יחנוק המלחות
![]() | |||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
![]() | |||||||||||||||||||||||||
מיון מדעי | |||||||||||||||||||||||||
ממלכה: | צומח | ||||||||||||||||||||||||
מערכה: | בעלי פרחים | ||||||||||||||||||||||||
מחלקה: | דו-פסיגיים | ||||||||||||||||||||||||
סדרה: | צינוראים | ||||||||||||||||||||||||
משפחה: | עלקתיים | ||||||||||||||||||||||||
סוג: | יחנוק | ||||||||||||||||||||||||
מין: | יחנוק המלחות | ||||||||||||||||||||||||
שם מדעי | |||||||||||||||||||||||||
![]() | |||||||||||||||||||||||||
עונת פריחה | |||||||||||||||||||||||||
|
יַחְנוּק המלחות (שם מדעי: Cistanche salsa). הוא צמח טפיל רב שנתי ממשפחת העלקתיים הצומח במדבר.
בצמח היחנוק לא קיים שום חלק ירוק ולכן הוא לא מסוגל לבצע בעצמו פוטוסינתזה, דבר המחייב את היחנוק להיצמד לשורשים של שיחים וצמחים מדבריים אחרים כמו המלוח, אשל וזוגן השיח, ולקבל את כל צרכיו מן הפונדקאי. לאחר הבשלת הזרעים בקיץ, הצמח מעל הקרקע מתייבש ונעלם. לאחר הגשמים יוצאות תפרחותיו מן הקרקע היבשה. הפריחה היא בחודשים מרץ עד אפריל. הגבעולים עבים ובשרניים וקוטרם מגיע ל 3 עד 5 ס"מ. הקשקשים בראש הצמח קרחים וכך הוא בוקע מהאדמה. הפרי הוא הלקט הכולל אלפי זרעים קטנים המתפזרים ברוח או בזרמי המים. התפרחת צפופה באורך של 60 עד 100 סנטימטר (צמח היחנוק הגבוה ביותר שהתגלה בארץ צמח בסמוך לאילות והתמר לגובה של 102 ס"מ). הכותרת בצבע סגול עם צינור לבן ובתוכו כתמים צהובים. צופן טבעתי וצוף רב מושכים אל הפרח חרקים בעלי חדק.
שורש קלוי של היחנוק הוא מאכל מוכר אצל הבדואים בסיני. ברפואה העממית משמש הצמח כתרופה לצהבת, אבנים בכליות, עצירות בדרכי השתן, שלשולים, פצעים וחתכים בגוף.
בישראל זהו מין נדיר וניתן למצוא אותו באזור הנגב ובערבה. מחוץ לישראל, יחנוק המלחות נפוץ באזור האירנו-טורנו.
-
יחנוק המלחות, קדש ברנע, ישראל 2025
מין קרוב לו ונפוץ יותר הוא יחנוק המדבר.
מקורות
- החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. 1983. כרך 11 עמוד 104. מסת"ב 965-05-0078-2
קישורים חיצוניים
צחי אבנור, יחנוק המלחות, פליקר
יחנוק המלחות40844747Q15239278