יונתן הקטן
יונתן הקטן
|
|---|
|
יוֹנָתָן הַקָּטָן |
| מקור: זמרשת |
יונתן הקטן הוא שיר ילדים שמילותיו העבריות מיוחסות למשורר ישראל דושמן (אך יש סברה שנכתבו על ידי המחנכת שושנה צ'נסטוחובסקה[1]). השיר זכה לביצועים של זמרים ישראלים רבים, וביצועו נמשך בדרך כלל כחצי דקה. בגרסתו העברית הוא כפי הנראה שיר הילדים הישראלי המוכר ביותר.
השיר
מבנה
בשיר שני בתים, שבכל אחד מהם ארבע שורות קצרות. כל שתי שורות מרכיבות משפט, וחרוזות בחרוז עני, כלומר נחרזות בתנועה ועיצור בלבד (הקטן/הגן, לשובב/במכנסיו, התגלגל/קיבל), או חרוז בלתי-מדויק קרוב עיצורי (העץ/חיפש)[2].
תוכן
השיר מספר על הילד הקטן והשובב יונתן, שיצא אל הגן, טיפס על העץ, ונוצר חור גדול בבד מכנסיו. סיום השיר מתאר את סופו של אותו שובב, שמקבל את עונשו. כיום נהוג לשיר את השיר עם סיום מתון יותר ופחות נוזף. כך שבמקום המילים "מִן הָעֵץ הִתְגַּלְגֵּל/ וְעונְשׁוֹ קִבֵּל", מקובל לעיתים קרובות לחזור על שתי השורות האחרונות של הבית הראשון, "הוּא טִפֵּס עַל הָעֵץ/ אֶפְרוֹחִים חִפֵּשׂ".
"אפרוחים חיפש"
ניתן להניח שכוונת הביטוי "אפרוחים" בשיר היא לצאצאי הציפור, ולא לצאצאי התרנגולת (שאינם נמצאים על עצים). בדומה לשיר קן ציפור של חיים נחמן ביאליק, נעשה גם כאן שימוש במילה "אפרוח" במקום במילה "גוזל". בעברית בת ימינו, המונח המקובל לצאצא צעיר של ציפור הוא "גוזל", ואילו "אפרוח" משמש לתיאור צאצא של עופות מים ותרנגולות, אשר אינם נמצאים על עצים. הבחנה כזו לא הייתה בעת שדושמן חיבר את השיר[3].
השפעות
לינה ארנון הציעה שקיימת זיקה בין שירה של יונה וולך, "יונתן", ובין שיר הילדים "יונתן הקטן" (זיקה הניכרת כבר בשם השיר ובשם גיבורו).[4]
לחן השיר
מנגינת השיר מתועדת כלחנו של שיר הציידים הגרמני "Jägerlust" (הנאתו של הצייד), הפותח במילים "Fahret hin" ("סעו קדימה"), אשר הובא לדפוס בשנת 1807 על ידי יוהאן גוסטב גוטליב בישלינג (Büsching) ופרידריך פון דר האגן (von der Hagen), אך ייתכן שהיא חוברה כבר בתחילת המאה ה-18. פשטותה של המנגינה, המבוססת על חמישה צלילים בלבד, הפכה את השיר לקליט ביותר, וכן מאפשרת לימוד מהיר וקל של נגינתו במגוון רחב של כלי נגינה; הדבר נכון בעיקר ללימוד פסנתר וכלי מקלדת אחרים, בהם ניתן לנגן את השיר ביד אחת מבלי להתיק אותה ממקומה. משום כך נחשב השיר כשיר בסיסי להתחלת לימוד נגינה בכלי נגינה שונים. מלבד בגרמניה ובישראל, המלודיה קיימת גם בשיר ילדים דרום-קוריאני (ראו להלן).
השיר בשפות אחרות
פרט לגרמנית ולעברית, משמש לחן השיר גם כשיר ילדים נפוץ מאד בקוריאה הדרומית. השיר מתאר את מעופו של הפרפר ואת ציוץ הציפורים בעונת האביב, ומוכר בכינוי 나비야 나비야 ("הו פרפר! הו פרפר!") - המשמש גם כשורה הראשונה בשיר.
|
|
|
|
| |
|
|
גרסאות אחרות
בעקבות תפוצתו הרחבה של השיר, נכתבו שירי-צאצא עממיים שונים המבוססים על הלחן ועל המבנה הלירי, אך כוללים שינויים קלים, שלעיתים שייכים לשדות סמנטיים ספציפיים, על מנת ליצור אפקט קומי. בשנות ה-70 עיבד וביצע זיקו גרציאני, מנצחה של תזמורת צה"ל, את השיר בסגנון ג'אז עם תוספות מלודיות רבות.
ראו גם
- למרי הייתה כבשה קטנה - (שיר ילדים אמריקני, לכאורה מקביל מבחינה תרבותית ל"יונתן הקטן")
לקריאה נוספת
- יאיר מזור, "'יהונתן הקטן'": קריאה חדשה בשיר ילדים נושן", ספרות ילדים ונוער, 21, ב (תשנ"ה), עמ' 34–42.
- סלינה משיח, "בעקבות יונתן הקטן: ישראל דושמן ו'יונתן הקטן' – צל מחבר 'אנונימי' בדיוקן משורר עברי", עיתון 77, 199 (תשנ"ו), עמ' 26–29.
- סלינה משיח, "יונתן הקטן: צחוק ומכאוב בשיר עממי לילדים", ספרות ילדים ונוער, 22, א (תשנ"ו), עמ' 20–26.
קישורים חיצוניים
- רשימת מאמרים על יונתן הקטן באתר רמב"י
- יונתן הקטן, באתר צלילוגיה
- נתן שחר, יונתן, גד מיכאל ודן – ארבעה שהם אחד, חדשות בן עזר, י"ד בניסן (ערב פסח) תשע"א, 18 באפריל 2011
- נתי גבאי, מסע הייסורים של יונתן הקטן, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 11 בינואר 2018
- סלינה משיח, "יונתן הקטן: קווים לדמותו של "צבר-ינוקא", או תרבות כזנב לטאה", 'מאזנים', ע, 4 (תשנ"ו), עמ' 15–18, באתר JSTOR.
- לאה ברץ, "יונתן כבר לא כל כך קטן!: מיונתן הנאיבי אל יונתן האידאולוגי", מעוף ומעשה, 5 (תשנ"ט), עמ' 183–200. (על שירי ילדים שיש בהם "יונתן")
ניצה פרילוק, יונתן הקטן לא רץ בבוקר אל הגן אלא נשאר בבית עם אמא, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ מסע הייסורים של יונתן הקטן, באתר הספרנים, 2018-01-11
- ^ במקור, יש חריזה צלילית של הגיית המילים "טיפס" - "חיפש"
- ^ אפרוח וגוזל, באתר "השפה העברית"
- ^ לינה ארנון, "התבוננות בשיר: 'יונתן' - של יונה וולך", עיין ערך שירה, ינואר 2007.
30441871יונתן הקטן