טיוטה:חתונה ביום שישי
חתונה בימי שישי הוא מנהג שהיה נפוץ בעבר לערוך חתונות בימי שישי ולאכול את סעודת המצווה בליל שבת.
המנהג ומקורו
בגמרא[1] מוזכרת שיטה שאוסרת לערוך חתונה בערב שבת. לפי שיטה זו, יש לחשוש שהלחץ לעשות את ההכנות הרבות לחתונה, יגרום לבעלי השמחה לעשות הכנות אסורות בשבת עצמה: 'גזירה שמא ישחוט בן עוף'. בשולחן ערוך נפסק שמותר לערוך חתונה בערב שבת[2] ובמשך הדורות הפך ערב שבת למועד נפוץ לעריכת חתונות במיוחד בקהילות עניות כדי לחסוך את הוצאות סעודת החתונה על ידי איחודה עם סעודת ליל שבת.[3]
ההתנגדות למנהג
למרות שהמנהג הפך לנפוץ, היו רבנים שהסתייגו מהמנהג. במשנה ברורה סיכם את הטעמים לאיסור:
כמה עברות באין על ידי זה: טלטול מוקצה של הנרות וגם כמה נשים ההולכות לחפה מאחרות זמן הדלקת נרות על ידי זה ומדליקות בבין השמשות ויותר טוב שלא להדליק אז כלל. ועל כן מה נכון מאד למי שהיכולת בידו שלא לעשות הנשואין כלל בערב שבת ובפרט סמוך לחשכה כי אף אם הנשואין יהיה בזמנם על כל פנים מסתעף מזה עוד כמה קלקולים.[4]
האיסור על חתונות בערב שבת בקרקוב
בתקופת רבנותו של הרב משה איסרליש בעיר קרקוב שבפולין, בעקבות מחלוקת לגבי סכום הנדוניה, נדחה חתונה שתוכננה לערב שבת, והתקיימה בליל שבת בהוראתו.
”איש היה בארץ ותם הכסף ממנו ושידך את בתו גדולה לבן זוגו הראוי לה... והיה כאשר בימים זמן נישואיה... לא ראתה שום תמונת הנדוניא ושאר צרכים זולתי קול אחד הבא לה שתטבול ותכין עצמה לחופה כי יהיה לה הנדוניא והבתולה הנ"ל עשתה כאשר צוו עליה נשים השכינות ושמעה לקולם גם כיסו אותה ביום שישי בהינומא כדרך הבתולות וכאשר נטו צללי ערב וכמעט קידש היום שהיו לקרוביה ליתן הנדוניא קמצו ידיהם וחסרו ממתנת ידם הראוי להם והיה נחסר מן הנדוניא כמעט שליש הנדוניא גם החתן נסוג אחור ולא רצה בשום אופן לכנסה... והצליח מעשה שטן עד שהגיע הזמן הנ"ל שהשוו עצמן ונתרצה החתן ליכנס לחופה ושלא לבייש בת ישראל הגונה קמתי וסידרתי הקידושין בזמן הנ"ל” (שו"ת הרמ"א).
גם בהגהותיו לשולחן ערוך פסק הרמ"א שמותר לקיים חתונה בליל שבת בנסיבות דומות.[5] אך בעקבות מעשה זה תיקן הרמ"א איסור בעיר קרקוב לקיים חתונות בערב שבת.[6] בחתונה שהתקיימה בערב שבת בעיר קרקוב בניגוד לתיקון זה, קרס הרצפה של אולם החתונות ונפלו בו רבים מן האורחים.[7]
אזכורים בהלכה
בספרות ההלכה הוזכרו כמה הלכות הנוגעות לעריכת חתונה בערב שבת:
כאשר עורכים חופה ביום שישי כתוב הפוסקים שיש לעשות את הקידושין והיחוד קודם כניסת השבת כדי שלא יהיה חשש קנין בשבת.[8] לעומת זה, אין חשש לבעול בעילת מצוה אפילו לבתולה אחרי כניסת השבת.[9]
למרות שקיים איסור לערוך סעודה בערב שבת, מותר לעשות סעודת נישואין בערב שבת.[10]
אם אשה רוצה ללכת לחופה אחרי הדלקת נרות, היא יכולה להדליק את הנרות על תנאי שהיא לא מקבלת את השבת כדי שתוכל לעשות מלאכה אחרי שהדליקה.[11]
נחלקו הפוסקים אם מותר לשכור נכרים לנגן בשבת בכלי זמר לכבוד החתן והכלה.[12]
כאשר מתחתנים בערב שבת מפטירין בהפטרת 'שוש אשיש'[13]
קריאה נוספת
ראו גם
הערות שוליים
- ^ כתובות דף ד ע"ב - דף ה ע"א.
- ^ שולחן ערוך אבן העזר סימן סד סעיף ג.
- ^ https://ph.yhb.org.il/01-02-07/ - הערה 2
- ^ מ"ב שלט ס"ק יט
- ^ שולחן ערוך סימן שלט סעיף ד.
- ^ ערוך השלחן סימן שלט סעיף יד.
- ^ אתר ארגון יוצאי קרקוב בישראל - עדותו של מנחם בורגר.
- ^ מ"ב רפ ס"ק ד
- ^ שו"ע או"ח סימן רפ:ב
- ^ משנה ברורה סימן רמ"ט ס"ק ט. המשנה ברורה מסתייג שיותר טוב לדות את הסעודה למחר.
- ^ מ"ב רסג ס"ק כא
- ^ שו"ע (או"ח סימן שלח:ב) וע"ע בערוך השלחן (ס"י) ובבן איש חי (שנה א פרשת שופטים אות יח
- ^ רמ"א סימן תכח.
קטגוריה:חתונה קטגוריה:מנהגים קטגוריה:מנהגי שבת קטגוריה:מנהגים יהודיים