יוורי מוסווני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוורי מוסווני
Yoweri Museveni
שם מלא יוורי קגוטה מוסווני
מדינה אוגנדהאוגנדה אוגנדה
בת זוג ג'נט מוסווני
נשיא אוגנדה ה־9
29 בינואר 1986 – מכהן
(38 שנים)

יוֹוֵרִי מוּסֵוֵונִי (באנגלית: Yoweri Museveni; נולד ב-15 בספטמבר 1944) הוא פוליטיקאי אוגנדי, המכהן כנשיא אוגנדה מאז 1986.

מוסווני היה מעורב במרד שהפיל את מנהיגי אוגנדה אידי אמין ומילטון אובוטה. מאמצע ועד סוף שנות ה-90, נחשב מוסווני על ידי המערב כחלק מדור חדש של מנהיגים אפריקאים. במהלך נשיאותו של מוסווני, אוגנדה חוותה יציבות יחסית וצמיחה כלכלית. תקופת הנשיאות שלו נפגעה, עם זאת, ממעורבות במלחמת האזרחים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו וקונפליקטים באזור האגמים הגדולים, המרד בצפון אוגנדה על ידי צבא ההתנגדות של האל אשר גרם למצב חירום הומניטרי קיצוני ומדיכוי של אופוזיציה פוליטית ותיקונים חוקתיים לתקופת הנשיאות (2005) והגבלת הגיל הנשיאותי (2017), מה שאפשר את ההרחבה של משך שלטונו. דבר זה הדאיג את המקומיים והזרים.

ביוגרפיה

ראשית חייו

מוסווני נולד ב-15 בספטמבר 1944 בנטונגאמו, דרום-מערב אוגנדה, למזי אמוס קאגוטה (1916–2013), רועה בקר, ואסתרי קוקונדקא נגאנזי (1918–2001), עקרת בית.[1] מוסווני קיבל את שמו האמצעי "קגוטה" (Kaguta) מאביו, לכבוד הגדוד השביעי של רובאי המלך האפריקנים, שכן בעת לידתו שבו רבים מהם לביתם.

אחיו של מוסווני, קאלב אקאנדוואנאו, היה ידוע באוגנדה בכינויו סלים סאלח,[2] ואחותו ויולט קאגובירי.[3]

מוסווני למד בבית הספר היסודי 'קיימט' ובתיכון 'מבארארה'. בשנת 1967 החל ללמוד באוניברסיטת דאר א-סלאם בטנזניה כלכלה ומדעי המדינה, הפך למרקיסיסט והיה מעורב בפוליטיקה רדיקלית פאן-אפריקאית. במהלך לימודיו באוניברסיטה הקים את קבוצת "חזית המהפכה האפריקאית" של הסטודנטים באוניברסיטאות והוביל משלחת סטודנטים לשטחי פרלימו במוזמביק שהייתה אז תחת השלטון הפורטוגזי. הוא למד תחת וולטר רודני, בין היתר, מוסווני כתב תזה על תחולת רעיונותיו של פרנץ פאנון על אלימות מהפכנית פוסט-קולוניאלית באפריקה.

לאחר לימודיו באוניברסיטה, בשנת 1970, כשהיה בן 26, הצטרף לשירות המודיעין של נשיא אוגנדה, מילטון אובוטה. לדברי מוסווני, הוא לא הצטרף לממשלה משום שאהב את אובוטה, אלא משום שרצה לראות כיצד הממשלה מתפקדת.

קריירה

חזית הישועה הלאומית והדחת אידי אמין

אידי אמין, מפקד חיל האוויר האוגנדי מאז 1966, השתלט על אוגנדה ב-1971 בהפיכה צבאית.[4] אמין היה רודן ולאומני קיצוני, ופתח בתוכנית רצח עם לטיהור אוגנדה מקבוצות אתניות יריבות. באוקטובר 1972, טנזניה ואוגנדה חתמו על הסכם מוגדישו, שמנע מהמורדים להשתמש באדמת טנזניה כדי לתקוף נגד אוגנדה. מוסווני התנתק מן האופוזיציה המרכזית ויצר את חזית הישועה הלאומית בשנת 1973.[4]

מלחמת האזרחים האוגנדית

עם הדחתו של אידי אמין ב-1979 במלחמת אוגנדה-טנזניה, והבחירות השנויות במחלוקת שהחזירו את הנשיא הקודם של אוגנדה, מילטון אובוטה, לשלטון ב-1980, חזר מוסווני לאוגנדה. חזרתו הייתה מלווה בתומכיו תוך ריכוז כוח במוצבים הכפריים בחבלים דוברי באנטו בדרום ובדרום-מערב המדינה, במטרה להקים את צבא ההתנגדות העממית (אנ') (PRA). לאחר מכן באותו המקום הם תכננו מרד נגד המשטר בזמן כהונתו השנייה של אובוטה וכוחותיו המזוינים, צבא השחרור הלאומי של אוגנדה (UNLA). ההתקוממות החלה בתקיפה של מתקן צבאי במחוז מובנדה המרכזי ב-6 בפברואר 1981. צבא ההתנגדות העממית (PRA) התמזג עם קבוצת הלחימה של הנשיא לשעבר, יוסוף לול, שנקראה "לוחמי החירות של אוגנדה", ליצירת צבא ההתנגדות הלאומי (NRA). שתי קבוצות מורדים אחרות, חזית ההצלה הלאומית של אוגנדה (UNRF) וצבא אוגנדה הלאומי לשעבר (FUNA), חברו לכוחותיו של מוסווני. צבא אוגנדה הלאומי לשעבר (FUNA) הוקם בחבל מערב הנילוס מתומכיו של אידי אמין.

הסכם ניירובי

ב-27 ביולי 1985 הובילו פלגים בתוך מפלגת קונגרס העם באוגנדה להפיכה צבאית מוצלחת נגד אובוטה על ידי מפקד הצבא לשעבר שלו, טיטו אוקלו, ממוצא אצ'ולי. כאשר הגנרל אוקלו הודיע על ההפיכה נגד אובוטה, הוא הזמין במפורש את מוסווני ואת ה-NRM להפסקת מעשי האיבה ולהצטרף לפיוס לאומי ולבניית האומה. כל הכוחות הלוחמים, למעט NRM, הגיבו בחיוב להזמנה והצטרפו למועצה הצבאית בקמפלה. במאמץ לשים סוף למבוי הסתום, ביקשה ממשלתו של הגנרל אוקלו הסדר מדיני ומוסכם עם ה-NRM ומוסווני כדי לשים קץ לחוסר יציבות הפוליטית של אוגנדה. מוסווני וה-NRM כעסו על כך שהמהפכה שעליה נלחמו במשך ארבע שנים "נחטפה" על ידי ה-UNLA, שאותה ראו כמפרי זכויות אדם חמורות במהלך הדחת אובוטה השנייה.

למרות הסתייגויות אלה, בסופו של דבר הסכימה ה-NRM לשיחות שלום תחת ארגונה של משלחת קנייתית בראשותו של הנשיא דניאל אראפ מוי. השיחות, שהתקיימו בין 26 באוגוסט ל-17 בדצמבר, נכשלו והפסקת האש התמוטטה כמעט מיד. ההסכם הסופי, שנחתם בניירובי, קרא להפסקת אש, פירוז של קמפלה, שילוב ה-NRA וכוחות הממשלה, וקליטת הנהגת ה-NRA למועצה הצבאית. תנאים אלה מעולם לא נענו.

כיבוש קמפלה

בהיותו מעורב במשא ומתן לשלום, מוסווני חיזר אחר שליט זאיר מובוטו ססה סקו כדי למנוע את מעורבותם של הכוחות הזאירים בתמיכה בצבא אוקלו. עם זאת, ב-20 בינואר 1986, כמה מאות חיילים הנאמנים לאמין הוכנסו לשטחי אוגנדה על ידי הצבא הזאירי והתאמנו שם באימונים סודיים בזאיר.

ב־22 בינואר החלו כוחות הממשלה בקמפלה לעזוב את עמדותיהם בהמוניהם, כאשר המורדים השתלטו על הקרקע מדרום ומדרום-מערב.[5]

מוסווני הושבע לנשיאות ב-29 בינואר. "זה לא רק שינוי של המשמר, זה שינוי יסודי", אמר מוסווני, לאחר טקס שנערך על ידי נשיא בית המשפט העליון פיטר אלן הבריטי. בהתייחסו להמון מחוץ לפרלמנט האוגנדי, הבטיח הנשיא החדש לחזור לדמוקרטיה: "העם של אפריקה, אזרחי אוגנדה, זכאי לממשלה דמוקרטית, אין זאת טובה מאף משטר, העם הריבוני חייב להיות הציבור, לא הממשלה".[6]

התחדשות פוליטית וכלכלית

אוגנדה החלה להשתתף בתוכנית ההבראה הכלכלית של קרן המטבע בשנת 1987. מטרותיה כללו החזרת תמריצים על מנת לעודד צמיחה, השקעות, תעסוקה ויצוא, הסרת אילוצים ביורוקרטיים ומשיכת השקעות ממפעלים ציבוריים חלשים, במטרה לקדם צמיחה כלכלית מתמשכת ופיתוח באמצעות המגזר הפרטי.[7]

יחד עם הצמיחה הכלכלית, אוגנדה, תחת שלטונו של מוסווני, נודעה כנוקטת צעדים פוליטיים מבטיחים. חוקת 1995 הבטיחה אינדיבידואליות, הפרדת רשויות ותנועות מרכזיות אחרות של דמוקרטיה יעילה.

ביטחון פנים וזכויות אדם

התנועה להתנגדות לאומית עלתה לשלטון והבטיחה להחזיר את הביטחון ואת הכבוד לזכויות האדם. ואכן, היה זה חלק מתוכנית עשר הנקודות ("Ten-point Programme") של תנועת ההתנגדות הלאומית, כפי שציין מוסווני בנאומו: "הנקודה השנייה בתוכנית שלנו היא שמירת זכותו של האדם לביטחון ורכוש. כל אדם באוגנדה חייב להיות בעל ביטחון מוחלט לחיות בכל מקום שירצה. יש לרסק ללא רחמים כל אדם וכל קבוצה המאיימת על ביטחון בני עמנו. העם של אוגנדה צריך למות רק מסיבות טבעיות שאינן בשליטתנו, אבל לא מבני אדם אחרים הממשיכים ללכת לאורכה ולרוחבה של ארצנו".

אף כי מוסווני עמד בראש ממשלה חדשה בקמפלה, התנועה להתנגדות לאומית לא יכלה להאציל את השפעתה באופן מלא על פני השטח האוגנדי, ומצאה את עצמה נלחמת במספר התקוממויות. מראשית נשיאותו של מוסווני הוא קיבל תמיכה חזקה מחבלי הדרום והדרום-מערב, שם היה בסיסו של מוסווני. בנוסף, הוא הצליח להשיג את תמיכתם של הקארמוג'ונג, קבוצה של נוודים למחצה בחלק הצפון-מזרחי והדל של המדינה ללא קול פוליטי משמעותי, כדי להתייצב לצדו ולהציע להם מקום בממשלה החדשה. אך האזור הצפוני לאורך הגבול הסודאני היה בעייתי יותר. חבל מערב הנילוס, שבו התגוררו קבוצות הקאקווה והלוגברה (שתמכו בעבר באמין), נלחמו במסגרת חזית ההתנגדות הלאומית של אוגנדה ומורדי צבא אוגנדה לשעבר במשך שנים רבות, עד ששילובן של התקפות צבאיות ודיפלומטיות פייסו את האזור. מנהיג חזית ההתנגדות הלאומית, מוזס עלי, ויתר על מאבקו כדי להתמנות לתפקיד הסגן השני של ראש הממשלה. אנשים מן החלקים הצפוניים של המדינה ראו בעלייתה של ממשלה בראשות אדם מהדרום בחשש רב. קבוצות מורדים צמחו מתוך קבוצות הלנגו, אצ'ולי וטסו, אף על פי שהוכנעו על ידי כוחה של התנועה להתנגדות לאומית למעט בצפון הרחוק, שם הגבול הסודאני היה מקום מקלט בטוח. המורדים האצ'ולים של הצבא הדמוקרטי של אזרחי אוגנדה לא הצליחו לעקור את הכיבוש מצד התנועה להתנגדות לאומית של אדמת האצ'ולי, מה שהוביל לאמונה חסרת אחיזה של תנועת רוח הקודש. תבוסתם של הצבא הדמוקרטי של אזרחי אוגנדה ותנועת רוח הקודש הותירה את הנהגת המרד לקבוצה שנודעה בסופו של דבר כצבא ההתנגדות של האל, אשר עתיד להסתער על העם האצ'ולי עצמו.[8]

התנועה להתנגדות לאומית זכתה לאחר מכן במוניטין על כיבוד זכויותיהם של האזרחים, אף על פי שמוסווני קיבל אחר כך ביקורת על שימוש בילדים כחיילים. אלמנטים לא ממושמעים בתוך התנועה להתנגדות לאומית הכתימו את השם למען הגינות שהושג בעבודה קשה. "כשאנשי מוסווני הגיעו לראשונה הם פעלו טוב מאוד - קיבלנו אותם", אמר אחד הכפריים, "אבל אז הם התחילו לעצור אנשים ולהרוג אותם".[9][10]

במרץ 1989 פרסם הארגון אמנסטי אינטרנשיונל דו"ח זכויות אדם על אוגנדה, תחת הכותרת "אוגנדה, רישום זכויות האדם 1986-1989". היא תיעדה הפרות חמורות של זכויות אדם שבוצעו על ידי כוחות התנועה להתנגדות לאומית. באחד מהשלבים העזים ביותר של המלחמה, בין אוקטובר לדצמבר 1988, פינו בכוח כוחות התנועה להתנגדות לאומית כ-100 אלף איש מבתיהם בעיר ג'ולו ובסביבתה. תוך כדי העברת אנשים, חיילים ביצעו מאות הוצאות להורג ללא משפט, וכן שריפת בתים ואסמים. עם זאת, בסיכומו של דבר הציע הדו"ח גם תקווה:

כל הערכה של ביצועי זכויות האדם של התנועה להתנגדות לאומית עשויה להיות חיובית פחות לאחר ארבע שנים בשלטון מאשר בחודשים הראשונים. עם זאת, אין זה נכון לומר, כמו מבקרים ומשקיפים מסוימים מבחוץ, כי יש גלישה מתמשכת וחזרה להתעללות בזכויות האדם ברוטו, ושבמובן מסוים גורלה של אוגנדה הוא לסבול מידי ממשלה רעה.

כהונה ראשונה 1996–2001

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בחירות

בממשלתו של מוסווני התקיימו הבחירות הראשונות ב-9 במאי 1996. מוסווני ניצח את יריבו פול סמוגרר (Paul Ssemogerere) מהמפלגה הדמוקרטית שהתחרתה בבחירות למועמדות ל-״קואליציה של כוחות בין-מפלגתיים״. קיבירג מיאנה (Kibirige Mayanja) היה המועמד הזוכה, מוסווני זכה ב-75.5% מן הקולות מוך ה-72.6% מהמצביעים.[11] אף על פי שהבחירות שודרו באופן מקומי ובינלאומי, המועמדים המפסידים דחו את התוצאות, ולכן מוסווני הושבע כנשיא בפעם השנייה ב-12 במאי 1996.[12]

בשנת 1997 מוסווני הביא לראשונה חינוך ראשוני חינם.[13]

הבחירות נערכו בפעם השנייה בשנת 2001, הנשיא מוסווני קיבל 69% מהקולות הצבעה כדי להביס את יריבו קיזה בסיגיה.[11] בסיגיה היה ממקורביו של הנשיא והיה לרופאו בזמן מלחמת בוש. עם זאת, הנזק הגיע זמן קצר לפני הבחירות ב-2001, כאשר בסיגיה החליט להתמודד לנשיאות.[14] מסע הבחירות בשנה זו לווה במתח רב עם הנשיא מוסווני, שאיים לשים את יריבו "שישה מטרים מתחת".[15]

הבחירות הגיעו לשיאן בעתירה שבסיגיה הגיש בבית המשפט העליון באוגנדה. בית המשפט העליון קבע שהבחירות לא היו הוגנות וחופשיות, אך הם סירבו לבטל את התוצאות בהחלטה של רוב של 2-3.[15] אף על פי שהיו מקרים רבים של רשלנות בבחירות, קבע בית המשפט העליון שאלו לא השפיעו על התוצאות באופן משמעותי. נשיא בית המשפט העליון בנימין אודוקי וסל השופטים אלפרד קרדורה וג׳וזף מולנגה צידדו בנתבעים, ואילו השופטים ארתור חגי אודר וג׳ון טסוקו צידדו בבסיגיה.[16]

הכרה בינלאומית

מוסווני נבחר ליו״ר ארגון האיחוד האפריקאי (OAU) בשנים 1991–1992.

אולי ההישג הבולט ביותר של מוסווני היה מסע הבחירות המוצלח של ממשלתו נגד האיידס (HIV). במהלך שנות ה-80, אוגנדה הייתה אחת מהאחוזים הגבוהים ביותר של מחלת האיידס בעולם, אך כעת אחוזי המחלה באוגנדה נמוכים יחסית, והמדינה עומדת להיות סיפור הצלחה נדיר במאבק העולמי נגד הנגיף. אחד מהקמפיינים בראשות מוסווני היה תוכנית ABC להילחם נגד איידס. לתוכנית ABC היו שלושה חלקים עיקריים: "Abstain, Be faithful, or use Condoms if A and B are not practiced", (בתרגום חופשי: להתנזר, להישאר נאמנים או להשתמש באמצעי הגנה אם שני האחרונים לא מתקיימים).[17] באפריל 1998, אוגנדה הפכה למדינה הראשונה שהוכרזה כשירה להקלה על חובותיה במסגרת המדינות העניות החבויות (HIPC) שקיבלה סיוע בשווי 700 מיליון דולר.[18]

מוסווני זוכה לשבחים על התוכנית המועדפת שלו כלפי נשים במדינתו. הוא שימש כסגן נשיא ספטיוזה קזיבווה במשך כמעט עשור, ועשה הרבה כדי לעודד נשים ללכת וללמוד במכללות. מאידך גיסא, מוסווני התנגד לקריאות שדחפו לקדם את זכויותיהן של נשים לקרקעות (כמו זכותן להחזיק בחלק מבתיהן).[19]

ב״ניו יורק טיימס״ ב-1997 נאמר של מוסווני:[20]

אלה ימים משעממים עבור גרילה לשעבר שמנהלת את אוגנדה. הוא נע בהליכה מדודה ובמחוות משרות ביטחון של מנהיג המאמין בכוחו ובחזון שלו. אין פלא. כפי שדיפלומטים והמומחים האפריקנים אומרים, הנשיא יורי מוסווני התחיל תנועה אידאולוגית אשר מעצבת מחדש את מרבית אפריקה, ומסמנת את סוף האיש המושחת והחזק שאפיין את עידן המלחמה הקרה. בימים אלה, מלומדים פוליטיים ברחבי היבשת קוראים למר מוסווני ״ביסמרק אפריקאי״ (African Bismarck). כמה אנשים מתייחסים אליו עכשיו כאל ״מדינאי אחר״ של אפריקה, השני רק לנשיא דרום אפריקה הנערץ נלסון מנדלה. במסמכי התדרוך הרשמיים של מדליין אולברייט (Madeleine Albright) מדצמבר 1997 כמזכירת המדינה, מוסווני נקרא ״מגדלור של התקווה״ שמנהל ״דמוקרטיה חד-מפלגתית״, אף על פי שאוגנדה אינה מתירה פוליטיקה רב-מפלגתית.[21] מוסווני היה בעל ברית חשוב של ארצות הברית במלחמה בטרור.[22]

ב-9 בנובמבר 2016, מוסווני שלח הודעת ברכה לנשיא ארה״ב הנבחר דונלד טראמפ, טראמפ הוא הנשיא השישי של ארה״ב שמוסווני בירך בעודו במשרד.

סכסוך אזורי

בעקבות רצח העם ברואנדה ב-1994, חשה ממשלת רואנדה החדשה מאוימת מהנוכחות מעבר לגבול הרואנדי של זאיר מצד חיילים רואנדים לשעבר וחברי המשטר הקודם. חיילים אלו זכו לסיוע מצד משטרו של מובוטו ססה סקו והובילו את רואנדה (בסיועו של מוסווני) והמורדים של לורן קבילה במלחמת קונגו הראשונה להדחתו של סקו ולביסוס מעמד של כוח ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כפי שנקראה לאחר הניצחון.[23]

באוגוסט 1998 פלשו רואנדה ואוגנדה שוב לקונגו והחלה מלחמת קונגו השנייה, במטרה להפיל את קבילה, שהיה בן ברית לשעבר של מוסווני ונשיא רואנדה, פול קגאמה. מוסווני וכמה יועצים צבאיים קרובים קיבלו את ההחלטה לשלוח את כוח ההגנה של העם האוגנדי (UPDF) לתוך הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מספר מקורות מקומיים מצביעים על כך שהפרלמנט האוגנדי והיועצים האזרחיים לא התייעצו על העניין כפי שהוא נדרש על ידי החוקה 1995.[23] ככל הנראה שכנע מוסווני את הפיקוד העליון הסרבן לשתף פעולה עם היוזמה בתחילה. "הרגשנו שהרואנדים פתחו במלחמה, וחובתם להמשיך ולסיים את העבודה, אבל הנשיא שלנו לקח זמן ושכנע אותנו שיש לנו עניין במה שקורה בקונגו", דיווח אחד הקצינים הבכירים.[24] הסיבות הרשמיות שאוגנדה נתנה על התערבות היה לעצור את "רצח העם" נגד בני הבניאמולנג' (Banyamulenge) ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בתיאום עם כוחות רואנדיים,[25] וכי קבילה נכשל בסיפוק ביטחון לאורך הגבול כשאפשר לכוחות הדמוקרטיים של בעלת הברית (ADF) לתקוף את אוגנדה מבסיסים בשטח קונגו. במציאות, חדר כוח ההגנה של העם האוגנדי עמוק בתוך שטח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, יותר מ-1,000 ק"מ (620 מייל) ממערב לגבול עם אוגנדה.[26]

כוחות רואנדיים ואוגנדיים בזזו את מרבצי המינרלים העשירים והעצים של המדינה. ארצות הברית הגיבה לפלישה על ידי השעיית כל סיוע הצבאי לאוגנדה, אכזבה מממשלת קלינטון, אשר קיוותה להפוך את אוגנדה למוקד היוזמה האפריקאית לשיקום המשבר. בשנת 2000, התעמתו רואנדים ואוגנדים בשלוש הזדמנויות בעיר קיסנגאני שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, דבר שהוביל למתיחות ולהידרדרות ביחסים בין קגמה למוסווני. גם ממשלת אוגנדה ספגה ביקורת על החרפת הסכסוך באיטורי, תת-סכסוך של מלחמת הקונגו השנייה. בדצמבר 2005 קבע בית הדין הבינלאומי כי על אוגנדה לשלם פיצויים לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בגין הפרות זכויות אדם במהלך מלחמת קונגו השנייה.[27]

כהונה שנייה 2001–2006

בחירות 2001

בשנת 2001 זכה מוסווני בבחירות לנשיאות ברוב משמעותי, כשחברו לשעבר הרופא קיזה בסיגיה היה המתמודד האמיתי היחיד. במסגרת תרגיל פרסומי פופוליסטי נסע מוסווני בבודבודה (מונית-אופנוע) כדי להגיש את מועמדותו לבחירות. בודבודה היא שיטה זולה ומסוכנת במקצת (על פי סטודנטים מערביים) של הובלת נוסעים סביב ערים וכפרים במזרח אפריקה.[28]

היו הרבה התנצחויות ומרירות במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2001, וכן היו מקרי אלימות שהתרחשו בעקבות ההודעה על ניצחונו של מוסווני. בסיגיה ערער על תוצאות הבחירות בבית המשפט העליון של אוגנדה. שניים מתוך חמשת השופטים הגיעו למסקנה כי הבחירות התנהלו באופן לא חוקי, ושיש לדחות את התוצאות. לעומתם, שלושת השופטים האחרים החליטו כי העבירות לא השפיעו על תוצאות הבחירות באופן משמעותי, אך ציינו כי ״יש ראיות לכך שבמספר ניכר של קלפיות יש רמאות״ וכי באזורים מסוימים במדינה ״עקרון הבחירות החופשיות והוגנות נפגע״.[29]

פלורליזם פוליטי ושינוי חוקתי

אחרי הבחירות, כוחות פוליטיים בברית עם מוסווני החלו בקמפיין לשחרור מגבלות חוקתיות על הכהונה הנשיאותית, אשר אפשרו לו לעמוד לבחירות שוב ב-2006. חוקת אוגנדה שנחתמה ב-1995 הגבילה את כהונת הנשיא לשתי קדנציות.

המהלכים לשינוי החוקה ולניסיונות לכאורה לדכא כוחות פוליטיים של האופוזיציה עוררו ביקורת מצד הפרשנים מקומיים, הקהילה הבינלאומית ותורמי סיוע של אוגנדה. בהודעה לעיתונות, מפלגת האופוזיציה העיקרית, הפורום לשינוי דמוקרטי (FDC), האשימו את מוסווני כעוסק ב-״פרויקט חיי נשיאות״, ועל שוחד חברי הפרלמנט להצביע נגד תיקונים חוקתיים. מנהיגי FDC טען:

המדינה מקוטבת עם אוגנדים רבים המתנגדים לתיקונים חוקתיים. אם הפרלמנט ימשיך ויסיר את גבולותיו, הדבר עלול לגרום לתסיסה רצינית, סכסוכים פוליטיים שיכולים להוביל למהומה בתקופות המעבר ולאחר מכן... לכן היינו רוצים לפנות לנשיא מוסווני שיכבד את עצמו, את האנשים שהצביעו בעדו, את החוקה שבה הוא נבחר לנשיא בשנת 2001, כאשר הוא הבטיח למדינה ולעולם בכללותו למסור את השלטון בשקט ובצורה מסודרת בסוף כהונתו השנייה והאחרונה. אחרת, התעקשותו להתמודד שוב תחשוף אותו כשקרן מוצלח ובנוסף את המזימה הפוליטית הגדולה שהמדינה הכירה.[30]

כמה פרשנים פוליטיים, ביניהם וואפלה אוגטו, סבורים שהצהרתו של מסווני כי הוא חושב להחזיק במשרת הנשיא במשך "15 שנים או יותר"[31] אינה מומלצת. בוב גלדוף, פעיל האירי במלחמה בעוני, עורר מחאה מצד תומכי מוסווני מחוץ לנציבות הבריטית הגבוהה בקמפאלה: ״תתעשת מוסווני. זמנך ללכת משם״, אמר כוכב רוק לשעבר במרץ 2005, והוא הסביר שהמהלכים לשינוי החוקה פוגעים בהישגים של מוסווני נגד המאבק בעוני ובמחלת האיידס.[32] במאמר דעה ב״הבוסטון גלוב״ ובמסגרת נאום שמוסווני נשא במרכז וילסון, שגריר ארצות הברית לשעבר באוגנדה ג׳וני קרסון החריף את הביקורת על מוסווני. על אף שהוא הכיר בנשיא כ-״רפורמיסט אמיתי״ ש-״הנהגתו הובילה ליציבות ולצמיחה״, אמר קרסון, ״ייתכן שאנו מביטים בעוד מוגבה וזימבבואה בהתהוות".[33] ״משקיפים רבים רואים במאמציו של מוסווני לתקן את החוקה כחזרה של בעיה נפוצה, הפוגעת במנהיגים אפריקאים רבים - חוסר נכונות לאכוף נורמות חוקתיות ולוותר על עמדות כוח״.[34]

ביולי 2005, נורווגיה הפכה למדינה האירופית השלישית מזה חודשים שמכריזה על קיצוצים סמליים בסיוע לאוגנדה בתגובה למנהיגות הפוליטית במדינה. בריטניה ואירלנד עשו גם מהלכים דומים בחודש מאי. ״משרד החוץ שלנו רצה להדגיש שתי סוגיות: שינוי החוקה להסרת הגבלת זמן הכהונה, בעיות בפתיחת המרחב הפוליטי, זכויות אדם ושחיתות״, אמר השגריר הנורווגי טורה גוס.[35] אירוע בעל משמעות מיוחדת היה מעצרם של חברי הפרלמנט FDC. פעילי זכויות אדם טענו שהמעצרים נבעו ממניעים פוליטיים. הארגון משמר זכויות האדם הצהיר כי ״מעצרם של חברי הפרלמנט פוגע באופורטוניזם פוליטי״.[36] דו״ח סודי של בנק העולמי שהודלף במאי הצביע על כך שהמלווה הבינלאומי עשוי לבטל את תמיכתו בתוכניות הלא הומניטריות באוגנדה. ״אנו מצטערים על כך שאיננו יכולים להיות בטוחים לגבי המצב הפוליטי הנוכחי באוגנדה, במיוחד לאור השיא המרשים של המדינה עד סוף שנות ה-90״, נכתב בעיתון. ״הממשלה נכשלה במידה רבה בנושא אינטגרציה של העמים השונים במדינה לתהליך מדיני אחד שהוא בר קיימא בטווח הארוך... אולי המשמעותי היותר, קווי המגמה הפוליטית, כתוצאה מהנחישות הנראית של הנשיא ללחוץ לקדנציה שלישית, מצביעות כלפי מטה״.[37]

מוסווני הגיב ללחץ העולמי על ידי האשמת תורמים להתערבות בפוליטיקה הפנימית ולהשתמש בסיוע בתמרון מדינות עניות. ״תנו לשותפים לייעץ ולהשאיר אותה למדינה להחליט... המדינות המפותחות צריכות לצאת מהרגל של לנסות להשתמש סיוע כדי להכתיב את הניהול של המדינות שלנו״. ״הבעיה עם האנשים האלה הוא לא המונח השלישי או המאבק בשחיתות או ברב-מפלגות״,[38] הוסיף מוסווני בפגישה עם מנהיגים אפריקאים אחרים, ״הבעיה היא שהם רוצים להשאיר אותנו בלי גידול״.[39]

ביולי 2005 משאל העם בנושא החוקה על הגבלת 19 שנים לפעילותן של מפלגות פוליטיות. במערכת התנועה ״הלא מפלגתית״, שהונהגה על ידי מוסווני ב-1986, המשיכו להתקיים מפלגות, אך המועמדים נדרשו לעמוד לבחירות כיחידים ולא לייצוג של מקבץ פוליטי. צעד זה נועד לכאורה לצמצם את המחלוקות האתניות, כי אם המשקיפים רבים טענו לאחר מכן שהמערכת הפכה יותר מאשר הגבלה על פעילות האופוזיציה. לפני ההצבעה הצהיר דובר ה-FDC ש״המגזרים המרכזיים במשק עומדים בראשם אנשים מאזור של הבית של הנשיא... יש לנו את המשטר העדתי ביותר בהיסטוריה של המדינה, אף על פי שאין מפלגות״.[40] אוגנדים רבים ראו במוסווני את ההמרה לפלורליזם פוליטי כוויתור לתורמים - שמטרתו לרכך את המכה כאשר שהוא מודיע שהוא רוצה להמשיך לכהונה השלישית.[41] חבר הפרלמנט בצד האופוזיציה, עומארה אטובו, אמר שהרצון של מוסווני לשינוי הוא רק ״חזית שמאחוריה הוא מנסה להסתיר את השאיפות לשלוט בחיים״.[42]

מותו של בעל ברית

ב-30 ביולי 2005, סגן הנשיא הסודני ג׳ון גרנג, נהרג כאשר המסוק הנשיאותי של אוגנדה התרסק בעת שנסע לסודאן. גרנג היה סגנו של נשיא סודאן רק 3 שבועות לפני מותו.[43]

ב-10 באוגוסט, ספקולוציות נרחבות לסיבת התרסקותו של גרנג הובילו את מוסווני לאיים על סגירת כלי התקשורת שפרסמו את ״תאוריות קונספירציה״ על מותו של גרנג. בהצהרה טען מוסווני שהספקולוציות מאיימות על ביטחון הלאומי. ״אני לא אסבול עוד עיתון שהוא כמו נשר, כל עיתון שישחק על ביטחון אזורי, לא אסבול את זה - אני אסגור אותו״.[44] למחרת, שודר דיון על מותו של גרנג. השדרן אנדרו מוואנדה נעצר בסופו של דבר על ההסתה בקשר להערות שנעשו על תוכנית השיחות ה-KFM שלו.[45]

בחירות - פברואר 2006

ב-17 בנובמבר 2005, מוסווני נבחר למועמד לנשיאות NRMs לקראת הבחירות שיתקיימו בפברואר 2006. זו עוררה ביקורת על מועמדותו לכהונה השלישית נוספת, כפי שהבטיח ב-2001 שיתמודד בפעם האחרונה.

מעצרו של מנהיג האופוזיציה הראשי, קיזה בסיגיה, ב-14 בנובמבר - הואשם בבגידה, הסתתרות בבגידה ופגיעה בנשים - הפגנות והפרות סדר בקמפלה ובערים אחרות.[46] הצעתו של מוסווני לתקופת כהונה השלישית, מעצרו של בסיגיה והסיכון של בית המשפט העליון במהלך השימוע במקרה של בסיגיה (על ידי קבוצת מודיעין המכונה החמושים על ידי העיתונות כמו חוליה של ״Black Mambas״ העירונית) - הוביל את שוודיה, הולנד ובריטניה למנוע תמיכה כלכלית לממשלתו של מוסווני בשל חששותיהם לגבי התפתחות הדמוקרטית במדינה.[47][9] ב-2 בינואר 2006 בסיגיה שוחרר לאחר שבית המשפט העליון הורה על שחרורו המידי.[48]

הבחירות ב-23 בפברואר 2006 היו הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות של אוגנדה ב-25 שנה ונראו במבחן לאישורה הדמוקרטי. אף על פי שמוסווני פעל באופן הרבה יותר גרוע בבחירות הקודמות, הוא נבחר לכהונה נוספת של חמש שנים לאחר שזכה ב-59% מהקולות נגד 37% של בסיגיה. בסיגיה ראה בזה כהונאה ודחה את התוצאות. בית המשפט העליון של אוגנדה קבע מאוחר יותר שהבחירות נפגמו על ידי הפחדה, אלימות, שלילת זכות לבוחרים, וכמו כן אי-סדרים אחרים. עם זאת, בית המשפט העליון הצביע 3–4 כדי לקיים את תוצאות הבחירות.[49]

כהונה שלישית 2006–2011

ב-2007 מוסווני פרס כוחות למבצע השלום של האיחוד האפריקאי בסומליה.

גם במונח זה מוסווני קיים פגישות עם המשקיעים שכלל וויסדק, כדי לקדם את מוקד טלפוני של מיקור חוץ תעשייתי של אוגנדה וליצור תעסוקה למדינה.[50]

מהומות בספטמבר 2009

בספטמבר 2009, מוסווני סירב לקאבאקא מוואנדה מוטבי, המלך בוגנדה, לאפשר לו לבקר כמה אזורים של ממלכת בוגנדה, במיוחד במחוז קאיונגה. מהומות התרחשו ולמעלה מ-40 אנשים נהרגו בעוד שאחרים נשארים כלואים עד כה. יתר על כן, באפריל 2011 תשעה אנשים נוספים נהרגו בהפגנות שכונו ״ללכת לעבודה״. על פי הדו״ח העולמי של ארגון Human Rights Watch לשנת 2013 על אוגנדה, הממשלה נכשלה בחקירת ההרג של שני האירועים הללו.[51]

הנצרות הפונדמנטליסטית

ב-2009 NSNBC ו-NPR דיווחו על חקירתו של ג׳ף שרלט בנוגע לקשרים בין מוסווני לבין הארגון הנוצרי הפונדמנטליסטי האמריקאי ״אחווה״ (הידוע גם בשם ״המשפחה״).[52][53] שרלט מדווח שדאגלס קו, מנהיג אגודת הידידים, זיהה את מוסווני כאיש המפתח של הארגון באפריקה.[53]


כהונה רביעית 2011–2016

בשלבים מוקדמים של הבחירות, נראה כי מוסווני יתמודד עם אתגר שאפתני. הבחירות ב-2006 היו דרמטיות ומתחרות, החוכמה הרווחית הייתה שמגמת הירידה בביקוש למכהן, מוכה חרדה ציבורית על שחיתות וממשלה לא תקינה, תמשיך גם ב-2011 ותוביל לניצחון, אפילו לניצחון אופוזיציוני. עם מספיק זמן, בסיגיה תכנן אסטרטגית גיוס שלטענתו של בסיגיה יביא התנגדות חזקה עוד יותר מהקודם. בסיגיה נשאר ללא פגע גם לאחר הפרדת הקואליציה הרופפת כי FDC שלו נוצר עם המפלגה הדמוקרטית וקונגרס העממי של אוגנדה כדי להפוך את הערעור המשותף עבור משחק ברמה אלקטורלית. חלק מביטחון של בסיגיה הגיע משערוריית השחיתות שהשתלטה על מוסווני בסוף 2009. שימוע פרלמנטרי קשרו את הנשיא ומקורביו לניצול לרעה של כספי הציבור בקשר לתפקידה של אוגנדה כמארחת של ראשי הממשלה לפגישה בשנת 2007.

ב-18 בפברואר 2011, אוגנדים הלכו לקלפיות כדי לבחור נשיא ו-350 חברי הפרלמנט ל-375 מושבים בפרלמנט. כצפוי, מוסווני, המכהן 25 שנה בתנועה הלאומית המחתרתית (NRM), השתמש באופן יעיל במשאבים מדינתיים כדי להבטיח לעצמו כהונה נוספת כנשיא.[54]

ב-20 בפברואר 2011 מוסווני נבחר לנשיא מחדש עם רוב הקולות של 68% עם 59% מהמצביעים הרשומים שהצביעו. תוצאות הבחירות היו שנויות במחלוקת של האיחוד האירופי ושל האופוזיציה. ״תהליך הבחירות היה פגום עם כשלים מנהליים וכשלים לוגיסטיים שהיה ניתן למנוע״, על פי צוות משקיפי האיחוד האירופי.[6][55]

הסיפור שמאחורי הבחירות כולל עלייה דרמטית במחלוקת הפוליטית בתוך ה-NRM ברמה הפרלמנטית והמקומית, ומציע גם מוסווני - שמודאג לגבי "מרד הערבי" ומהאירועים האחרונים בחוף השנהב ובקניה - הוא ניסה לחוש את דרכו של האל בצורה קצת יותר ידידותית, סובלניות ותחרותיות.[56]

עקב נפילתו של חוסני מובארק ולוב מועמר קדאפי, הפך מוסווני למנהיג האפריקאי החמישי.[57]

באוקטובר 2011 שיעור האינפלציה השנתי הגיע ל-30.5%, בעיקר בשל עליית מחירי המזון והדלק.[58] בשנת 2011 המוקדמת, מנהיג האופוזיציה, קיזה בסיגיה ביים מחאות ״ללכת לעבודה״ נגד יוקר המחיה. ב-28 באפריל 2011, בסיגיה נעצר מפני שמוסווני אמר שבסיגיה תקף ראשון, הוא הכחיש.[59] עצרו של בסיגיה גרם למהומות בקמפלה.[60] בסיגיה הבטיח ש״הפגנות השלום״ ימשיך. תגובת הממשלה למהומות נידונה על ידי המדינות התורמות.[61]

בשנים האחרונות, הפרות על לחופש העיתונות היו יותר ויותר להיות מוקד המרכזי. לטענת הארגון "Human Rights Watch״ בין ינואר ליוני 2013, ארגון השמירה על אמצעי התקשורת רשם 50 תקיפות של עיתונאים, למרות התחייבויות חוזרות ונשנות לכבד את חופש התקשורת״.[62] בתקופה זו, שני קוראי כתב עת, נסגרו ונתפסו על ידי ממשלה משום שהם פרסמו האשמות על ״מזימה להתנקש בבכירים בממשלה ובצבא אשר התנגדו לנשיא אוגנדה מוסווני ואת תוכניותו להעביר את השלטון לבנו, וכשיתאפשר הוא יפרוש״.[63]


מוסווני מתח ביקורת על מעורבותה של ארצות הברית במלחמת האזרחים בלוב, בנאום באו״ם טען שהתערבות צבאית ממדינות אפריקה מייצרת מדינות יציבות יותר בטווח הארוך, שאותן הוא מכנה ״פתרונות אפריקאים לבעיות באפריקה״.[64]

כהונה חמישית 2016–2021

בחירות 2016

המועמדים לנשיאות כללו את יוורי מוסווני, שהיה מכהן מאז 1986, ואת קיזה בסיגיה, שהתלונן על חבלנות ואלימות בקלפיות. ההצבעה הורחבה במספר מקומות לאחר דיווחים על אנשים שנשללו מהם זכות הצבעה. על פי ועדת הבחירות, מוסווני נבחר מחדש (18 בפברואר 2016) עם 61% מקולות מול 35% לבסיגיה. מועמדי האופוזיציה טענו שהבחירות נפגמו על ידי הונאה מורחבת, אי-סדרים בהצבעה, גל של מעצרים של פוליטיקאים של אופוזיציה, ורוח הפחדה על הבוחרים.[65]

אירועים היסטוריים של חוקים חדשים מאת יוורי מוסווני

יוורי מוסווני, האיש שאהב לחבוש כובעים גדולים כפי שתואר ב-BBC, נמצא כיום בתקופת כהונתו החמישית[6] ויש לו היסטוריה של עידוד חקיקה של חוקים מעניינים בתקופת כהונתו, ונראה שהוא נוקט אמצעים כדי לקבל כהונה כבר מכהונה השנייה.[66].

חוק נוסף אשר הועבר תחת משטרו של מוסווני קיבל גל של התנגדות היא הצעת חוק חשבון ״חיים נשיאותי״. הצעת חוק זה תאפשר לנשיא יוורי מוסווני אשר החזיק את השלטון עבור חמשת התנאים עד לשנת 2031. הצעת החוק מוציאה צעד בחוקה שמונע מכל אדם מתחת לגיל 35 או מעל גיל 75 להחזיק את הנשיאות. הנשיא, בן 71, לא היה מסוגל לרוץ ב-2021, אך הצעת החוק זו תאפשר לו לרוץ לקראת כהונה נוספת. הרוב בפרלמנט מתייחס לפרספקטיבה אחרת ומתארים את הצעת החוק כאמצעי לתיקון אפליה נגד הקשישים.[66]


מגבלת הגיל

הנשיא יוורי מוסווני, כנשיא המכהן של אוגנדה, חתם על חוק התיקון החוקתי מספר 2 2017, הידוע בכינויו ״הגבלת הגיל״ הצעת חוק ב-27 בדצמבר 2017. הצעת חוק עברה בהצלחה על ידי הפרלמנט העשירי של אוגנדה ב-20 בדצמבר 2017.[67] נכון ל-27 בדצמבר 2017, בהתאם לסעיפים 259 ו-262 של החוקה של אוגנדה, הצעת החוק תיקן ביעילות את החוקה כדי להסיר תקרת הגבלת הנשיא לנשיאות. לפני תיקון, סעיף 102 (ב) חסמו אנשים מתחת לגיל 35 ומעל לגיל 75 מלרוץ על משרד הכי גבוה ביותר. הצעת החוק הנוכחית ״מגבלת הגיל״ מרחיבה גם את תקופת כהונתו של הפרלמנט מחמש שנים האחרונות לשבע שנים. הצעת החוק משחזרת גם את הגבלת כהונה הנשיאותיים לטווח של שנתיים, אשר הוסרו במסגרת תיקון חוקתי משנת 2005.

״לאתגר״ את החוק

לאחר שמוסווני חתם על חוק גבלת הגיל 2018 ב-27 בדצמבר 2017 (אך הפרלמנט קיבל את המכתב ב-2 בינואר 2018),[68] הציבור הרחב מחה כפי שעשו לפני החתימה על הצעת החוק, תוך שימוש בכל הדרכים כולל מדיה חברתית.[69] באוקטובר 2017, כמה חברי הפרלמנט חזרו מהם לכאורה שוחד כיד להקל על הצעת החוק.[70]

אגודת חוקי אוגנדה וחברי האופוזיציה תבעו את הצעת חוק בבית המשפט העליון של אוגנדה, וציינו שהתהליך שמוביל להצבעה היה בניגוד לסעיפים 1, 2, 8 א, 44 (ג), 79 ו-94 לחוקה האוגדנית. יושב ראש הפרלמנט קאדגה סגר את הדיון בתיקון לאחר שרק 124 מתוך 451 המחוקקים דנו בהצעה.[71] הם גם טענו כי השימוש בכוח על ידי הצבא והמשטרה במהלך הדיון לא עלתה בקנה אחד עם הסעיפים 208 (2), 209 ו-259.[72] הטיעון השלישי שהם טוענים הוא שהצעת החוק מפרה סעיפים חוקתיים אחרים ביחס להארכת התנאים[73] ולנהלי הבחירות. מחוקק אחד (Mbwaketamwa Gaffa) צוטט באמירתו: ״...כאשר הנשיא יעלה על הצעת החוק, זה עשוי להיות חוקי, אבל זה יהיה בלתי לגיטימי, ואנו הולכים לאתגר את זה״.[74]

השפעות על שינויים של הצעת החוק

לפני תיקון החוק, הוייתה הגבלת הגיל לנשיאות, מ-35 ועד ל-75.[75] התיקון לחוקה מבטל את מכסות הגיל של הנשיאות. מלבד ביטול הגבלת גיל לנשיאות, הצעת החוק האריכה את תקופת כהונתו של הפרלמנט מ-5 שנים ל-7 שנים.[75] הקמתה של הצעת החוק זו הובילה לתגובות רבות הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית. ויכוח על הסרת הגבלת הגיל מהחוקה הביא לחלוקה בין מפלגת השלטון הנוכחית ״התנועה הלאומית למתחרת״ (NRM).[76]

תגובה פופולרית להצעת החוק החדש

רשויות אכיפת החוק באוגנדה, משטרה וצבא אוגנדה, עצרו לפחות 53 אנשים כולל מנהיג האופוזיציה, בהפגנה נגד החוק.[77]

במשך כמה ימים, קבוצה של מחוקקים מהמפלגה תנועת הלאומית למתחרת (NRM) עושים תעמולה בלתי חוקית כדי להסיר את מגבלת הגיל משום שהחוק יעניק לנשיא יוורי מוסווני, מרחב תמרון לבחירות הבאות שיתקיימו בשנת 2021.[78]

מחוקקים באוגנדה הצביעו ברוב מכריע כדי להסיר את הגבלת הגיל לנשיאות כי הם רוצים לסלול את הדרך עבור הנשיא הנוכחי יוורי מוסווני לכהונה השישית.[79] עורך הדין לזכויות האדם, ניקולס אופיו, אמר שהסרת מגבלת הגיל – אחד השומרים בטוח החשוב ביותר - תקים משטר דיקטטורי ואוטוקרטי באוגנדה.[80]

כהונה שישית 2021– עד היום

ב-16 בינואר 2021 הוועדה האלקטורית של אוגנדה הודיעה כי מוסווני זכה בבחירה לכהונה שישית עם 58.6% מהקולות.[81]

חייו האישיים

מוסווני הוא נוצרי אוונגלי ומשמש כמטיף כמה פעמים בקתדרלת מרכז הניסים, כנסייה שאותה הוא חנך בשנת 2004.[82] הוא נשוי לג'נט מוסווני (שמה המלא: ג'נט קטאטה מוסווני לבית קינמבאבאזי). יש לו ארבעה ילדים:

מואוזי קאינרוגבא, יליד 1974, אלוף ב-UPDF ומפקד הכוחות המיוחדים.[83][84][85][86]

נטשה קרוגיר, ילידת 1976, מעצבת אופנה ויועצת. נשואה לאדווין קרוגיר, מזכירו הפרטי של נשיא אוגנדה לענייני משק בית.[87]

פאטינס ראובוגו, יליד 1978, כומר בכנסיית ברית האמנה,[87] נשוי לאודרק רואבווגו.[87]

דיאנה קמונטו, ילידת 1980, נשואה לג'פרי קמונטו.[87]

עמדות

עמדת מוסווני כלפי ישראל

ביולי 1985 פנה לישראל רמטכ"ל צבא אוגנדה טיטו אוקלו, ששימש לזמן קצר גם כנשיא (לאחר שהפיל בהפיכה צבאית את מילטון אובוטה), בבקשה לסיוע צבאי מישראל, במאבקו בתנועת המרד צבא ההתנגדות העממי בראשות יוורי מוסווני. ישראל החליטה לסייע לאוקלו בתמורה לחידוש היחסים הדיפלומטיים. בסיוע חברה שהקים אורי לוברני שלחה ישראל נשק לצבא אוגנדה, אך בינואר 1986 כאשר מוסווני תפס את השלטון. ישראל יצרה עימו קשר והעבירה את תמיכתה אליו, ומאז מקיימת שיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני מקיף עם משטרו. בין השאר מדינת ישראל סיפקה לאוגנדה מרגמות ותותחים מתנייעים, מערכות תצפית אוויריות וכן השביחה מטוסי המיג-21 וההרקולס של חיל האוויר שלה.[88][89] החברות הישראליות נייס ואן. אס. או. טכנולוגיות סיפקו ציוד מעקב למשטרו של מוסווני.[90]

בין אנשי העסקים שעסקו בסחר בנשק עם אוגנדה היה עמוס גולן, מפקד יחידת דובדבן לשעבר. גולן הקים עם שני שותפים, שהיו בעלי קשרים באוגנדה, חברה שעסקה בתיווך בין חברות תעשייה ביטחונית בישראל לממשלת אוגנדה.[91] בין השאר שימש מתווך בעסקאות של התעשייה האווירית לישראל, אלתא מערכות וסולתם מערכות. בשנת 2002 תבעו אותו שותפיו, בטענה שגולן מתחמק באופן שיטתי מלשלם להם את חלקם בעיסקאות.[92] בעקבות קשריו באוגנדה מונה לקונסול כבוד של המדינה בישראל, ושימש בתפקיד עד 2011.[93]

מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-21 גבר המסחר והפעילות הכלכלית של חברות מישראל עם אוגנדה. בין אנשי העסקים הבולטים שפועלו במדינה באותה עת היה חזי בצלאל, שפיתח קשרים בלשכת נשיא אוגנדה והקים שותפות עם כאלב אקנדוונהו סלים סאלה, אחיו של הנשיא. ב-1994 הקימו ביחד קבוצת חברות בשם Efforte, שעסקה בשורה של מיזמים בתחום הנדל"ן, כריית מחצבים, הפעלת שדה תעופה וגידול טבק פרחים. אחר כך פירק את השותפות ורכש את אחד מהבנקים הגדולים במדינה "Nile Bank".[94]

הוקרה

  • דוקטור למשפטים מבית הספר 'המפרי' לענייני ציבור בארצות הברית [1994][95]
  • דוקטור למשפטים מאוניברסיטת 'מברארה' למדע וטכנולוגיה באוגנדה [2003][6]
  • דוקטור לתאולוגיה מהאוניברסיטה הלטינית של התאולוגיה בארצות הברית [2007][96]
  • תואר כבוד מאוניברסיטת 'פאטין' בטורקיה [2010][97]
  • דוקטור למשפטים מאוניברסיטת 'מאקרר' באוגנדה [2010][98]
  • דוקטור לספרות מאוניברסיטת 'דאר א-סלאם' בטנזניה [2015][99]
  • מוסווני קיבל פרס למנהיגות עולמית לשלום בוועידת השלום העולמית [ב-2 באוגוסט 2018], על תרומתו לקידום השלום והיציבות באוגנדה, קונגו, דרום סודאן וסומליה. פרס השלום מייצג הכרה במנהיגים שדגלו בשחרור, דמוקרטיה, סובלנות, דו קיום ובשלטון החוק ביבשת.[100]

קריאה נוספת

ספרים
  • Museveni, Yoweri. Sowing the Mustard Seed: The Struggle for Freedom and Democracy in Uganda, Macmillan Education, 1997, מסת"ב 0-333-64234-1
  • Museveni, Yoweri. What Is Africa's Problem?, University of Minnesota Press, 2000, מסת"ב 0-8166-3278-2
  • Ondoga Ori Amaza, Museveni's Long March from Guerrilla to Statesman, Fountain Publishers, מסת"ב 9970-02-135-4
  • Tripp, Aili Mari, Museveni's Uganda: Paradoxes of Power in a Hybrid Regime, Lynne Rienner Publishers, מסת"ב 978-1-58826-707-8

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוורי מוסווני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Deanery of Ankole: Mbarara, 1944, Archives of the Church of Uganda Online
  2. ^ Joseph Oloka-Onyango, "New-Breed" Leadership, Conflict, and Reconstruction in the Great Lakes Region of Africa: A Sociopolitical Biography of Uganda's Yoweri Kaguta Museveni, Africa Today 50, 2004, עמ' 29–52 doi: 10.1353/at.2004.0028
  3. ^ Charles Onyango-Obbo, Introduction: The Cynics, Optimists and Pirates are all Making Africa Beautiful, Development 55, 2012-12, עמ' 435–440 doi: 10.1057/dev.2012.87
  4. ^ 4.0 4.1 Christine Riesner, Karriereentwicklungen in Pflegeberufen, CNE.fortbildung 06, 2014-10-01, עמ' 8–11 doi: 10.1055/s-0034-1395370
  5. ^ רויטרס, המורדים באוגנדה: כבשנו את קמפאלה, חדשות, 27 בינואר 1986
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Museveni, Lt-Gen. Yoweri Kaguta, (born 1944), President of the Republic of Uganda, since 1986, Who's Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Changing Uganda: the dilemmas of structural adjustment & revolutionary change, Choice Reviews Online 29, 1992-06-01, עמ' 29–5905-29-5905 doi: 10.5860/choice.29-5905
  8. ^ Handbook of ethnic conflict : international perspectives, New York: Springer, 2012
  9. ^ 9.0 9.1 Sarah L. Nesbeitt, The Internet Archive Wayback Machine200259The Internet Archive Wayback Machine. San Francisco, CA: The Internet Archive 2001. Gratis Last visited November 2001, Reference Reviews 16, 2002-02, עמ' 5–5 doi: 10.1108/rr.2002.16.2.5.59
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Sunday 15 December 2002 Third Sunday of Advent, Homily Service 36, 2002-01, עמ' 29–34 doi: 10.1080/07321870208984260
  11. ^ 11.0 11.1 Ryan Gibb, The Elections in Uganda, February 2016, Africa Spectrum 51, 2016-08, עמ' 93–101 doi: 10.1177/000203971605100206
  12. ^ Elections in Africa : a data handbook, Oxford: Oxford University Press, 1999
  13. ^ S. CLARK, L. BERRANG-FORD, S. LWASA, D. B. NAMANYA, The burden and determinants of self-reported acute gastrointestinal illness in an Indigenous Batwa Pygmy population in southwestern Uganda, Epidemiology and Infection 143, 2014-12-11, עמ' 2287–2298 doi: 10.1017/s0950268814003124
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Obote, Dr (Apollo) Milton, (28 Dec. 1924–10 Oct. 2005), President of Uganda and Minister of Foreign Affairs, 1980–85; former Leader, Uganda People’s Congress Party, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  15. ^ 15.0 15.1 Herbert M. Kritzer, Justices on the Ballot, Cambridge: Cambridge University Press, עמ' 108–131
  16. ^ J. Warth, J. F. Desforges, Determinants of intracellular pH in the erythrocyte, British Journal of Haematology 29, 1975-3, עמ' 369–372
  17. ^ Gregory Yee Mark, Home Away from Home: Photographs from the On Char Collection, Manoa 17, 2005, עמ' 99–102 doi: 10.1353/man.2005.0008
  18. ^ Sylvia Tamale, When Hens Begin to Crow, Routledge, עמ' 41–67
  19. ^ New York Times Monthly Poll, January 1988, ICPSR Data Holdings, ‏2006-11-14
  20. ^ New York Times Economic Insecurity Poll, December 1995, ICPSR Data Holdings, ‏2008-09-08
  21. ^ T. Sanner, Formation of transient complexes in the glutamate dehydrogenase catalyzed reaction, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5094–5098
  22. ^ R. Roskoski, C. T. Lim, L. M. Roskoski, Human brain and placental choline acetyltransferase: purification and properties, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5105–5110
  23. ^ 23.0 23.1 William Cyrus Reed, The Path of a Genocide: The Rwanda Crisis from Uganda to Zaire (review), Africa Today 47, 2000, עמ' 125–127 doi: 10.1353/at.2000.0020
  24. ^ R. G. Duggleby, H. Kaplan, A competitive labeling method for the determination of the chemical properties of solitary functional groups in proteins, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5168–5175
  25. ^ Gérard Prunier, L'Ouganda et les guerres congolaises, Politique africaine 75, 1999, עמ' 43 doi: 10.3917/polaf.075.0043
  26. ^ Phoebe N Okowa, II. Case Concerning Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v Uganda), International and Comparative Law Quarterly 55, 2006-07, עמ' 742–753 doi: 10.1093/iclq/lei116
  27. ^ 정혜선, A study on the construction consisting of sentence final ending and ‘boda’ - Focusing on ‘-nga boda’ and ‘-lkka boda’-, Journal of Korean Linguistics null, 2010-12, עמ' 45–66 doi: 10.15811/jkl.2010..59.002
  28. ^ news-from-human-rights-watch-vol16-no4a-uganda-state-of-pain-torture-in-uganda-march-2004-76-pp, Human Rights Documents online
  29. ^ F. C. Hartman, G. M. LaMuraglia, Y. Tomozawa, R. Wolfenden, The influence of pH on the interaction of inhibitors with triosephosphate isomerase and determination of the pKa of the active-site carboxyl group, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5274–5279
  30. ^ Wafula Okumu, Security alerts and their impacts on Africa, African Security Review 16, 2007-09, עמ' 41–48 doi: 10.1080/10246029.2007.9627430
  31. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Easton, Mark Richard Erskine, (born 12 March 1959), Home Editor, BBC News, since 2004, Who's Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  32. ^ J. C. Jaton, H. Huser, Y. Blatt, I. Pecht, Circular dichroism and fluorescence studies of homogeneous antibodies to type III pneumococcal polysaccharide, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5308–5311
  33. ^ Newspaper Story, Cambridge, MA and London, England: Harvard University Press
  34. ^ S. R. Fahnestock, Evidence of the involvement of a 50S ribosomal protein in several active sites, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5321–5327
  35. ^ human-rights-watch-uganda-uprooted-and-forgotten-sept-2005-vol17-no12a-76-pp, Human Rights Documents online
  36. ^ Spain May MMV, Abstracts of the "XXX Symposium de Cunicultura de ASESCU". Spain 18-20 May 2005 Spain 18-20 May 2005, World Rabbit Science 14, 2010-07-07 doi: 10.4995/wrs.2006.540
  37. ^ J. Ren, T. Vlachos, Segmentation-Assisted Dirt Detection for the Restoration of Archived Films, Procedings of the British Machine Vision Conference 2005, British Machine Vision Association, 2005 doi: 10.5244/c.19.15
  38. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Dental fear may run in families, says new research, Dental Nursing 8, 2012-12, עמ' 765–765 doi: 10.12968/denn.2012.8.12.765b
  39. ^ (הקישור אינו פעיל, 4.3.2019) Japan Decides 2012, Palgrave Macmillan
  40. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Knowles, Winifred, (Wyn), (30 July 1923–13 July 2010), Editor, Woman’s Hour, BBC, 1971–83, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  41. ^ Frosini Justin O, Pennicino Sara, Ban on Political Parties, Max Planck Encyclopedia of Comparative Constitutional Law, Oxford University Press, 2017-01
  42. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Encyclopedia, JAMA 279, 1998-05-06, עמ' 1409 doi: 10.1001/jama.279.17.1409-jbk0506-6-1
  43. ^ Uganda: Rights violations loom large over Museveni inauguration, Human Rights Documents Online
  44. ^ Forty Years of BBC Radio News, Peter Lang
  45. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, UGANDA: MP On Treason Charge, Africa Research Bulletin: Political, Social and Cultural Series 55, 2018-09, עמ' 21987A–21988C doi: 10.1111/j.1467-825x.2018.08436.x
  46. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Tenth Applied Vision Association Christmas Meeting Aston University, Birmingham, UK: 19 December 2005, Perception 35, 2006-03, עמ' 415–428 doi: 10.1068/ava05
  47. ^ (הקישור אינו פעיל, 4.3.2019) The Future of Foreign Aid, Palgrave Macmillan
  48. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, UGANDA: Museveni Wins Fifth Term, Africa Research Bulletin: Political, Social and Cultural Series 53, 2016-03, עמ' 20879A–20880C doi: 10.1111/j.1467-825x.2016.06865.x
  49. ^ President Klaus Iohannis receives a call to pardon Gregorian Bivolaru, Human Rights Documents Online
  50. ^ Y. Tominaga, Y. Tsujisaka, Purification and some enzymatic properties of the chitosanase from Bacillus R-4 which lyses Rhizopus cell walls, Biochimica Et Biophysica Acta 410, 1975-11-20, עמ' 145–155
  51. ^ B. Hultberg, A. Lundblad, P. K. Masson, P. A. Ockerman, Specificity studies on alpha-mannosidases using oligosaccharides from mannosidosis urine as substrates, Biochimica Et Biophysica Acta 410, 1975-11-20, עמ' 156–163
  52. ^ cia memorandum italian political situation november 24 1978 secret crest, U.S. Intelligence on Europe, 1945-1995
  53. ^ 53.0 53.1 E. S. Elgart, T. Gusovsky, M. D. Rosenberg, Preparation and characterization of an enzymatically active immobilized derivative of myosin, Biochimica Et Biophysica Acta 410, 1975-11-20, עמ' 178–192
  54. ^ A. W. Tan, F. Q. Nuttall, Characteristics of the dephosphorylated form of phosphorylase purified from rat liver and measurement of its activity in crude liver preparations, Biochimica Et Biophysica Acta 410, 1975-11-20, עמ' 45–60
  55. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, UGANDA: Museveni Wins Again, Africa Research Bulletin: Political, Social and Cultural Series 48, 2011-03, עמ' 18726B–18727B doi: 10.1111/j.1467-825x.2011.03713.x
  56. ^ T. Kaizu, H. S. Margolius, Studies on rat renal cortical cell kallikrein. I. Separation and measurement, Biochimica Et Biophysica Acta 411, 1975-12-05, עמ' 305–315
  57. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Seven days: 21?27 October 2011, Nature 478, 2011-10-25, עמ' 432–433 doi: 10.1038/478432a
  58. ^ Inflation rate: excl. food and energy, percentage change over same period previous year, dx.doi.org, ‏2011-08-08
  59. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, UGANDA: Besigye To Stand Down, Africa Research Bulletin: Political, Social and Cultural Series 48, 2011-08, עמ' 18909B–18909C doi: 10.1111/j.1467-825x.2011.03972.x
  60. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Transcript: BBC: 17 April, Index on Censorship 16, 1987-03, עמ' 29–30 doi: 10.1080/03064228708534220
  61. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, UGANDA: ‘Walk To Work’ Crackdown, Africa Research Bulletin: Political, Social and Cultural Series 48, 2011-05, עמ' 18813C–18815C doi: 10.1111/j.1467-825x.2011.03830.x
  62. ^ World report 2014, Bristol University Press, עמ' 657–668
  63. ^ J. Megerman, R. A. Murphy, Myosin from arterial smooth muscle: isolation following actin depolymerization, Biochimica Et Biophysica Acta 412, 1975-12-15, עמ' 241–255
  64. ^ interview-former-lithuanian-president-says-communism-was-never-defeated-mar-2-2010, Human Rights Documents online
  65. ^ sudanese-opposition-leader-arrested-jan-16-2009-2pp, Human Rights Documents online
  66. ^ 66.0 66.1 H. K. Kimelberg, Alterations in phospholipid-dependent (Na+ +K+)-ATPase activity due to lipid fluidity. Effects of cholesterol and Mg2+, Biochimica Et Biophysica Acta 413, 1975-11-17, עמ' 143–156
  67. ^ G. E. Dobretsov, I. G. Kharitonenkov, V. E. Mishiev, Iu A. Vladimirov, [Relation between fluorescence and circular dichroism of the complex of the fluorescence probe 4-dimethylaminochalcone with serum albumin], Biofizika 20, 1975-7, עמ' 581–585
  68. ^ Stephen Muthoka Mutie, Self-mythologization in East African Political Writings: Kenyatta, Nyerere and Museveni, Eastern African Literary and Cultural Studies 4, 2018-01-30, עמ' 1–34 doi: 10.1080/23277408.2017.1413828
  69. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, CardioPulse ArticlesEAPCI launches programme of surveys on hot topics in interventional cardiologyLeaders in Cardiovascular MedicineDr Karen Sliwa: ‘Out of Africa’ from Germany via Japan, to become a leader of cardiac diseases in AfricaNEWS from EuroHeartCare 2015The University of Oxford Diabetes Trials Unit, European Heart Journal 36, 2015-07-14, עמ' 1702–1707 doi: 10.1093/eurheartj/ehv179
  70. ^ J. W. Koenigs, Hydrogen peroxide and iron: a microbial cellulolytic system?, Biotechnology and Bioengineering Symposium, 1975, עמ' 151–159
  71. ^ M. Mandels, Microbial sources of cellulase, Biotechnology and Bioengineering Symposium, 1975, עמ' 81–105
  72. ^ J. Gehler, M. Cantz, J. F. O'Brien, M. Tolksdorf, Mannosidosis: clinical and biochemical findings, Birth Defects Original Article Series 11, 1975, עמ' 269–272
  73. ^ R. D. Jolly, K. G. Thompson, B. G. Winchester, Bovine mannosidosis--a model lysosomal storage disease, Birth Defects Original Article Series 11, 1975, עמ' 273–278
  74. ^ N. Di Ferrante, R. D. Leachman, P. Angelini, P. V. Donnelly, Ehlers-Danlos type V (X-linked form): a lysyl oxidase deficiency, Birth Defects Original Article Series 11, 1975, עמ' 31–37
  75. ^ 75.0 75.1 W. G. Ng, G. N. Donnell, R. Koch, W. R. Bergren, Urinary alpha-L-fucosidase, Birth Defects Original Article Series 11, 1975, עמ' 335–339
  76. ^ Lane Demas, Game of Privilege, University of North Carolina Press, 2017-09-11
  77. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Apr 21 Saturday Program, SoutheastCon 2018, IEEE, 2018-04 doi: 10.1109/secon.2018.8478935
  78. ^ N. K. Barkov, R. U. Ostrovskaia, [Effect of carbidine on conditioned defense reflexes], Biulleten' Eksperimental'noi Biologii I Meditsiny 79, 1975-4, עמ' 61–64
  79. ^ S. S. Sandhu, P. Nelson, W. J. Warren, Potable water quality in rural Georgetown County, Bulletin of Environmental Contamination and Toxicology 14, 1975-10, עמ' 465–472
  80. ^ Independent Verlage am konzentrierten Buchmarkt, Berlin, Boston: De Gruyter
  81. ^ Museveni declared winner of disputed Uganda presidential election, www.aljazeera.com (באנגלית)
  82. ^ E. Kersten, 6th International Symposium on Maritime Medicine 1974, Bulletin of the Institute of Maritime and Tropical Medicine in Gdynia 26, 1975, עמ' 131–132
  83. ^ S. Sturges, M. Brown, Polypsychopharmacy, Bulletin of the Menninger Clinic 39, 1975-5, עמ' 274–279
  84. ^ M. Robert, [Oxygen affinity of haemoglobin (author's transl)], Bulletin De Physio-Pathologie Respiratoire 11, 1975-1, עמ' 79–170
  85. ^ J. V. Kemble, PH changes on the surface of burns, British Journal of Plastic Surgery 28, 1975-7, עמ' 181–184
  86. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Harman, Lt-Col Richard, (22 Sept. 1864–10 Feb. 1905), IA; Double Company Commander 54th Sikhs, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  87. ^ 87.0 87.1 87.2 87.3
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, NETWATCH: Botany's Wayback Machine, Science 316, 2007-06-15, עמ' 1547d–1547d doi: 10.1126/science.316.5831.1547d
  88. ^ אתר למנויים בלבד אנשיל פפר, פרסומים זרים: אוגנדה זוכה לסיוע צבאי נרחב מישראל, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2013
  89. ^ דרור מרום, ‏המכון למחקרים אסטרטגיים: ישראל מוכרת נשק למדינות העולם השלישי, לרבות אינדונזיה, קמבודיה, נפאל, ניקרגואה ואוגנדה, באתר גלובס, 12 ביוני 2001
  90. ^ עומר כביר, ניתוחNSO שימשה דבק לאינטרסים של ישראל, ארצות הברית ואוגנדה, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2021
    אתר למנויים בלבד עודד ירון ורויטרס, טלפונים של עובדי משרד החוץ בארה"ב נפרצו באמצעות תוכנת ריגול של NSO, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2021
  91. ^ יוסי מלמן, נשיא אוגנדה מתעניין במזל"טים, בספינות סיור ובטבילה בירדן, באתר הארץ, 14 בינואר 2003
  92. ^ יצחק דנון, ‏תביעה: מפקד לשעבר ב"דובדבן" שפעל באוגנדה בנושאי ביטחון - גנב כספים, באתר גלובס, 18 בפברואר 2002
  93. ^ אילן ליאור, הנציג האחרון של אוגנדה בישראל: "זו הזדמנות לחיים חדשים עבור המהגרים", באתר הארץ, 30 באוגוסט 2013
  94. ^ גיא לשם, נא להכיר: חזי בצלאל, מלך אפריקה, באתר TheMarker‏, 16 ביוני 2006
  95. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, HONORARY DEGREES AT HARVARD UNIVERSITY, Science 54, 1921-07-01, עמ' 11–11 doi: 10.1126/science.54.1383.11
  96. ^ Michael Ezra, Frazier, Joe (12 January 1944–07 November 2011), Oxford University Press, 2015-10, American National Biography Online
  97. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Hospital pharmacists may join new NHS strike on 24 November, The Pharmaceutical Journal, 2014 doi: 10.1211/pj.2014.20067070
  98. ^ Zoe Sekyonda, Ashley Reid, Erisa Sabakaki Mwaka, Karim Abdi, Supply chain of routine orthopaedic implants in Kampala, Uganda: public-private workarounds arising from poverty and scarcity, Global Health Innovation 1, 2018-05-29 doi: 10.15641/ghi.v1i1.448
  99. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Prof. Udo Peil awarded honorary doctorate, Steel Construction 8, 2015-02, עמ' 41–41 doi: 10.1002/stco.201590002
  100. ^ G. Lloyd, H. G. Deakin, Phobias complicating treatment of uterine carcinoma, British Medical Journal 4, 1975-11-22, עמ' 440
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38800929יוורי מוסווני

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יוורי_מוסווני&oldid=2607279"