יהודית שובל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודית שובל
לידה 24 באוגוסט 1925
ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 27 ביולי 2025 (בגיל 99)

יהודית שובל (24 באוגוסט 192527 ביולי 2025) הייתה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחית בתחום הסוציולוגיה של הבריאות. כלת פרס ישראל למדעי החברה לשנת ה'תשכ"ה (1965).

ביוגרפיה

שובל נולדה בברוקלין, ניו יורק בשם יהודית טננבאום. אביה היה דוד טננבאום, הוא נולד בארצות הברית ובגיל 12 הוא נשלח לארץ ישראל עם ילד נוסף למשך שנה וחצי כדי לחזק את הקשר של הילד לארץ ישראל. אביה, היה בעל תואר שני בכלכלה ודובר עברית. לאחר תקופה בה שימש כרב, עזב את הרבנות מתוך עניין גובר בעולם העסקים ומעורבות אידאולוגית גוברת בתנועה הציונית. הוא נמנה עם המייסדים של התנועה הציונית בארצות הברית. שמה של אמה היה אוגוסטה (Augusta) היא ניהלה את העסק המשפחתי בענף ההלבשה (Dolly Grey). בשונה מהנהוג בתקופה, אמה המשיכה לעבוד בעסק המשפחתי גם כשהפכה לאמא.[1]

ילדות מוקדמת

כילדה בארצות הברית למדה שובל בבית ספר יהודי Brooklyn Jewish Center Academy שהיה בית ספר ייחודי מאד לתקופה זאת מאחר ששילב לימודי עברית ויהדות יחד עם עידוד ליצרתיות בנוסף ללימודים רגילים. בשנת 1935 בהיותה בת 9 עלתה שובל עם הוריה, לארץ ישראל. בתחילה גרו ברמת גן ואחר כך עברו לתל אביב. בתקופת מגוריה בישראל למדה בבית הספר העממי רמת גן ואחר כך בבית ספר כרמל בתל אביב. בתקופה זאת גם הצטרפה לתנועת הנוער מכבי הצעיר. בארץ ישראל אביה וחברו עמנואל ניומן הקימו חברת השקעות בתל אביב בשם איפיקו (Industrial and Financial Corporation of Palestine -IFICO). בשנת 1939 הוריה הודיעו לה שהם חוזרים לארצות הברית. שובל לא הייתה שלמה עם החלטת הוריה והבטיחה לעצמה שהיא תשוב לארץ. הבטחה שהיה לה משקל רב בהחלטות שקבלה בהמשך.[1]

נעוריה

בשנת 1943 החלה את לימודיה במכללת האנטר שם סיימה את לימודי התואר הראשון בסוציולוגיה בהצטיינות יתרה (1947). במקביל ללימודיה במכללת האנטר, למדה יהודית לימודי יהדות שכללו תנ"ך, עברית, משנה, תלמוד היסטוריה וספרות עברית. הלימודים התקיימו בסופי שבוע ואחרי הצהרים[2] שובל בחרה ללמוד סוציולוגיה כי חשבה שהתחום החברתי יוכל לתרום לישראל שנמצאת בתהליך קליטה של אלפי עולים.[1] בתקופה הזאת הייתה חברת תנועת "יהודה הצעיר" והייתה בין מייסדי תנועת הסטודנטים הציונית בארצות הברית וסגנית נשיאת התנועה הראשונה[3].

חייה בישראל

בשנת 1949 חזרה לישראל. נישאה לפרופ' הלל שובל ב-17 בנובמבר 1952, ממנו התאלמנה ב-2013. לזוג נולדו 3 בנות.[2] במהלך המגורים בישראל נסעה המשפחה פעמים רבות לארצות הברית למישיגן ובוסטון במסגרת שנת שבתון ולביקורי קיץ. המשפחה התגוררה כל השנים בירושלים. משנת 2008 עברו הלל ויהודית לדיור מוגן "אחוזת בית הכרם".[1]

לימודים ותרומה מקצועית

שובל למדה לימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת הרווארד בסוציולוגיה (1949 ו-1955). הוריה עודדו אותה להמשיך ללמוד לתואר שני ושלישי, דבר שלא היה מקובל לנשים בתקופה זאת. היא שלבה לימודים בין שתי פקולטות וקבלה על כך אישור מיוחד, שילוב אינטרדיסציפלינרי שהיה באותה תקופה פחות מקובל: לימודים בפקולטה לארכיטקטורה לבין סוציולוגיה. שובל חקרה את הקשר שבין המבנה האורבני לבין החיים החברתיים בעיר.בתקופת לימודיה בהארוורד, פרשה מהפעילות בתנועת הסטודנטים הציוניים והתמקדה בלימודים.[1]

בסיום השנה הראשונה ללימודיה לתואר השני, התקבלה ללימודי דוקטורט. עם תחילת השנה השנייה, החליטה להפסיק את לימודיה באופן זמני בעקבות רצונה לעלות לישראל. בשלב זה כבר עמדה בדרישות לקבלת התואר השני.[1] תוך כדי לימודיה עלתה בשנת 1949 לישראל ומונתה לעמיתת מחקר ומנהלת פרויקט במסגרת המכון למחקר חברתי שימושי[4], על ידי פרופ' אליהו גוטמן (שיצר את סולם גוטמן). במסגרת תפקידה זה התמקדה בחקר קליטת עלייה, התיישבות, סוציולוגיה של הרפואה וסוציולוגיה של סעד. שובל ערכה מחקר גדול ראשון במינו בארץ, על קליטת עולים חדשים. בשנים 19551956 שימשה יועצת בנושאי קליטת עלייה לאונסק"ו.

שובל היא חלוצת המחקר בישראל בתחום הסוציולוגיה של הבריאות, ובמחקריה הושם דגש על בריאות במסגרות של קליטת עלייה ואי-שוויון, יחסי מטפל ומטופל, וכן השפעת שוני תרבותי על הטיפול הרפואי.

ד"ר יהודית שובל, בשיתוף האדריכלים ארתור גליקסון ורוברט מרנס, הייתה שותפה להקמת שכונת גליקסון בקריית-גת – פרויקט ניסיוני ששילב עקרונות של תכנון פיזי עם הנדסה חברתית. השכונה תוכננה כמענה לבעיות קליטה בין-עדתיות בשנות ה־50, על בסיס מחקרה של שובל שבחן יחסי קרבה ומתח בין עדות שונות. עקרונות השכונה כללו תמהיל מגוון של טיפוסי מגורים, חלוקה לאשכולות קטנים המעודדים אינטראקציה חברתית, ושילוב קבוצות אוכלוסייה ממוצאים שונים במרחב פיזי משותף – בניסיון ליישם הלכה למעשה את חזון מיזוג הגלויות.[5] השכונה אוכלסה בסופו של דבר בניגוד לתוכנית על יד עולים חדשים ולא על פי התכנון שכלל עולים ותיקים מעדות שונות.[6] השכונה אוכלסה ללא קשר כל בדיקה או הכוונה של הוועדה שהוקמה לאכלוסה.[7]

בשנת 1963 פורסם ספרה "מהגרים על הסף" שזכה להמדורה מחודשת בשנת 2006. הספר מסכם את מחקרה החלוצי על תהליכי הקליטה ובעיות ההסתגלות הראשוניות של העולים במדינה הצעירה. מיקוד המחקר היה סגנון ההתמודדות של העולים עם התנאים הקשים של ההגירה. המחקר נערך בתקופה שחלק מהעולים התגוררו במעברות ובמחנות שפונו על ידי הצבא הבריטי. בתקופה הזאת היה מעט מאד מחקר בעולם על הגירה. המחקר התבסס על סולם גוטמן עם מדגם של 1500 איש. המקור לשאלון היה בעברית והוא תורגם ל12 שפות. הנתונים נאספו ועובדו על גבי כרטיסים מנוקבים[1] בשנת 1965 בגיל 39 שנתיים אחרי הופעת הספר זכתה בפרס ישראל במדעי החברה[8].

בשנת 1968 הצטרפה לסגל המחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וקודמה לדרג פרופסור בשנת 1979. כן שימשה במהלך השנים כמנהלת התוכנית לסוציולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית, עמיתת מחקר במכון ברוקדייל, יו"ר האגודה הסוציולוגית הישראלית (19851988) ונציגת ישראל באגודה האירופאית לסוציולוגיה של הבריאות והרפואה. בשנים 1978 ו-1981 הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן.

בשנת 1986 נבחרה כיו"ר האגודה הסוצילוגית הישראלית עד לשנת 2006. כמו כן שימשה כחברת הנהלה באגודה האירופאית לסוציולוגיה של הבריאות. בשנת 2006 קבלה פרס מטעם ארגון זה על מפעל חייה.

בשנת 1994 פרשה לגמלאות. לאחר הפרישה עסקה שובל במוזיקה הן בנגינה על צ'לו והן בשירה במקהלה באקדמיה למוסיקה בירושלים.

פרסומים

ספרים

מאמרים

פרסים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 ג'ודי והלל שובל, החלום שלנו, ירושלים: דוקוסטורי, 2008
  2. ^ 2.0 2.1 Judith Shuval - Full interview, סרטון בערוץ "YOU TUBE", באתר יוטיוב, 1 ביוני 2021
  3. Intercollegiate Zionist Federation of America records, Center for Jewish History
  4. שרגא הר גיל, השיכון לא יזדקן, דבר, 11 בנובמבר 1960
  5. ד"ר יאיר ברק, שכונת גליקסון בקריית-גת, באתר מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ‏24 במרץ 2021
  6. הארץ, מחלוקת על איכלוס שכונה, באתר הספריה הלאומית, ‏6 ינואר 1964
  7. ע. בן רפאל, עולים בדיקות מפוארות -הצפה, באתר הספריה הלאומית, ‏16 אוקטובר 1964
  8. אתר למנויים בלבד יורם בילו, בימים שהמושג "טראומה" עוד לא עלה לגדולה, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהודית שובל41539074Q6303674