יאקובלב יאק-130
| מטוס יאק-130 של חיל האוויר הרוסי | |||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס אימון מתקדם | ||||||||||||||
| קוד נאט"ו | Mitten | ||||||||||||||
| מדינת מקור |
| ||||||||||||||
| יצרן | יאקובלב | ||||||||||||||
| טיסת בכורה | 25 באפריל 1996 | ||||||||||||||
| תקופת שירות | 19 בפברואר 2010 – הווה (16 שנים) | ||||||||||||||
| צוות | 2 - חניך ומדריך | ||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | מעל 160 לשנת 2019 | ||||||||||||||
| מפעיל ראשי | חיל האוויר הרוסי | ||||||||||||||
| מחיר | 46 מיליון דולר אמריקאי | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||
|
| |||||||||||||||
יאקובלב יאק-130 (קוד דיווח נאט"ו: Mitten) הוא מטוס אימון ותקיפה קל סילוני דו-מנועי מתקדם המשמש כמטוס האימון העיקרי של טייסי הקרב בחיל האוויר הרוסי. המטוס פותח בתחילת דרכו בשותפות עם חברת אלניה איירמאקי.
פיתוח המטוס החל בשנת 1991 עקב דרישה של הממשל הסובייטי למטוס אימון סילוני המיועד להחליף את מטוסי ה-L-29 דלפין וה-L-39 אלבטרוס המזדקנים. חמישה משרדי תכנון הגישו הצעות, מתוכם יאקובלב ומיג נבחרו להמשך התכנון.
התפרקותה של ברית המועצות השאירה את התוכנית ללא מימון ולכן שתי החברות חיפשו שותפים אירופאים. בשנת 1993 חתמה יאקובלב יחד עם חברת אלניה איירמאקי על הסכם פיתוח משותף של המטוס בשם Yak/AEM-130. טקס גלילת המטוס התקיים ביוני 1995 והמטוס המריא לטיסת הבכורה שלו ב-25 באפריל 1996.
בשנת 2000, הבדלי גישות בין שתי החברות הביאו לפירוק השותפות. חברת אלנייה איירמאקי שילמה 77 מיליון דולר בעבור השרטוטים של המטוס, אשר העיצוב האווירודינמי שלו בוצע על ידי יאקובלב. אלניה איירמאקי המשיכה לפתח את גרסתה שהפכה ל-M-346 מאסטר.
ב-10 באפריל 2002 חיל האוויר הרוסי הכריז שהיאק-130 זכה במכרז ויהפוך למטוס האימון העיקרי של החיל. החלטה זו התבססה, בין היתר, על היכולת של היאק לשמש כמטוס תקיפה קל.
ב-4 במרץ 2026 הפיל מטוס אדיר (F35I) של חיל האוויר הישראלי מטוס יאק-130 בשמי טהראן, במסגרת מבצע שאגת הארי.[1] זוהי הפעם הראשונה בעולם שיאק-130 הופל בקרב אוויר, וכן הפעם הראשונה שמטוס קרב מאויש מופל בידי מטוס F-35.
מתפעלים
- חיל האוויר האלג'יראי - 16 מטוסים בשירות.
- חיל האוויר הבנגלדשי -סופקו 16 מטוסים, 3 נאבדו
- חיל האוויר של בלארוס - 11 מטוסים בשירות, 1 אבד
- חיל האוויר של צבא השחרור העממי של לאוס - 10 מטוסים מוזמנים, 4 בשירות.
- חיל האוויר המיאנמרי - 20 מטוסים בשירות.
- חיל האוויר הרוסי - 112 מטוסים בשירות מתוך 200 מוזמנים.
- חיל האוויר הסורי - 36 מטוסים הוזמנו אבל אספקתם הוקפאה עקב מלחמת האזרחים הסורית.
- חיל האוויר הווייטנאמי - 12 מטוסים בשירות נכון ל-2023
- חיל האוויר האיראני - מטוס אחד בשירות נכון ל-2026, לאחר שמטוס אחד הופל על ידי חיל האוויר הישראלי, במהלך מבצע שאגת הארי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תיאור המטוס (ברוסית)
- תיאור המטוס (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ אלישע בן קימון, רון קריסי, היסטוריה בשמי טהרן: F-35 ישראלי הפיל מטוס איראני, באתר ynet, 4 במרץ 2026
יאקובלב יאק-13042846125Q4514