ישיבת בית התלמוד (ברוקלין)
 | |
| ישיבה גבוהה | |
|---|---|
| השתייכות | חרדים-ליטאים |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה גבוהה |
הרב נפתלי קפלן הרב יהודה זיילברגר הרב חיים לייב פרקובסקי |
| מיקום | |
| מיקום | בנסונהרסט, ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית |
| https://bethhatalmud.org/ | |
ישיבת בית התלמוד (באנגלית: Beth Hatalmud Rabbinical College) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית הממוקמת בשכונת בנסונהרסט שבברוקלין, ניו יורק. הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת מיר שניצלו בשואה ושהו בשאנגחאי, במטרה להוות המשך ישיר לרוח ולצביון של ישיבת מיר המקורית מאירופה.
רקע והקמה
היציאה משאנגחאי והרקע להקמה
הישיבה נוסדה בשנת 1950 על ידי תלמידי ישיבת מיר מאירופה. במהלך מלחמת העולם השנייה, נמלטה הישיבה כולה ליפן ולבסוף מצאה מקלט בגטו שאנגחאי, שם שהתה לאורך שנות המלחמה והמשיכה את סדרי לימודה. אחד מראשי ישיבת בפולין, הרב אברהם קלמנוביץ, שהצליח להימלט לאמריקה בשנת 1940, הקים בברוקלין בשנת 1946 מוסד שאותו כינה "ישיבת".
עם זאת, כאשר הגיעו תלמידי ישיבת מיר משאנגחאי לארצות הברית, הם בחרו שלא להצטרף לישיבתו של הרב קלמנוביץ'. כמה מתלמידיה המובהקים של הישיבה סברו כי אף על פי שהמוסד של הרב קלמנוביץ' נושא את השם "ישיבת מיר", אין הוא מהווה המשך אמיתי לישיבה שהייתה קיימת בפולין. לתפיסתם, ישיבת מיר האמיתית היא זו שגלתה לשאנגחאי והגיעה בשלמותה לאמריקה לאחר המלחמה. הם האמינו שמהותה של ישיבה אינה טמונה רק בשמה, אלא בגרעין התלמידים (ה"קיבוץ"), בתרבות הייחודית ובערכים שהישיבה דורשת מתלמידיה. תפיסה זו – לפיה זהות הישיבה נקבעת על פי הערכים ואורח החיים שהיא מתווה – הייתה האופן שבו הגדירה את עצמה ישיבת מיר המקורית.
חיים "בין כותלי הישיבה"
לאור זאת, החליטו בוגרי הישיבה המקורית להקים מוסד חדש באמריקה שיהווה את ההמשך הרוחני המדויק של ישיבתם. העובדה שישיבת מיר הייתה הישיבה האירופית היחידה ששרדה בשלמותה את ההשמדה הנאצית, חיזקה את אמונתם בצורך להקים לה המשך ישיר על אדמת אמריקה. הם קראו לישיבה החדשה "בית התלמוד".
חזון הישיבה היה לשמר את האידיאלים והערכים של ישיבת מיר כפי שהיו בליטא. היבט מרכזי ברוח זו היה המושג של חיים "בין כותלי הישיבה" – תפיסה שלפיה הישיבה מהווה עולם בפני עצמו, מנותק מסולם הערכים של העולם החיצוני. על פי אידיאל זה, השאיפות, המטרות ומה שנחשב לראוי להערכה בתוך הישיבה, שונים לחלוטין מאלו של העולם שבחוץ, והמושג המטאפורי של "כותלי הישיבה" נועד לחצוץ בין עולמם של בני הישיבה לבין העולם החיצון.[1]
סדרי הלימוד
ישיבת בית התלמוד מורכבת ממסגרת של ישיבה גדולה לבחורים, ומסגרת של "כולל אברכים" או קיבוץ גבוה לאברכים ולתלמידים מבוגרים. בשנות הלימוד הראשונות, מתמקדים התלמידים בלימוד מסכתות מסדר נזיקין וסדר נשים, כנהוג בעולם הישיבות. במסגרות הגבוהות יותר, האברכים מתארגנים ב"חבורות" מיוחדות בהן הם לומדים גם חלקים ומסכתות אחרים בתלמוד.
המוסד היה מוכר מבחינה אקדמית על ידי איגוד בתי המדרש והישיבות הגבוהות בארצות הברית (AARTS) עד לשנת 2025, אז בחרה הישיבה להסיר את חברותה בארגון מרצון.[2]
היסטוריה והנהגה
כחודש לאחר נישואיו של הרב אריה לייב מאלין בשנת 1948, התקיימה בביתו אספה שבה הוחלט על הקמת ישיבת בית התלמוד.[3] הישיבה נפתחה בפועל ב-1950.
עם הקמתה, עמדו בראשות הישיבה במשותף הרב אריה לייב מאלין והרב חיים ויסוקר. לאחר פטירתו הפתאומית של הרב מאלין, נותר הרב ויסוקר להנהיג את הישיבה לבדו. לאחר פטירתו של הרב ויסוקר, נוצרה אי-בהירות ואף התקיים דין תורה בנוגע לזהות ממשיכו. לאחר תקופה של מתיחות, עברה הנהגת הישיבה לידיהם של שלושת זקני הר"מים: הרב שלום מנשה גוטליב, הרב ישראל פרקובסקי והרב בנימין זאב זיילברגר.
הנהלת הישיבה מורכבת מהרב נפתלי קפלן, הרב יהודה זיילברגר והרב חיים לייב פרקובסקי.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת בית התלמוד
הערות שוליים
- ↑ מתוך הקדמתו של הרב אריה לייב מאלין לירחון "התבונה", 1950.
- ↑ Voluntary Withdrawal from the Association of Advanced Rabbinical and Talmudic Schools, AARTS – The Association of Advanced Rabbinical and Talmudic Schools, September 8, 2025
- ↑ A. Hacohen, The Yeshiva's Home: HaRav Aryeh Leib Malin 29 Teves 5763, His Forty-First Yahrtzeit, Dei'ah Vedibur
ישיבת בית התלמוד (ברוקלין)43210352Q4897510