כוח אוריה
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | אוקטובר 2024 – פברואר 2026 (כשנה) |
| מקים היחידה | אוריה לוברבאום |
| מלחמות | מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | הפעלת ציוד מכני הנדסי |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אוגדת עזה |
| מפקד נוכחי | בצלאל זיני |
כוח אוריה (יחידה 2640) הוא כוח צבאי המפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה), ומורכב ממפעילי באגרים (מחפרים). כוח זה פועל תחת אוגדת עזה, ועוסק בהריסה של תשתיות ומבנים בדרום רצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל. תחת מטריית הכוח פועלים חיילי צה"ל במילואים יחד עם אזרחים וקבלנים פרטיים, המקבלים שכר על עבודתם. הוא משתמש בכלי D9 צה"ליים ובדחפורים פרטיים.[1][2][3]
הכוח דינמי, ופועל ללא רישום וללא משימות משרשרת הפיקוד. במקום זאת, הוא מתקשר ישירות עם מפקדי החטיבות והגדודים בשטח[1] ופועל יחד עם הכוחות באופן עצמאי, לעיתים אף בשטחי לחימה לא מטוהרים.[2]
היסטוריה
הכוח הוקם באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ביוזמת אוריה לוברבאום. המהלך נולד לבקשת אוגדת עזה, שניסתה לשחזר את פעילות "כוח צמ"ה פלדות", שהורכב ממילואימניקים ואזרחים ופעל במסדרון נצרים בקיץ 2024 תחת אוגדת סיני, להריסת מבנים שנחשדו כמסכנים את כוחות צה"ל.[4][5] על פי פרסומים בתקשורת, חלק מהסיבות להקמת הכוח הוא המחסור באמצעים הנדסיים שהתקיים בצה"ל במהלך המלחמה בעקבות אמברגו הנשק האמריקאי על ישראל במהלכה שמנע ייבוא ציוד מכני הנדסי חדש, ולאחר שכלי D9 הקיימים בצבא סבלו שחיקה מתמשכת, באופן שהביא את צה"ל להסתמך גם על קבלנים אזרחיים לביצוע משימות אזרחיות ברצועה.[6][7]
הכוח התחיל ככוח קטן של כמה מפעילי באגרים בודדים, והתעצם לכוח גדול שמונה עשרות מפעילים. ביולי 2025 מנה הכוח כ-100 מפעילי ציוד מכני הנדסי.[2] במהלך המלחמה התייחס דובר צה"ל לפעילותו ברצועה, וכלל בדיווחיו הן את הכלים הצה"ליים בכוח והן את הכלים האזרחיים.[1] בין היתר, ביולי 2025 השמיד הכוח 409 מבנים ברצועה לזכר אברהם אזולאי, חייל מילואים מיצהר שנהרג כשבוע קודם לכן בקרב ברצועה.[2] מספר מפקדים בצה"ל הורו במהלך המלחמה לא לשתף פעולה עם הכוח לנוכח חלקו בהשמדת מבנים ברצועה.[3][1]
מפקד הכוח היה בצלאל זיני, אחיו של ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני.[1] בפברואר 2026 הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של סיוע לאויב במלחמה ולקיחת שוחד, עקב מעורבותו בפרשת הברחת הסחורות לרצועת עזה. לפי האישום, זיני ופקוד שלו ביחידה היו מעורבים בהברחת קרטוני סיגריות לרצועה תמורת למעלה ממיליון ש"ח שהתחלקו בין שניהם, תוך שהם מנצלים את שירותם הצבאי לשם כך.[8] באותו חודש הורה הרמטכ"ל לפרק את היחידה, במסגרת פירוק כל הכוחות המאולתרים שהוקמו במהלך המלחמה.[9]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4
יניב קובוביץ ויהושע (ג'וש) בריינר, כבר שנה פועל בעזה כוח לא מוסדר בחסות צה"ל, המסכן חיילים ופלסטינים לא חמושים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2025
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 סיון תהל, מילואמיניק מיצהר נהרג בעזה. חבריו לכוח אוריה הרסו 409 בניינים לזכרו, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 21 ביולי 2025
- ^ 3.0 3.1 הילו גלזר, כבר היו אישים קיצוניים בצמרת המדינה. ראש שב"כ כמו דוד זיני עוד לא היה, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2025
- ↑ יניב קובוביץ, השטח לא טוהר ממחבלים וממטענים אך מפקד האוגדה התעקש לפעול. 8 חיילים נהרגו, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2024
- ↑ עודד שלום, עסק שמגלגל מיליונים: הקבלנים האזרחיים שמשטחים את עזה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2025
- ↑ יואב זיתון, רוני גרין שאולוב, מצוקת כוח האדם גוברת, וצה"ל מעסיק מאות אזרחים בעבודות הנדסה בשטח אויב, באתר ynet, 15 בדצמבר 2024
- ↑ יואב זיתון, ארה"ב עצרה משלוח ענק של D9 לצה"ל: פרטים חדשים על החרם השקט שמסכן לוחמים, באתר ynet, 10 בנובמבר 2024
- ↑ אילנה קוריאל, אחיו של ראש השב"כ נאשם שהבריח סיגריות לרצועה תמורת 365 אלף שקלים, באתר ynet, 5 בפברואר 2026
- ↑ ניר דבורי, הרמטכ"ל הורה לסגור את כל הכוחות המאולתרים שהוקמו במלחמה, באתר מאקו, 9 בפברואר 2026
כוח אוריה42831764