ישראל סינגר
תבנית אישיות ריקה ישראל סינגר (נכתב גם כישראל זינגר, נולד ב-29 ביולי 1942, בניו יורק) הוא חוקר מדע המדינה יהודי-אמריקאי, שכיהן כמזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי בשנים 1986–2001 ויו"ר חבר הנאמנים של הארגון עד 2006, שהואשם במעילה בכספי הארגון[1].
ביוגרפיה
סינגר גדל בברוקלין, בן לפליטים אוסטרים. למד בישיבה והוסמך לרבנות. אחר כך למד מדע המדינה, עלה לישראל ולימד באוניברסיטת בר-אילן. בהמשך חזר לארצות הברית והחל לעבוד כיועץ פוליטי. בין השאר ב-1976 שימש כיועץ לנשיא ג'רלד פורד אחר־כך בעיריית ניו יורק. במקביל גם עבור הקונגרס היהודי העולמי[2].
ב-1979 מונה למנכ"ל הסניף האמריקאי של הקונגרס היהודי העולמי[3], והוא שימש כמזכ"ל הארגון העולמי כולו בין השנים 1986 ל-2001. באוקטובר 2001 מונה ליו"ר חבר הנאמנים של הארגון. בשנת 2002 נבחר לנשיא הוועידה לתביעות חומריות יהודיות נגד גרמניה, "ועידת התביעות". ביוני 2002 מונה ליו"ר הוועדה היהודית הבינלאומית להתייעצויות בין-דתיות (IJCIC). ב-11 בינואר 2006 נאלץ להתפטר מתפקידו בקונגרס היהודי העולמי, בישיבת המליאה שלו שנערכה בבריסל, עקב חדשות לאי-סדרים כספיים. נבחר לו מחליף וסינגר קיבל תפקיד, ללא אחריות כלכלית, כיו"ר ועדת המדיניות של הקונגרס היהודי העולמי.
סינגר הוא ממייסדי "יחד-אין אונום", ארגון שנוסד על ידי הכומר פטריק דבואה, ופועל למען איתור, זיהוי, חשיפה ותיעוד של אתרי השמדה וקבורה המוניים של מאות אלפי יהודים שנורו למוות בתקופת השואה על ידי חיילי האיינזצגרופן.
הוא מלמד מדע המדינה אוניברסיטת טורו בניו-יורק.
סינגר היה פעיל ותומך למען קורבנות השואה. כיו"ר ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש, הוא ניהל מאמצים לפיצוי כספי לניצולי שואה. כיהן גם כסגן יו"ר מועצת יד ושם.
התפטרות מהקונגרס היהודי העולמי
בינואר 2005, התובע הכללי של ניו יורק פתח בחקירה לא רשמית לבירור חשדות לאי סדרים כספיים בקונגרס היהודי העולמי, שבמרכזם העברתם של 1.2 מיליון דולר לסינגר[4]. את החקירה דרש איזי ליבלר, סגן נשיא בכיר בארגון, שהתלונן על העברות כספים תמוהות של כספי הארגון מניו יורק לחשבון בנק בשווייץ[5]. אחר כך נחשף שאת הכסף העבירה הסוכנות היהודית לקונגרס היהודי העולמי, שתחילה נטען כי הועבר למטרת תשלום פנסיה לסינגר ולעובדים נוספים[6]. ליבלר אולץ לפרוש מתפקידו בעקבות התלוינה וסינגר אף הגיש תביעת דיבה נגדו[7], אולם ביוני 2005 הפכה חקירת התובע הכללי לרשמית[8].
בתחילת 2006, הגיע מועצת הקונגרס העולמית לפשרה עם משרד התובע הכללי של מדינת ניו יורק בנוגע לחקריה. ההסכם שנחתם מנע מסינגר כל תפקיד ניהול פיננסי או פיקוח עתידיים בו, וחייב אותו להחזיר 132,000 דולר מכספים שחולקו שלא כדין לארגון. דו"ח החקירה האשים את מועצת הקונגרס העולמית ב"תשלומים לא הולמים" ובקרות רפות, אך לא מצא "התנהגות פלילית" והדגיש כי הליקויים "לא פגעו במשימה המרכזית" של מועצת הקונגרס העולמית ולא גרמו לאובדן נכסי צדקה. לאחר ההסדר, מונה סינגר לעמוד בראש מועצת מדיניות חדשה (קבוצת ייעוץ) של מועצת הקונגרס העולמית[9].
בפברואר 2007 חשף עיתון "הארץ" פרטים על אי-הסדרים הכספיים בהם הואשם סינגר, כולל: תשלום בעבור ימי חופשה ומחלה שלא הגיעו לו, ניצול באופן פרטי של 450 אלף נקודות זכות שצבר בכרטיס האשראי שלו, שמומן במלואו על ידי הקונגרס, הלוואות בסך 186,163 דולר שלקח שלא כדין, ביטוח חיים לאשתו, וביטוח רפואי לאחד מילדיו, ועשרות אלפי דולרים בהוצאות אישיות ששולמו באמצעות כרטיס האשראי של הארגון[10].
במרץ 2007, נשיא מועצת הקונגרס העולמי, אדגר ברונפמן, הודיע כי סינגר מפוטר מתפקידו כיו"ר מועצת המדיניות. באותה עת, ברונפמן, שהגן על סינגר במהלך החקירה בשנת 2006, טען כי סינגר עסק בהתנהגות כלכלית בלתי הולמת. סינגר הכחיש כל עבירה, וכינה את ההאשמות "חסרות בסיס". ב-17 באוגוסט 2007, הוגשו תביעות משפטיות על ידי ברונפמן ועל ידי מועצת הקונגרס העולמי לבית המשפט העליון של מחוז ניו יורק; תביעתו של ברונפמן טענה כי "סינגר לא החזיר יותר מ-500,000 דולר בהלוואות אישיות הנובעות מחקירה משנת 2004 של התובע הכללי של מדינת ניו יורק בנוגע לכספי מועצת הקונגרס העולמי". כתוצאה מחקירה זו, סינגר נדרש להחזיר יותר מ-300,000 דולר לארגון. תביעת מועצת הקונגרס העולמי טענה כי סינגר "מעולם לא החזיר רכוש של מועצת הקונגרס העולמי כגון מחשבים, טלוויזיות, טלפונים סלולריים ומכשירי בלקברי, בסכום של 19,500 דולר"[11].
פרשת השר הירשזון ועמותת "מצעד החיים"
במאי 2007 נחשף בין השאר כי שר האוצר אברהם הירשזון, עשה שימוש שלא כדין בכספים ובמשאבים הקשורים בעמותת "מצעד החיים", אותה הקים וניהל. בשנים 1998–2007 העבירה ועידת התביעות, בה שימש ישראל סינגר כנשיא, לעמותת "מצעד החיים" תמיכות בהיקף של כ-7 וחצי מיליון דולר, בשביל "מלגות לסטודנטים"[12]; אך יותר מ-700 אלף דולר מסכום זה הועברו לאיש עסקים קרטיס הוקסטר המקורב לסינגר, שקיבל כספים תמורת "גיוס תרומות". אך הוקסטר לא הביא שום תיעוד לעבודה כל שהיא שעשה למען "מצעד החיים"[13]. בעקבות החשיפה הודיעה "ועידת התביעות" כי היא מפסיקה את תמיכתה השנתית בעמותת "מצעד החיים"[14].
הערות שוליים
- ↑ רן דגוני, וושינגטון, שערורייה חדשה מחוללת סערה בקונגרס היהודי העולמי: לאן נעלמו 3.8 מיליון דולר?, באתר גלובס, 13 בפברואר 2007
- ↑ דוד גולן, הוא בטוח שצריכים אותו - ישראל זינגר, 40, מנכ"ל הקונגרס היהודי הנפתח היום, יודע שהארגון שלו בעייתי, אבל יש דברים שישראל לא יכולה לעשות, והוא כן, חדשות, 27 בינואר 1986
- ↑ שלמה שפיר, חיזוק הפדרציות וחששות הרבנים, דבר, 2 ביולי 1979
- ↑ נתן גוטמן, ארה"ב תחקור חשד לאי-סדרים בקונגרס היהודי, באתר הארץ, 1 בינואר 2005
- ↑ יאיר שלג, הפרשה סגורה, הבדיקה נמשכת, באתר הארץ, 13 בינואר 2005
- ↑ עמירם ברקת, דו"ח: 1.2 מיליון דולר שהעבירה הסוכנות לקונגרס היהודי לא יועדו לפנסיה לעובדים, באתר הארץ, 25 במרץ 2005
- ↑ עמירם ברקת,, הקונגרס היהודי תובע בכיר לשעבר, באתר הארץ, 2 בפברואר 2006
- ↑ איתמר לוין, התובע הכללי בניו-יורק פתח בחקירה על המתרחש בקונגרס היהודי העולמי, באתר גלובס, 15 ביוני 2005
- ↑ עמירם ברקת, יו"ר הקונגרס היהודי יפרוש לפי סיכום עם התובע של ניו-יורק, באתר TheMarker, 31 בינואר 2006
- ↑ עמירם ברקת, עסקנים כרגיל, באתר הארץ, 20 בפברואר 2007
- ↑ עמירם ברקת, הרב ישראל זינגר פוטר מכל תפקידיו בקונגרס היהודי העולמי, באתר הארץ, 15 במרץ 2007
- ↑ רן דגוני, וושינגטון, מאבקים פנימיים בוועדת התביעות על חקירת עמותת מצעד החיים, באתר גלובס, 24 במאי 2007
- ↑ עמירם ברקת, תחקיר: השר הירשזון שילם למעלה מ-700 אלף דולר למקורב מכספי עמותת "מצעד החיים", באתר TheMarker, 4 במאי 2007
רן דגוני, וושינגטון, ולרי קולר-אסס, ניו-יורק, מקורב של הירשזון קיבל מעמותת מצעד החיים כ-700 אלף דולר תמורת עבודה מועטה, באתר גלובס, 3 במאי 2007 - ↑ רן דגוני, וושינגטון, ועדת התביעות מפסיקה את תמיכתה השנתית בעמותת "מצעד החיים" בארה"ב, באתר גלובס, 10 במאי 2007
ישראל סינגר42451885Q345976