יצחק שלום
| לידה | 15 בספטמבר 1887 |
|---|---|
| פטירה | 24 ביולי 1968 (בגיל 80) |
| מדינה |
|
| מקום מגורים | ברוקלין |
| פעילות בולטת | הקמת אוצר התורה |
| ידוע בשל | פילנתרופ יהודי |
| השקפה דתית | יהודי |
יצחק א' שלום (באנגלית; Isaac Shalom. כ"ו באלול ה'תרמ"ח; 15 בספטמבר 1887 - כ"ח בתמוז ה'תשכ"ח; 24 ביולי 1968) היה איש עסקים ופילנתרופ חלבי-אמריקאי, וממנהיגי קהילות הספרדים בכלל ויהודי סוריה בפרט, בעיר ניו יורק.
ביוגרפיה
נולד בחאלב (סוריה), ב-15 בספטמבר 1887 ליוסף אברהם שלום שהיה איש עסקים אמיד שסחר בטקסטיל בכלכותה (הודו)[1], ולניזהה בתו של רבי שאול שמעא[2]. אביו נודע בנדיבותו ומימן בין היתר את הקמת ישיבת פורת יוסף והרחבת בית החולים חסד לאברהם-בית הדסה בחברון[3].
בשנת 1907, היגר לארצות הברית והתיישב בלואר איסט סייד[4] שם החל את דרכו כרוכל טקסטיל, אך תוך זמן קצר הפך לאחד מבכירי קהילת אנשי העסקים יוצאי סוריה בניו יורק[5]. בשנת 1921 הקים את פירמת המטפחות I. Shalom & Co, אשר התפתחה לאחד היצרנים המובילים בתחום הטקסטיל בארצות הברית[6].
פעילותו הציבורית
במקביל לעסקיו, היה פעיל בקהילה היהודית-ספרדית בניו יורק. כיהן כראש הקהל בקהילה החלבית בארצות הברית[7], תמך במטרות יהודיות אורתודוכסיות, בעיקר במוסדות חינוך, הקמת בתי כנסת, מרכז נוער וישיבות בסיוע בהקמה ובתמיכה כספית משמעותית.
היה ממייסדי הישיבה התיכונית "מגן דוד" בניו יורק שהוקמה בשנת 1946, ומונה כיום כ-2,400 תלמידים[8]. מימן את הקמת בתי הספר אוצר התורה - רשת חינוך חרדית שהוקמה ב-1945 למען ילדי עדות המזרח במרוקו וצרפת[9][10] כחלק מהמאבק בבתי הספר של כי"ח (אליאנס) החילונית. בין השנים 1947–1962 חינכה הרשת במרוקו כ-10% מכלל הילדים היהודים בגיל בית הספר. כיום מונה הרשת במרוקו כ-500 תלמידים. מימן גם את הקמת ישיבת נווה שלום[11].
בישראל - מימן את החזקת ישיבת פורת יוסף[12], וכן תרם מבנים למוסדות רבים, ביניהם: מבנה "נווה שלום" בישיבת פוניבז' כדי שישמש לתלמידים בני עדות המזרח[13], מבנים בסמינר אור החיים[14], מבנה לישיבת הרמב"ם בתל אביב[15] ומבנה לישיבת "מאיר בת עין" בראשות רבי מאיר ועקנין. ישיבה זו, שקיימת עד היום, הוקמה בטבריה על יד קבר רבי מאיר בעל הנס בשנת ה'תשט"ז[16].
נודע גם כפעיל ציוני והקים מפעלים בישראל[6].
גר רוב ימיו בברוקלין, ניו יורק. נפטר ב-24 ביולי 1968, ונקבר בהר הזיתים [17].
היה נשוי לאליס לבית שבות[5]. לזוג נולדו שלושה בנים ושתי בנות.[18]
ביקורת

לדברי דוד שאשא מהמרכז למורשת ספרדית בברוקלין, הגישה הפדגוגית שאותה קידם יצחק שלום הובילה לייבוא של צורת החינוך האשכנזית אל תוככי הקהילה הספרדית מזרחית של יהודי ברוקלין[19], תוך חוסר התחשבות והערכה לתרבות ההיסטורית של יהודי עדות המזרח. כמו כן קידם מבלי משים את הכפפת הקהילה הספרדית תחת ההנהגה הרוחנית האשכנזית[20].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חכמי פורת יוסף, הגדה של פסח אהבת תורה, באתר אוצר החכמה.
- ↑ טולידאנו, רפאל ברוך בן גבריאל, קדוש וברוך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ שנדב את ישיבת פורת יוסף[דרושה הבהרה].
- ↑ Shalom, Issac Richard. Keeper of the Flame: The Life and Times of Issac Shalom. p. 58..
- ^ 5.0 5.1 Sarina Roffé (2012). "Shalom, Isaac". Encyclopedia of Jews in the Islamic World. נבדק ב-20 במרץ 2012.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ 6.0 6.1 Shalom, Isaac I. באתר galegroup
- ↑ בן חיים, ברוך, תורת חכם ברוך - א, א, באתר אוצר החכמה.
- ↑ "Magen David Yeshivah homepage". Magen David Yeshivah. נבדק ב-28 במרץ 2012.
{{cite web}}: (עזרה). - ↑ אלחדד, אברהם בן יהודה, זכר חסדו - ב - שמות, ב, באתר אוצר החכמה.
- ↑ טולידאנו, רפאל ברוך בן גבריאל, קדוש וברוך, בני ברק, תש"פ, עמ' 143- 144.
- ↑ עמאר, שלמה משה בן אליהו, ברכת אליהו - ב שמות א, ב שמות א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ ישיבת פורת יוסף, הישיבה הגדולה מדרש פורת יוסף, באתר אוצר החכמה.
- ↑ ספר זכרון, זכרון שלמה <לזכר ר' שלמה אלחרר>, באתר אוצר החכמה.
- ↑ טננבוים, אברהם, הקברניט הנאמן, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ חפוטא, אברהם בן יאיר, אשל אברהם - ב, ב, באתר אוצר החכמה.
- ↑ שבועון פועלי אגודת ישראלדף ללא כותרת, שערים - תשנ"ג (550-531), תשנ"ג (550, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ Isaac Shalom, Brooklyn Philanthropist, Eulogized in Meeting Attended by 1,000, 20 באוגוסט 1968.
- ↑ Paid Notice: Deaths. Shalom, Joseph, 12 ביוני 2001
- ↑ David Shasha (31 ביולי 2009). "On the Syrian Jewish Scandals: Cultural Erosion Leads to Moral Corruption". JVoices.com. ארכיון מ-15 במאי 2019. נבדק ב-21 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה). - ↑ David Shasha (31 באוקטובר 2009). "American Sephardim: No Place at the (Ashkenazi) Jewish Table". The American Muslim. נבדק ב-20 במרץ 2012.
{{cite web}}: (עזרה).
