יהודה טילינגר

יהודה טילינגר / סטניסלב טילינגר

לידה	1865 (בערך) זבלוטוב
פטירה	?
שם לידה	יהודה
מקום מגורים	זבלוטוב, ארצות הברית
ידוע בשל	התנצרותו
השכלה	אוניברסיטת צ'רנוביץ
השקפה דתית	יהדות ולאחמ"כ נצרות
צאצאים	שלשה ילדים

יהודה טילינגר (בשמו הנוצרי: סטניסלב טילינגר) היה יהודי שהתנצר ושימש ככומר בוינה, קראקא, ולבוב, כמו כן שימש כ"רב" בכמה קהילות בארצות הברית.

ביוגרפיה

יהודה טילינגר נולד בשנת תרכ"ו בזבלוטוב בן יחיד ליצחק טילינגר שהיה הגבאי בבית מדרשו של רבי דוד הגר האדמו"ר מזבלטוב, הוא ניחן בראש גאוני והתפרסם כעילוי. בגיל 18 נשא את בתו של עשיר מבוקובינה, לאחר נישואיו ישב ולמד במשך שש שנים במהלכם נולדו לו שלשה ילדים.

שש שנים אחר נישואיו נעלם והשאיר את אשתו עגונה, אחר זמן רב הוא נמצא כסטודנט באוניברסיטת צ'רנוביץ ולאחר שנכפה עליו שלח גט לאשתו כל משפחתו ניתקה את הקשרים איתו, ואביו נפטר מכאב לב אחרי זמן קצר.

מאחר שלא היו לו שום הכנסות היה מקבץ נדבות ולפעמים היה ישן בכנסיות, שם נתוודעו הכמרים לכשרונותיו והוא מונה למורה ללשון הקודש בסמינר לכמורה, באותה תקופה הוא גם למד בגימנסיה הקתולית בעיר וסיים את לימודיו בשנת 1895.

ההתנצרות

מצ'רנוביץ נסע טילינגר לוינה שם נרשם ל"בית המדרש לרבנים בווינה" הרפורמי אך אחר תקופה הוא נתפס במעשים מגונים והוא נזרק משם, אז עבר לברלין שם נכנס לסמינר לרבנים אך גם משם נשלח מאותם סיבות. בברלין היה כותב מאמרים אנטישמיים בעיתון "שטאטסבורגר צייטונג", טילינגר חזר לצ'רנוביץ והמיר את דתו ושינה את שמו היהודי לסטניסלב, ולמד בסמינר לכומרים בלבוב. לאחר שסיים את לימודיו מונה לכומר בכנסייה בוינה והיה דורש בכל יום ראשון נגד היהודים.

בשנת תרנ"ט (1899) כשפרצה עלילת הדם בפולנה והיה נראה שליאופולד הילזנר - החשוד ברצח - יזוכה, פרסם בעיתונות סידרה של 12 מאמרים בהם "הוכיח" כי היהודים משתמשים בדם נוצרים לצורך אפיית מצות והוסיף שכיהודי השתתף כמה פעמים בטקס כזה, ועל סמך מאמריו נידון הילזנר למוות, כן פירסם מאמרים אנטישמיים בעיתון "דייטשען פאלקסבלאט" (ביניהם מאמר בשם "התלמוד וריטואל הרצח"). אחרי שהילזנר נידון למוות פחד טילינגר להישאר בוינה שם התקיימה קהילה יהודית והוא נעלם, בשנת תרס"ג (1903) נודע שהוא מכהן ככומר בקראקא, בשנת תרס"ח (1908) מונה לפרופסור בגימנסיה הגרמנית בלבוב, בלבוב ניסה להתקרב לקהילה הרפורמית אך הם לא רצו שייכות איתו ולאחר שניסה להתקבל כחבר בקהילה וסורב נעלם מן העיר.

בשנת תר"פ (1920) הגיע לבית בנו שגר בעיירה בבוקובינה וביקש ממנו לגור אצלו, טילינגר סיפר לו שנתפס גונב מכספי הכנסייה ופוטר משם ומאז הוא כבר כמה שנים מקבץ נדבות, בנו שהתבייש בו נתן לו כסף לנסוע לארצות הברית.

בארצות הברית

בכ"ו בתמוז ה'תר"פ (12 ביולי 1920) הגיע לארצות הברית. תחילה התיישב באיסט סייד - מנהטן, ועבד בבית החולים מאונט סיני, בקיץ תרפ"א ניסה להתקבל כרב קהילת פועלי אמת בטרנטון - ניו ג'רזי, אך רב העיר רבי יוסף קונביץ ביקש ממנו שיעזוב את העיר, ואמר לו שבעיר ינגסטאון באוהיו מחפשים רב, הוא קיבל את עצתו ואכן מונה לרב בית הכנסת בינגסטאון, אחר שכיהן במשך שלשה חודשים הגיע לשם יהודי מגליציה וכשראה את ה"רב" סיפר לראשי הקהילה על מעשיו, לאחר שעקבו אחריו התברר שהוא עומד בקשר עם מסיונרים בריטים ופוטר מהרבנות.

טילינגר עקר משם לויליאמסבורג וכדי שלא לעורר חשדות שינה את שם משפחתו ל"עלפענביין", בויליאמסבורג מונה לרב בית כנסת בקיעפ סטריט, באותו זמן ביקר בארצות הברית רבי מאיר דן פלוצקי והשתתף בחתונת אחד מבני קהילתו של טילינגר, כשטילינגר דרש שם הזכיר בתוך הדרשה מדברי סופרים גרמניים, רבי מאיר דן הפסיק אותו בקריאות 'פושע ישראל' והשתדל שיפטרו אותו מכהונתו, משם הוא עבר לברונקס ומונה לרב בית הכנסת תפארת ישראל ברחוב ולנטיין.

בשנת תרפ"ג נודע לעיתונאי יהודי מכמה מהגרים מגליציה ש"הרב עלפענביין" מברונקס הוא מומר וכומר לשעבר, הוא חקר את הפרשייה ומסר את הממצאים לסוכנות הידיעות היהודית JTA ולאחר שאישרו את הידיעות העבירו את המידע לאגודת הרבנים.

בג' באדר תרפ"ג (19 בפברואר 1923) התקיים מושב בית דין בראשות רבי משה זבולון מרגליות ובו הוכח שהוא הכומר סטניסלב טילינגר, ושגם באמריקה המשיך לשלוח מאמרים לעיתונים אנטישמיים, בתחילה הכחיש אבל בסוף נשבר והודה שהוא יהודה טילינגר וחתם בפניהם על הצהרה שהוא לא יקבל יותר מינוי לרב ושום מלאכת קודש, אגודת הרבנים פרסמה קול קורא בעיתונים היהודיים עם תמונתו תוך הזהרה שלא למנות אותו לשום מינוי, באותו יום ברח מניו יורק.

כשבוע לאחר מכן בי"ג באדר (תענית אסתר) הגיע לבית הכנסת בסנט לואיס - מיזורי והציג עצמו כרב, הגבאי כיבד אותו לדרוש בשבת, אבל למחרת ביום הפורים הגיעו לשם עיתונים מניו יורק עם הקול קורא, ומיד הוא ברח משם, בחודש סיוון הופיע באוקלנד - קליפורניה, וביקש להיות מלמד אבל מהר מאד התברר זהותו וגורש משם, אז הוא גילח את זקנו והחליף את בגדיו הארוכים לקצרים, ונסע לניו אורלינס - לואיזיאנה והציג עצמו כרב מודרני והתקבל לרב קהילה, אחר תקופה ארוכה נודע להרב ד"ר מנדל זילבר מרבני העיר שהוא מבקר הרבה בכנסייה המקומית ושהגיש בקשה לויזה בקונסוליה הברזילאית, הוא חשש שטילינגר רוצה להיות רב בברזיל ופרסם בעיתון המקומי מאמר נגדו, טילינגר הגיש נגדו תביעת דיבה אך משך את התביעה לאחר שאף עורך דין לא הסכים לייצג אותו.

החזרה לאירופה

לאחר שנוכח שתמונתו וזהותו ידועים בכל רחבי ארה"ב חזר לאירופה, הוא גידל את זקנו ולבש בגדים רבניים ונסע ברחבי צ'כוסלובקיה וביקר רק בעיירות הקטנות ובכפרים ואמר דרשות וקיבל קהל, עד שפעם הכירו אחד מהקהל באמצע דרשה וגירשו אותו משם במכות, המקרה התפרסם בעיתונות עם ההיסטוריה שלו.

בשנת תרפ"ח רצה להתקבל כחבר בקהילה הציונית בוינה אך הם סירבו לקבלו לאחר ששמעו על מעלליו, מאז הוא נעלם ולא ידוע על סוף ימיו.

קישורים חיצוניים

• רב וגם אנטישמי, מומר וגם תלמיד-חכם באתר חב"ד און ליין.
• שפאנענדע געשיכטע, נוא יארק תרפ"ג, מאסקע פון רב ווערט אנטדעקט. באתר אייוועלט.

לקריאה נוספת

• ירחון "דער גלאק" (באידיש) כסלו תשפ"א עמ' 120 - 155.
• עמי (מגזין) סוכות תשפ"ב.