לדלג לתוכן

טרבלינקה (אנדרטה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
טרבלינקה
מידע כללי
סוג פסל, אנדרטה
על שם טרבלינקה
כתובת שרלוטנבורג
מיקום שרלוטנבורג-וילמרסדורף
מדינה גרמניה
הקמה ובנייה
תאריך פתיחה רשמי 1966
חומרי בנייה ארד
יוצר ואדים סידור
קואורדינטות 52°30′23″N 13°17′43″E / 52.5063°N 13.2953°E / 52.5063; 13.2953

טרבלינקה (בגרמנית: Treblinka) היא אנדרטה לזכר היהודים שנרצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה טרבלינקה בפולין במהלך השואה (מבצע ריינהרד) במלחמת העולם השנייה. האנדרטה הוקמה בשנת 1979 ברובע שרלוטנבורג בברלין המערבית, מול בניין בית המשפט המחוזי שבו נשמרו תיקי היהודים המודחקים. הפסל נוצר על ידי האמן המחתרתי הסובייטי ואדים סידור (רו'). אנדרטה זו הייתה אחד הייצוגים הראשונים של זיכרון השואה בגרמניה.

תיאור

אנדרטת טרבלינקה ניצבת מול בית המשפט המחוזי בשרלוטנבורג בברלין, בגן ציבורי. הפסל ניצב על כן אבן בגובה של כעשרה סנטימטרים. הפסל עצמו, העשוי מאלומיניום צבוע, מתנשא לגובה של 1.8 מטרים, ודפנותיו יוצרות ריבוע שאורכו מטר וחצי, וכתוצאה מכך נוצרת מסה כמעט קובייתית. האמן יצר באמנות מופשטת כדי לתאר זוועה שאינה ניתנת לתיאור. אופייה הסכמטי של האנדרטה מציע פרשנויות מרובות למשמעותה.[1][2][3]

הפסל מורכב מארבעה דמויות אנושיות מופשטות, המוערמות זו על גבי זו. גופותיהם של שלושת המתים הראשונות מתוארות כ"מנוכרות ומעוותות ללא היכר" – כאילו גולפו משכבות של חרס, מונחות זו על גבי זו. זרועותיהן, רגליהן וראשיהן של הדמויות הכמעט דו-ממדיות תלויות ללא חיים כלפי מטה. עם זאת, גופות האדם הולכות ופוחתות מלמטה למעלה. ייתכן שגופתו של ילד מונחת בראש. חוקרים משערים כי הדמות השוכבת למטה מייצגת אישה שעדיין בחיים הנאבקת על חייה ומנסה להתרומם תחת המשקל של הגופות המתות שעליה. הן כמעט מוחצות אותה, מתנשאות על החזה וברכיה הכפופות של האומללה. "גדמי זרועותיה של האישה מונפים לשמיים. בדרך זו מושגת העוצמה הרגשית של האנדרטה, המגלמת את המאבק בין החיים למוות, העימות בין הישרדות למוות. הפסל משמש כתיאור חזותי ומרוכז של מוות, סבל, התנגדות והרס. המתים נראים כזועקים לצדק, אותו לא מצאו ולא הייתה להם הזדמנות למצוא. בנוסף, ערימת הגופות מסמלת את מדורת שרידי קורבנות השואה שנשרפו מבלי להשאיר עקבות. חוקרים מסוימים רואים באנדרטה רמז לצלב, שבתרבות האירופית מקושר למוות ולנחמה. עם זאת, מספר היסטוריוני אמנות מתנגדים לפרשנות זו, ומצביעים על חוסר ההתאמה של סמלים נוצריים על אנדרטה יהודית.[1][2][4]

מזוויות שונות, נחשפות משמעויות נוספות של הפסל. בצד הפונה לבניין בית המשפט האזורי של שרלוטנבורג דמויות המתים המוערמות דומה לייצוג מופשט של גולגולת אדם. בצד הנגדי, רגלי הקורבנות, התלויות ברפיון וחופפות זו את זו, מזכירות את ארובות תנורי השריפה במחנות ההשמדה. הפסל מייצג את נטל המצפון של החיים ביחס לנרצחים.[1]

מצד בית המשפט על הקרקע יש לוחית עם הכיתוב:

ВАДИМ СИДУР / TREBLINKA / VADIM SIDUR

בעברית:

ואדים סידור / טרבלינקה / ואדים סידור

בצד השני נמצא טקסט בגרמנית, שהוא ציטוט מנוסח מחדש מנאומו של נשיא גרמניה ריכרד פון וייצזקר, לרגל יום השנה הארבעים לכניסת המשטר הנאצי:[3][5]

IM LAGER TREBLINKA II WURDEN / VOM JULI 1942 DIS NOVEMBER 1943 / ÜBER 7500000 MENSCHEN ERMORDET / WER ABER VOR DER VERGANGENHEIT / DIE AUGEN VERSCHLIESST, / WIRD BLIND FÜR DIE GEGENWART. / WER SICH DER UNMENSCHLICHKEIT / NICHT ERINNERN WILL, / DER WIRD WIEDER ANFALLIG / FÜR NEUE UNRECHTSTATEN.

בעברית:

במחנה טרבלינקה השני, מיולי 1942 עד נובמבר 1943, נרצחו למעלה מ-7,500,000 איש. מי שעוצם את עיניו אל העבר הופך עיוור להווה. מי שמסרב לזכור חוסר אנושיות הופך חשוף לעוולות חדשות.

רקע

טרבלינקה

ערך מורחב – טרבלינקה

ביולי 1942, כחלק ממבצע ריינהרד, בנו השלטונות הנאציים את מחנה ההשמדה טרבלינקה, בסודיות מוחלטת. נבנה שם קו רכבת, שהוביל רכבות שנשאו אסירים המיועדים להשמדה. הרוב המכריע שלהם היו יהודים, אך היו גם צוענים ופולנים. השומרים הורו לאסירים להתפשט: גברים ברחוב, נשים וילדים בחדר נפרד. לאחר מכן הוכנסו האסירים לתאי הגזים. הדלתות נסגרו, ופחמן חד-חמצני השתחרר. גופות המתים הוצאו מהחדרים ונקברו בשוחות על ידי אסירים יהודים. שיער נשים, חפצים אישיים, בגדים וחפצי ערך נשלחו על ידי הנאצים לגרמניה. אומדן כל הנספים בטרבלינקה נע בין 800,000 ל-925,000 יהודים, ועוד כ-2,000 צוענים.[6][7][8][9]

במרץ 1943 הגיע מנהיג הנאצים היינריך הימלר למחנה הריכוז. כדי להסתיר את הפשע, הוא הורה לשרוף את הגופות שנקברו בשוחות ולפזר את האפר הרחק מאתר הרצח. ב-2 באוגוסט 1943, אסירי המחנה ערכו מרד, שדוכא באכזריות על ידי הנאצים – רק כ-70 אסירים נמלטים שרדו. במרד נשרף רוב המחנה, שהיה ברובו עשוי מעץ, מלבד תאי הגזים. האסירים שנותרו במקום, חלקם הוצאו להורג וחלקם הועסקו בפירוק המבנים והגדרות של המחנה ובטישטוש עקבות הפשעים שנעשו במקום. לאחר סיום העבודה נורו כולם. המקום נחרש, נזרע נטעו בו עצים, והוקם במקום חווה.[10][11]

רקע בניית האנדרטה

תשומת לב מועטה הוקדשה לזכרם של קורבנות מבצע ריינהרד כבר מתחילתו, למרות העובדה שיותר אנשים נהרגו במהלכו במחנות הריכוז טרבלינקה, סוביבור ובלז'ץ מאשר באושוויץ. העבודה המקיפה הראשונה נכתבה על ידי יצחק ארד בשנת 1987[12][13]

יוצר האנדרטה, ואדים סידור, לחם בצבא הסובייטי במהלך מלחמת העולם השנייה. אביו היה יהודי וקרוביו היהודים נהרגו על ידי הנאצים. הוא נפצע קשה במהלך המלחמה. לאחר המלחמה, ואדים סידור הפך לאמן ופסל, ונושא האלימות והמלחמה תפס מקום מרכזי ביצירתו. בין היתר, הוא חקר את השואה. הפסל "טרבלינקה" נוצר על ידי האמן בשנת 1966 כפסלון קרמי. ואדים סידור קיבל השראה ליצור אותו לאחר שקרא את המאמר "הגיהנום הטרבלינקאי" מאת כתב המלחמה הסובייטי וסילי גרוסמן, שהיה למחקר הראשון על מחנה הריכוז.[12][14][15]

דגמים של הפסל "טרבלינקה" שמורים באוספי מוזיאון ואדים סידור (רו') במוסקבה,[2] באוספי האמנות הממלכתיים של דרזדן, במוזיאון האמנות של בוכום ובמוזיאונים היהודיים והאמנותיים בדניפרו.[16]

שפתו היצירתית של ואדים סידור הייתה שונה בתכלית מהריאליזם הסוציאליסטי שקידם המשטר הקומוניסטי. האמן הפך במהרה לאמן אוונגרד-נונ קונפורמיסטי. הרשויות עיכבו את הקריירה של סידור: המקום היחיד בו יכול היה להציג היה הסטודיו שלו במרתף. שם פגש זרים שהתעניינו באמנות סובייטית. הוא זכה להצלחה רבה בקרב קהל חדש זה. דגמים מיניאטוריים של פסליו הוברחו בחשאי למערב, שם הוצבו עותקים מוגדלים ברחובות ובכיכרות. הראשונה הייתה האנדרטה "לקורבנות האלימות" (רו'), שנחנכה בקאסל בשנת 1974.

בניית האנדרטה

במאי 1978, בסיועו של ד"ר קרל איימרמכר, שהיה חבירו של סידור, נערכה תערוכה של עבודותיו של הפסל בבית העירייה של שרלוטנבורג בברלין המערבית. במקביל, עלה הרעיון להקים את אנדרטת "טרבלינקה" בעיר. קרל איימרמכר פנה לטראודברט ארבה, מנהל לשכת האמנות של שרלוטנבורג, עם הצעה זו, שתמך בה. הפסל השווייצרי דיטר פאפרט (גר') לקח על עצמו את משימת הגדלת הפסל, וביקש עבור עבודתו פחות משמעותית בהשוואה לפסלים אחרים. "טרבלינקה" הפך לפסל השני של סידור שהוקם בגרמניה. למרות שהביע אכזבה מסוימת מכיוון שחלם על פסל ברונזה בגובה שלושה מטרים, הוא ראה בחשיפת האנדרטה הצלחה גדולה. הפסל הוצב בכיכר בית המשפט המחוזי של שרלוטנבורג במערב ברלין, שם נרשמו יהודים שנשלחו למחנות המוות הנאציים. טקס הפתיחה התקיים ב-14 בספטמבר 1979, וסוקר על ידי הרדיו והטלוויזיה הגרמניים. אנדרטה זו הפכה לאחד מאתרי הזיכרון הציבוריים הראשונים לקורבנות השואה הן בגרמניה.[5][14][17]

ואדים סידור כתב בנושא זה: ”עבודותיי, ובמיוחד סדרת המונומנטים, מקבעות בזיכרון האנושי את כל הזוועה שלא ניתן לגמול עליה, שכן הפשע היה גדול מדי. יחד עם זאת, המונומנטים משמשים כאזהרה לעתיד. ולכן, נראה לי, אין זה צירוף מקרים שמר ארבה, ראש מחלקת האמנויות בשרלוטנבורג במערב ברלין, אמר בחשיפת האנדרטה שלי לקורבנות אחד ממחנות הריכוז הנוראיים ביותר של היטלר, טרבלינקה, שם בשנה שעברה: '... האנדרטה הוקמה בברלין, בעיר שבה החלה המלחמה ושם היא הסתיימה, בעיר שממנה החלו עינויים של שישה מיליון יהודים שהושמדו על ידי הנאציזם. רוב האנשים רואים באנדרטה זו, במיוחד משום שהיא נוצרה על ידי פסל סובייטי, עדות לכך שלעולם לא יבואו עוד דברים כאלה מהעיר הזו'.”

בשנת 1985 החליטה מועצת מחוז שרלוטנבורג להוסיף כתובת לאנדרטה כדי להבהיר את משמעותה לעוברים ושבים. לוחית מתכת שהותקנה על המדרכה מאחורי הפסל הסבירה את הקשר שלה למחנה ההשמדה טרבלינקה וכללה ציטוט של ריכרד פון ויצ'קר. בשנת 1986, לרגל מותו של ואדים סידור, הוצבה לוחית נוספת מול האנדרטה הנושאת את שם האנדרטה ושם האמן.[5]

ב-27 ביוני 2024, לציון מאה שנה להולדתו של ואדים סידור, הוקם דוכן מידע ליד האנדרטה. הוא מתחיל בהקדשה "אני היהודי האחרון" מאת חיל רייכמן, אחד האסירים הבודדים ששרדו ממחנה הריכוז, ולאחר מכן מתאר בקצרה את תולדות טרבלינקה ויוצר הפסל.[18]

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Deutung – Treblinka Gedenken in Berlin, treblinka-gedenken-in-berlin.de
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Sidur, Treblinka, cja.huji.ac.il
  3. ^ 3.0 3.1 Phil Butland, Tips for Leftist Tourists in Berlin – 2. West Berlin, The Left Berlin, ‏2022-09-07 (באנגלית בריטית)
  4. ↑ Treblinka Gedenken in Berlin – Vadim Sidurs Skulptur am Amtsgerichtsplatz, treblinka-gedenken-in-berlin.de (בגרמנית)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Die Entstehung der Skulptur Treblinka am Amtsgerichtsplatz – Treblinka Gedenken in Berlin, treblinka-gedenken-in-berlin.de (בגרמנית)
  6. ↑ "Treblinka | Holocaust Encyclopedia". Holocaust Encyclopedia (באנגלית). נבדק ב-2026-04-13.
  7. ↑ Number of victims – Muzeum Treblinka (באנגלית אמריקאית)
  8. ↑ Treblinka extermination camp – The Holocaust Explained: Designed for schools (באנגלית בריטית)
  9. ↑ Holocaust Educational Trust - The former Nazi extermination camp Treblinka, www.het.org.uk
  10. ↑ המרידות בטרבלינקה וסוביבור | מוזיאון הלוחם היהודי במלחה"ע ה-2, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2
  11. ↑ יד ושם, טרבלינקה
  12. ^ 12.0 12.1 Erinnerung an Treblinka in Forschung, Literatur und Film – Treblinka Gedenken in Berlin, treblinka-gedenken-in-berlin.de (בגרמנית)
  13. ↑ Umgang mit Treblinka nach 1945 – Treblinka Gedenken in Berlin, treblinka-gedenken-in-berlin.de (בגרמנית)
  14. ^ 14.0 14.1 Treblinka Gedenken in Berlin – Vadim Sidurs Skulptur am Amtsgerichtsplatz, treblinka-gedenken-in-berlin.de (בגרמנית)
  15. ↑ Das Leben des Künstlers Vadim Sidur – Treblinka Gedenken in Berlin, treblinka-gedenken-in-berlin.de (בגרמנית)
  16. ↑ Миры Вадима Сидура. Столетие пройдено — ШАБАТ ШАЛОМ (באוקראינית)
  17. ↑ n2:0132-0637 - Search Results, search.worldcat.org
  18. ↑ Gedenktafeln in Berlin: Informationstafel Plastik „Treblinka“, www.gedenktafeln-in-berlin.de (בגרמנית)

טרבלינקה (אנדרטה)43106860Q61450628

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טרבלינקה_(אנדרטה)&oldid=3674878"