יצחק וולפסון
סר יצחק אייזיק (הלוי) וולפסון (17 בספטמבר 1897 – 20 ביוני 1991) היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי-בריטי אורתודוקסי.
ביוגרפיה
נולד בשנת 1897 למשפחת מהגרים מרוסיה מרובת ילדים שהתיישבה בשכונת גורבלס בעיר גלזגו שבסקוטלנד לאביו שלמה, נגר רהיטים אשר היגר לסקוטלנד מראיגרוד, פולין. למד בבית ספר קווינס פארק בגלזגו. הוא התגלה כתלמיד מוכשר מאד במתמטיקה, אולם, למרות רצונו, לא היה יכול לממן לימודי ראיית חשבון ולא סיים את לימודיו. תחת זאת הפך לאיש מכירות במפעלו של אביו, אשר ייצר שולחנות וכיסאות זולים. בשנת 1920 עבר להתגורר בלונדון שם פתח חנות לשעוני קיר, מראות ורפדות. בשנת 1926 התחתן עם אדית ספקטרמן. חמיו שהיה בעל רשת בתי קולנוע סייע לו כלכלית בשנותיו הראשונות כאיש עסקים.
בשנת 1930 הציג את שעוניו ביריד מסחרי שנערך בבניין עיריית מנצ'סטר. ג'ורג' רוז, מנהלה החדש של חברת Great Universal Stores(אנ') אהב את תצוגתו של וולפסון והזמין 500 שעוני קיר. זמן קצר אחר כך הצטרף וולפסון ל-Great Universal Stores כקניין ראשי, אולם המשיך להפעיל גם את עסקו הפרטי. מעבודתו כקניין קיבל אחוזים מן הרווח ואופציה לרכישת מניות החברה במקום שכרו. וולפסון רכש בהדרגה ממניות החברה, בכספו ובכספים שקיבל מחותנו. בשנת 1932 הפך למנכ"ל משותף בחברה יחד ג'ורג' רוז ובשנת 1934 הפך למנכ"ל יחיד. בשנת 1932, בעת שוולפסון החל לנהל את החברה, היא הייתה במצוקה כלכלית והפסידה 55,000 ליש"ט בשנה. שנה מאוחר יותר הרוויחה החברה 330,000 ליש"ט. בשנים הבאות פיתח את החברה לקונצרן שעסק במסחר, בנקאות, בניין, ימאות ותחבורה ואף רכש נכסים לעצמו. בשנות ה-60 החברה שניהל הייתה הגדולה באירופה בתחום משלוח קניות באמצעות הדואר ואף הפעילה כ-2,200 חנויות בגדים ברחבי בריטניה, חלק ניכר מן התוצרת שנמכרה יוצרה אף היא על ידי החברה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וולפסון היה מבוגר מכדי להיות מגויס לצבא. הוא המשיך בעסקיו וברכישות עסקים נוספים. בשנת 1932, בעת שוולפסון החל לנהל את חברת GUS שוויה היה 700,000 ליש"ט, בשנת 1948 שוויה היה 16 מיליון ליש"ט.
בשנת 1955 השקיע לראשונה בישראל כשרכש מהאחים מאיר 25% ממניות "בנק לייצוא" תמורת 25,000 שטרלינג. בשנת 1958 רכש את נכסי חברת הדלק "של". פעילות זו עשה בשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל, דרך חברת "פז" בה הוצע לו לרכוש שליש מהמניות במחיר של 50,000 לירות שטרלינג. הוא פעל בחברה באמצעות נאמנו, מרדכי מאיר, ששימש במועצת המנהלים שלה מיום הקמתה עד 1985. כמו כן, היא מבעלי השליטה בחברת וולפסון קלור מאיר אשר הקימה את קריית וולפסון בירושלים.
בשנת 1970 וולפסון מכר את כל עסקיו הפרטיים והעביר את ניהול חברת GUS לבנו לאונרד, אשר זכה גם לתואר אצולה והמשיך את עבודת אביו בראש קרן וולפסון עד מותו בשנת 2010. אייזיק וולפסון נפטר בשנת 1991 בביתו ברחובות, בשטח מכון ויצמן, שם התגורר בשנותיו האחרונות.
וולפסון כנדבן
וולפסון היה יהודי אורתודוקסי שהאמין בערך הנדבנות, הוא צוטט כאומר: "אף אדם לא צריך שיהיו לו יותר ממאה אלף ליש"ט. השאר צריך להיות מוקדש למעשי נדבה." הוא תרם סכומי עתק למפעלי נדבה שונים. החל משנת 1948 החל לתרום אף למטרות ציוניות, זאת בעידוד הלורד זיו שהיה חברו.
ב-1955 הקים את קרן וולפסון ועמד בראשה. גישתו בהנהגת הקרן הייתה לתרום סכומי כסף גדולים למטרות ציבוריות ממוקדות, כך שניתן לגרום לשינוי מהותי בפעילות שהיא מטרת התרומה.[1] הקרן תרמה מיליוני לירות שטרלינג לקידום חינוך, בריאות ופעילות נוער. בכספי קרן וולפסון הוקמו בין היתר בניין הקולג' המלכותי לרופאים בלונדון, וולפסון קולג' באוניברסיטת אוקספורד (שם היה עמית מייסד) ווולפסון קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. וולפסון הוזכר באחד הפרקים של סדרת הטלוויזיה הבריטית הקומית Yes Minister כ"האדם השני בהיסטוריה שמכללה נקראה על שמו באוקספורד וגם בקיימברידג'", כאשר הראשון היה אותו האיש. באוניברסיטת אוקספורד אף תרם קתדרה למטלורגיה ובקיימברידג' קתדרה לקרימינולוגיה. בלונדון הקימה הקרן בית ספר לסיעוד ומכון לרפואה מונעת באוניברסיטת לונדון קווין מרי.
וולפסון אף תרם כסף רב למכוני השכלה גבוהה בישראל, לטכניון, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב. באוניברסיטאות בר-אילן, חיפה, העברית בירושלים, ותל אביב, קיימות קתדראות הנושאות את שמו. כמו כן, תרם לבתי חולים בישראל ובית חולים וולפסון שבחולון נקרא על שם אשתו אדית. מכספו הוקם בניין הרבנות היכל שלמה (ע"ש אביו), בית שזר בכפר חב"ד ע"ש ידידו הנשיא זלמן שזר וישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע הנושאת את שם אביו ונקראת גם "קריית וולפסון". מכספי קרן וולפסון הוקמו כ-50 בתי כנסת ברחבי ישראל.[2]
ב-1976 נחנך פארק אדית וולפסון על שם אשתו לאחר שתרמו כסף להקמתו. הפארק ממוקם קרוב למפגש הערים תל אביב וגבעתיים.
בשנת 1977, הוענק לוולפסון תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[3].
בארצו קיבל תואר אצולה ונבחר כחבר החברה המלכותית. בשנת 1962 נבחר כנשיא ק"ק כנסת ישראל ובכך היה לבן המהגרים הראשון מן המאה ה-19 שנבחר לתפקיד זה. וולפסון השתתף בקונגרס הציוני ותרם שם רבות. קרן וולפסון ממשיכה לפעול ותרמה לאורך השנים למעלה מ-800 מיליון ליש"ט.[4]
מקורות
- יצחק וולפסון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- Sir Isaac Wolfson, Philanthropist And Business Leader, Dies at 93. New York Times, June 22, 1991
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Isaac Wolfson Foundation: Gift to the Royal College of Physicians. British Medical Journal, September 12, 1959. p. 427.
- ^ Wolfson, Sir Isaac. Jewish Virtual Library
- ^ מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ History. The Wolfson Foundation
