טיוטה:רבי אברהם אליעזר מינצברג
 | |||||
| לידה |
ה'תקצ"א אוסטרובצא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ד' בשבט ה'תרס"ד (בגיל 73 בערך) | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| תאריך עלייה | 1879 | ||||
| מקום פעילות | צ'פלוב, יוזפוף - פולין, ירושלים | ||||
| מקום מגורים | פולין, ירושלים | ||||
| תחומי עיסוק | רבנות, עסקנות | ||||
| עיסוק | רבן של צ'פלוב ויוזפוף בפולין, מנהיג עדת החסידים בירושלים, מנהל וראש כולל כולל ורשה, חבר הנהלת החברה קדישא | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| רבותיו | רבי משה בידרמן מלעלוב, רבי נתן דוד משידלובצא, רבי שרגא יאיר מביאלבירזיג, רבי יעקב בידרמן מאפטא | ||||
| חותנים | רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב | ||||
| |||||
רבי אברהם אליעזר מינצברג (מכונה ר' אברום'טשה; ה'תקצ"א, 1834 - ד' בשבט ה'תרס"ד) היה רבה של יוזפוף בפולין, וממנהיגי עדת החסידים בירושלים. אבי משפחת מינצברג הירושלמית.
ביוגרפיה
נולד באוסטרובצא לרבי שלמה, עשיר, מחסידי רבי דוד מלעלוב, ופרל בת רבי שלמה דיאמנטין. בצעירותו היה רבי אברהם אליעזר חסידו של רבי משה בידרמן מלעלוב. לאחר פטירתו היה חסידם של רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצא ושל בנו רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלבירזיג, ושל רבי יעקב בידרמן מאפטא.
נשא את דבורה חנה בת רבי יצחק דוד בידרמן - בנו של רבו, רבי משה מלעלוב. לאחר נישואיו התגורר סמוך לסבו רבי משה מלעלוב בפשדבורז', שם כיהן רבי משה ברבנות. בשטר התנאים שלו התנה חותנו רבי יצחק דוד בידרמן שעל בני הזוג להצטרף אליו בנסיעתו הקרובה לארץ ישראל, יחד עם אביו רבי משה מלעלוב, אך לאחר שהוא היה בן יחיד להוריו, והם לא הסכימו לו לנסוע, לכן התעכב מספר שנים, ונשאר בפולין.
לאחר כמה שנים מנישואיו מונה לרבה של צ'פלוב בפולין. בהמשך בה'תרי"ט, התמנה לרבה של יוזפוף, שם כיהן עד לעלייתו לארץ. לאחריו התמנה רבי שלום יוסף הרצטק, שכיהן עד ה'תרפ"ד, ולאחריו התמנה חתנו רבי שמעון פרנצבסקי שכיהן עד לשואה.
בירושלים
בה'תרל"ט, לאחר שפרצה שריפה בביתו וכילתה את כל רכושו, בכך ראה סימן משמיים לעלות לארץ, הוא אכן עלה לארץ והתגורר בעיר העתיקה בירושלים. בנו רבי ירחמיאל ישעיה שכיהן באותה עת בלוקבה נשאר בפולין ובנו השני רבי משה צבי, נאלץ לברוח מפולין קודם לכן מפאת סכנת גיוס לצבא הפולני, הוא נדד דרך אוסטריה והגיע לארץ.
בירושלים התחבב על גדולי רבני העיר, ביניהם עם רבה של ירושלים רבי שמואל סלנט. הוא התמנה לאב"ד בבית דינו של רבי שניאור זלמן פרדקין - ה'תורת חסד', ובהמשך כראש ועד השחיטה הכללי בירושלים[1]. כן התמנה למנהלה של החברה קדישא בעיר.
עם הזמן הפך למנהיג עדת החסידים בירושלים, בעיקר יוצאי פולין וגליציה. הוא עסק בצרכי ציבור, ודאג לטובתם של החסידים תושבי ירושלים. הוא שימש כראש הכולל וגזבר של כולל ורשה. הוא היה ממקימי שכונת בתי ורשה, וממייסדי מוסדות חיי עולם[2]. הוא חתם על כרזות רבות יחד עם גדולי רבני ירושלים. בין היתר: חתימתו על איסור עבודת קרקע בשנת השמיטה, שפורסמה על ידי רבני ירושלים בשנת תרמ"ח, חתימתו על קול קורא לטובת כולל ורשה בשנת תרנ"ח ובה'תר"ס חתימתו על המכתב של גדולי ירושלים אל עשרת השבטים שנשלח על ידי המקובל רבי שמעון צבי הורוביץ, שנדד לחפש את עקבותיהם במדבריות הודו וסין.
מדי יום מסר שיעורים בגמרא והלכה בביתו. בין תלמידיו מאותם שיעורים נמנים בין היתר נכדו רבי ישראל זאב מינצברג, רבי דוד וינגרטן (מקים בית היתומות וינגרטן, וממקימי ישיבת שפת אמת[3] וממונה כולל ורשה[4]) ועוד.
נפטר בד' בשבט ה'תרס"ד ונקבר בהר הזיתים. קרובו רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, הספידו.
משפחתו
- בנו רבי ירחמיאל ישעיהו, בגיל 15 מונה לרבה של ינדזוב, מחוז קיילצה, שם כיהן במשך עשרה שנים, בגיל 25 התמנה לרבה של לוקוב, ובסוף ימיו כיהן כרבה של ז'דונסקה - וולה. מדברי תורתו, שו"ת בהלכה וסוגיות בש"ס יצא לאור ספר "דברי ישעיהו", על ידי נכדו ישעיהו קמפינסקי, בשנת תשכ"ז, ירושלים. נפטר בכ"ט באלול ה'תרס"ה, בגיל 49. בנו יחידו רבי דוד היה חסיד גור וכיהן כמשגיח ומחנך בישיבת חכמי לובלין בפולין. נרצח בשואה.
- בנו רבי משה צבי. תלמיד חכם ועובד ה'. נפטר בו' בטבת ה'תרע"ו.
- בנו רבי ישראל זאב מינצברג ראב"ד עדת החסידים בירושלים.
- רבי דוד מינצברג, מקובל, מתלמידי רבי יהודה לייב אשלג.
- חתנו רבי עזריאל זליג לידר, מגדולי חסידי סלונים בטבריה ובירושלים.
משפחות ירושלמיות רבות נמנים על צאצאיו, ביניהם: רבי עזריאל זליג וינברג, רבי שמואל אהרן לידר, רבי שמעון שפירא, הרב אברהם וינברג מסלאנים ואחיו הרב יצחק מתתיהו, הרב חיים מן-ההר, הרב שמעון יצחק שלזינגר, הרב מאיר סירוטה, הרב שלמה מינצברג, העסקן הרב אברהם סלאנים, שלום רובשקין, ועוד.
לקריאה נוספת
- מתתיהו ברנדוויין, מגדל דוד, תולדות האדמו"רים לבית לעלוב, חלק ב', "בני משפחה", תשפ"ו, עמודים תקכב-תקכט
קישורים חיצוניים
- רבי אליעזר רוטנברג, תולדות חייו של רבי אברהם אליעזר מינצברג, הדור השביעי, ירושלים, תשע"ה, עמ' 7-10, באתר אוצר החכמה
- רוטנברג, הלל, ראש משפחת מינצברג, ירושלים, תש"ע, באתר אוצר החכמה
- הגאון רבי אברהם אליעזר מינצברג זצ"ל, שלהבת קודש, ירושלים, תשע"ח, עמ' קל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- פולמוס מוסדות עץ חיים וחיי עולם בירושלים. תרנ"ז, באתר תפארת
הערות שוליים
- ↑ רבי אליעזר רוטנברג, תולדות חייו של רבי אברהם אליעזר מינצברג, הדור השביעי, ירושלים: נר שילה, תשע"ה, עמ' 8, באתר אוצר החכמה
- ↑ משפירי ירושלים, מנקיי הדעת בירושלים, דורות, ד' ניסן תשע"א, עמ' 22, באתר אוצר החכמה
- ↑ נתן אנשין, סיפורים ירושלמים, עמ' 170, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ משה יעקב וינגרטן, רודף צדקה וחסד, איש חסד בירושלים, עמ' 135, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
[[קטגוריה:רבנים פולנים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]] [[קטגוריה:רבנים חסידים]] [[קטגוריה:ירושלים: רבנים]] [[קטגוריה:עסקנים חרדים]] [[קטגוריה:פולין: רבני ערים]]