טייסת 101
 | |
| סמל טייסת 101 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | טייסת הקרב הראשונה |
| סוג | מטוסי קרב |
| בסיס האם | חצור |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־76 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | תקיפה, יירוט, הפצצה, צילום אווירי |
| כלי טיס | F-16C ("ברק 2020" חד־מושבי) |
| כלי טיס בעבר |
כפיר, נשר, מיראז' 3C, מיסטר, ריפבליק RC-3 סי-בי, P-51 מוסטנג, ספיטפייר, אוויה S-199 |
טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים: אוויה S-199 ("סכין"), ספיטפייר, P-51 מוסטנג, סי-בי, מיסטר, מיראז' 3C ("שחק"), נשר, כפיר ואחרים. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק") מבסיס חצור.
היסטוריה
הטייסת הוקמה בשנת 1948 על ידי לו לנארט ומודי אלון, כאשר לנארט היה למעשה מפקדה הראשון בפועל, אך אלון הוא הראשון שמונה רשמית להיות מפקדה.
ב-29 במאי 1948 מונה אלון למפקד הטייסת, ועוד באותו יום לפנות ערב יצא לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה, מדגם "אוויה S-199" ("מסרשמיט"), שעד אז עצם קיומם של מטוסי קרב ישראליים היה בגדר סוד. היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה. בתקיפה נהרג אחד הטייסים, אדי כהן.[1]
ב-3 ביוני המריא אלון משדה התעופה הרצליה והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו שתי דקוטות מצריות שהפציצו את תל אביב. כל זאת לאחר כשבועיים של הפצצות כמעט יום יום. העיר תל אביב לא ידעה את נפשה מרוב שמחה. ב-8 ביולי המריא אלון כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי "ספיטפייר" מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. ב-16 באוקטובר 1948 חזר אלון יחד עם עזר ויצמן מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד; אלון התרסק עם מטוסו בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה, ונהרג. סיד כהן החליף אותו בפיקוד על הטייסת. מכיוון שרוב הטייסים של 101 היו בעצם מתנדבים מחו"ל לאחר המלחמה רובם חזרו לארצותיהם והטייסת התרוקנה. כדי לפצות על חיסרון זה הובאו לארץ פרחי הטייס החדשים מצ'כיה.
מאחר שיבואן המטוסים של הטייסת, אל שווימר, השיג לטייסת במבצע תובלה חסר תקדים 12 מטוסי מוסטנג חדשים,התפלגה הטייסת לשתי טייסות:טייסת 101 שהפכה לטייסת המוסטנגים, וטייסת 105 של מטוסי הספיטפייר הישנים.
מתחילה הייתה טייסת 105 שכנה של 101 אף שהיה לה מפקד משלה, ואף סמל משלה.
8 ממטוסי טייסת 101 השתתפו בקרב האוויר של 13 בספטמבר 1973, שבמהלכו הופלו 12 מטוסי מיג סוריים ומטוס ישראלי אחד.
בסיום מלחמת ההתשה נמנו טייסי הטייסת עם הכוחות שהשתתפו במבצע רימון 20, שבמסגרתו הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי מצרים חמישה מטוסי מיג-21 מוטסים בידי טייסים סובייטיים.
במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת מטוסי מיראז' 3 ("שחק"). על הטייסת פיקד סא"ל אבי לניר עד שנפל בשבי סוריה ב־13 באוקטובר 1973 לאחר שנאלץ לנטוש את מטוסו שנפגע מטיל קרקע-אוויר בדרכו חזרה לישראל לאחר משימה בעומק השטח הסורי. בשבי עונה לניר למוות על ידי חוקריו. גופתו הוחזרה לישראל ב-6 ביוני 1974 ובאפריל 1976 הוענק לו עיטור העוז. את לניר החליף בפיקוד על הטייסת סגנו, ישראל בהרב, ובתום המלחמה מונה הרצל בודינגר לפיקוד על הטייסת.
מפקדי הטייסת
תקופה ראשונה - אוויה S-199, ספיטפייר, מוסטנג
| מפקד | מינוי | הערות |
|---|---|---|
| מרדכי (מודי) אלון | מאי 1948 | ממלאי המקום היו ביל קייזר וסימור פלדמן |
| סיד כהן | אוקטובר 1948 | |
| עזר ויצמן | מרץ 1949 | |
| יעקב ג'ק כהן | יוני 1949 | |
| גרישה בראון | יולי 1949 | |
| משה פלד | דצמבר 1950 | |
| מאיר רוף | מרץ 1951 | |
| אברהם יפה | יולי 1951 | |
| מרדכי הוד | מרץ 1952 | לימים מפקד חיל האוויר |
| מאיר רוף | מרץ 1953 | |
| בני פלד | אפריל 1954 | ממלא מקום, לימים מפקד חיל האוויר |
| אברהם יפה | יוני 1954 | |
| יצחק יבנה | אוגוסט 1954 |
תקופה שנייה - דאסו מיסטר A4
| מפקד | מינוי | הערות |
|---|---|---|
| בני פלד | פברואר 1956 | בזמן פציעתו, ממלא המקום היה מנחם בר |
| יעקב אגסי | אוקטובר 1957 | ממלא מקום |
| יעקב "יאק" נבו | דצמבר 1957 | ממלא מקום |
| אהרון יואלי | מאי 1958 | |
| יוסף ג'ו אלון | אוגוסט 1960 | |
| רפי הר-לב | אוגוסט 1961 |
תקופה שלישית - שחק, נשר, כפיר
| מפקד | מינוי | הערות |
|---|---|---|
| יוסף ג'ו אלון | נובמבר 1961 | |
| ארלוזור לב (זוריק) | דצמבר 1963 | |
| עמוס לפידות | אוגוסט 1965 | לימים מפקד חיל האויר |
| דן סבר | יוני 1967 | ממלא מקום |
| עודד מרום | דצמבר 1967 | |
| יפתח ספקטור | אפריל 1970 | לימים מפקד רמת דוד ותל נוף |
| אברהם לניר | אוגוסט 1971 | בעל עיטור העוז. נפל במלחמת יום הכיפורים לאחר שנפל בשבי הסורים |
| ישראל בהרב | 13.10.73 | ממלא מקום |
| הרצל בודינגר | אוקטובר 1973 | לימים מפקד חיל האויר |
| איתן פלד | נובמבר 1976 | |
| נחום מרחבי | ספטמבר 1977 | |
| עמוס שחר | מאי 1979 | |
| ערן גל | יולי 1982 | |
| יורם פלד | יולי 1984 |
תקופה רביעית - F-16C
| מפקד | מינוי | הערות |
|---|---|---|
| יורם פלד | מרץ 1987 | |
| רני פלק | יולי 1989 | לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל |
| רם שמואלי | מאי 1991 | לימים מפקד בסיסי עובדה ורמת דוד בדרגת אל"ם וראש להק מודיעין בדרגת תא"ל |
| רוני שלומי | אוגוסט 1994 | נהרג עם הנווט יובל בנימין ביולי 1995 בתאונה אווירית לאחר התנגשות עם מטוס אחר מהטייסת. דן מוקדי מונה למלא את מקומו. |
| נמרוד שפר | יולי 1995 | לימים ראש מטה חיל האוויר וראש אג"ת בדרגת אלוף. |
| שלי גוטמן | אוקטובר 1997 | לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל |
| סא"ל יפהוד | 1999-2001 | |
| סא"ל אריאל בריקמן | 2001-2003 | לימים מפקד בסיס חצור בדרגת אל"ם |
| סא"ל ארז | 2003-2005 | |
| סא"ל יזהר | 2005-2007 | |
| סא"ל ירון | 2007-2009 | |
| סא"ל מיקי | 2009-2011 | |
| סא"ל עמית | 2011-2013 | |
| סא"ל יובל | 2013-2015 | |
| סא"ל אסף | 2015 - |
סמל הטייסת
סמל הטייסת עוצב באחד מערבי הטייסת, בעת בילוי בפאב על ידי טייס המח"ל סטן אנדריוס (שמאוחר יותר נרצח על ידי המצרים לאחר שמטוסו הופל במלחמת השחרור) וטייס המח"ל בוב ויקמן. הטייסים שהיו איתם החליטו לבחור את המספר 101 כמספר הטייסת כדי להטעות את האויב לחשוב שיש לישראל 100 טייסות . מודי אלון לא אהב את הסמל והציע להשתמש בעקרב כסמל הטייסת. הטייסים דחו את הצעתו, ולאחר הקמת טייסת 105 מתוך טייסת 101, נבחר העקרב לשמש כסמלה. בתקופת מלחמת העצמאות חבשו כל אנשי הטייסת כובעים אדומים, ונודעו כ"טייסת האדומה".
דגל הטייסת
לטייסת קיים, כמו בשאר טייסות החיל דגל ייצוגי המבוסס על דגלה הרשמי של זרוע האוויר-כאשר באמצעו מותקן סמל הטייסת-כתחליף לסמל החיל. הדגל מוצג במספר מועדים: במסדר הענקת דרגות, ביום חיל-האוויר, ובמסדר החלפת פיקוד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- טייסת הקרב הראשונה, באתר חיל האוויר הישראלי
- רועי צוהר, בנעליים גדולות, בטאון חיל האוויר 192, תמוז תשנ"ג - יולי 1993, עמ' 28 - 34, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- אלעזר בן לולו, צריך שתיים לטנגו, באתר חיל האוויר הישראלי, כתבה על פעולות "טייסת העקרב" ו"טייסת הקרב הראשונה" במלחמת לבנון השנייה, אוגוסט 2006
- היסטוריה של טייסת 101 (באנגלית)
- עדי לשם, הצצה לטייסת שהפילה הכי הרבה מטוסי אויב, באתר חיל האוויר הישראלי, 3 ביולי 2018
הערות שוליים
23354773טייסת 101