טיוטה:רב שמואל בר חתאי
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |  |
| מקום פעילות | בבל |
|---|---|
| תקופת פעילות | רביעי אמוראים |
| רבותיו | רב המנונא סבא (אמורא) |
| בני דורו | אביי ורבא, רבה בר שילא |
| אב | אחיתאי (חתאי) |
רב שמואל בר אחיתאי (חתאי[1]) היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב המנונא סבא.
איזכורו
הוא מוזכר בתלמוד בבלי פעמיים בלבד.
א. במסכת סוכה[2] נאמר כי רבי יוסי פוטר מי ש'טעה בדבר מצוה'[3] מקרבן חטאת אף אם לא עשה בסופו של דבר מצוה[4]. וכשתמהה הגמרא מדוע אם כן חייב רבי יוסי כהן ששחט קרבן שאינו מבוקר בשבת משום שלא קיים מצוה ועבר על מלאכת שוחט. תירץ רב שמואל בר חתאי בשם רב המנונא סבא בשם רב יצחק בר אשיאן בשם רב הונא בשם רב: ”שהביאו מלשכה שאינן מבוקרין” וממילא אינו מוגדר כטרוד בדבר מצוה שהרי בהמות אלו אינן מיועדות לשחיטה ואינו טרוד להקריבן, וכן הטרדה להקריב קרבן תמיד בזמנו אינה הופכת אותו לטרוד שיכול לקחת מהיכן שרוצה וכשלקח מלשכה שאינם מבוקרים הוא קרוב למזיד[5].
ב. במסכת גיטין[6] נחלקו רבי ורבי שמעון לדעת רבי עבד ושפחה כנעניים יכולים להשתחרר בכסף והופכים לגרים לכל דבר, ואילו רבי שמעון סובר שאין שחרור זה מועיל כשטר שחרור. האמוראים נחלקו כמי נפסקה ההלכה, ו”אמר רב שמואל בר אחיתאי, אמר רב המנונא סבא, אמר רב יצחק בר אשיאן, אמר רב הונא, אמר רב המנונא: הלכה כרבי שמעון”.
בשאילתות דרב אחאי[7] הובאה מחלוקת התנאים רבי מאיר, רבי יהודה ורבי אליעזר לגבי איסור הוראה בשכרות, ודעת רבי אליעזר שרק השותה יין בדרך שמשכרת עובר על איסור זה, אך אם שתה בהפסקות או עירב מים ביין אינו עובר על האיסור. גם כאן מצוטט רב שמואל בר אחיתאי כמביא את פסק ההלכה ”אמר שמואל בר אחיתיי, אמר רב המנונא סבא, אמר רבי יצחק בר אשיין, אמר רב הונא, אמר רב: הלכה כרבי אליעזר”.
הערות שוליים
- ↑ בתלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ט עמוד ב' הוא מוזכר רב שמואל בר אחיתאי ובתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב עמוד א' הוא מוזכר רב שמואל בר חתאי ובדק"ס (סוכה שם) תיקן על פי כתב יד רב שמואל בר איתאי וציין בהערה לתלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ב עמוד ב' שנכתב שם רב שמואל בר אחיתאי (ולא נמצא שם, אך בתלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ג עמוד ב' מוזכר רב יהודה בר אחותאי), וציין לשאילתות דרב אחאי בפרשת שמיני, ובגירסה שלפנינו נכתב שם (שאילתא פא) שמואל בר אחיתיי (בלא תואר רב). וכן ציין הדק"ס לכת"י ב' שבו נכתב רק רב שמואל.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב עמוד א'.
- ↑ כגון מי שהוציא לולב לרשות הרבים בשבת על מנת לקיים מצות ארבעת המינים.
- ↑ כגון שאכל עולת עוף במקום חטאת עוף.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ט עמוד ב'.
- ↑ פרשת שמיני שאילתא פא.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "שמואל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 1134, באתר היברובוקס