טיוטה:רבי יוסף פרלוב
| לידה |
תרי"ג קוידנוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ו כסלו תרע"ו מינסק | ||||
| מקום פעילות | קוידנוב | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| אב | רבי אהרן פרלוב מקוידנוב | ||||
| חתנים | רבי חיים משה יהושע שניאורסון-טברסקי, רבי מנחם נחום רבינוביץ | ||||
| |||||
רבי יוסף פרלוב (תרי"ג-כ"ו כסלו תרע"ו) היה אדמו"ר הרביעי בחסידות קוידנוב, הקים את ישיבת תומכי צדק בליטא.
תולדותיו
נולד בעיר קוידנוב לרבי אהרן מקוידנוב ולחנה בת רבי דב משה (בן רבי שלמה חיים) וגדל ולמד אצל אביו וסבו רבי ברוך מרדכי.
נשא את שפרה בת רבי נח מהורדושיץ (בן רבי שלמה חיים) דוד אביו. לתקופה קצרה גר אצל חמיו בהורדושיץ ולאחר מכן חזר לגור בקוידנוב ליד אביו.
בשנותיו האחרונות של אביו הפנה חסידים לבנו רבי יוסף, ובשנת תרנ"ז לאחר פטירת אביו נתמנה לאדמו"ר מקוידנוב. היה ידוע בענוותנותו, ותפילותיו היו בדביקות גדולה, שינה ממנהג אבותיו ותפילותיו היו בשקט וללא התלהבות חיצונית. היה מסתובב אצל חסידיו בליטא לפרקים קבועים אז גם היה מסתובב למסעות חיזוק.
רבי יוסף המשיך להרחיב את היישוב החסידי בארץ ישראל ושימש כאבותיו כנשיא קופת מעות ארץ ישראל, באותה עת גדל היישוב של חסידי קוידנוב בירושלים אז טרח לאסוף כסף ולהקים בית כנסת בירושלים של חסידי קוידנוב, בית הכנסת נושא את שמו ונקרא "בית יוסף"[1]. רבי יוסף גם דאג ליישוב החסידי המתפתח באמריקה והיה מנהל עם חסידיו שם קשר מכתבים, מהם גם אסף כסף עבור עניי ארץ ישראל.
ישיבת תומכי צדק
רבי יוסף נלחם בהשכלה שפרצה אז בליטא ולשם כך הקים את ישיבת תומכי צדק יחד עם חתנו רבי חיים משה טברסקי שסייע לו. לאחר שרבי מנחם נחום רבינוביץ נשא את בתו מינהו לעמוד בראשות הישיבה. הישיבה מנתה מאות בחורים, שהגיעו גם מהעיירות הסמוכות, בהיותה הישיבה החסידית היחידה בליטא. הישיבה התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה, אז בעקבות המלחמה גלתה הישיבה ובהמשך נסגרה.
פטירתו
בשנת תרע"ו 1915 התקרב צבאות גרמניה ובני בריתה לקוידנוב, אז ציוה למקורביו לעבור למינסק ושם פתח את בית הכנסת שלו. כעבור שלושה חדשים בערב שבת חנוכה תרע"ו בה חל בר מצוה לבנו רבי יעקב התאספו רביו מחסידיו ובאמצע מנחה של ערב שבת סמך ידיו על בנו רבי יעקב ואמר הפסוק: "ה' צבאות אלוקי יעקב סלה" ובהמשך התפילה לפתע התמוטט ונפטר, את מעמד זה ראו החסידים כמינויו לממשיך.
רבי יוסף נטמן במוצאי השבת בעיר מינסק.
תורתו
משפחתו
מאשתו הראשונה מרת שפרה נולדו שלוש בנות ובן ביניהם:
- בנו רבי אלתר שלמה חיים חתן רבי אברהם שמואל מברזנה, נפטר שנה וחצי אחריו.
- בתו מנוחה נעמי אשת רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי האדמו"ר מטומושפול.
- בתו אסתר הדסה אשת רבי מנחם נחום רבינוביץ ראש ישיבת תומכי צדק ולאחר מכן רב ואב"ד בחיפה.
אשתו השנייה הייתה חיה שיינדל רבינוביץ[2] להם נולד שני בנים ושתי בנות ביניהם:
- בנו רבי יעקב יצחק משה שימש כאדמו"ר מגיל 13 עד גיל 16 אז נפטר. כונה 'האדמו"ר הינוקא' ותורתו נדפסה בספר אמרי יעקב[3].
לקריאה נוספת
תולדות רבי יוסף פרלוב בגיליון נהר מעדן
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ קורות בית הכנסת בית יוסף בספר, מאה שערים ושכונותיה, עמ' 50-52
- ↑ בת רבי ברוך משה רבינוביץ מצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא.
- ↑ הספר אמרי יעקב בצירוף תולדותיו באתר אוצר החכמה.