יחסי אורוגוואי – ארצות הברית
| יחסי אורוגוואי – ארצות הברית | |
|---|---|
|
|
| |
| אורוגוואי | ארצות הברית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 176,215 | 9,833,517 |
| אוכלוסייה | |
| 3,383,892 | 348,053,909 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 80,962 | 29,184,890 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 23,926 | 83,852 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה נשיאותית פדרלית |
| שגרירים | |
| קרלוס פיטה | קלי קידרלינג |
יחסי אורוגוואי – ארצות הברית הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי לבין ארצות הברית של אמריקה.
ארצות הברית מחזיקה בשגרירות במונטווידאו, בעוד אורוגוואי מפעילה שגרירות בוושינגטון הבירה, ברחוב "Eye" מספר 1913. אורוגוואי וארצות הברית חברות יחד בארגונים בינלאומיים רבים, ובהם האו"ם, ארגון מדינות אמריקה (OAS), קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הבנק העולמי, הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח (IDB), וארגון הסחר העולמי (WTO).
היסטוריה
החל משנות ה-90 של המאה ה-18 ניסתה אורוגוואי לרקום קשרים עם ארצות הברית על מנת להתמודד עם הנוכחות הבריטית המשמעותית במדינה. ארצות הברית הגיבה בצורה ידידותית.
בשנת 2002 הקימו שתי המדינות ועדה משותפת לענייני סחר והשקעות (JCTI), על מנת לשתף רעיונות בנושאים שונים. עד לחתימה על הסכם אזור הסחר החופשי של אמריקה הוועדה המשותפת לשתי המדינות סיכמה על שישה נושאים שונים: הגנה על קניין רוחני, השקעות, עבודה, סביבה ומסחר. בסוף 2004 חתמו שתי המדינות על הסכם שמיים פתוחים שאושר במאי 2006. בחודש נובמבר 2005 נחתם הסכם השקעה דו-צדדי (BIT) שנכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2006. יותר מ-80 חברות בבעלות אמריקאית פועלות באורוגוואי.
אורוגוואי משתפת פעולה עם ארצות הברית בענייני אכיפת החוק, כגון מאמצים אזוריים למאבק בסחר בסמים ובטרור, והיא גם פעילה מאוד בתחום זכויות האדם.
מאז 1999 ועד תחילת 2003, אזרחי אורוגוואי היו פטורים מחובה לוויזה בעת כניסתם לארצות הברית במסגרת תוכנית פטור מוויזה שהובילו שתי המדינות. פטור זה בוטל ב-16 באפריל 2003.[דרוש מקור]
תחת שלטון טבארה ואסקז, נשיא אורוגוואי מאז 2005, לאורוגוואי יש עמדות שונות מאוד במספר נושאים מאלה של ארצות הברית.[דרוש מקור]
יחסים כלכליים וסחר
בשנת 2023 הייתה ארצות הברית שותפת הסחר הרביעית בגודלה של אורוגוואי, וכן שוק הייצוא הרביעי בגודלו למוצרי סחורות. עיקר הייבוא של אורוגוואי מארצות הברית כולל פלסטיק, חומרים כימיים, תשומות חקלאיות ומחשבים. מנגד, עיקר הייצוא של אורוגוואי לארצות הברית כולל בשר ומוצריו, עץ ולוחות עץ, ופירות הדר. בשנת 2021 הייתה ארצות הברית הרוכשת הגדולה ביותר של פירות ההדר מאורוגוואי, כשכ-40% מהמנדרינות והתפוזים שיוצאו הופנו אליה.[1]
ארצות הברית היא גם הלקוחה המובילה של אורוגוואי בתחום שירותי טכנולוגיית המידע. בשנת 2022, לפי לשכת טכנולוגיות המידע של אורוגוואי (CUTI), יוצאו שירותים לארצות הברית בשווי העולה על 1.6 מיליארד דולר, שהיוו 87% מכלל ייצוא שירותי ה-IT של המדינה. ההשקעות הישירות מארצות הברית משמעותיות גם כן, בהן השקעה עתידית בהיקף של כ-6 מיליארד דולר מחברת HIF Global מטקסס – ההשקעה הגדולה בתולדות אורוגוואי.[1]
המיקום האסטרטגי של אורוגוואי במרכז האזור העשיר והמאוכלס ביותר של מרקוסור, וכן משטרי סחר מיוחדים כמו אזורי סחר חופשי ונמלים חופשיים, מקנים לה יתרון כשער הפצה אזורי למוצרים אמריקאיים. כ-180 חברות אמריקאיות פועלות באורוגוואי, ומעסיקות כ-30,000 עובדים ישירות או בעקיפין. הסכם "שמיים פתוחים" בין המדינות מאפשר פעילות חופשית של חברות תעופה, ובשנים האחרונות חודשו טיסות ישירות בעונת השיא.
במהלך השנים חתמו המדינות על מספר הסכמים כלכליים חשובים, בהם הסכם השקעות בילטרלי, הסכם מדע וטכנולוגיה, הסכם סיוע הדדי במכס, מזכר הבנות בנוגע לאנרגיה מתחדשת ויעילות אנרגטית, ותמיכה בעסקים קטנים ובינוניים. בשנת 2018 נכנס לתוקף הסכם תיאום ביטוח לאומי בין המדינות (Totalization Agreement). במסגרת שותפות הכלכלית האזורית של האמריקות (Americas Partnership for Economic Prosperity), אורוגוואי ממלאת תפקיד מוביל, כולל הובלת צוותי עבודה בתחום היזמות וההידרוגן הנקי, והקמת רשת משקיעים ("Angel Network") לתמיכה ביזמים טכנולוגיים.[1]
שיתוף פעולה בתחומי החינוך והתרבות
הקשרים האנושיים בין המדינות מתעצמים לאורך השנים באמצעות השקעות נרחבות בחילופי סטודנטים, יוזמות תרבות, הכשרה טכנולוגית ולימוד השפה האנגלית. שגרירות ארצות הברית באורוגוואי מנהלת מגוון תוכניות בתחום המנהיגות, השירות הציבורי, ערכים משותפים, ועידוד יזמות.
תוכנית המלגות הדו-לאומית "פולברייט", אחת מהוותיקות ביותר בדרום אמריקה, ממלאת תפקיד מפתח בחיבור בין הדורות הצעירים של שתי המדינות. ממשלת אורוגוואי מעניקה תמיכה כספית ושירותית לתוכנית, ובפברואר 2024 נחתם מזכר הבנות מעודכן לשיפור המבנה הפיננסי שלה. המרכז הדו-לאומי "Alianza Cultural Uruguay–Estados Unidos" מפעיל רשת של 39 "American Spaces" ברחבי המדינה בתמיכת ממשלת אורוגוואי, אשר מעניקים הדרכה באנגלית, ייעוץ לימודי ותוכניות חברתיות ותרבותיות לכ-15,000 משתתפים מדי שנה. ארצות הברית ממשיכה להיות היעד המועדף על צעירים דוברי אנגלית מאורוגוואי, ותוכנית EducationUSA מפעילה מועדוני סטודנטים ותוכנית מלגות תחרותית למועמדים ללימודים גבוהים.[1]
סיוע ביטחוני
סיוע ביטחוני אמריקאי מסייע לאורוגוואי בהתמודדות עם פשיעה חוצת גבולות, לרבות סחר בסמים, חיות בר, סחורות בלתי חוקיות וסחר בבני אדם, באמצעות הדרכות והעברת ידע בין-לאומי. אורוגוואי שולחת נציגים להשתתף באקדמיה הבינלאומית לאכיפת חוק (ILEA) בסן סלוודור ובתוכנית ההדרכה הווירטואלית של INL בקולומביה מאז 2020. בנוסף, הסיוע תומך בפיתוח יכולות התגובה לאסונות טבע, כולל רכישת ציוד, הכשרה ולוגיסטיקה לכוחות אזרחיים וצבאיים.[1]
אחת מהתוכניות ארוכות הטווח היא תוכנית ההכשרה והחינוך הצבאי הבינלאומית (IMET), שבמסגרתה הוענקו לאורוגוואי כ־4.96 מיליון דולר מאז 2015 להכשרת 236 אנשי צבא. במסגרת תוכנית הסיוע ההומניטרי (HAP), תרמה ארצות הברית יותר מ־15 מיליון דולר מאז 2004 לפרויקטים כמו הקמת מרפאות ב-Chapicuy וב-Santa Catalina ומרכז קהילתי בעיר Salto. במהלך הבצורת החמורה של 2023, נתרמו מתקני אוסמוזה הפוכה, בהם מתקן תעשייתי גדול ושישה קטנים נוספים, לצורך טיהור מים.[1]
אורוגוואי נמנית בעקביות עם עשרים התורמות הגדולות בעולם של כוחות שמירת שלום (צבאיים ומשטרתיים), והיא התורמת הגדולה ביותר באמריקה הלטינית. ארצות הברית מעריכה את השתתפותה הפעילה בכוחות ייצוב של האו"ם, לרבות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ברמת הגולן ובמוקדים נוספים. מאז 2008 סיפקה ארצות הברית סיוע בהיקף של יותר מ־35 מיליון דולר במסגרת יוזמת הפעולה הגלובלית לשמירת שלום (GPOI), כולל כלי רכב, מדכאי מטענים מאולתרים (IED), מסוקים וציוד לראיית לילה.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
יחסי אורוגוואי – ארצות הברית41822907Q6349697