יונת דואר
יונת דואר היא יונה מבוייתת המשמשת להעברת מסרים. קיימים זנים שונים של יונים מתת-המין יונת בית, שבמין יונת הסלע (Columba livia), המשמשים להעברת דואר.
השימוש ביונים להעברת מידע מתבסס על העיקרון שהיונה תמיד תנסה לעוף חזרה אל ביתה בדרך הקצרה ביותר ובמהירות יחסית גבוהה (כ-50 קלומטר לשעה). הנרתיק המוצמד לרגלה של היונה נקרא טוטף.
יונת משא
זן של יונת בית בעלת פימה, קומתה כמעט אנכית והיא שמשה בעבר לנשיאת הודעות. כיום יונים מזן זה אינן בעלות יכולת תעופה טובה. במקום זאת מגדלים אותן כציפורי נוי, שערכם בהופעתן הלא רגילה. אורכן 33 ס"מ בקרוב, כשהזכר לרוב גדול מהנקבה.
היסטוריה
המצרים והפרסים השתמשו לראשונה ביונים אלו לפני 3,000 שנה. היוונים השתמשו בהן להעברת הידיעה על המנצח במשחקים האולימפיים בעת העתיקה.
יונה מתבייתת
זן של יונת בית מושבחת שטופחה באורח בררני כך שתוכל למצוא את דרכה לביתה על פני מרחקים ארוכים מאד. מכיוון שכל יונה שבה לרוב אל קינה ואל בן זוגה, היה קל יחסית לברור את היונים ששוב ושוב מצאו את דרכן לביתן על פני מרחקים ארוכים.
היונים יכולות לשאת הודעות - שנכתבות פעמים רבות על נייר סיגריה - בשפופרת קטנה שמוצמדת לרגל אחת. כיום השימוש העיקרי ביונים אלו הוא כיוני מרוץ בתחרויות מרוץ יונים. על היונה להשיג את המתחרים ולהגיע אל השובך בזמן הקצר ביותר. בדרך כלל היונה יכולה לחזור לביתה ממרחק של 1000 ק"מ. אך בתחרות מרוץ יונים תועד מעוף חריג של יונים למרחק של 1689 מיילים (2702 ק"מ בקירוב). מהירות התעופה הממוצעת שלהן על פני מרחקים מתונים, היא כ-50 קמ"ש. אך הן עשויות לפתח פרצי מהירות של עד לכ-100 קמ"ש.
ניווט
מספר מחקרים בוצעו במטרה לגלות כיצד ציפורים מוצאות את דרכן בחזרה ממקומות מרוחקים שבהם מעולם לא בקרו. מחקר שנערך באוניברסיטת פרנקפורט גילה כי במקורן של היונים יש מבנה תלת ממדי של תאי עצבים המכילים את המינרלים מגהמיט ומגנטיט המכילים ברזל המאפשרים להם ניווט תוך שימוש בשדה המגנטי של כדור הארץ.[1] סמוך לעליות הגג שלהן, באזורים שבהם בקרו בעבר, יונים מודרכות קרוב לוודאי על ידי נקודות ציון טבעיות או מלאכותיות. מחקר שנעשה בראשית שנות השבעים באיטליה על ידי פלוריאנו פאפי וכן מחקר מאוחר יותר בנושא התנהגות בעלי חיים, שפורסם בפברואר 2004, מציע את האפשרות שיונים מנווטות באמצעות ריחות או צירוף של ריחות.
אנשים טועים פעמים רבות לחשוב שיוני דואר יודעות לאן להעביר את הדואר. אך המציאות היא שהן יכולות רק לשוב לנקודה שהן זיהו כביתן. כך שדואר יונים יכול לפעול רק כשהמשלח מחזיק את היונים של המקבל.
היסטוריה
השימוש הראשון שנעשה בבעלי כנף לצורך העברת מסרים מתועד בתנ"ך. בספר בראשית מדובר אודות שני בעלי כנף, שנח השתמש בהם כדי לדעת את מצב המים מחוץ לתיבה.
הפרוט:
א' בפרק ח', פסוק ז' כתוב: "וישלח את העורב. ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ" - העורב לא חזר משליחותו. לכן נח שלח בעל כנף אחר.
ב' בפרק ח', פסוק ח' כתוב: "וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. ותשוב אל התיבה".
נח חיכה שבוע ושוב שלח את היונה.
ג' בפרק ח', פסוק יא' כתוב: "ותבוא אליו היונה לעת ערב, והינה עלה זית טרף בפיה. וידע נח כי קלו המים מעל הארץ".
נח חיכה שבוע נוסף ושוב שלח את היונה.
ד' בפרק ח', פסוק יב' כתוב: "וישלח את היונה, ולא יספה שוב אליו". עד כאן.
ב-1150 בבגדד[2] נעשה שימוש ביונים שליחים ומאוחר יותר בידי ג'ינגיס חאן.
ב-1850 פאול יוליוס רויטר, שמאוחר יותר ייסד את סוכנות הידיעות רויטרס, השתמש בצי של מעל ל-45 יונים, להעברת חדשות ומחירי מניות בין בריסל לאאכן. תוצאות קרב ווטרלו גם הן הועברו לראשונה לאנגליה באמצעות יונה.
ייתכן ששרות הדואר האווירי הסדיר הראשון בעולם היה שרות דואר יונים של מיסטר האווי מאוקלנד ניו זילנד פרבר של ניוטון לאי גרייט ברייר החל ב-1896. אין ספק שבול דואר האוויר הראשון הונפק עבור שרות יוני מברקה של גרייט ברייר מ-1898 עד1908[3].
שימוש נרחב נעשה ביוני דואר במלחמת העולם הראשונה ויונת דואר אחת, שר אמי, עוטרה בצלב המלחמה הצרפתי, על שירות הגבורה שלה, בהעברת 12 הודעות חשובות, למרות שנורתה פעם אחת.
אפילו תקשורת בין טנקים למפקדות בוצעה באמצעות יוני דאר למקרה של השארות מאחורי קווי האויב. הן נישאו בטנקים למרות תנאי המחיה הקשים כגון: חום רב, חוסר אורור וריחות שמן חזקים, רעשי מנוע וכדומה (ראו תמונה משמאל).
במאה ה-21 יוני דואר עדיין הועסקו על ידי יחידות משטרה מרוחקות אחדות במדינת אוריסה שבמזרח הודו להספקת שרות תקשורת חירום בעקבות אסונות טבע. במרץ 2002 פורסם ששרות יוני הדואר המשטרתי של הודו באוריסה פסק מלהתקיים. בשנת 2010 נעשה שימוש ביוני דואר בבחירות המוניציפליות בקובה, כדי להעביר להוואנה את תוצאות ההצבעה במקומות הנידחים (בקובה משתמשים ביוני דואר גם במקרים של אסונות טבע, כמו
IP over Avian Carriers ההומוריסטי (RFC 1149) הוא פרוטוקול אינטרנט להעברת הודעות באמצעות יוני דואר. נעשה בו שימוש פעם אחת להעברת הודעה בברגן שבנורווגיה.
שימוש ביוני דואר לפני ואחרי קום מדינת ישראל
ערך מורחב – יוני דואר בשירות ההגנה וצה"ל
בהיסטוריה של היישוב העברי בפלשתינה-ארץ ישראל היה שימוש נרחב ביוני דואר, בעיקר בקיבוצים. חלק גדול מיוני הדואר הופעל על ידי
הפלמ"ח וההגנה, וידוע כי חברי מחתרת ניל"י השתמשו ביוני דואר להעברת ידיעות מודיעיניות.
הוגה היונאות בשירות ההגנה היה אברהם עץ-הדר שהקים את מק"י (מחלקת קשר יונים). המורה והמדריך המרכזי ליונאות באזור תל אביב בתקופת טרום המדינה היה צ'ארלי לוין. הוא הקים תלמידים ובזמנו הוקם שובך בגן החיות של תל אביב, וחברות ההגנה הפעילו את השובך. לימים נכתב על שובך זה בספרו של מאיר שלו "יונה ונער".
בראשית דרכו של צה"ל הופעל שירות יוני דואר כאחד מאמצעי הקשר של הצבא, תרומתו המשמעותית ביותר הייתה במבצע חורב בו היו היחידות הלוחמות מרוחקות מהפיקוד העליון. יחידת היונאות של צה"ל פורקה ב-1957.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: יונת דאר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוני דואר |
- יוני מרוץ ישראל
- Carrier Pigeons a.k.a. English Carriers
- Pigeon power
- Racing Pigeons
- An informative magazine article written in the 1880s
- Image of a homing pigeon -
- Pigeonbasics.com - Pigeon Racing the Basics!
- The three most important things that every pigeon fancier should know
- [1] - מאמר עיתונאי על "אסון" מרוץ היונים משנת 1997
- The System of Military Dovecotes in Europe - מתוך מאמר בסיינטיפיק אמריקן ב-1891 בפרויקט גוטנברג
- הרצל חקק, השמים הם הגבול, באתר News1 מחלקה ראשונה, מתאריך 04/07/2007
- תולדות הדואר באתר של 'דואר ישראל'.
הערות שוליים
- ^ Mag-Nav - Bearings in the Beak
- ^ The Sport of Racing Homing Pigeons
- ^ Research - The Great Barrier Island pigeon-gram service, באתר Museum of New Zealand - Te Papa Tongarewa
- ^ ביאטריס אוברלנדר, שיר היונה, "ידיעות אחרונות", 3.5.2010