס, 30 במרץ 1997
  13. ↑ שירות בלומברג, לונדון, ‏האובזרבר: כיייבל אנד וויירלס תתמזג עם חברת הכבלים NTL בעסקת 20 מיליארד ד', באתר גלובס, 13 ביולי 1999
  14. ↑ איי אונליין, כייבל אנד ווירלס רכשה 5 חברות אינטרנט אירופאיות ב-100 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 18 ביולי 2000
  15. ↑ יהודה שויצר, כייבל אנד וויירלס רוכשת חברת אירוח אתרי אינטרנט ב-340 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2001
    בלומברג, לונדון, ‏כייבל אנד וויירלס תשקיע מיליארד דולר בתוכנית התרחבות באירופה - ב-5 שנים, באתר גלובס, 17 בנובמבר 1998
  16. ↑ כייבל אנד וויירלס תשקיע 1.4 מיליארד דולר ברשתות תקשורת ביפאן, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2000
    שירות רויטרס, לונדון, ‏כייבל אנד וויירלס ניצחה במאבק ההשתלטות על חברת IDC היפאנית, באתר גלובס, 10 ביוני 1999
    השתלטות עוינת ביפאן?, באתר גלובס, 31 במאי 1999
  17. ↑ שירות פייננשל טיימס ובלומברג, ‏חברת כייבל אנד וויירלס מינתה מנכ"ל חדש, הדגישה שאינה עומדת למכירה, באתר גלובס, 24 בפברואר 1999
  18. ↑ דפנה מאור, כייבל אנד וויירלס התרסקה ב-20% בבורסת לונדון בעקבות אזהרת רווח, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2001
    דפנה מאור, כייבל אנד וויירלס עברה להפסד חצי שנתי של 818 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2001
  19. ↑ סוכנויות הידיעות, כייבל אנד וויירלס רשמה הפסד שנתי של 7.4 מיליארד דולר; הכנסותיה נפלו ב-35% ל-8.5 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 15 במאי 2002
    שירות בלומברג, ‏הפסד ענק של 7.4 מיליארד דולר ל-C&W בשנת העסקים שהסתיימה ב-31 במארס, באתר גלובס, 15 במאי 2002
  20. ↑ כייבל אנד וויירלס שוקלת למכור את חטיבותיה בארה"ב וביפאן בעקבות הפסדים, דיווח "טיימס", באתר TheMarker‏, 21 במאי 2003
  21. ↑ עפרה שלו, כייבל אנד וויירלס מכרה את חטיבת אופטוס האוסטרלית ל-SingTel תמורת כ-9.9 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 25 במרץ 2001
  22. ↑ שירות בלומברג, ‏כייבל אנד וויירלס משקיפה רחוק ומשקיעה 1.1 מיליארד דולר באקסודוס, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2001
  23. ↑ שירות בלומברג, ‏C&W תצא מארה"ב ותפטר עובדים; ההפסד השנתי: מעל 10 מיליארד דולר, באתר גלובס, 4 ביוני 2003
    רונן לב, ‏כייבל אנד וויירלס נחלצת מארה"ב בעלות זולה יחסית, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2003
  24. ↑ רויטרס, מיזוג ענק בענף הטלקום הבריטי: וודאפון תרכוש את כייבל אנד ויירלס, באתר TheMarker‏, 23 באפריל 2012
  25. ↑ קשר טלגרפי ישר בין ארץ ישראל וחוץ-לארץ, הצפירה, 1 ביוני 1927
  26. ↑ קשר טלגרפי ישר בין חיפה ולונדון, דבר, 18 בינואר 1928
  27. ↑ Strike Threat At Cable and Wireless, פלסטיין פוסט, 17 בנובמבר 1948
  28. ↑ "קייבל אנד וויירלס" תעבור לרבת עמון, הבוקר, 6 במאי 1948
  29. ↑ קשרי הטלקומיוניקציה לרשות ממשלת ישראל, דבר, 7 בנובמבר 1949
  30. ↑ עובדי חב' "קייבל אנד וויירלס" שובתים, קול העם, 17 בינואר 1950
  31. ↑ שובתי האלחוט תובעים התערבות בפאריס, על המשמר, 21 בפברואר 1950
  32. ↑ חוסלה השביתה בחברת "קייבל אנד וויירלס", הארץ, 3 במרץ 1950
  33. ↑ הופסקו פעולות "קייבל אנד ווירלס" בישראל, הארץ, 24 באפריל 1950
    "קייבל אנד ויירלס" הפסיקה פעולתה בישראל, דבר, 24 באפריל 1950
  34. ↑ מירב ארלוזורוב, ‏כייבל אנד וויירלס זוכה מן ההפקר, באתר גלובס, 8 בפברואר 1998
    אפי לנדאו, ‏כייבל אנד וויירלס: "אם לא רוצים להפריט את בזק - אז לא צריך; שמדינת ישראל תחליט", באתר גלובס, 9 בפברואר 1999
  35. ↑ אפי לנדאו וזאב קליין, ‏אושר: כייבל אנד וויירלס תוכל להחזיק בבזק, באתר גלובס, 7 בינואר 1998
  36. ↑ אפי לנדאו, ‏כייבל בכבלי הרגולטורים, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1999
  37. ↑ אפי לנדאו, ‏נכשלה פגישה בניסיון להגיע להסדר בנושא הגדלת אחזקות כייבל אנד וויירלס בבזק, באתר גלובס, 21 ביוני 1999
  38. ↑ אפי לנדאו, ‏מקורב לכייבל אנד וויירלס: "בכירים בחברה מעוניינים לעזוב את ישראל - עניין של אמוציות", באתר גלובס, 9 בספטמבר 1999
  39. ↑ אורנה רביב, ‏כייבל אנד וויירלס החלה במו"מ למכירת כל אחזקותיה בבזק, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1999
  40. ↑ הדר חורש, רכישת חבילת המניות בבזק: 640 מיליון דולר - בהמחאה של בנק ישראלי, באתר הארץ, 26 במרץ 2001
  41. ↑ מאת אפי לנדאו וג'ודי מלץ, ‏בנקים ישראלים יעניקו לזאבי המימון לרכוש מכייבל אנד וויירלס מבזק, באתר גלובס, 5 בדצמבר 1999
    הילה רז, החשבון הסופי של עסקת זאבי-בזק: חצי מיליארד שקל לגד זאבי, 36 מיליון שקל לאלקס הרטמן, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2009
  42. ↑ ניקול קראו, גד זאבי חשוד שרכש מניות "בזק" שלא כדין, באתר הארץ, 25 במרץ 2001
    ניקול קראו, זאבי התחייב לאפשר לצ'רנוי לרכוש מניות ב"בזק", באתר הארץ, 26 במרץ 2001
    אסף זוהר ואיתמר לוין, ‏צ'רנוי נתן לזאבי ערבות של 150 מיליון דולר לרכישת המניות בבזק - ויקבל מזאבי 100 מיליון דולר נוספים אם לא יממש את האופציה ל-10% ממניות בזק, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2001
  43. ↑ אפי לנדאו, ‏כייבל אנד ויירלס תייעץ בהקמת משרד התקשורת הפלשתיני, באתר גלובס, 25 ביוני 1997
  44. ↑ אורה קורן, דאבוס, ‏כייבל אנד וויירלס מוכנה לתכנן מערכת תקשורת איזורית למזרח התיכון, באתר גלובס, 3 בפברואר 1998
  45. ↑ גתית פנקס, אמדוקס תספק פלטפורמת בילינג לכייבל אנד וויירלס רג'יונל; אוסקר גרוס: שווי החוזה - לא יותר מ-20 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2002
    ינאי אלפסי, אמדוקס: חוזה חדש עם כייבל אנד וויירלס, באתר ynet, 3 בספטמבר 2002
  46. ↑ צורי דאר, כייבל אנד וויירלס תשתמש בפלטפורמת N2B של אקזקט לניתוח תעבורה ברשתותיה, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2001
  47. ↑ שירלי יום-טוב, שלושה חוזים לקומברס בתחום הבילינג וה-VoIP בהיקף מוערך של 13 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 1 באוקטובר 2007
  48. ↑ אפי לנדאו, הנובר, ‏נטמנג' תספק מוצרי קישוריות לכייבל אנד וויירלס, באתר גלובס, 22 במרץ 1998
  49. ↑ איי אונליין, חברת כייבל אנד ווירלס בחרה במוצר Quali.Net של אי.סי.טל לבדיקת ביצועי הרשת, באתר TheMarker‏, 13 בספטמבר 2000
    אי.סי.טל: קבלת הזמנה נוספת תחת חוזה המסגרת שנחתם עם כייבל אנד וויירלס, באתר גלובס, 9 בינואר 2002
  50. ↑ גתית פנקס, ‏וראז סגרה חוזה עם כייבל אנד וויירלס ג'מייקה המוערך בכמה מיליוני דולרים, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2006
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כייבל אנד ויירלס41807630Q1024869

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כייבל_אנד_ויירלס&oldid=3470457"