כאי ח'וסרו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיוקן של כאי ח'וסרו. על ידו הימנית יושב בז, מלווה אוחז בקשת עומד מאחוריו. שמן על בד מתקופת איראן הקאז'רית (Qajar Iran), יצירה של מיהר עלי באיספהן, משנים 4–1803
הצבאות היריבים של איראן בראשות כאי ח'וסרו ותוראן (Turan), בפיקודו של אפרסיאב (Afrasiab). מתוך עותק השאהנאמה המאויר שיוצר עבור הנסיך הטימורי באייסנגורי (Bayasanghori), בשנת 1430 ושנחשב יצירת מופת של המיניאטורות הפרסיות. מורשת רשומה של אונסק"ו.[1] נמצא היום במוזיאון בטהרן.

כאי ח'וסרופרסית: کیخسرو) הוא מלך אגדי של איראן מהשושלת הכאית, שושלת אגדית של מלכים פרסיים ודמות בספר האפוס הפרסי, שאהנאמה, שכל מלכיה נשאו את השם "כאי" שפרושו "מלך". הוא היה בנו של הנסיך האיראני סיאווש (Siyâvash) שנישא לנסיכה פרנגיס מתוראן בזמן ששהה בגלות. לפני שנולד כאי ח'וסרו, אביו נרצח בתוראן על ידי סבו מצד אמו, אפרסיאב. כאי ח'וסרו הוכשר בילדותו במדבר על ידי פיראן, הווזיר החכם של אפרסיאב. סבו מצד אביו היה כאי קאבוס, השאה האגדי מאיראן שבחר בו כיורשו כשחזר לאיראן עם אמו. מקור שמו מאווסטית ומשמעותו "בעל תהילה טובה".[2]

באווסטה

באווסטה, כאי ח'וסרו מכונה "אביר ארצות איראן". לפי אווסטה, היה לו בן בשם אקסרורה. באגם צ'יצ'סט הוא העלה קרבן לאלילה אנאהיטה (Anahita), אלילה איראנית עתיקה הקשורה למים, עבור זכייה במרוץ מרכבות. הוא הרג את אפרסיאב באגם צ'יצ'סט כנקמה על רצח סיאווש.[2][3]

בטקסטים פהלוויים

בטקסטים בשפה הפהלווית, מוזכר שמו כ-כאי הוסרוי.

על פי כתב גאוגרפי מהמאה ה-9 לספירה, הוא נולד בעיר סמרקנד, שנוסדה על ידי סבו, כאי קאבוס. הוא הצית את האש של באהראם (האנשה אלילית של המושג ניצחון) בסמרקנד והצית מחדש את האש שכבתה, בשם קארקוי, בעיר זרנג. על פי החיבור הזורואסטרי "רוח החכמה" (Menog-i Khrad) בן ה-63 שאלות ותשובות בשפה הפהלווית, כאי ח'וסרו מלך במשך 60 שנים לפני שהעביר את השלטון לכאי לוהראספ.

הוא השמיד מקדש אלילים באגם צ'יצ'סט שלולי הושמדו לא הייתה יכולה להתרחש תחיית המתים באחרית הימים, הוא יתאחד עם סאושיאנט, דמות שתשמיד באחרית הימים את הרוע בעולם המתחדש.[2]

היו מחברים בעידן האסלאם, כמו חמזה אל-איספהני, בן המאה ה-9 ואבן בלכי, בן המאה ה-11, שכתבו שהפרסים ראו בכאי ח'וסרו נביא ושהוא חי בעיר בלק.[2]

כאי ח'וסרו הוא בנם של סיאווש פרנגיס, וכשאביו נהרג על ידי גרסיווז, אחיו של אפרסיאב, הוא נמסר על ידי פיראן וישה לידי רועי צאן. אפרסיאב שחשש למלכותו, ביקש להביא את הילד לפניו כדי לבדוק את פיקחותו כדי לראות אם הוא יכול להוות איום. פיראן מייעץ לכאי ח'וסרו לענות על כל השאלות לאחור. אפרסיאב משוכנע שח'וסרו הוא אידיוט ומצווה על פיראן לשלוח אותו לאמו המתגוררת בעיר סיאבשגרד, שהוקמה על ידי אביו. בינתיים, באיראן, בעקבות חלום שבו אל המצפון מספר על כאי ח'וסרו נוצר צורך להחזיר את הילד. רק האביר גיב יכול להחזיר את הילד לאיראן. לאחר שבע שנות חיפוש, הוא סוף סוף מוצא אותו ומחזיר אותו יחד עם אמו, פרנגיס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כאי ח'וסרו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. “Bayasanghori Shâhnâmeh” (Prince Bayasanghor’s Book of the Kings), web.archive.org, ‏2009-08-05
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Oktor Skjærvø, KAYĀNIĀN vii. Kauui Haosrauuah, Kay Husrōy, Kay Ḵosrow, iranicaonline.org, ‏May 15, 2013 (באנגלית אמריקאית)
  3. Tabari Translated by C. E. Bosworth, כרך 5, The History Of Tabari, New York: State University of New York Press, 1999, עמ' 361
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כאי ח'וסרו40022204Q163183