יחס כפול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהינתן רביעיית נקודות (a,b,c,d) במישור (הממשי או המרוכב), היחס הכפול ביניהן מוגדר (ac)(bd)(ad)(bc) . שמו של היחס הכפול מגיע מכך שהוא מתאר את היחס בין היחס acad ובין היחס bcbd .

היחס הכפול הוא שמורה של העתקת מביוס ושל העתקות פרויקטיביות.

בגלל האופי הסימטרי של ביטוי היחס הכפול, תמורות בין ארבע הנקודות (a,b,c,d) יניבו לכל היותר שישה ערכים שונים של היחסים הכפולים ביניהן. למשל, אם נחליף את (a,b,c,d) ב-(b,a,d,c) נקבל את הביטוי (bd)(ac)(bc)(ad) , השווה ליחס הכפול המקורי.

ככלל, בהינתן רביעיית נקודות בעלת יחס כפול λ , שינוי סדר הקואורדינטות בה יניב את הערכים הבאים:

תמורה תיאור קצר ערכו של היחס הכפול
(z1,z2;z3,z4) תמורת הזהות λ
(z1,z2;z4,z3) z3z4 1λ
(z1,z3;z2,z4) z2z3 1λ
(z1,z3;z4,z2) z2z4z3z2 11λ
(z1,z4;z3,z2) z2z4 λλ1
(z1,z4;z2,z3) z2z3z4z2 λ1λ

היחס הכפול בגאומטריה פרויקטיבית

ליחס הכפול ישנה הגדרה שונה ושקולה בגאומטריה פרויקטיבית: יהיו

a=(a0a1),b=(b0b1),c=(c0c1),d=(d0d1)

ארבע נקודות על הישר הפרויקטיבי. כן תהי T העתקה פרויקטיבית עבורה T(a)=,T(b)=0,T(c)=1 . היחס הכפול בגאומטריה פרויקטיבית מוגדר להיות T(d) .

הוכחת השקילות

מהיות a,b,c שלוש נקודות בעלות שתי דרגות חופש, ניתן לבטא את c כצירוף לינארי c=αa+βb . אולם, מכיוון שנקודות על הישר הפרויקטיבי אינן משתנות תחת כפל בקבוע, נסמן מחדש a=αa,b=βb . כלומר מתקיים T(αa)=(1,0) (נקודת האינסוף בקואורדינטות הומוגניות) וכן T(βb)=(0,1) (נקודת האפס בקואורדינטות הומוגניות).

כמו את c , ניתן לבטא גם את d כצירוף לינארי d=γa+δb . מכך נובע:

T(d)=T(γα(αa)+δβ(βb))=γα(1,0)+δβ(0,1)=(γα,δβ)=(γβαδ,1)

באמצעות נוסחת קרמר ניתן לקבל ביטויים מפורשים למקדמים α,β,γ,δ , ומהם לקבל את השקילות בין שתי ההגדרות. יחס_כפול18022327Q899539