לדלג לתוכן

יעקב אלבז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יעקב אלבז
אלבז, 1972
אלבז, 1972

יעקב אלבז (נולד ב-1935) היה בין מנהיגי תנועת "הפנתרים השחורים" ויו"ר הארגון שלה.[1]

ביוגרפיה

אלבז נולד בירושלים. בנעוריו פעל בשרות האצ"ל בעיר, נתפס על ידי המשטרה הבריטית ונשלח למאסר בשל פעילותו במחתרת. בשהותו בכלא הבריטי, קשר את קשריו הראשונים עם מי שלימים היוו את הגרעין המוביל בהנהגת הליכוד (חיים קורפו, מנחם בגין, יצחק שמיר ואחרים) והפך לחברם הקרוב.

אלבז נמנה עם ראשי הפנתרים השחורים, ובשלב מסוים אף נבחר ליו"ר הארגון. כאחד מחמשת מנהיגי התנועה הוא אף השתתף בישיבה עם ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר. בפברואר 1971 נטען כי גויס אלבז כסוכן ומודיע משטרתי בשורות ה"פנתרים השחורים". הוא קיבל תשלום על שירותיו, כפי שנחשף ב-2008 בפתיחת ארכיון המדינה.[2]. לדברי רפ"ק אברהם תורג'מן, קרוב משפחתו של אלבז, היה חשש שתנועת "הפנתרים השחורים" תפעל באלימות כמו התנועה האמריקאית בעלת השם הזהה, ולכן רצה לגרום לפירוקה. גיוסו נבע מצורך משטרתי לפירור ופגיעה באחדות הנהגת הפנתרים.

שנים לאחר מכן ריכז בהצלחה את התנועה הפוליטית לבחירת שמואל פלאטו-שרון לכנסת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הפגנה גדולה, דבר, 26 באוקטובר 1971
  2. גידי וייץ, נמר כפול, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2007
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

יעקב אלבז39176644Q6548469