יחיאל פלדי

יחיאל פלדי (הנריק אייזנשטארק; 16 בדצמבר 1905 – 4 בפברואר 1989) היה אדריכל נוף, אשר תכנן וביצע את הגינון של מכון זיו, בית ויצמן ובשנים הראשונות של מכון ויצמן למדע ברחובות.

ביוגרפיה

יחיאל פלדי נולד כהנריק אייזנשטארק, בעיר לודז', שבמרכז פולין. כתינוק עבר עם משפחתו לבלגיה, שם סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה לאדריכלות נוף, ולאחר מכן הצטרף לצוות העובדים בגנים המלכותיים.

בשנת 1933 הגיע חיים ויצמן, אז נשיא ההסתדרות הציונית העולמית לפגישה עם אלברט הראשון, מלך הבלגים. במהלך הפגישה סיפר ויצמן על כוונותיו להקים מכון מחקר מדעי בארץ ישראל שיהיה כ"גן פורח במדבר". אנשי הארמון שהכירו את הגנן היהודי הצעיר שעבד בגני המלכותיים, יצרו ביניהם את הקשר.

הפגישה של הנריק הצעיר עם ד"ר ויצמן הייתה עבורו פגישה משנה חיים. ד"ר ויצמן הזמין את אדריכל הגנים הצעיר לעלות לארץ ישראל ולתכנן ולהקים את הגנים במכון המדעי החדש, אשר היה צפוי להיפתח ברחובות, במימונם של הלורד ישראל משה זיו וליידי רבקה זיו, ונקרא על שם בנם, דניאל זיו, שנפטר בגיל צעיר. "ידעתי מעט מאוד על פלשתינה ומעולם לא שמעתי את של ד"ר ויצמן, אבל נעניתי להצעה לנסוע לשלושה חודשים...", סיפר פלדי. ויצמן היה גם זה שהעניק להנריק את שמו העברי, כינה אותו בחיבה "חיליק", והתייחס אליו כבן משפחה.

בתיווכו של ויצמן, גם נוצר קשר אישי בין פלדי לבין הלורד והליידי זיו. פלדי עיצב את הגנים הרחבים סביב וילה זיו, ביתם שבתל מונד, בו התגוררו בעת ששהו בישראל , ולימים גם היה נציג הרשמי של המשפחה בישראל .

במקביל לטיפוח הגן במכון זיו, תכנן וביצע פלדי את הגנים סביב בית ויצמן, הבית הפרטי שעיצב האדריכל אריך מנדלסון לדוקטור וויצמן, אשר לימים היה משכן הנשיא הראשון של מדינת ישראל.

הגנים שעיצב פלדי הביאו לפרסומו, והוא קיבל הזמנות רבות: לחזור לעבוד לגני המלך הבלגי, למשרה בחצרו של הנציב העליון בירושלים ואף להצטרך למאיר דיזנגוף בתכנון גנים בתל אביב - אך הוא שמר אמונים לד"ר ויצמן, למכון ולרחובות.

עם צמיחתו של מכון זיו, המשיך פלדי להיות ארדיכל מוביל בתכנון, ביצוע וטיפוח של הגנים בקמפוס הגדל של מכון ויצמן למדע, והמשיך לעבוד במכון עשרות שנים עד צאתו לגמלאות. בשנת 1984, באירוע לרגל חגיגות היובל למכון ויצמן, קיבל פלדי תעודת הוקרה מיוחדת (תעודת ראשונים).

פלדי היה ממייסדי אגודת אדריכלי גנים ונוף בישראל. הוא עיצב את גן המייסדים ברחובות (בהתנדבות) והיה שותף לתכנון גן סאקר בירושלים, עם אדריכלי הנוף האחראיים ליפא יהלום ודן צור.

פלדי היה גם חובב מוזיקה מושבע, ניגן ולימד נגינה בכלי מיתר (בעיקר מנדולינה), שפט בתחרויות נגינה מקומיות, ניצח על תזמורות חובבים, ביניהן תזמורת "הפועל" ברחובות בשנות ה-30, ואף הקים את תזמורת המנדולינות ברחובות.

הנצחה

עיריית רחובות קראה רחוב על שמו במזרח העיר, לא רחוק מבית הנשיא הראשון.

חיים אישיים

יחיאל פלדי נישא ללילי לבית וגמן (נולדה בוויסבאדן, גרמניה), באנטוורפן, בלגיה, ב-1932, ויחד עלו ארצה, לרחובות, שם נולדו לזוג שני בנים. פלדי נפטר ב-1989 והובא לקבורה ברחובות.

ראו גם

• מכון ויצמן למדע
• בית ויצמן
• וילה זיו

קישורים חיצוניים

• יחיאל פלדי, מתוך אתר הארכיון לתולדות רחובות.
• טלילה בן-זכאי, מפגשים מן הסוג האישי, מעריב, טור על פלדי עת קבלת תעודת הוקרה במלואת 50 שנה למכון ויצמן למדע, 18 במאי 1984

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יחיאל פלדי41521412Q134496790