יעקב מלץ (בן פישל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, מכלולזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה, מכלולזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יעקב מלץ

יעקב (בן פישל) מלץ (1891- 8 במרץ 1980) היה ראש התנועה הציונית סוציאליסטית "צעירי ציון" ואחר כך "פועלי ציון" בעיר פיוטרקוב טריבונלסקי בשנות העשרים והשלושים. חבר מועצת העיר פיוטרקוב וועד הקהילה היהודית. דוברם של פשוטי עם, פועלים ונצרכים מול המוסדות היהודיים והכלליים, מחנך דורות של צעירים לעליה לארץ, ומנהל פנימית "הבורסה" ליתומי הפרעות ברוסיה. חבר מועצת הסוכנות היהודית וחבר וועד קרן היסוד בפולין. ממקימי "ארגון יוצאי פיוטרקוב טריבונלסקי והסביבה" בישראל, והיושב ראש הראשון שלו. חוקר, מתעד, יוזם ועורך ראשי של "ספר יזכור" על העיר.

תולדותיו

ראשית חייו

יעקב מלץ נולד בפיוטרקוב טריבונלסקי, פולין, לאפרים פישל מלץ ודבורה ניימן. (אביו היה נינו של האדמו"ר הרופא הפרופ’ רבי חיים דוד ברנהרד הידוע כ"בעל התשובה" מפיוטרקוב, ומצאצאי האדמו"ר אפרים פישל מסטריקוב, אח אמו של אברהם מברך בנצ’קובסקי). קיבל חינוך יהודי חרדי, אך היה גם בעל השכלה עברית וכללית רחבה אותם רכש בעצמו; הצטיין במשחק השח מט.

מלץ פעל בתנועת "צעירי ציון" בפיוטרקוב, מאז הקמתה בוורשה ב-1918. כנציג התנועה לקח חלק פעיל בוועידת היסוד של המפלגה הציונית הסוציאליסטית בפולין ב-1921. בשנה זו, התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות לרשויות המקומיות בפולין העצמאית. ומאז נעשתה תנועת "צעירי ציון" גורם עצמאי בחיים הציבוריים, הכלכליים, הפוליטיים והציונים בעיר ומלץ היה מנהיגה. בשנת 1924 וב-1931 נבחר מלץ לוועד הקהילה היהודית מטעם "צעירי ציון" ולסגן היושב ראש שלה. במשך שנות העשרים היה חבר הוועד של סניף המשרד הארץ ישראלי בעירו. בשנת 1930 היה ממארגני הפגנת מחאה נגד הממשלה בריטניה שגזרה נגד העלייה היהודית לארץ.

משנת 1926 ניהל מלץ את "הבורסה" של פיוטרקוב, פנימייה לעשרות נערים יתומים, בעיקר קורבנות הפוגרום שערכו גייסות גנרל ראול באלאכוביץ בקהילות היהודים בערים ובעיירות בגבול פולין-רוסיה. שימש גם כמורה ומחנך לנערי הפנימייה, ודאג כי יקבלו חינוך והשכלה יהודית וכללית, והכשרה מקצועית במסגרת בית הספר המקצועי "אורט". משנת 1932 עבד בסניף המרכזי בוורשה. התנדב כאחראי הניהולי של המטבח לנזקקים שהיה ברחוב גרשה 14.

מלץ היה חבר במועצת העיר מ-1919. בשנת 1925 וב-1928 נבחר שוב להיות חבר המועצה העירונית של פיוטרקוב, כנציג "פועלי ציון" - צ"ס. הוא מונה ליושב ראש "הוועדה להיגינה ושמירת בריאות הציבור", וכשופט בבית משפט השלום. העבודה המשותפת של המפלגות הסוציאליסטיות היהודיות והפולניות במועצה הובילו לשיתופי פעולה רחבים. בין השאר, אורגנו הפגנות משותפות באחד במאי ברחבי העיר שכללו השמעת שירים ביידיש ובעברית, והופעת נואמים פולנים ויהודים שדיברו על סולידריות בין עמים. מלץ היה מעורב במועצה העירונית בקידום יוזמות מטיבות עם מצב היהודים בעיר ומוסדותיהם, מונעות ומוחות נגד יוזמות אנטישמיות ואנטי-ציוניות. במהלך כהונתו יזם בהצלחה קריאת רחוב בעיר על שם י"ל פרץ.

ב- 1933 נבחר מלץ על ידי הקונגרס הציוני העולמי הי"ח בפראג לחבר מועצת הסוכנות היהודית.

ב- 1934 נבחר מלץ לחבר וועד קרן היסוד בפולניה.

בארץ ישראל

עלה לארץ עם משפחתו ב-7 בספטמבר 1936 באניה "ירוזלמה". וחי את מרבית שנותיו בתל אביב. התפרנס כפקיד בתנובה אקספורט, שהוקמה בסמוך להגעתו, ואחר כך בסולל בונה. הוא שרת במשמר האזרחי, שימש כשופט בבית משפט עירוני בתל אביב, והיה פעיל זמן מה במפא"י. אולם מרכז עולמו הייתה הקהילה בפולין: ביתו שימש בית חם ומקום התוועדות לכל יוצאי פיוטרקוב, והוא נחשב כ"מוכתר" של יוצאי עירו.

משנתגלה לו עומק האסון, שפקד את העם היהודי ואת משפחתו בשואה נשבר ליבו והוא קיבל על עצמו לדאוג לפליטי עירו ולשמר את זכר הקהילה. לשם כך הוקם, ב-21 באפריל 1943 "ארגון יוצאי פיוטרקוב והסביבה בישראל", שהוא היה מיוזמיו ומקימיו. ב-18 במאי 1943 נבחר מלץ ליו"ר הראשון של הארגון ושימש בתפקיד זה שנים רבות. במהלך שנים אלו שקד על איסוף מסמכים, תיעוד ומידע בנוגע לעיר ולבניה, יזם את מה שהפך למפעל חייו: "ספר יזכור" של העיר אשר יצא לאור ב-1965 בעריכתו, יחד עם נפתלי לאו-לביא, לשימור הזיכרון של הקהילה שנחרבה בשואה. מלץ גם יזם את הקמת ארכיון קהילת פיוטרקוב, המצוי כיום במרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין- גורן באוניברסיטת תל אביב.

משפחתו

אשתו פריידה לבית הורוביץ, שהייתה כל השנים שותפה נאמנה לפעילותו, נולדה ב-30 במרץ 1890 בפיוטרקוב טריבונלסקי, ונפטרה בתל אביב ב-10 באוקטובר 1973. בתו הבכורה מרי אשת נפתלי רוזנהוך, הייתה אמנית, שרתה ב-ATS ובהגנה בתל אביב, ולמדה במכללת לוינסקי לחינוך. בתו השנייה רות הייתה אחות במקצועה, בתחום בריאות הנפש, בוגרת המחזור הראשון של בית ספר לאחיות בבית החולים הדסה ברחוב בלפור בתל אביב, ובעלת תואר ראשון בסיעוד מאוניברסיטת תל אביב. שרתה כאחות ב"הגנה" בתל אביב. נכדתו זוהר הנה קלינאית תקשורת ופעילה חברתית. גרה בתל אביב.

לקריאה נוספת

  • יעקב מלץ, נפתלי לאו-לביא, פיוטרקוב - ספר זיכרון פיוטרקוב טריבונאלסקי והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי פיוטרקוב טריבונאלסקי והסביבה, 1965. (צילום כריכת הספר)
  • יעקב מלץ ז"ל – 20 שנים לפטירתו, הדים, כתב העת של ארגון יוצאי פיוטרקוב טריבונלסקי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27764160יעקב מלץ (בן פישל)