יחסי פורטוגל–תאילנד
| יחסי פורטוגל–תאילנד | |
|---|---|
|
|
| |
| פורטוגל | תאילנד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 92,090 | 513,120 |
| אוכלוסייה | |
| 10,419,649 | 71,647,824 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 287,080 | 514,945 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 27,552 | 7,187 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה (בפועל משטר צבאי) |
יחסי פורטוגל–תאילנד הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין פורטוגל לבין ממלכת תאילנד.
היסטוריה
היחסים בין פורטוגל לתאילנד החלו במהלך המאה ה-16. פורטוגל הייתה האומה האירופית הראשונה שיצרה קשר עם סיאם, בשנת 1511 בתקופת איוטהאיה. מתיישבים פורטוגזים רבים הפכו לשכירי חרב של ממלכת איוטהאיה.[1] בשנת 1538 בתקופת שלטונו של המלך טשארצ'אצ'ה צעדו 120 חיילים פורטוגלים עם המלך במערכה נגד אויביו וזכו לזכויות מסחריות ומגורי מגורים באיוטהאיה.[2] הפורטוגלים הפכו לסוחרים זרים דומיננטיים, והקימו נוכחות בבירה. סוחרים פורטוגלים הציגו כלי נשק וכן סחורות מהעולם החדש, שהשפיעו על המטבח התאילנדי, השפה והתרבות. אף על פי שההשפעה מעבר לים של פורטוגל פחתה בהדרגה מהמאה ה-17, היא שמרה על קשרים עם סיאם. שגרירות פורטוגל בבנגקוק, שהוקמה בשנת 1820, היא הנציגות הדיפלומטית הוותיקה ביותר במדינה. בניגוד למעצמות אירופיות אחרות, שסיאם נאבקה בשאיפותיהם הקולוניאליות במהלך המאה ה-19, היחסים של סיאם עם פורטוגל היו ידידותיים במידה רבה. שתי המדינות שדרגו את משלחותיהן למעמד שגרירות בשנת 1964, ותאילנד הקימה שגרירות קבועה בליסבון בשנת 1981. כיום שתי המדינות חולקות כמות קטנה של פעילויות סחר, תיירות ותרבות.[3][4][5][6]
הגירה פורטוגזית בתאילנד
מתיישבים פורטוגלים הקימו קהילה גדולה באיוטהאיה, שם הוקם רובע פורטוגלי נרחב מדרום לעיר. לאחר נפילת איוטהאיה בשנת 1767, התאספו הפורטוגלים בשלושה מקומות בבנגקוק: סביב כנסיית ההתעברות ללא רבב באזור סמסן, כנסיית סנטה קרוז בקודי צ'ין וכנסיית המחרוזת הקדושה בטלט נוי. צאצאיהם נטמעו בהדרגה בחברה התאילנדית, אם כי הקהילה, במיוחד בקודי צ'ין, עדיין שומרת על זהות ייחודית.[7]
נציגויות דיפלומטיות
- פורטוגל מחזיקה בתאילנד שגרירות בבנגקוק וקונסוליה בצ'יאנג מאי.
- תאילנד מחזיקה בפורטוגל שגרירות בליסבון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ https://ayutthaya-history.com/Settlements_Portuguese.html
- ^ https://ayutthaya-history.com/Settlements_Portuguese.html
- ^ National Discovery Museum Institute, Museum Siam Department (2012). Five centuries of Thailand-Portugal relations: god, greed, and gold: the ultimate quest (בתאית and אנגלית). National Discovery Museum Institute. נבדק ב-15 בפברואר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ de Mendonha e Cunha, Helder (ביולי 1971). "The 1820 Land Concession to the Portuguese" (PDF). Journal of the Siam Society. 59 (2). נבדק ב-13 בפברואר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Royal Thai Embassy, Lisbon (בדצמבר 2012). คู่มือคนไทยในโปรตุเกส [Manual for Thais in Portugal] (PDF) (בתאית). Royal Thai Embassy, Lisbon. ISBN 978-974-7709-88-9. נבדק ב-15 בפברואר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Pichitmarn, Parisa (10 באוקטובר 2017). "From Porto with love". Bangkok Post (באנגלית). נבדק ב-15 בפברואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Odjai, Phoruethai; Chitchang, Kanitha (2015). "ความสืบเนื่องและการเปลี่ยนแปลงทางวัฒนธรรมของชาวไทย เชื้อสายโปรตุเกส: กรณีศึกษาชุมชนวัดซางตาครู้ส ย่านกุฎีจีน กรุงเทพมหานคร" [Continuity and change of Thai-Portuguese culture: A case study of Santa Cruz (Gudichin) Community in Bangkok]. Journal of Interdisciplinary Research: Graduate Studies (בתאית). 4 (1): 31–39. ISSN 2286-7252.
31050502יחסי פורטוגל–תאילנד