יהודה ליב אפל
יהודה לֶיְבּ אֶפֶל (בכתיב יידי: עפעל; 23 במרץ 1857, וקשנה, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 27 בנובמבר 1934, כ' בכסלו תרצ"ה, תל אביב) היה עיתונאי עברי ופעיל ציוני, מראשוני תנועת חיבת ציון בווילנה.
ביוגרפיה
אפל נולד בכ"ז באדר ב' תרי"ז בעיירה וֶקשנה שבפלך קובנה של האימפריה הרוסית (באזור ליטא, אז בתחום המושב היהודי), בנם של יצחק וחיה שרה לבית שֶרְהֵיי (סרגיי). בגיל שש וחצי התייתם מאמו. קיבל חינוך תורני מסורתי – למד ב"חדר" ולאחר מכן בישיבה. מילדותו זכה לכינוי "העילוי מווקשנה".
כשהיה בן 18, לקח אותו קרוב משפחתו, הסופר אברהם דב, לווילנה שם הסכימו הרבנים יוסיל'ה ושלמה'לה להכניסו לשיעורם. בנוסף למד לימודי חול וגרמנית. מאוחר יותר עבר להתגורר במשך זמן-מה בבית דודו (אחי אמו), שהיה בעל בית חרושת בברדיצ'ב, ולאחר מכן חזר לווילנה.
בווילנה עבד במשך מספר שנים כפועל בבית חרושת למתכת, ולאחר מכן עסק בהוראה פרטית. כאשר הופיעה תנועת "חיבת ציון" הצטרף אליהם ופעל במחיצתם של ראשוניה, והיה מזכירו של שמואל יוסף פין. כשנוסדה האגודה "אוהבי ציון", נתמנה בשנת 1882 למזכירה. באותה השנה נשא לאישה את אסתר בת מאיר מגיד, אחייניתו של הסופר הלל נח מגיד שטיינשניידר.
בשנת 1888 סייע למשה לייב ליליינבלום בהנהלת ענייני חובבי ציון ברוסיה. בשנת 1891 יסד בווילנה קבוצת מתיישבים שגאלה רבות מאדמות חדרה.
בשנת 1889 הצטרף לאגודת בני משה, מיד עם היווסדה, ושימש מזכירה בווילנה. בשנת תרנ"ד היה ממוכרי יין מושבות ארץ ישראל בערי רוסיה. הוא הציע לייסד חברה מיוחדת שתעסוק בהפצת היינות, כיוון שהעבודה עבור אדם אחד הייתה רבה מדי, ולאחר זמן מה נוסדה חברת כרמל.
אפל מכר אתרוגים מארץ ישראל ופעל למען אליעזר בן-יהודה בתקופת מאסרו. השתתף בוועד היובל של הסופר קלמן שולמן, ומכתביו הרבים (700) הועילו באיסוף סכום נכבד מיהדות התפוצות, וכן סייע לרב יצחק יעקב ריינס בייסוד תנועת המזרחי.
בשנת 1902 ייסד, בשותפות, בית דפוס ובו הפיץ במהלך עשור ספרות תעמולה ציונית, עיתונות להסתדרות הציונית "העולם" ו"דאס אידישע פאלק" ('העם היהודי'), והוציא על חשבונו את ספרי הרב יצחק ניסבוים. פועלו העמיד אותו בסכנה אל מול השלטונות הרוסיים, אשר דחפו לסגירת בית הדפוס.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בעיר חארקוב, שם המשיך בפועלו בדפוס. בשנת 1919 חזר לווילנה, וכעבור שנתיים, בשנת 1921, עלה לארץ ישראל לבקשתו של יצחק לייב גולדברג ונתמנה לעוזרו ומנהל חוותו בהרטוב, לאחר מאורעות תרפ"ט וחורבן הרטוב עבר לתל אביב והיה ליועצו של גולדברג.
בארץ פרסם פרקי זיכרונות בעיתונים "הארץ" ו"העולם", על ראשית חיבת ציון והרכיב את ארכיונו. לאחר פטירתו נאספו זיכרונותיו וראו אור כספר בשם "בתוך ראשית התחיה", וארכיונו נתרם לספרייה הלאומית.
אפל נפטר בחורף תרצ"ה (נובמבר 1934) בתל אביב, בגיל 77. נקבר בבית הקברות טרומפלדור בלוויית קהל רב.[1] הותיר אחריו ארבעה ילדים, שכולם עלו ארצה: שלום אפל (1897–1953), ד"ר רחל אפל (1898–1968; רופאה), יצחק אפל (1888–1961; עובד דפוס "דבר"[2]) ושרה אפל (1889–1975).
זיכרונותיו
- בתוך ראשית התחיה: זכרונות וכתבים מימי "חובבי ציון" ברוסיה, תל אביב: דפוס גוטנברג, תרצ"ו 1936.[3]
קישורים חיצוניים
- כתבי יהודה ליב אפל בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "יהודה ליב אפל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1262
- 'אפל, יהודה־לייב בן יצחק', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 115-116 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1313-1314).
- נקרולוג, יהודה לייב אפל, דבר, 28 בנובמבר 1934
- ל. ברודניאק-כנרתי (טבריה)[4], למותו של יהודה ליב אפל ז"ל, דבר, 12 בדצמבר 1934
- יהודה לייב אפל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
הערות שוליים
- ^ תל-אביב: לויתו של יהודה אפל, דבר, 29 בנובמבר 1934.
- ^ א. פ., יצחק אפל, דבר, 18 באוגוסט 1961 (נקרולוג); שמעון כץ, לזכר נעדרים: יצחק אפל, דבר, 22 בספטמבר 1961.
- ^ על הספר: א. ז. רבינוביץ, ספר החייל הנאמן, דבר, 20 באפריל 1936.
- ^ נח לייב כנרתי-ברודניאק באתר קבוצת כנרת.
20869977יהודה ליב אפל