טיוטה:דורות הראשונים
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יצחק אייזיק הלוי |
| סוגה | תולדות עם ישראל |
| נושא | תקופת המקרא, חז"ל והגאונים |
דורות הראשונים הוא חיבור על תולדות עם ישראל מתקופת המקרא עד תקופת הגאונים מאת הרב יצחק אייזיק הלוי, רב ועסקן בסוף מאה ה-20.
אודות

מטרת כתיבת הספר היא חלק ממלחמתו של המחבר בתנועת ההשכלה, ומטרתם של ספרים אלו היא תשובה לאמור בספרי המשכילים צבי גרץ, נחמן קרוכמל, זכריה פרנקל, שלמה יהודה רפפורט ועוד.
המחבר טען שטעותם של חוקרים אלו היא שהסתמכו בספרים הקודמים להן, כגון סדר הדורות ועוד, ולא חקרו את הנושא לעומק בעצמם, בנוסף מאשימם בהטיית עובדות במטרה להשחיר את פניהם של חכמי ישראל[1].
בחיבוריו עוסק רבי יצחק אייזיק בשאלות היסטוריות כבדות משקל: האם יש יסוד לתאוריה הדויטרונומיסטית, המאחרת כתיבת חלקים מן התורה לראשית ימי הבית השני? מתי נתקנו תקנות חז"ל? האם דרשות חז"ל באו כדי להסביר מנהג קיים או אף כדי לחדש מצוות? מתי הוחל בחיבור המשנה ועל ידי מי? וכיצד היא נערכה? מי היו הצדוקים והבייתוסים? האם ניתן לסמוך על יוספוס פלאוויוס? האם קדם מרד יהודי לחורבן הבית? מהי חתימת המשנה? כיצד נערך התלמוד? מי היו רבנן סבוראי? ועוד.
בספר נוטה הרב הלוי לעיתים מפירושי הראשונים, וקובע כי כתבו כך משום שבירור סדרי הדורות לא היה מעין מלאכתם[2]. לפעמים הוא מתבטא בחריפות נגד ספר סדר הדורות ששגה לדעתו במקרים רבים, פיצל תנאים ואמוראים[3], ובמקרים אחרים איחד שניים לדמות אחת.
לפי הרב יחיאל יעקב וינברג, נסמך הרב הלוי על שיטתו של רבי דוד צבי הופמן, אף שבתוך הספר הוא מתקיף חלק מדבריו בלא להזכירו, בלשון "הנשענים על קרוכמל".
חידושים בולטים
- אנשי כנסת הגדולה הניחו את יסודות המשנה, בחלוקה לפי מסכתות, ויצירת סדר המשניות. משניות קדומות רבות אף נשנו כבר אז, וזוהי הכוונה כשנאמר במשנה "זוהי משנה הראשונה". ורבי יהודה הנשיא סידר משנתם עם הוספות המאוחרים להם וקבעם לדורות[4].
- בו ביום המוזכר בחז"ל אינו יום אחד בלבד, אלא וועד שלם שהתחיל ביום שהעבירו את רבן גמליאל מתפקידו.
- ישיבות בבל בזמן התלמוד התנהלו כמקשה אחת: ישיבה אחת פעלה כ"מתיבתא כוללת" - ישיבה כללית, וכל הישיבות פעלו תחתיה, ועסקו יחד באותה מסכת, ופעמיים בשנה היו מתאחדים כל התלמידים במתיבתא הכוללת, ושם הוכרעו הספקות והמחלוקות.
- בניגוד לתפיסה המסורתית שהנהרגים בעשרה הרוגי מלכות היו רבן שמעון בן גמליאל הזקן ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, קיימות מספר הוכחות לכך שהם היו רבי שמעון בן הסגן ורבי ישמעאל בן אלישע חברו הצעיר של רבי עקיבא. שניהם נשבו ונהרגו בדרום יהודה, תקופה קצרה לפני מרד בר כוכבא[5].
- באירופה ובצפון אפריקה במאה ה-11 צמחו מרכזי תורה חדשים, עם שיטה פרשנית-עיונית חדשה. הסיבות הן היסטוריות ביסודן. לבני המזרח הייתה נגישות למרכזי התורה בבבל, ולכן הם נהגו להפנות אליהם את כל שאלותיהם, ולא היה להם צורך לעמול בעצמם בעיון התלמוד לשם בירור ההלכות והשאלות שנקרו לפניהם. לעומתם, בני איטליה וממשיכיהם בני אשכנז וצרפת, היו רחוקים ממרכזי התורה, ולכן היו חייבים לעמול בעיון בתלמוד ולחלץ ממנו בעצמם את ההלכות המעשיות. כך התפתחה באשכנז וצרפת מתודת לימוד המעמיקה בתלמוד, ובארצות המזרח התפתחה מסורת לימוד שעיקרה שינונם של המסורת ההלכתית כפי שנמסרה להם מפי הגאונים[6].
- בניגוד לתלמוד בבלי, התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו נכתב כפי מה שהיו התלמידים בישיבת ציפורי משננים את עיקרי הדברים שלמדו מרבותיהם, לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד'קי"א (351). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.[7]
- משרת נשיא הסנהדרין נוסד בתקופת הזוגות מאחר וחוניו הכהן-גדול מסר את ענייני ההנהגה לצדוקים, ולכן הוצרכו להעמיד נשיא מלבד אב בית דין לכל ענייני ההנהגה שהיו מסורים עד אז לכהן גדול[8].
ביקורת והערכה
רבי יעקב חיים סרנא מציין כי לפי השמועה - חובר הספר בהשפעתו ועידודו של רבי ישראל סלנטר, לבטל טענות המשכילים[9].
ספרו ספג ביקורת רבה מאנשי אקדמיה ומחקר רבים, בשל היותו ספר אפולוגטי בעיניהם, כשהוא עצמו לא הסתיר את מגמתו להאיר את דמות חז"ל באור חיובי, בשונה ממגמתם של מושאי התקפותיו. גם שיטת מחקרו הייחודית עוררה לפעמים הסתייגויות, בעיקר במקומות שלא ביסס את הנחותיו באופן מוחלט. לצד זאת, זכה להערכת חוקרים שונים[10].
מאידך, זכה להערכה מרובה מרבני דורו, ודבריו התקבלו בחיבה. גדולי דורו שבחו את עבודתו, ביניהם: רבי יצחק ירוחם דיסקין[11]. עם פרסום הכרכים הראשונים הם נכללו בין ספרי הלימוד של מספר ישיבות, ביניהם ישיבת לידא, והראי"ה קוק הרצה מתוכם לתלמידיו[12].
נטען שהחזון איש החשיב מאוד את הספר אך הצטער על שכינה את גרץ וחבריו בתואר "החכם"[13].
היו גם רבנים בני דורו, או מאוחרים לו, שביקרו כמה ממסקנותיו, בין השאר משום שהוא חולק לפעמים על ראשונים[14].
הדפסה ותפוצה
את הספר פרסם בין השנים תרנ"ח - תרע"ח שלא בסדר כרונולוגי, אלא לפי מה שראה נחוץ יותר.
את הכרך השישי, על תקופת המקרא, כתב בעקבות מאמר שפרסם נחום סוקולוב שבה הודה בבקיאותו של הרב הלוי בתחום תורה שבעל פה, אך פקפק בשליטתו בתקופת המקרא. בתגובה פנה ריא"ה מיד לעסוק בתחום זה, וחיבר 2 חלקים בכתב יד, אך לא הספיק להדפיסם בחייו, ומסרם לבנימין מנשה לוין להדפיסם. אך חלק מכתב היד נאבד ורק חלקו נדפס בשנת תרצ"ט[15].
בשנת ה'תשל"ט נדפס הספר מחדש לפי סדר כרונולוגי.
מבנה הספר
נושאי הספר על פי מהדורת תשל"ט.
כרכים שהוציא לאור בחייו:
- חלק א ו-ב' - סוף ימי החשמונאים עד תקופת נציבי רומא.
- חלק ג ו-ד' - מחורבן בית שני עד חתימת המשנה.
- חלק חמישי - מחתימת המשנה עד חתימת התלמוד.
- חלק שישי מחתימת התלמוד עד לתקופת הגאונים.
כרך נוסף יצא לאחר פטירתו בשנת תרצ"ט על תקופת המקרא.
לקריאה נוספת
- תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, מבוא לתלמוד התורה בארץ ישראל ובבבל - הקדמה, עמ' 29 - 30
קישורים חיצוניים
- הספר באתר ויקיטקסט
- רבי יחיאל יעקב וינברג, לדרכו של רי"א הלוי ושיטתו בחקר המשנה, בתוך "תלפיות" - ח [א-ב], ני יורק תשכ"א, עמ' 38-48, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ ספר היובל לכבוד שמואל קלמן מירסקי
- ↑ הלוי, יצחק איזיק, 1847-1914, דורות הראשונים - אחר החרבן עד חתימת המשנה - א, באתר היברובוקס
- ↑ כמו רב אשי הקדמון.
- ↑ רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק א' כרך שלישי II, "המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה". בן פלוגתתו העיקרי הוא רבי דוד צבי הופמן בספרו "המשנה הראשונה".
- ↑ כרך ה', פרק לח.
- ↑ דורות הראשונים, החלק השלישי, פרסבורג תרנ"ז, עמ' 294
- ↑ דורות הראשונים, ח"ב, פרנקפורט תרס"ו, עמ' 526-536.
- ↑ דורות הראשונים, כרך שלישי, חלק א' פרק יב
- ↑ רבי יעקב חיים סרנא, אקדמות מילין לספר אור ישראל, מהדורת רבי יחזקאל סרנא, באתר אוצר החכמה
- ↑ ראה במאמרו של הרב ד"ר ויינברג, בעמ' 235, את דברי ההערכה שלצד דברי הביקורת, וראה בספר דורות הראשונים תקופת המקרא, 'דברים אחדים' מאת ד"ר בנימין מנשה לוין.
- ↑ רבי יצחק גולדהאר, אדמת קדש, תעודות גאוני ארץ ישראל, באתר אוצר החכמה
- ↑ הרב ד"ר אשר רייכל, אגרות רבי יצחק אייזיק הלוי, באתר אוצר החכמה
- ↑ צבי יברוב, מעשה איש, חלק ה', בני ברק תשס"ב, עמ קל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ ראה למשל אצל: בר, משולם פישל בן אליהו, דברי משלם, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ הלוי, יצחק איזיק בן אליהו - רייכל, אשר, אגרות רבי יצחק אייזיק הלוי, באתר אוצר החכמה
קטגוריה:ספרי עיון בעברית קטגוריה:כרוניקות של תולדות עם ישראל קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול