ישיבת בני רחל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת "בני רחל"
מבט אווירי על מתחם הישיבה והיישוב
מבט אווירי על מתחם הישיבה והיישוב
ישיבה גבוהה
השתייכות ציונות דתית
תקופת הפעילות ה' אלפים תש"ע – הווה
מייסדים בני אלון, חנן פורת
מגמות לימודים תורניים גבוהים, הכשרת מחנכים
בעלי תפקידים
ראש הישיבה גבוהה הרב אליהו מאיר אלקסלסי
תלמידים
כ-80 תלמידים ואברכים
שונות
ספרים בית לחם אפרתה - הרב יעקב קליינשפיז
מיקום
מיקום קבר רחל, ירושלים, ישראל ישראלישראל
קואורדינטות 31°43′07″N 35°12′07″E / 31.718746°N 35.202010°E / 31.718746; 35.202010

ישיבת בני רחל היא ישיבה גבוהה הממוקמת בסמוך לקבר רחל בבית לחם, המחנכת את תלמידיה ברוח הראי"ה קוק לפעול למען עם ישראל וארץ ישראל מתוך תורת ישראל.

בישיבה לומדים כיום כ-40 תלמידים וכ-40 אברכים.

סביב הישיבה צמח יישוב יהודי, המחובר לישיבה, בו מתגוררים רמי"ם, אברכים וצוות הישיבה.

הקמת הישיבה

בסביבות שנות התשעים של המאה העשרים, עמותת "בני רחל" יחד עם עמותה נוספת שעוסקת בגאולת קרקעות, יחד עם בני אלון וחנן פורת, רכשה, בסיוע של תורמים מחו"ל, מתחם מסחרי של חנויות ובתי מלאכה בבעלות שלושה אחים ערבים נוצרים, על כביש 60 בצמוד לציון קבר רחל, המכונה "בית המכולות", עליו בנויה הישיבה היום. חלקותיהם של שלושת האחים, נקנו בעסקאות נפרדות, כך שרכישת השטח כולו נעשתה בהדרגה. בעת רכישת האדמה קבר רחל היה יעד למתקפות טרור תמידיות.

יהודים לא יכלו להיכנס למתחם, למעט כניסות בודדות ללימוד תורה למספר שעות ביום. העמותה שרכשה את המבנה, העבירה אותו בהמשך לידי צה"ל, על מנת שישמש כמוצב צבאי. במקביל לבניית החומה סביב מתחם הציון, הותרו כניסות מוגבלות אל המתחם שנרכש. קבוצות של בחורי ישיבה, הגיעו ללמוד במקום, מספר שעות כל יום. בשלב זה, צה"ל לא אפשר לשהות במקום בצורה קבועה.

בני אלון החליט להקים ישיבה במבנה. לאחר משא ומתן שניהל מול הצבא, הגורמים הממלכתיים אישרו באופן זמני להקים כולל אברכים, שיפעל עד השעה חמש בערב. ובהמשך יבחנו את האפשרות להקים במקום ישיבה קבועה. לאחר מכן מינה בני את תלמידו מישיבת עטרת כהנים וישיבת בית אורות, הרב אלי אלקסלסי, לעמוד בראשות הכולל ולנהל את המקום. באסרו חג פסח התש"ע נפתח כולל האברכים בסמוך לקבר רחל. הרב אלי, עם קבוצה של כעשרים אברכים, בוגרי הישיבות מרכז הרב, הר המור ועטרת ירושלים, הגיעו מדי בוקר למבנה הכולל ולמדו במקום עד השעה חמש בערב. לאחר חצי שנה, הרב אלי ביקש ממפקד עוטף ירושלים ארכה לתלמידים שיוכלו להישאר במתחם עד השעה 22:30 בלילה, המפקד אישר את הבקשה, אך בשלב זה עדיין לא הסכים שהתלמידים יישנו במקום. שנה לאחר מכן, בסיוע של הרב יגאל לוינשטיין, הגיע אלוף פיקוד מרכז דאז, אבי מזרחי, עם יועצים משפטיים, לביקור במתחם הכולל, ואישר בביקורו את הרכישה היהודית של מתחם הישיבה כיום. בליל תשעה באב באותה שנה, מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, הגיע לביקור גם כן, ואישר את הלינה במקום. באותה התקופה ובהמשך לאישור הלינה, אישר ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף מוטי אלמוז את חיבור המבנה לתשתיות (מים, חשמל וטלפון). בשנת התשע"ד הגיעה קבוצה של עשרה בחורים ממכינות קדם-צבאיות שונות - עטרת ירושלים, בית יתיר, בני דוד ועצמונה - כדי לפתוח את הזמן בישיבה החדשה, ישיבת "בני רחל". שנה לאחר מכן, בשנת התשע"ה, הגיעו לראשונה בחורים לשיעור א' בישיבה.

היישוב היהודי בבית לחם

לאחר שאושרה הלינה במקום, הוקמה ישיבת "בני רחל". התלמידים התחילו לישון בישיבה בימי החול, בשבתות, בימים הנוראים, ובחגים. סביב הישיבה צמח יישוב בו מתגוררות כ-12 משפחות, היישוב מחובר לישיבה, ובו מתגוררים הרמי"ם, האברכים וצוות הישיבה.

מדרשת בני רחל

בתוך הישיבה פועלת מדרשת "בני רחל" ע"ש בני אֵלון זצ"ל. המדרשה מקיימת סיורים לימודיים, הרצאות, ומגוון תכניות על מנת לספר את סיפורו של המקום ולהנחילו לציבור הרחב. ליד המדרשה פועלים מכון מחקר והוצאת ספרים, לצורך העלאת ערכי רחל אמנו ומורשתה על הכתב והוצאת הדברים לאור.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32151408ישיבת בני רחל

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישיבת_בני_רחל&oldid=1974598"