לדלג לתוכן

טיוטה:תענית על תעניתו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

תענית על תעניתו היא תענית אותה צמים על תענית חלום בשבת.

רקע

כל התעניות (חוץ מיום כיפור שהוא מדאורייתא) כשחלות בשבת נדחות ליום ראשון[1]. אך רב יוסף חידש בגמרא שמותר להתענות תענית חלום אפילו בשבת[2]:

יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כְּאֵשׁ לִנְעֹרֶת וְאָמַר רַב חִסְדָּא וּבוֹ בַּיּוֹם וְאָמַר רַב יוֹסֵף אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת:

מותר להתענות תענית חלום בשבת. ואפילו שמצוות עונג שבת היא מדאורייתא[3], מכיוון שהאדם מצטער בגלל החלום והתענית גורמת לגזירה להתבטל, בכך שצם מתיישבת דעתו ויוצא שהתענית היא עונג ואילו האכילה והשתיה הם צער[4]. אך מכל מקום, האליה רבה[5] והכף החיים[6] פסקו שהאדם צריך להתפלל שלא יהיה לו למכשול ברוחניות מה שמבטל עונג שבת. המתענה תענית חלום בשבת צריך להתענות תענית על תעניתו, על כך שביטל עונג שבת. הדבר נוגע גם לגבי אחד שמתענה בחגים ומועדים[7] שצריך להתענות תענית על תעניתו בכך שביטל עונג יום טוב.

טעם ההיתר

בטעם ההיתר להתענות בשבת, על אף האיסור להתענות בה נכתבו ארבע דרכים:

  • יש שכתבו שהיינו כשם שמחללים שבת מפני הסכנה, שמא חלום מסוכן הוא, ומאחר שאמרו בתלמוד שיפה תענית לחלום, הרי זו כרפואה ידועה שמחחלים עליה שבת.
  • יש שכתבו הטעם, משום שבתעניתו הרי הוא מענג את השבת, שאילו היה אוכל היה מצטער על גזר דינו, ועכשיו רוחו נוחה ומתענגת בתענית, שמקוה שהתענית תבטל את החלום, והתענית עונג לו יותר מאכילתו, ותענוג הוא לו, שיתכפרו פשעיו ויתבטל חלומו הרע, ו
  • יש שכתבו שמאחר שיש לו עונג בתענית, אין עליה שם ותורת תענית, ולכן מותר להתענות בשבת.
  • יש שכתבו הטעם שמתענים בשבת, אף על פי שלדעתם אין מתענים ביום טוב, לפי ששבת אינה כימים טובים שיש בהם חיוב שמחה, ואילו בשבת אין חיוב שמחה, אלא עונג בלבד, ותענית חלום הרי היא עונג לחולם.

תפילת השבת לצד התענית חלום

  • מותר לומר וידוי בשבת.
  • אומר עננו בתפלת המנחה בלא חתימה בסיום תפלתו כשמגיע לאלוקי נצור. ואומר גם ''ריבון העולמים גלוי לפניך'' שאומרים בחול בסיום תענית יחיד[8].
  • יש נוהגים לומר בסיום תפלתם בכל יום ''אלוקי עד שלא נוצרתי איני כדאי'' והנוהגים לומר תפלה זו בכל יום[9] רשאים לאומרה גם בשבת.
  • בספר השל''ה וסדר היום כתבו שמותר לבכות בתפילתו[10]

וכל תפילות ומנהגים אילו הם אך ורק למתענה תענית חלום בשבת, אך מי שאינו מתענה חל עליו איסור מוחלט לעשות כן, ומבטל בכך מצוה דאורייתא[11].

תענית על תעניתו

על אף שמותר להתענות תענית חלום בשבת, יצטרך הצם לצום תענית על כך שביטל עונג שבת. וצריך שיקבל עליו התענית השניה בתפלת המנחה שלפני היום בו מתענה, וכשם שבכל תענית יחיד צריך לקבל עליו התענית במנחה[12], ואפילו אם בא להתענות ביום ראשון צריך לקבל עליו התענית בשבת במנחה[13].

מקור

טעם

זמן התענית

הערות שוליים

  1. ראו בערך תענית
  2. משנה תורה לרמב"ם, הלכות תעניות, פרק א', הלכה י"ב
  3. לדעת חלק מהראשונים
  4. והרי זה דומה למה שאמרו שתלמידי רבי עקיבא מצאו אותו יושב ובוכה בעיצומו של השבת, ותמהו עליו כיצד הוא בוכה הלא ''שבת היא מלזעוק''. והשיב להם שהבכיה גורמת לו לעונג, וממילא מותר לו לבכות. (מדרש הנעלם חלק א' פרשת וירא דף צח ע''ב)
  5. סעיף קטן ו'
  6. סעיף קטן כ'
  7. חוץ מערב יום כיפור שזה היום היחיד בשנה בו אסור להתענות תענית חלום.
  8. ונכון יותר לומר עננו אחר שמסיים ''אלוקי נצור'' קודם שיאמר פסוק יהיו לרצון בפעם השניה. ובדיעבד, אם לא אמרו עד שסיים יהיו לרצון בפעם השניה, יכול לאומרו שם כל זמן שלא עקר רגליו.
  9. שאמרו במסכת ברכות (דף יז) שהיה רבא רגיל לומר תפלה זו בכל יום ורב המנונא זוטי היה אומרה ביום הכפורים וכן מנהג ישראל בזמנינו לאומרה ביום הכפורים והטור (סוף סימן קבב) הביא בשם רב עמרם גאון שסידר אמירת תפלה זו בכל יום.
  10. וזהו חידוש גדול, משום שלא רק שמבטל עונג שבת אלא שגם הופף את כל השבת ליום בכי ומספד, ו''שבת היא מלזעוק''.
  11. של עונג שבת שלדעת חלק מהראשונים היא מדאורייתא
  12. וכמבואר בשלחן ערוך סימן תקסב סעיף ה'
  13. כן כתכ ביפה ללב (חלק כ' קוטרס אחרון סק"ד וכדפו"ח ס"ק יג) דאף כשמתענה ביום ראשון צריך שיקבל עליו התענית בשבת במנחה, וכמו שכתכו התוספות (עבודה זרה דף לד סוף ד"ה מתעניין) ועיין עוד בשו"ת בניין ציון חלק א סימן לב .