טיוטה:מי מרום

מי מרום במפה מהמאה ה-17

מי מרום הוא אתר מקראי בו התרחשה מלחמת מלכי הצפון בעת כיבוש ארץ כנען בידי עם ישראל בימי יהושע בן נון.

אזכור בתנ"ך

האזכור היחיד של מי מרום בתנ"ך הוא בספר יהושע, שם מתוארת התאספות מלכי הצפון למלחמה עם יהושע בן נון:

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף. וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם. הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה. וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד. וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל.

— פרק יא, 1-5

זיהוי

מסורות יהודיות ונוצריות זיהו את מֵי מֵרוֹם עם אגם החולה, ויש המשתמשים בשם זה גם כיום ככינוי לאגם החולה. ב-1872 רכש יעקב חי עבו את אדמת השבט הבדואי א-זביד על גדות אגם החולה, והקים עליה, יחד עם האחים שלמה ושאול מזרחי, את המושבה מי מרום. בכך הניחה משפחת עבו את המסד להתיישבות היהודית המתחדשת בגליל ובעמק החולה. לאמונתם, התיישבו החלוצים "לשפת מי מרום" המיקראית. הבהרת הנושא חשובה לעצם הבנת עוצמת ההתיישבות העברית דווקא במקומה, מהיותה "התיישבות אמונית", שחשיבות התפיסה "כאן מי מרום!" היוותה מקור כוח להשרדות בתחום "ביצת החולה", למרות תנאים קשים ביותר לחיים, שלוו במות רבים מהקדחת וסיבוכיה.

אולם הארכאולוג ג'ון גרסטנג חלק על זיהוי זה ובניתוח מעמיק של השטח בהשוואה לתיאור המקראי הגיע למסקנה כי יש לזהות את מי מרום עם אזור מארון א-ראס שבלבנון. זיהוי זה התקבל על רבים מחוקרי ארץ ישראל ופרשני המקרא, בהם יוסף ברסלבי, יחזקאל קויפמן ואחרים. אך החוקר יצחק מייטליס דחה את הסברה הזאת בשל התיאור של השימוש הבולט במרכבות במהלך הקרב, והכפר הנ"ל ממוקם בסביבה הררית גבוהה שלא מתאימה לתמרון מרכבות. לכן, מייטליס מציע לזהות את האתר באזור עמק החולה שכן מתאים לתמרון מרכבות וגם עשיר במים, מה שמתאים גם לזיהוי עם השם.

ישנה עדות מהמאה ה־13 לכך שהר מירון זוהה כמי מרום, כך כתב רבי תנחום הירושלמי בפירושו לספר יהושע, וכן העלה רבי אשתורי הפרחי כהצעה אפשרית. גם זאב וילנאי תמך בהשערה זו.

הרב יהודה לנדי פוסל את זיהוי מי מרום באגם החולה מכיון שהמקום ממוקם צפונית לתל חצור המזוהה כחצור התנכי"ת, ואילו הקרב אמור היה להיות בין העיר חצור למקום מושבם של בני ישראל שבאו מדרום. כמו כן הוא שולל את הזיהויים באזורים הרריים שאינם תואמים מערכה עם סוס ורכב. לכן הוא מציע לקבל את דברי אוזביוס שמי מרום הוא בעמק יזרעאל באיזור עמק דותן.