רבי יצחק זלר
הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.
תולדות חייו
נולד בוורשה לרבקה ומשה מנחם, חסיד סקרנביץ. לפרנסתו עסק במסחר, אך את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה, לחיבור ספרים ולשיעורי תורה שהשמיע ברבים. היה מראשי בית החסידים של חסידות סקרנביץ, ששכן ברחוב נלבקי, המרכז היהודי של יהודי ורשה. במשך עשרות שנים היה הרב זלר מוסר שיעורי תורה קבועים בפני יהודי ורשה. כמו כן פעל להקמתם של שיעורי תורה ברחבי העיר.
מלבד עיסוקו התורני היה עסקן נלהב. היה אחראי על התקנת קווי העירוב סביב לוורשה. כמו כן עסק בפעולות צדקה וחסד לנצרכים. היה חובב ארץ ישראל, ונבחר כנשיא "קרן ארץ ישראל של בית החסידים של סקנביץ" בוורשה. קרן זו, שבה היה חבר גם יצחק גרשטנקורן, היוותה את היסוד לחברת "בית ונחלה", שלימים הקימה את העיר בני ברק.
מפעלו הספרותי-תורני
למרות שלא נשא במשרה רבנית או תורנית, היה הרב זלר מחבר פורה של ספרים תורניים, רובם ספרי יסוד פופולריים. חיבר את הספר "ליקוטי יצחק" על המשנה - ליקוט נרחב של פירושים על המשניות, ונספח אליו קונטרסו "מנחת יצחק" שבו ביאר את מעלת המשניות על דרך החסידות. כמו כן חיבר ספרי יסוד נוספים ובהם הספר "ילקוט יצחק" - ביאור בדרך הקבלה על תרי"ג המצוות, וכן "תיקון יצחק" על הלכות קריאת התורה.
גולת הכותרת של חיבוריו הוא הספר "שערי יצחק", ספר יסוד המקיף את כל המושגים הבסיסיים של היהדות. הספר נחלק לשני חלקים: הראשון, דינים ומנהגים, והשני, מושגי ההיסטוריה היהודית מתקופת השופטים והנביאים ועד לתקופת התורה שבעל פה וגדוליה. הספר נכתב במקור בשפת היידיש, והוא יועד להמון העם ולבני הנוער היהודי. הספר נכתב בצורת דו-שיח בין מורה ותלמיד והוא מצטיין בדיוקו התורני וההלכתי, בסגנונו הקליל ובהרצאה השוטפת של הדברים. הספר זכה להסכמות נלהבות של גדולי התורה והחסידות בפולין ובהם האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, האדמו"ר רבי שמעון קאליש מוורקא, האדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב והאדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין.
בתוך זמן קצר הספר נעשה רב-מכר והיה אחד הספרים הפופולריים בקהילה היהודית של פולין בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. כשנוכח בהצלחת הספר נטל זלר על עצמו את מלאכת התרגום לעברית. ראשי החינוך החרדי בפולין יזמו את הכללת הספר במסגרת לימודי היהדות בבתי הספר החרדים בפולין - "יסודי התורה" של הבנים ו"בית יעקב" של הבנות.
בשנת תשכ"א (1961) יזמה הוצאת נצח את הוצאתו מחדש של הספר בישראל. שמו שונה מ"שערי יצחק" לשם הקליט "יהדות" והוא זכה לתפוצה רבה. ספר זה שימש אבטיפוס למחברים נוספים שחיברו ספרים על מושגי יסוד ביהדות, ובהם ספר התודעה של אליהו כי טוב, "יהדות הלכה למעשה" ו"הנחת יסוד: 100 מושגים ביהדות" של הרב ישראל מאיר לאו ו"במעגלי החיים" של הרב יונה מצגר ונחום לנגנטל.
חיבוריו
- מנחת יצחק ולקוטי יצחק - על המשנה. "מנחת יצחק" הוא לקט של הוראות מוסריות מגדולי ישראל השייכות לדברי המשנה ובו עצות וסגולות בעבודת ה', כמו כיצד להסיר העצבות ולהיות רק בשמחה בעבודת השם, ואיך להתנהג במשך החיים, ו"לקוטי יצחק" הוא לקט מגדולי פרשני המשנה בקצרה ובלשון קלה ותרגום המילים הקשות ליידיש. פירושי הרב זלר יצאו יחד עם "תוספות חכמים" (ליקוט מגדולי הפוסקים של פסקי הלכה השייכים לכל משנה) ו"שארית חכמים" בסוף כל פרק וחידושי דינים שליקט הרב משולם פינקלשטיין, ו"פסקי המשנה" של הרב ישראל יצחק ינובסקי (דיין (הלכה) ומו"צ בפראגה שליד ורשה). על סדר זרעים יצא לאור לראשונה בורשה תרע"ו, כשעל סדר מועד יצא לאור כבר בתרע"ג. בפיוטרקוב תרפ"א יצאו לאור גם שאר סדרי המשנה. מהדורה זו הודפסה בניו יורק (ברוקלין) תשכ"ה ותשמ"ה. יצא לאור על פרקי אבות (מסכת אבות) בנפרד בפיוטרקוב תרפ"א, ובהוצאת "נצח", בני ברק תשכ"ה ותשמ"ח, ובהוצאת "ספרים תורניים", ירושלים תשמ"ז, בדפוס צילום מתרפ"א.
- תיקון יצחק - על הלכות קריאת התורה[דרושה הבהרה].
- שערי יצחק : למען תינוקות של בית רבן/יהדות - ליקוט בהלכה ואגדה מחז"ל, ראשונים ואחרונים בהלכות מעשיות ומנהגים בחיי היום-יום, נימוסים, שבת ומועדים, חישובי התקופות והעיבור, המצוות וטעמיהן, סקירה היסטורית על תולדות עם ישראל, על המלוכה והנבואה בישראל, ועל שני התלמודים ומחבריהם (כולל בזה גם את התנאים חכמי המשנה), דיני הקרבנות והמצוות התלויות בארץ, ועוד. חובר במקור ביידיש. מהדורה ראשונה בורשה תרע"ה ובדפוס סטריאוטיפי עם ניקוד בתר"פ. מהדורות נוספות יצאו לאור בניו-יורק תש"ך ותשמ"ב, ובהוצאת "נצח", תל אביב וניו-יורק תש"ח ותל אביב תשט"ו. בעברית יצא החיבור לראשונה בהוצאת "נצח", בני-ברק תשכ"ה בתרגום של הרב מרדכי מירנץ עם הערות הרב בנימין יהושע זילבר. מהדורה זו הודפסה באותה הוצאת בתשמ"ז. הוצאה זו הוציאה מהדורה חדשה בתשס"א עם עריכה מחודשת של כל הספר והוספות רבות של הלכות ופרקים ביוגרפיים מקיפים: פרק ס"ב על הראשונים, פרק ס"ג על הפרשנים ונושאי הכלים, פרק ס"ד על גדולי האחרונים, פרק ס"ה על ראשי ישיבות וישיבות, פרק ס"ו על פרשני המקרא ופרק ס"ז על גדולי ההגות והמחשבה היהודיים. הביקורת והעריכה של "מערכת יהדות" והכתיבה של הרב יוחנן דוד סלומון.
- ילקוט יצחק - על טעמי המצוות. כולל ארבעה חלקים. יצאו לאור לראשונה בורשה תרנ"ה (חלק ראשון), תרנ"ט (שני) ותר"ס (שלישי ורביעי). יצאו דפוסי צילום בהוצאת "תורה ללומדיה", בני-ברק תשכ"א; בהוצאת הרב אפרים יוסף דוב אשכנזי, ירושלים וניו-יורק (ברוקלין) תשכ"ב; בירושלים תשל"ג; בהוצאת "אהבת הקדמונים", ניו-יורק (ברוקלין) תשל"ו; ובהוצאת "מאור הגליל", חצור הגלילית תשל"ז.
קישורים חיצוניים
- "שערי יצחק"/"יהדות": מהדורת תרע"ה (ביידיש), מהדורת תש"ח (ביידיש), מהדורת תשכ"א, באתר היברובוקס
- "ילקוט יצחק": חלק א, חלק ב, חלק ג, באתר היברובוקס
- מסכת אבות מפורשת הכוללת את פירושי "מנחת יצחק" ו"לקוטי יצחק", באתר היברובוקס
- "משניות מנחת-יצחק עם פירוש תוספת-חכמים עם פסקי-המשנה", באתר היברובוקס
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "רבי יצחק זלר".